הומור בתי שימוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסלה

הומור בתי שימוש, או הומור ביבים, הוא סוג של הומור העוסק בפעילויות גופניות המיוחסות לבתי שימוש. התייחסות פומבית לפעילויות כאלו נחשבת לטאבו בתרבויות רבות. הז'אנר מצטלב לעיתים עם ז'אנר ההומור הסקסואלי, בעיקר בגלל טבעם של חלקי הגוף המעורבים בשני הז'אנרים, הממלאים תפקידים שונים, וכן על רקע פטישיזם סקסואלי המיוחס לפונקציות גופניות שונות. הז'אנר כולל בין השאר בדיחות העוסקות בפעוטות או בקשישים שאינם מסוגלים לשלוט בפעולות השלפוחית או המעיים שלהם, ובדיחות על רקע צניעות, העוסקות בבני אדם עירומים או הלבושים בבגדיהם התחתונים בלבד. בדיחות המציגות "ודג'יז" (מתיחת תחתוניו של הקורבן עד לגרימת כאב רב) נופלות גם הן תחת קטגוריה זו.

בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרפיטי בבתי שימוש ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי שימוש ציבוריים נכתב לעיתים גרפיטי, שברוח המקום מבוסס על הומור בתי שימוש. בפרט נפוץ גרפיטי כזה בבתי שימוש צבאיים. דוגמאות:

  • חייל יקר חייל חביב השתן ישר ולא מסביב!
  • מיליון זבובים לא טועים - ביסל"ש זה חרא של מקום!
  • חבר יקר, חבר נאור, חרבן ישר לתוך הבור.
  • חבר יקר, חבר חביב, חרבן ישר לתוך הבור, אם ברצונך להפריש פרש שפוך חמתך על הבור ולא על הקרש.
  • חרבן בשקט, חרבן בנחת, ואל תשכח לנגב ת'תחת.
  • חרבן בשקט, חרבן בנחת, דמיין שהרס"ר נמצא מתחת.
  • משתין יקר משתין חביב השתן בחור ולא סביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]