הונאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הונאה היא סוג של השפעה חברתית, בה אדם מנסה לשנות את תפיסתו או התנהגותו של אדם אחר, באמצעות טקטיקות הכוללות ערמומיות (הצגה משכנעת של מידע מסולף), רמייה או ניצול.

ניתן להגדיר בקצרה הונאה כמעשה רמאות והולכת שולל של אדם או גוף אחר.

הונאה במשפט הפלילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט הפלילי כולל מספר סעיפי חוק, העוסקים בסוגים שונים של מעשי הונאה. הסיבה לריבוי סעיפי החוק בנושא היא ההבנה של המחוקק בדבר הקושי שבהכנסת כל קשת המעשים והמצגים המוגדרים כהונאה לסעיף חוק אחד. אמצעי נוסף באמצעותו החוק מתמודד עם בעיית הגדרת העבירה הוא חיקוק סעיף הסל "קבלת דבר במרמה". סעיף זה נמנע מלהגדיר את אופן קבלת הדבר האסור ומתמקד אך ורק בשאלה האם התקבל דבר מה במרמה או לא.

להלן רשימת הסעיפים העוסקים בהונאה בדין הפלילי:

415. קבלת דבר במרמה-

המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

439. הונאת נושים-

(א) הנותן במתנה או מוסר או מעביר או משעבד נכס מנכסיו או גורם לאחת מאלה, בכוונה להונות נושה מנושיו, דינו - מאסר שלוש שנים.

(ב) המוכר או מסלק חלק מנכסיו אחרי התאריך שבו ניתן נגדו פסק-דין או צו לתשלום כסף שלא קיימם, או תוך חדשיים לפי התאריך האמור, והכל בכוונה להונות נושיו, דינו - מאסר שלוש שנים.

440. קשר להונות-

הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

441. התחזות כאדם אחר-

המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים;

התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו - מאסר חמש שנים.

442. הודיה כוזבת בהתחייבות-

המודה בשמו של אדם אחר בחבות או בכל מסמך בבית-משפט או בפני אדם המוסמך כדין לקבל הודיה כאמור ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

443. התחזות כבעל תעודה-

תעודה שניתנה מאת רשות מוסמכת לאדם אחר ומעידה על אותו אדם שיש לו כשירות מוכרת בחוק לעניין פלוני, או שהוא נושא משרה פלונית, או שהוא זכאי לעסוק במקצוע, במלאכה או בעסק מסוימים או שהוא זכאי לזכות, לזכות יתר, לדרגה או למעמד פלוני - כל המנפק את התעודה ומתייצג בכזב כאדם ששמו נקוב בה, דינו כאילו זייף אותה.

444. העברת תעודה לשם התחזות-

מי שניתנה לו מאת רשות מוסמכת תעודה המעידה עליו ככל האמור בסעיף 443, והוא מוכר או נותן או משאיל את התעודה לאחר בכוונה שהלה יוכל להתייצג כמי ששמו נקוב בתעודה, דינו - מאסר שלוש שנים.

445. התחזות כבעל תעודת אופי לא שלו-

המנפק תעודת אופי של אדם אחר כדי להשיג עבודה, דינו - מאסר שנה אחת.

446. העברת תעודת אופי-

מי שניתנה לו תעודת אופי, והוא מוכר או נותן או משאיל אותה לאחר בכוונה שהלה יוכל לנפק את התעודה כדי להשיג עבודה, דינו - מאסר שלוש שנים.

המניע להונאה יכול להיות תועלת חומרית למי שמבצע אותה - "קבלת דבר (חפץ או שירות) במרמה", או הנאה מעצם גרימת הנזק. רבים ממעשי ההונאה אינם חוקיים. ההגדרה החוקית הספציפית להונאה נוטה להשתנות בהתאם לתחום השיפוט. הונאות לצורך השגת כספים מאנשים נחשבות לסוג ההונאות הנפוצות ביותר.

הונאה במשפט הנזיקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקודת הנזיקין ייחדה אף היא סעיף המטפל במעשי הונאה. סעיף זה מאפשר לתבוע פיצויים למי שהסתמך על מצג שווא זדוני – הצהרה כוזבת על עובדה בכל צורת התבטאות שהיא (בכתב, בהתנהגות או בעל-פה), שנעשתה מתוך ידיעה על אי אמיתותה או חוסר אכפתיות נוכח חשד בכך, ומתוך כוונה שמקבל המצג יפעל על פיו.

להלן נוסח הסעיף:

56. תרמית היא הֶצֵג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות-ראש, כשלא אכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק-ממון.

שיטות הונאה מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן אינספור שיטות הונאה, ואולם ישנן מספר שיטות שזכו לפרסום רב בשל תפוצתן הרחבה:

"העוקץ הניגרי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגיל עוקץ קלאסי אשר נעשה באמצעות הבטחה להענקת סכום כסף גדול בעתיד בתמורה לכך שהקורבן ייתן כרגע סכום כסף קטן.

הונאת פירמידה "פונזי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלת כספים (בדרך כלל ממשקיעים) תוך הבטחה להחזרת הכספים בעתיד בצירוף ריביות נדיבות. כאשר אדם מעוניין לעזוב את מצבע ההונאה ולקבל כספו בחזרה הוא למעשה יקבל את כספו בצירוץ "ריבית" שנלקחת מכספי ה"משקיעים" האחרים. סופה של ההונאה יגיע לרוב כאשר "משקיעים" רבים ימשכו את כספיהם ובסיסה הפיננסי של הפרמידה יקרוס.

גניבת זהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בנתונים של אדם אחר לשם קבלת דבר מה במרמה. למשל, זיוף כרטיס אשראי ושימוש בו לביצוע קניות.

הונאה במרחב ה"סייבר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרחב ה"סייבר" מאפשר כר פורה לביצועה הונאות, רבות מההונאות המפורטות לעייל מבוצעות באמצעותו. השיטה המרכזית לביצוע הונאות במרחב הסייבר הינה Fishing ("דייג"). במסגרת שיטה זאת מזייפים דף אינטרנט כך שיראה זהה לגמרי לדף אינטרנט קיים וכך "משכנעים" את הקורבן להזין לתוך הדף המזויף. הפרטים שהוזנו יישמרו כמובן אצל פרטי הזייפנים ויוכלו לשמש אותם לשם חדירה לחשבונות הקורבן (למשל מייל או חשבון בנק), לשם קניות על חשבון הקורבן (במקרה של מסירת פרטי אשראי) ועוד.

הונאה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעשי הונאה אינם בהכרח פלילים, ארגוניים צבאיים ומודיעניים נוהגים להונות את יריביהם כדי להשיג יתרון יחסי עליהם בשדה הקרב. אם כן, הונאה צבאית מוגדרת באופן הבאה "פעולה יזומה להחדרת מידע או רושם מגמתי כדי להשפיע על תפיסת המציאות של האויב, להוליכו שולל ולגרום לו למעשים או למחדלים על סמך הערכה מוטעית".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.


Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.