הורות מתוכננת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הורות מתוכננת
Planned Parenthood
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1916 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס לסקר-בלומברג לשירות הציבור (2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.plannedparenthood.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפדרציה להורות מתוכננת באמריקה בע"מ או הורות מתוכננתאנגלית: Planned Parenthood Federation of America, Inc., בראשי תיבות PPFA, או Planned Parenthood) הוא ארגון ללא מטרות רווח המספק מגוון שרותי בריאות לנשים[1] השייך לפדרציית ההורות המתוכננת הבינלאומית (IPPF). בשנת 1916, החל הארגון לפעול בראשית דרכו כמרפאה בברוקלין ניו יורק בניהולה של מרגרט סנגר שייסדה בשנת 1921 גם את "הליגה האמריקאית למניעת הריון". בשנת 1942 שינה הארגון את שמו להורות מתוכננת.

הורות מתוכננת מורכבת מ-159 סניפים, המפעילים מעל 600 מרפאות ברחבי ארצות הברית.[2][3] הפדרצייה משתפת פעולה עם ארגונים ב-12 מדינות ברחבי העולם:[2][3] בישראל, נציגות הפדרצייה היא ארגון דלת פתוחה, שם ניתן לקבל עזרה וליווי בתכנון משפחה, שימוש באמצעי מניעה, חינוך מיני, מחלות מין והפסקת הריון.[4] הפדרצייה מספקת באופן ישיר מגוון שירותי בריאות רבייה וחינוך מיני, תורמת למחקר בטכנולוגיית הרבייה ודוגלת בהגנה והרחבת זכויות הרבייה.[3]

הורות מתוכננת היא הספקית הגדולה ביותר של שירותי בריאות לנשים ורבייה בארצות הברית, כולל ביצוע הפלות.[8] בדו"ח השנתי של האגודה לשנת 2014, דווח כי הגיעו למרפאות מעל 2.5 מיליון מטופלות, מעל 4 מיליון הגיעו למען ביקור קליניים, ובסך הכל התבצעו כמעט 9.5 מיליון פעולות שונות כולל 324,000 הפלות.[11] הכנסותיה השנתיות, 1.3 מיליארד דולר, מגיעות ממקורות שונים: כ-530 מיליון מימון ממשלתי כדוגמת החזרי ביטוח רפואי ממשלתי.[3] במשך שנות קיומה האגודה והמרפאות שלה נהנו תמיכה ציבורית וממשלתית, אך גם ספגו מחלוקת, מחאות,[12] והתקפות אלימות.[13]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט סנגר (1922), הנשיאה הראשונה והמייסדת של ההורות המתוכננת

ב-16 באוקטובר 1916 פתחו מרגרט סנגר, אחותה אתל ביירן (אנ') ופאיה מינדל (אנ') את המרפאה הראשונה למניעת הריון בארצות הברית באזור בראונסוויל בברוקלין שבניו יורק. הן חילקו אמצעי מניעה, ייעצו וחילקו מידע על מניעת הריון. שלוש הנשים נעצרו[14][15][16] ונכלאו בגין הפרת חוק, והואשמו בהפצת חומרים מגונים במרפאה. המשפטים שנערכו לנשים בברוקלין ניו יורק עוררו תשומת לב לאומית ותמיכה למטרתן. סנגר ושותופתיה הורשעו בעבירות וערערו בשתי ערכאות. אף על פי שהערעור לא התקבל,[17] השופט ששפסק בערעור האחרון שינה את החוק כך שיתיר לרופאים לתת אמצעי מניעה. קמפיין הנשים הוביל לשינויים גדולים בחוקים המתייחסים למניעת הריון וחינוך מיני בארצות הברית.[18]

בשנת 1921 המרפאה התמזגה לליגה האמריקנית למניעת הריון (American Birth Control League),[19] שהיה הארגון הלאומי היחיד בארצות הברית למניעת הריון עד שנות השישים. בשנת 1941 האגודה הפעילה 222 מרכזים ושירתה 49,000 לקוחות.[20] עם זאת, היו כאלו שסברו שהשם אינו ראוי ופוגע במשפחות, ולכן הליגה החלה בדיונים על מציאת שם חדש.[21] בשנת 1938 ארגנה קבוצה של אזרחים פרטיים את "ועדת האזרחים להורות מתוכננת" כדי לסייע לליגה למניעת הריון האמריקאית בהפצת ידע המדעי נושא מניעת הריון לקהל הרחב. בשנת 1942, שינתה הליגה רשמית את שמה לפדרציה להורות מתוכננת באמריקה (Planned Parenthood Federation of America).[21]

מרבית פעילותה של הפדרצייה להורות מתוכננת התבססה על מתנדבים, ובשנת 1960 היא העניקה ייעוץ לתכנון המשפחה במאות קהילות ברחבי ארצות הברית.[20] הורות מתוכננת הייתה אחת החברות המייסדות של הפדרציה הבינלאומית להורות מתוכננת שהושקה בכנס במומבאי, הודו, בשנת 1952.[20][22]

אחרי סנגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכת בהורות מתוכננת בהפגנה לתמיכה בארגון
ד״ר לאנה ון

משנת 1962 ועד 1974 כיהן אלן פרנק גוטמכר כנשיא הורות המתוכננת.[23] במהלך כהונתו אישר מינהל המזון והתרופות (FDA) את מכירת הגלולה הראשונה למניעת הריון, דבר שהוביל לשינוי עמדות בנושא זכויות הרבייה של נשים.[20] באותה תקופה הורות מתוכננת הפעילה שדולה במטרה שהממשל הפדרלי יתמוך בזכויות רבייה. הפעילות הגיע לשיאה בתקופת נשיאותו של ריצ'רד ניקסון, שחתם על Title X Family Planning Program שדאג להעניק סובסידיות ממשלתיות לנשים בעלות הכנסה נמוכה כדי לאפשר להן גישה לשירותי תכנון המשפחה.[24] הפדרצייה להורות מתוכננת החל לקבל תמיכה פדרלית. הנשיא האמין שלכל אשה ללא קשר למצבה הכלכלי מגיע טיפול רפואי.

החל משנת 1955 הפדרצייה להורות מתוכננת החל לתמוך ברפורמת חוקי ההפלות. באותה שנה כינסה המנהלת הרפואית של הארגון, מרי קלדרון, ועידה ארצית של אנשי מקצוע בתחום הרפואה, שבה השתתפו רופאים ואנשי מקצוע אחרים הדוגלים ברפורמה בחוקים שהפלילו את ההפלות, והיא מילאה תפקיד מפתח ביצירת תנועה לרפורמה בחוקי ההפלות בארצות הברית.[25] בתחילה התמקדה התנועה הסרת איסור שהיה קיים הפלה מטעמי בריאות.

במהלך שנות השישים הורות מתוכננת הפך לקול משמעותי ביותר במאבק קידום חוקי הפלות. אקטיביזם זה הגיע לשיאו בקריאה לבטל את כל חוקי ההפלה (במדינות השונות בארצות הברית) בשנת 1969.[26] בשנים שלאחר מכן, הארגון מילא תפקיד מפתח בפסקי הדין פורצי הדרך של בית המשפט העליון כדוגמת פסק דין רו נגד וייד ב-1973 וכמעט עשרים שנה מאוחר יותר בפסק הדין של הורות מתוכננת נ. קייסי 1992.[27] לאחר שההפלה הותרה, בתחילת שנות השבעים, החלו מרפאות הורות מתוכננת לבצע הפלות במסגרת מגוון שרותי הבריאות שהציעו.

בשנת 1978 הפכה פיי ווטלטון לנשיאה האפרו-אמריקאית הראשונה של הורות מתוכננת. ווטלטון, שהייתה גם הנשיאה הצעירה ביותר בתולדות הארגון. היא כיהנה בתפקיד עד 1992,[28][29] ובמהלך כהונתה, הורות מתוכננת הפך לארגון ללא מטרת רווח, השביעי בגודלו בארצות הברית, סיפק שירותים ל-4 מיליון לקוחות בכל שנה באמצעות 170 סניפים, ב-50 מדינות.[30]

בשנים 1996 - 2006 הייתה גלוריה פלדט הנשיאה של הורות מתוכננת.[31][32] פלדט התניעה וקידמה פרויקטים ומהלכים אקטיביסטיים שונים לקידום תרומות, פעילות פוליטית לא מפלגתית, פעילות חינוכית פוליטית, וקידום תנועת שטח לקידום מטרות הארגון. פלדט גם השיקה קמפיין בפריסה ארצית להרחבת השירותים למניעת הריונות לא רצויים, שיפור איכות הטיפול בפוריות והבטחת גישה להפלות בטוחות וחוקיות.[20] יוזמה נוספת הייתה חנוכת "תוכנית שותפות גלובלית", במטרה להקים ציבור בוחרים נמרץ ופעיל לקידום נושאי תכנון המשפחה.[20]

ב־15 בפברואר 2006 נבחרה ססיל ריצ'רדס לנשיאת הארגון. ריצ׳רדס, בתה של מושלת טקסס לשעבר, הדמוקרטית אן ריצ'רדס, הייתה בעברה סגנית ראש המטה של מנהיגת הדמוקרטים בבית הנבחרים ננסי פלוסי.[33] בשנת 2012 הייתה ריצ'רדס אחת מרשימת מאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם של מגזין "טיים".[34]

כהונתה של ריצ'רדס כנשיא הארגון הסתיימה ב-30 באפריל 2018.[35] ב־12 בספטמבר 2018 נבחרה לאנה ון לנשיאה[36] אך ב-16 ביולי 2019 הודחה ון מתפקידה על ידי דירקטוריון הארגון .[37][38] אלכסיס מקגיל ג'ונסון, חברת הנהלה והיו"ר לשעבר, הפכה לנשיאה בפועל של הארגון.[39]

פרסי מרגרט סנגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966, החל ארגון "הורות מתוכננת" להעניק את פרס מרגרט סנגר השנתי לאנשים שהוכיחו הצטיינות ומנהיגות בקידום בריאות האישה וזכויות הרבייה. בשנה הראשונה הוענק הפרס לארבעה גברים: קרל ג' הרטמן, ויליאם ה. דרייפר, לינדון ג'ונסון ומרטין לותר קינג.[40][41][42][43] מאוחר יותר הוענק הפרס בין היתר לג'ון. ד. רוקפלר השלישי, לקתרין הפבורן, לג'יין פונדה, להילרי קלינטון ולטד טרנר.[44][45][46]

שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירותים הניתנים על ידי הורות מתוכננת משתנים לפי אזורים, אך במעל 50% מהמרפאות בארצות הברית מתבצעות הפלות.[47] הארגון מספק לפונות מגוון שירותים כגון: אמצעי מניעה, אמצעי מניעה לשעת חירום, בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד וסרטן צוואר הרחם;[48] בדיקות וטיפול בזיהומים המועברים במגע מיני, חינוך מיני, ניתוח להסרת צינור הזרע, סיוע לקהל הלהט"בי, והפלה.[49][50] כאמור, הורות מתוכננת עורכת בדיקות סרטן השד אך אינה מספקת ממוגרפיה.[51]

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה הורות מתוכננת בשדרת מסצ'וסטס בוושינגטון הבירה

הורות מתוכננת החל לקבל מימון פדרלי מאז 1970, הנשיא המכהן ריצ'רד ניקסון חתם בחוק על חוק שירותי תכנון המשפחה ומחקר אוכלוסין, ותיקון חוק שירות הבריאות הציבורי. כותרת X לפי חוק זה הממשל הפדרלי מספק מימון לשירותי תכנון המשפחה, כולל אמצעי מניעה ותכנון משפחות. לחוק הייתה תמיכה גורפת מהרפובליקנים והדמוקרטים כאחד.[52] ניקסון תיאר את החוק כמבוסס על ההנחה כי "אין לשלול מאישה אמריקאית גישה לסיוע בתכנון המשפחה בגלל מצבה הכלכלי".[53]

התורמים להורות מתוכננת כוללים את קרן ביל ומלינדה גייטס, קרן באפט, קרן פורד, קרן טרנר, קולמן ועוד.[54][55][56][57] התרומות של קרן ביל ומלינדה גייטס לארגון היו ייעודיים למניעת מימון להפלות.[54] חלק מהתורמים, כמו קרן באפט, תמכו בבריאות הרבייה שיכולים לכלול שירותי הפלות.[54] קבוצות המתנגדות להפלות (ששמן באנגלית "בעד חיים" - pro life) דגלו בחרם תורמים להורות מתוכננת.[58] בין התורמים העסקיים לארגון CREDO מובייל.[59]

קואליציה של קבוצות לאומיות ומקומיות נגד הפלות יצרה שדולות ברמה הפדרלית והמקומית כדי להפסיק לממן את ההורות המתוכננת. כתוצאה מכך, מחוקקים בוושינגטון ובבתי הנבחרים במדינות השונות הציעו חקיקה להפחתת רמות המימון.[60][61] שמונה מדינות: אלבמה, ארקנסו, אינדיאנה, קנזס, לואיזיאנה, ניו המפשייר, אוהיו, ויוטה חוקקו הצעות כאלה.[73] בחלק מהמקרים, פסקי דין בבתי המשפט לא איפשרו פעולות אלו כיון שהן מתנגשות עם חוקים פדרליים או של המדינה עצמה. במקרים אחרים הרשות המבצעת הפדרלית סיפקה מימון במקום המדינות.[74] במדינות מסוימות נפסק המימון להורות מתוכננת חלקית או לחלוטין.[75][76]

באוגוסט 2015 ניסה מושל לואיזיאנה בובי ג'ינדאל לסיים את החוזה של לואיזיאנה עם הורות מתוכננת לטיפול במטופלי הביטוח הרפואי הלאומי (Medicaid) בתקופה שבה הייתה השתוללה מגפה של מחלות מין בלואיזיאנה.[77] הורות מתוכננת ושלושה חולים תבעו את מדינת לואיזיאנה, כאשר משרד המשפטים של ארצות הברית התייצב לצד הורות מתוכננת.[78]

בשלהי 2016 הוציא ממשל אובמה צו החל בינואר 2017 האוסר על מדינות ארצות הברית להפסיק להעניק את הכספים הייעודיים הפדרליים למרפאות שמבצעות הפלות, כולל סניפים של הורות מתוכננות. הצו מחייב שממשלות מקומיות יעניקו כספים פדרליים עבור שירותים הקשורים לזיהומים המועברים במגע מיני, טיפול בהריון, פוריות, אמצעי מניעה, בדיקות סרטן שד וצוואר הרחם לספקי בריאות מוסמכים בלי קשר לעובדה אם הם מבצעים הפלות.[79] עם זאת, כלל זה נחסם על ידי שופט פדרלי יום לפני שהוא היה נכנס לתוקף.[80] בשנת 2017 התבטל הצו על ידי חקיקה חדשה.[81]

החוק המוצע לבריאות אמריקאית (H.R. 1628), שעליו הודיעו הרפובליקנים בקונגרס במרץ 2017, היה הופך את ההורות המתוכננת ללא זכאית להחזרי ביטוח בריאות ממשלתי או מענקים פדרליים הקשורים לתכנון משפחה.[82]

פעילות פוליטית מקדמת מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורות מתוכננת דוגל בהגנה משפטית ופוליטית על זכויות הרבייה.[83] פעילות מקדמת זאת כוללת עזרה למימון אירועים מקדמים זכויות הפלות וזכויות נשים.[84] הארגון מתנגד להגבלות על שירותי בריאות ורבייה של נשים, לרבות חוקי הסכמת הורים לקטינים.[85][86] בכדי להצדיק עמדה זו, הורות מתוכננת ציטט את המקרה של בקי בל, שנפטרה אחרי שעברה הפלה לא חוקית כי לא הרגישה שיכלה לבקש את הסכמת הוריה למען הפלה חוקית.[87][88] הורות מתוכננת נוקט בעמדה כי חוקים המחייבים לתת הודעה להורי הקטינה לפני שניתן לבצע הפלה אינם חוקתיים מטעמי פרטיות.[89]

הארגון מתנגד לחוקים המחייבים לבצע אולטרה-סאונד לפני הפלות, וקובעים כי המטרה היחידה בדרישה זאת היא להקשות על ההפלות.[90] הורות מתוכננת התנגד גם ליוזמות המחייבות תקופות המתנה לפני הפלות,[91] ואיסורים על הפלות מאוחרות שלא היו חוקיים בארצות הברית מאז 2003.[92] הורות מתוכננת תומך בנגישות לאמצעי מניעה לשעת חירום בכל רחבי העולם (כמו גלולת היום שאחרי).[93] הארגון מתנגד לחוק שיאפשר לרוקחים לסרב להפיץ תרופות כנגד מצפונם.[94] הוא גם ביקר קשות בתי חולים שבהם לא הייתה נגישות לאמצעי מניעה לשעת חירום לנפגעות אונס.[95] תוך הדגשת הצורך במידע מדויק מבחינה רפואית בחינוך מיני, הורות מתוכננת מתנגד לחינוך להימנעות בלבד בבתי ספר ציבוריים, ומספק ותומך בשעורי חינוך מיני מקיפים שכוללים דיון הן בהימנעות והן באמצעי מניעה.[96]

פעילויות הארגון מתבצעות על ידי "קרן הפעולה של הורות מתוכננת", הרשום כארגון צדקה.[3] הוועדה הוקמה בשנת 1996, על ידי הנשיאה גלוריה פלדט, במטרה לשמור על זכויות הרבייה ותמיכה במועמדים פוליטיים המחויבים למטרה זאת. לקראת בחירות 2012, הוועדה זכתה להוקרה על האפקטיביות שלה בהשקעה במועמדים.[97] אף על פי שיש השקה מסוימת בין קרן הפעולה של הורות מתוכננת (PPAF) והורות מתוכננת, הנשיאה באותה תקופה ססיל ריצ'רדס,[98][99] העידה בפני הקונגרס בספטמבר 2015 שהיא לא ניהלה את קרן הפעולה.[100] קרן הפעולה של הורות מתוכננת כוללת 58 סניפים פעילים, המאוגדים בנפרד ב-41 מדינות,[101] ומקיימת מטה לאומי בניו יורק ובוושינגטון הבירה.[102] הורות מתוכננת קיבל מענקים מממשל אובמה כדי לסייע בקידום תוכנית הבריאות של אובמה.[103]

הוצאות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורות מתוכננת מוציא כסף על פוליטיקה ובחירות באמצעות קרן הפעולה שלה, ובאמצעים מגוון דרכים הקשורים למוסדות צדקה.[104] הורות מתוכננת תמך בברק אובמה בבחירות לנשיאות 2008 ו-2012.[105][106] במחזור הבחירות בשנת 2014, הורות מתוכננת הוציא $6,587,100 על תרומות למועמדים ולמפלגות הפוליטיות (כמעט רק לדמוקרטים) והוצאות אחרות.[104][107]

בפני בית המשפט העליון בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאת הורות מתוכננת גלוריה פלדט עם חבר בית הנבחרים אלברט ווין מול בית המשפט העליון בארצות הברית

סניפים מקומיים של הורות מתוכננת היו פעילים בבתי המשפט האמריקניים. לבית המשפט העליון של ארצות הברית הגיעו מספר תיקים שבהם הורות מתוכננת היה צד בתביעה. בין אלו יש חשיבות רבה לתיק של "הורות מתוכננת נגד קייסי" בשנת 1992. תיק זה קובע את המצב החוקתי הנוכחי. במקרה זה "הורות מתוכננת" היה סניף דרום מזרח פנסילבניה, ו"קייסי" היה רוברט קייסי, מושל פנסילבניה. בפסק הדין היו חילוקי דעות בין השופטים, הפסיקה המפורסמת של פסק דין רו נגד וייד הצטמצמה אך נותרה על כנה בחוות דעת שנכתבה על ידי סנדרה דיי או'קונור, אנתוני קנדי ודייוויד סוטר. הארי בלקמן וג'ון פול סטיבנס הסכימו עם ההחלטה העיקרית בחוות דעת שכתבו בנפרד. בית המשפט העליון ביטל את דרישות הסכמת בני הזוג לנשים נשואות להפלות, אך לא מצא שום "נטל מוגזם" בבדיקה קפדנית, הבוחנת את המגבלות המותרות בזכויות המוגנות במסגרת החוקה. בין אלו שלא הסכימו היו השופטים ויליאם רנקוויסט, אנטונין סקאליה, קלרנס תומאס וביירון וייט. בלקמן, רנקוויסט ווייט היו השופטים היחידים שהצביעו בזמנו בפסק הדין רו נגד וייד בשנת 1973, והקולות שלהם בתיק זה עלו בקנה אחד עם קולותיהם בהחלטה המקורית שהפכה את ההפלה לחוקית.[108] רק בלקמן הצביע לקיים את פסק דין רו נגד וייד במלואו.[109]

תיקים נוספים:

  • הורות מתוכננת של מרכז מיזורי נ 'דנורת' בשנת 1976. הורות מתוכננת ערער על החוקתיות של החוק במדינת מיזורי הכולל הסכמת הורים, הסכמת בני זוג, הנהלת חשבונות במרפאה ואיפשרה שיטות הפלה. בפסק הדין חלקים מהחוק הוגדרו כחוקתיים, ואחרים לא.[110]
  • איגוד הורות מתוכננת של קנזס סיטי נ ' אשקרופט בשנת 1983. הורות מתוכננת ערער על החוקתיות של חוק מיזורי הכולל הסכמת הורים, שמירת תיעוד במרפאה ודרישות אשפוז. בפסק הדין מרבית החוק נשאר על כנו.[111]
  • הורות מתוכננת נגד פעילי הקואליציה האמריקאית לחיים (ACLA) בשנת 2001 . אנשי הקואליציה המתנגדים להפלות פרסמו שיחררו כרזות ופליירים עם המילה "מבוקשים" שהכילו מידע אישי מלא על רופאים שביצעו הפלות. המושבעים, וגם בית הדין לערעורים אחר כך, פסקו כי החומרים אכן היוו איומים אמיתיים אינם מוגנים על ידי חופש הביטוי.[112]
  • גונזלס נגד הורות מתוכננת
  • הורות מתוכננת תבע את היועץ המשפטי לממשלה בארצות הברית, אלברטו גונזאלס, בשנת 2003, נגד אכיפת חוק איסור הפלה חלקית מהלידה משנת 2003 . הורות מתוכננת טען שהחוק מפר את התיקון החמישי, כלומר בכך שהוא מעורפל יתר על המידה, ופוגע בזכות החוקתית של נשים לקבל גישה להפלה, ולא כלל התייחסות לבריאות האם. בית המשפט המחוזי וגם בית הדין לערעורים הסכימו,[113][114] אך החלטה זו התבטלה בפסק הדין 5 – 4 של בית המשפט העליון.[115]
  • איוטה נ 'הורות מתוכננת בצפון ניו אינגלנד
  • בשנת 2006 הארגון קרא תיגר על החוקתיות של חוק חובת ההודעה להורים במדינת ניו המפשייר.[116] בהחלטתה הסופית של שופטת בית המשפט העליון סנדרה דיי או'קונור לפני פרישתה, בית המשפט העליון שלח את התיק חזרה לבית משפט מחוזיים עם הנחיות לבקש פתרון מקומי ולא לבטל לגמרי את החוק. בסופו של דבר מדינת ניו המפשייר ביטלה את החוק באמצעות הליך החקיקה.[117]

תיקי בית משפט אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה פרקליטי מדינות דרשו לראות, באמצעות זימון לבית דין, את המסמכים הרפואיים של חולים שטופלו על ידי הורות מתוכננת. הארגון פנה לבית המשפט כדי למנוע את הדרישה הזאת, תוך הבעת דאגה לפרטיות המטופלים וחשש מהמוטיבציה לבקשת המסמכים.[118]

בשנת 2006 פרסם התובע הכללי של קנזס, פיל קליין, רפובליקאי, כמה רשומות חסויות של מטופלות שהושגו מהורות מתוכננת. מעשיו של התובע תוארו, על ידי בית המשפט העליון במדינה, כמדאיגים. ובכל זאת, על אף שבית המשפט דרש אמצעי הגנת הפרטיות מחמירים יותר, הורות מתוכננת נאלץ להעביר תיקים רפואיים.[118]

בשנת 2007 הודיע יורשו של קליין, פול ג'יי מוריסון, דמוקרט, למרפאה כי לא יוגשו כתבי אישום פלילי לאחר חקירה של שלוש שנים, שכן "בדיקה אובייקטיבית, בלתי משוחדת ויסודית" לא הראתה שנעשתה עבירה. מוריסון הצהיר כי הוא מאמין שקליין גרם לפוליטיזציה של משרד פרקליט המדינה.[119] בשנת 2012, פרקליט מחוז קנזס מצא כי שיטות הטיפול בקליניקה להורות מתוכננת של אזור קנזס סיטי היו בתווך של נוהלים מקובלים בקהילה הרפואית וביטל את כל האישומים הפליליים שנותרו.

בסך הכל, מרפאת ההורות המתוכננת בקנזס סיטי התמודדה עם 107 אישומים פליליים מצד קליין ותובעים אחרים במדינת קנזס, שבסופו של דבר הודחו.[120]

בשנת 2006 קבע בית המשפט לערעורים באינדיאנה כי הורות מתוכננת אינו מחויב למסור את הרשומות הרפואיות שלו בחקירה של חשד להתעללות בילדים.[121] בשנת 2005 נקנס הארגון ב-$50,000 בגין הפרה של חוק הסכמת הורים במדינות מינסוטה, דרום דקוטה וצפון דקוטה.[122]

בשנת 2012, לא נעתר שופט בית משפט במדינת טקסס, גרי הרגר, לבקשת הורות מתוכננת לקבל צו מניעה זמני נגד מדינת טקסס, וקבע כי למדינה מותר לסרב לתת מימון לרופאים ומרפאות מוסמכים אם הם תומכים בזכויות הפלה.[123]

עימותים והתנגדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט סנגר ואאוגניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות העשרים של המאה העשרים תאוריות שונות של אאוגניקה היו פופולריות בקרב אינטלקטואלים בארצות הברית.[124] במסע הפרסום שלה לקידום מניעת הריון, סנגר חברה עם ארגוני אאוגניקה דוגמת האגודה האמריקאית לאאוגניקה, אם כי טענה נגד רבות מעמדותיהן.[125][126] חוקרים מתארים את סנגר כמי ששהאמינה שמניעת הריון ועיקור צריכים להיות מבוססים על בחירה ולא על גזע.[127] סנגר דגלה ב"אימהות מבחירה" (הזכות להחליט מתי להיות בהריון) עבור כל הנשים, כמרכיב חשוב בזכויות האישה.[128][129] לעומת זאת, כחלק ממאמציה לקדם מניעת הריון, היא מצאה שותפים לדרך בתומכי האאוגניקה, והאמינה שיש בכוחם לקדם את מטרתה.[130]

המבקרים של הורות מתוכננת מתייחסים לעיתים קרובות לקשריה של סנגר עם תומכי האאוגניקה כדי להכפיש את הארגון מבחינת הקשר בין הפסקת הריון, ואאוגניקה.[131][132] הורות מתוכננת הגיב לביקורת ישירות בעלון שהודה בכך שסנגר הסכימה עם כמה מבני דורה שדגלו באשפוז או עיקור מרצון של אנשים בתנאים מסוימים. בעלון יש קביעה נחרצת כי הורות מתוכננת מוצא השקפות אלה מעוררות התנגדות ומיושנות, אך הארגון טוען שהוא נאלץ לדון בנושא מכיוון שמתנגדי תכנון המשפחה ממשיכים לתקוף את סנגר, שהיא מטרה נוחה יותר מאשר הורות מתוכננת.[133]

הפלה מלאכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

להורות מתוכננת יש תפקיד מרכזי בוויכוח על ההפלות בארצות הברית, והארגון מהווה יעד בולט להתקפה מצד מתנגדי ההפלה (בעד החיים Pro Life) מזה עשרות שנים. כמה מחברי הקונגרס הרפובליקנים, ניסו מאז שנות השמונים להפסיק את המימון הפדרלי של הארגון,[134] ובשנת 2011 כמעט והובילו להשבתה ממשלתית בגין נושא זה.[135] הורות מתוכננת טען בעקביות כי הכסף הפדרלי שקיבל אינו משמש למימון הפלות, אך פעילי בעד החיים טענו כי המימון הפדרלי מאפשר למשאבים אחרים להיות מופנים לטובת הפלות.[134]

הורות מתוכננת הוא הספק הגדול ביותר של שרותי הפלות בארצות הברית.[136] אך התומכים בהפלות וחופש הבחירה מאמינים כי שירותי תכנון המשפחתה של הארגון מצמצמים את הצורך בהפלות. במילותיה של מייגן קרפו מ"שיקגו טריביון": הורות מתוכננת יכול להיות מאופיין כמונע ההפלות הגדול ביותר באמריקה.[137][138] פעילי בעד החיים חולקים על העדויות הקיימות שנגישות לאמצעי מניעה מפחיתה את כמות ההפלות.[139]

סרטונים סמויים של פעילים נגד הפלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי פעם אקטיביסטים המתנגדים להפלות ניסו להוכיח שהורות מתוכננת אינה פועלת לפי חוקי המדינות או החוקים הפדרליים. חברות קבוצות אלו צלצלו או ביקרו במרכזי הבריאות של הורות מתוכננת בהתחזות לקורבנות לאונס סטטוטורי,[140] קטינות שעל פי החוק זקוקות להודעת הורים לפני הפלה,[141] תורמים גזעניים המבקשים לייעד תרומות להפחתת האוכלוסייה האפרו-אמריקאית,[142][143] או סרסורים המחפשים פתרון של הפלה עבור זונות קטינות.[144] כתוצאה מכמה מהסרטונים האלו, כמה מעובדי הורות מתוכננת ננזפו או פוטרו.[143][144] עם זאת, סקר שנערך על ידי המחלקה לשירותי אנוש ושירותי אנוש בממשל בוש בשנת 2005, לא הניב שום עדות לכך שמרפאות ברחבי הארץ לא עמדו בחוקים שדיווחו על התעללות בילדים, התעללות בילדים, התעללות מינית, אונס או גילוי עריות".[141]

סרטונים נוספים של ארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2010, ארגון המתנגד להפלות פרסם כמה סדרות של סרטונים סמויים שצילם במרכזי הורות מתוכננת. אותו ארגון דיווח כי סדרה אחת הראתה כי עובדי הורות מתוכננת בסניפים רבים מסייעים באופן פעיל לזנות,[145] מייעצים לחולים כיצד להשיג הפלות סלקטיביות של מין העובר,[146] ואפילו האשימו מישהי בכך שייעצה איך להרוג ילוד.[147]

האשמות אלו לא הביאו לאף הרשעה פלילית,[148] אך חלק מעובדי הורות מתוכננת והמתנדבים פוטרו משום שלא מילאו אחרי נוהלים, והארגון התחייב להכשיר את עובדיו מחדש.[149] סניף אחד הושם בתקופת מבחן.[150]

המרכז לסרטוני התקדמות רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמים רשמיים בשתים עשר מדינות בארצות הברית יזמו חקירות לגבי טענות שהועלו על ידי הסרטונים שהוסרטו בסתר בסניפי הורות מתוכננת. אך שום חקירה לא מצאה כי במוסדותיה נמכרו רקמות למטרות רווח כפי שנטען על ידי הקבוצות המתנגדות להפלות. בחקירה של ועדת הפיקוח והרפורמה הממשלתית של בית הנבחרים האמריקני לא נמצאו עדויות על שום פעילות לא חוקית מצד הורות מתוכננת. ובכל זאת, ועדה מיוחדת הוקמה, מטעם הרפובליקאים שהיוו את הרוב באותה תקופה בבית הנבחרים, כדי לחקור לעומק את הורות מתוכננת. הוועדה פרסמה את הדו"ח הסופי ב-30 בדצמבר 2016, והמליצה על הפסקת המימון הפדרלי של הורות מתוכננת. הדו"ח ספג ביקורות קשות מצד על ידי החברים הדמוקרטים בוועדה, מצד ארגון הורות מתוכננת, ומכמה מכלי התקשורת כמוטה ולא מדויק.

ב-25 בינואר 2016, חבר המושבעים הגדול בטקסס האשים את מייסד CMP, דייוויד דיילין, ואת סנדרה מריט (שהתחזו לזוג והקליטו את הנעשה בפגישות בהורות מתוכננת במספר סניפי הארגון), ולא מצא פגם במעשי הורות מתוכננת. ההאשמות נגד דיילידן ומריט בטקסס בוטלו לאחר כחצי שנה. ב־28 במרץ 2017 הואשמו דיילידן ומריט ב-15 עבירות במדינת קליפורניה - אחת לכל אחד מהאנשים שצילמו ללא הסכמה, ואחת בגין קשר פלילי לפלוש לפרטיות.

ב־21 ביוני 2017, כל סעיפי הפלישה לפרטיות (אך לא זו של קונספירציה) בוטלו עם רשות לתיקון .

ירי בשנת 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בנובמבר 2015 ירה צלף והרג שני אזרחים ושוטר במהלך קרב יריות בן חמש שעות במרפאת הורות מתוכננת בעיר קולורדו ספרינגס, במדינת קולורדו.[151][152][153] החמוש בן ה-57,[154] רוברט דיר נכנע למשטרה ונלקח למעצר. במהלך מעצרו, הוא נתן ראיון מבולבל[155] בשלב מסוים, הוא אמר "לא עוד חלקי תינוקות", אלו אותן מילים בדיוק שבהן תיארו בתקשורת את הנעשה במרפאות הורות מתוכננת בעקבות פרסום הסרטונים של המתנגדים להפלות.[156][157][158] דיר לא הועמד לדין על הירי כיון שנמצא שהוא סובל מסוג של הפרעה נפשית הקשורה בהזיות וברדיפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הורות מתוכננת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Planned Parenthood Annual Report 2012–2013, p. 18.
  2. ^ 2.0 2.1 "Planned Parenthood At a Glance". www.plannedparenthood.org. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2015. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 "Planned Parenthood Federation of America (Inc.) and Related Entities, Consolidated Financial Statements and Supplementary Information, Audited, June 30, 2013 and 2014". www.plannedparenthood.org. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2015. 
  4. ^ https://www.opendoor.org.il/, Israel | דלת פתוחה | קידום מיניות בריאה (באנגלית)
  5. ^ Rover, Julie (13 באפריל 2011). "Planned Parenthood: A Thorn In Abortion Foes' Sides". NPR. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  6. ^ Kelly, Erin (28 בספטמבר 2015). "Republicans try new way to defund Planned Parenthood, avoiding shutdown". USA Today. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  7. ^ "#38 Planned Parenthood Federation of America". Forbes. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  8. ^ [5][6][7]
  9. ^ "2014–2015 Annual Report" (PDF). Planned Parenthood. עמ' 30. 
  10. ^ Ross, Janell. August 4, 2015. How Planned Parenthood actually uses its federal funding. The Washington Post. Retrieved: August 22, 2015.
  11. ^ [9][10]
  12. ^ * "Massachusetts abortion clinics boost security, lawmakers seek fix". Reuters. 27 ביוני 2014. 
  13. ^ * For violence, see §Violence by anti-abortion activists.
  14. ^ Esther Katz (poster) (26 באוקטובר 2012). "Anniversary of the Brownsville Clinic Raid". Margaret Sanger Papers Project~Research Annex. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2016. 
  15. ^ Engelman, Peter C. (2011), A History of the Birth Control Movement in America, ABC-CLIO, ISBN 978-0-313-36509-6.
  16. ^ Chesler, Ellen (1992), Woman of Valor: Margaret Sanger and the Birth Control Movement in America, Simon & Schuster, ISBN 0-671-60088-5.
  17. ^ "People v. Sanger", 179 App. Div. 939, 166 N.Y.S. 1107 (1917)
  18. ^ McVeigh, Frank; Loreen, Wolfer (2004), Brief history of social problems: a critical thinking approach (מהדורה Illustrated), University Press of America, ISBN 0-7618-2831-1 
  19. ^ Kathryn Cullen-DuPont (1 באוגוסט 2000). Encyclopedia of women's history in America. Infobase Publishing. עמ' 11. ISBN 978-0-8160-4100-8. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2011. 
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 20.4 20.5 Balter, Lawrence (2000), Parenthood in America: an encyclopedia 1st (מהדורה Illustrated), ABC-CLIO, ISBN 1-57607-213-4 
  21. ^ 21.0 21.1 Gordon, Linda (2002), The moral property of women: a history of birth control politics in America (מהדורה 3rd), University of Illinois Press, ISBN 0-252-02764-7 
  22. ^ Sara Weydner. ""The Hour of Malthus Has Struck": The Foundation of the International Planned Parenthood Federation and Discourses of International Family Planning". academia.edu. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2015. 
  23. ^ "Alan Guttmacher", The Toledo Blade, 19 במרץ 1974: 28, בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2011 
  24. ^ Lepore, Jill (14 בנובמבר 2011). "Birthright: What's next for Planned Parenthood?". The New Yorker. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2012. 
  25. ^ Reagan, Leslie J. 1997. When Abortion Was a Crime : Women, Medicine, and Law in the United States, 1867–1973. Berkeley: University of California Press, 1997
  26. ^ Karen O'Connor (2010). Gender and Women's Leadership: A Reference Handbook. SAGE Reference. עמ' 744–. ISBN 978-1-4129-6083-0. 
  27. ^ Wayne, T. (2011). Planned parenthood. In M. Z. Stange C. K. Oyster & J. E. Sloan (Eds.), Encyclopedia of women in today's world (Vol. 4, pp. 1107–1108)
  28. ^ Middleton, Britt. "This Day in Black History: July 8, 1943". BET. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  29. ^ "About Faye". Faye Wattleton. בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2015. 
  30. ^ Marshall, Lauren (4 באפריל 2002), "Women's Rights Advocate Faye Wattleton Elected Newest Columbia Trustee", Columbia News, בדיקה אחרונה ב-10 בפברואר 2011 
  31. ^ "Planned Parenthood Chooses New President", Ms. Magazine, 12 בינואר 2006, בדיקה אחרונה ב-10 בפברואר 2011 
  32. ^ "New President: Battle over abortion must be refought", Gadsden Times, 10 באפריל 1996: A5, בדיקה אחרונה ב-10 בפברואר 2011 
  33. ^ Johnson, Darragh (25 במרץ 2006). "Cecile Richards, Planned Parenthood's Choice Leader". Washington Post. עמ' C01. 
  34. ^ Fluke, Sandra (18 באפריל 2012). "Time Magazine: 100 Most Influential People in the World: Cecile Richards". Time.com. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2013. 
  35. ^ Arnold, Amanda (30 באפריל 2018). "The Internet Celebrates Planned Parenthood President on Her Last Day". The Cut. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2018. 
  36. ^ Domonoske, Camila (12 בספטמבר 2018). "Planned Parenthood Chooses Baltimore's Health Commissioner As Its Next President". NPR.org (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2018. 
  37. ^ "The Fight Over Planned Parenthood’s Future". The New York Times (באנגלית). 23 ביולי 2019. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2019. 
  38. ^ פוליטיקלי קוראת, www.facebook.com (בעברית)
  39. ^ Goldmacher, Shane (16 ביולי 2019). "Planned Parenthood Removes Leana Wen as President". New York Times. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2019. 
  40. ^ "Author Wins Sanger Prize". Pittsburgh Post-Gazette. 27 באפריל 1966. 
  41. ^ "Population Planner Honored". Los Angeles Times. 28 בנובמבר 1971. 
  42. ^ "LBJ Birth Policy Cited". Pittsburgh Post-Gazette. Associated Press. 11 באוקטובר 1966. 
  43. ^ "Mrs. King receives award for husband". The Afro American. 21 במאי 1966. 
  44. ^ "Rockefeller 3d Wins Sanger Award". The New York Times. 9 באוקטובר 1967. בדיקה אחרונה ב-14 בפברואר 2011. 
  45. ^ "REMINDER/Planned Parenthood Salutes Visionary Leaders in the Fight for Reproductive Freedom." Business Wire March 29, 2003: 5006. General OneFile. Web. February 11, 2011.
  46. ^ Miller, S.A. (23 ביולי 2015). "Hillary Clinton defends Planned Parenthood in wake of undercover videos". Washington Times. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  47. ^ Hesse, Monica (15 בספטמבר 2015). "Planned Parenthood is a symbol. This is the reality of one Ohio clinic.". Washington Post. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  48. ^ "Planned Parenthood's Springfield clinic sees growing demand for long acting contraception". MassLive. 9 ביולי 2015. 
  49. ^ Goldschmidt, Debra; Strickland, Ashley (4 באוגוסט 2015). "Planned Parenthood: Fast facts and revealing numbers". CNN. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  50. ^ Bolcer, Julie (27 באפריל 2011). "The Gay Planned Parenthood Debate". The Advocate. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  51. ^ Hee, Michelle Ye (2 באוקטובר 2015). "The repeated, misleading claim that Planned Parenthood ‘provides’ mammograms". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2017. 
  52. ^ Miller, Patricia (18 באוגוסט 2015). "The secret Republican love affair with Planned Parenthood: A history". Salon. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2015. 
  53. ^ Halloran, Liz (21 במרץ 2011). "Abortion Foes Target Family Planning Program". NPR. 
  54. ^ 54.0 54.1 54.2 "The Art of Giving—When Your Resources Are Vast". Businessweek. 25 באוקטובר 1999. אורכב מ-המקור ב-April 13, 2011. בדיקה אחרונה ב-10 בפברואר 2011. 
  55. ^ Mostel, Raphael (12 בנובמבר 2004). "Pushing Foundations To Give Everything They Have". The Daily Jewish Forward. בדיקה אחרונה ב-10 בפברואר 2011. 
  56. ^ Critchlow, Donald T.; Parker, Charles H. (2 באפריל 1998). With Us Always: A History of Private Charity and Public Welfare. Rowman & Littlefield Publishers. עמ' 227. ISBN 978-1-4616-2221-5. 
  57. ^ Leavitt, Paul; Drinkard, Jim (14 בספטמבר 2000). "Bush debate material may have landed in Gore camp". USA Today. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2011. 
  58. ^ Levin, Tamar (8 באוגוסט 1990). "Anti-Abortion Group Urges Boycott of Planned Parenthood Donors". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2011. 
  59. ^ Hamburg Coplan, Jill (31 ביולי 2015). "Planned Parenthood: Undercover videos not deterring corporate donors". Fortune. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2015. 
  60. ^ "Groups unite vs. Planned Parenthood". Politico. 2 בפברואר 2011. 
  61. ^ Somashekhar, Sandhya; Rucker, Philip (8 באפריל 2011). "GOP's latest proposal for Planned Parenthood funding". Washington Post. בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2011. 
  62. ^ Eckholm, Erik (17 בפברואר 2011). "Planned Parenthood Financing Is Caught in Budget Feud". The New York Times. 
  63. ^ Groppe, Maureen (1 בפברואר 2011). "House votes to block funds to Planned Parenthood". The Arizona Republic. 
  64. ^ "Judge Allows Indiana to Cut Planned Parenthood Funding". Fox News Channel. 11 במאי 2011. 
  65. ^ Landrigan, Kevin (14 בספטמבר 2011). "Family planning contracts OK'd". Nashua Telegraph. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2011. 
  66. ^ Hegeman, Roxana (31 באוגוסט 2011). "Kansas to comply with Planned Parenthood order". Businessweek. Associated Press. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2011. 
  67. ^ "Bill defunding Planned Parenthood clears Ohio House, heads to Gov. John Kasich". cleveland.com. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2016. 
  68. ^ "Robert J. Bentley, Governor of Alabama, Says He Is Cutting Off Medicaid Payment to Planned Parenthood – US News". US News & World Report. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2016. 
  69. ^ "Planned Parenthood Sues Arkansas After State De-Funds It Over Selling Aborted Babies". LifeNews.com. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2016. 
  70. ^ "Kansas loses thousands in federal funding after voting to defund Planned Parenthood". KSHB. Associated Press. אורכב מ-המקור ב-February 16, 2016. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2016.  Unknown parameter |df= ignored (עזרה)
  71. ^ "Louisiana De-Funds Planned Parenthood Again After It Sells Aborted Baby Body Parts". LifeNews.com. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2016. 
  72. ^ William C. Duncan (24 בדצמבר 2015). "Utah Wins Planned Parenthood Defunding Fight". National Review Online. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2016. 
  73. ^ [62][63][64][65][66][67][68][69][70][71][72]
  74. ^ Pear, Robert (24 ביוני 2011). "Indiana Law to Cut Planned Parenthood Funding Is Blocked". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2011. 
  75. ^ Sheppard, Kate (5 בספטמבר 2012). "A Tennessee Case Study in Defunding Planned Parenthood". Mother Jones. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  76. ^ Roberts, Christine (22 ביוני 2011). "Wisconsin to defund Planned Parenthood, joins Indiana, Kansas and North Carolina". New York Daily News. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2011. 
  77. ^ Calmes, Jackie (1 בספטמבר 2015). "Louisiana Lays Bare Difficulty in Push to Cut Planned Parenthood Funding". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  78. ^ DeSlatte, Melinda (1 בספטמבר 2015). "Justice Department sides with Planned Parenthood in lawsuit". Associated Press. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2015. 
  79. ^ "Obama Bars States From Denying Federal Money to Planned Parenthood". 14 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2018. 
  80. ^ Gorman, Steve (31 בדצמבר 2016). "U.S. judge blocks transgender, abortion-related Obamacare protections". Reuters. בדיקה אחרונה ב-2 בינואר 2017. 
  81. ^ "Trump Moves Against Planned Parenthood by Signing GOP Bill". Bloomberg. 2017. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2017. 
  82. ^ Golstein, Amy; DeBonis, Mike; Snell, Kelsey. "House Republicans release long-awaited plan to repeal and replace Obamacare". Washington Post. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2017. 
  83. ^ Lawrence, Jason (9 בפברואר 2011). "Legislators, Planned Parenthood debate abortion". The Galveston County Daily News. אורכב מ-המקור ב-May 12, 2011. בדיקה אחרונה ב-14 בפברואר 2011. 
  84. ^ Planned Parenthood was one of the co-sponsors of the March for Women's Lives held April 25, 2004. "Abortion activists on the march". BBC News. BBC. 26 באפריל 2004. בדיקה אחרונה ב-4 ביולי 2009. 
  85. ^ Planned Parenthood Advocates of New York, Issues & Positions. Access date June 24, 2016. Quote: "While Planned Parenthood supports and promotes communication between parents and their teens, requiring parental notification or consent would reduce the numbers of teens seeking care and put them in danger. We believe it is important for teens to have access to safe health care, even if they can't come to their parents for whatever reason. PPANY opposes government-mandated parental consent and parental notification requirements."
  86. ^ Including in court, e.g., Doe v. Planned Parenthood Association of Utah and Planned Parenthood Ass’n of Utah v. Matheson.
  87. ^ "Parental consent opposed". Madison Courier. 23 בינואר 1990. בדיקה אחרונה ב-14 בפברואר 2011. 
  88. ^ Relin, David Oliver. "Old enough to choose?" Scholastic Update April 20, 1990: 13+. General OneFile. Web. February 14, 2011.
  89. ^ Demer, Lisa (24 בנובמבר 2010). "Suit challenges law requiring parent abortion notification". Anchorage Daily News. אורכב מ-המקור ב-December 23, 2010. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2011. 
  90. ^ "The Rachel Maddow Show for April 28, 2010, MSNBC." The Rachel Maddow Show April 29, 2010. General OneFile. Web. February 14, 2011.
  91. ^ Gordon, Rachel (9 באוקטובר 2006). "CAMPAIGN 2006; PROPOSITION 85; Parental notification for abortion back on ballot; Voters rejected a similar measure in election last fall.(NEWS).". San Francisco Chronicle. עמ' A11. 
  92. ^ "Planned Parenthood Federation of America Opposes Abortion Ban Legislation". Planned Parenthood New Jersey. אורכב מ-המקור ב-June 13, 2010. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2011. 
  93. ^ Nilsson, Siri (6 בדצמבר 2006). "Emergency Pill Free on 'Free EC Day'". ABC News. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  94. ^ Strauss, Sharon (12 בינואר 2011), "Planned Parenthood files complaint against Nampa pharmacist", The Idaho Press-Tribune, בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2011 
  95. ^ "New law may require N.Y. hospitals to offer contraception to rape victims". Sun Journal. Associated Press. 27 בספטמבר 2003. עמ' A10. 
  96. ^ Dejka, Joe (30 בינואר 2011), "Bill would require sex ed", Omaha World-Herald, אורכב מ-המקור ב-January 30, 2013, בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2011 
  97. ^ Young, Lindsay. "Outside spenders' return on investment". Sunlight Foundation. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2014. 
  98. ^ "Planned Parenthood Action Fund". www.plannedparenthoodaction.org. אורכב מ-המקור ב-March 16, 2015. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2015. 
  99. ^ Richards, Cecile (29 בספטמבר 2015). "Statement of Cecile Richards Before the House Committee on Oversight and Government Reform". U.S. House Committee on Oversight and Government Reform. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2015. 
  100. ^ Shear, Michael (29 בספטמבר 2015). "Planned Parenthood's Leader Pushes Back Against G.O.P. Critics". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2015. 
  101. ^ "Get Involved Locally: Planned Parenthood Action Fund". www.plannedparenthoodaction.org. אורכב מ-המקור ב-September 28, 2013. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2015. 
  102. ^ "Contact: Planned Parenthood Action Fund". www.plannedparenthoodaction.org. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2015. 
  103. ^ Ferris, Sarah (2 בספטמבר 2015). "Planned Parenthood gets $1M in ObamaCare grants". The Hill. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  104. ^ 104.0 104.1 Jacobson, Louis (5 באוקטובר 2015). "Carly Fiorina says Planned Parenthood gives 'millions' to candidates". PolitiFact. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2015. 
  105. ^ Zenilman, Avi (8 ביולי 2008). "Planned Parenthood endorses Obama". Politico. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2015. 
  106. ^ Joseph, Cameron (30 במאי 2012). "Planned Parenthood endorses Obama with $1.4 million ad buy". The Hill. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2015. 
  107. ^ "Planned Parenthood". Open Secrets. Center for Responsive Politics. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2016. 
  108. ^ "Planned Parenthood of Southeastern Pennsylvania v. Casey". cornell.edu. 
  109. ^ Harry Blackmun (29 ביוני 1992). "Planned Parenthood of Southeastern Pa. v. Casey 505 U.S. 833". Supreme Court of the United States. עמ' 923–926. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2016. 
  110. ^ "Planned Parenthood of Central Missouri v. Danforth". cornell.edu. 
  111. ^ u.s. Supreme, C. (1983). "Planned Parenthood Association of Kansas City v. Ashcroft". United States reports : cases adjudged in the Supreme Court at ... and rules announced at ... United States. Supreme Court 462: 476–505. PMID 12041276. 
  112. ^ "Planned Parenthood v. American Coalition of Life Activists". Cyber.law.harvard.edu. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2011. 
  113. ^ "Gonzales v. Planned Parenthood | The Oyez Project at IIT Chicago-Kent College of Law". Oyez.org. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2011. 
  114. ^ "Gonzales v. Planned Parenthood Federation of America, Inc.". Duke Law, Supreme Court Online. אורכב מ-המקור ב-March 5, 2011. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2011. 
  115. ^ Biskupic, Joan (18 באפריל 2007). "Court takes harder stance on abortion". USA Today. 
  116. ^ Questions before the Court
  117. ^ Belluck, Pam (8 ביוני 2007). "New Hampshire to Repeal Parental Notification Law". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2011. 
  118. ^ 118.0 118.1 Rudoren, Jori (4 בפברואר 2006). "Kansas' Top Court Limits Abortion Record Search". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2011. 
  119. ^ "Planned Parenthood Clinic Is Cleared in Kansas Probe". The Washington Post. 28 ביוני 2007. בדיקה אחרונה ב-22 בדצמבר 2010. 
  120. ^ "Kansas DA drops all criminal charges against Planned Parenthood clinic". CBS News. Associated Press. 17 באוגוסט 2012. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  121. ^ "Planned Parenthood of Indiana v. Carter, 854 N.E.2d 853 (Ind. Ct. App. 2006).". 
  122. ^ Prather (13 באוקטובר 2005). "Judge Faults St. Paul Clinic in Abortion Lawsuit". St. Paul Pioneer Press. עמ' A1. 
  123. ^ Claire Z. Cardona, Judge allows Texas to ban state funding to Planned Parenthood, Dallas Morning News (December 31, 2012).
  124. ^ Davis, Tom (2005). Sacred work: Planned Parenthood and its clergy alliances. Rutgers University Press. עמ' 35. 
  125. ^ Chesler, Ellen (2007). Woman of Valor: Margaret Sanger and the Birth Control Movement in America. Simon and Schuster. עמ' 195, 216–217, 343, 490. 
  126. ^ Esther Katz, ed. (2003). The selected papers of Margaret Sanger, Volume 1. University of Illinois Press. עמ' 274. 
  127. ^ Daiwan, Shaila (27 בפברואר 2010). "To Court Blacks, Foes of Abortion Make Racial Case". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2011. 
  128. ^ McCann, Carole R. (1999). Birth Control, Politics in the United States, 1916–1945. Cornell University Press. עמ' 10. ISBN 978-0-8014-8612-8. בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2015. 
  129. ^ McCann, Carole R. (2010). "Women as Leaders in the Contraceptive Movement". in Karen O'Connor. Gender and Women's Leadership: A Reference Handbook 1. SAGE. עמ' 751. ISBN 978-1-4129-6083-0. 
  130. ^ Peter Engelman – A History of Birth Control in America, Prager, New York, 2010.
  131. ^ Valenza, Charles (January–February 1985). "Was Margaret Sanger a Racist?". Family Planning Perspectives 17 (1): 44–46. JSTOR 2135230. PMID 3884362. doi:10.2307/2135230. בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2011. 
  132. ^ Chamlee, Virginia (27 ביולי 2011). "Bomberger again lashes out at NPR, Veazey". The Florida Independent. אורכב מ-המקור ב-September 11, 2011. בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2011. 
  133. ^ "Opposition Claims About Margaret Sanger". Planned Parenthood. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  134. ^ 134.0 134.1 Rovner, Julie (13 באפריל 2011). "Planned Parenthood: A Thorn In Abortion Foes' Sides". Morning Edition (NPR). בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2011. 
  135. ^ Dwyer, Devin (8 באפריל 2011). "Planned Parenthood at Center of Budget Shutdown Threat". ABC News. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2015. 
  136. ^ "Planned Parenthood, abortion and the budget fight". Seattle Times. 8 באפריל 2011. בדיקה אחרונה ב-3 בנובמבר 2012. 
  137. ^ Crepeau, Megan (4 באפריל 2011). "The great Republican bait-and-switch". Chicago Tribune. 
  138. ^ Finn, Robin, "Anti-Abortion Advocates? Bring 'Em On, Texan Says", The New York Times, March 10, 2006. Quote: "PLANNED PARENTHOOD serves five million Americans and concentrates 90 percent of its efforts on preventing unwanted pregnancies, Ms. Richards, says, not terminating them. 'No one does more to reduce the need for abortions in this country than Planned Parenthood.'"
  139. ^ Rovner, Julie (7 בספטמבר 2011). "Conservatives Step Up Attacks On Public Funding For Birth Control". NPR. בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2015. 
  140. ^ "Pro-Life Group Launches Undercover Sting". Fox News Channel. 31 במאי 2002. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2007. 
  141. ^ 141.0 141.1 Mieszkowski, Katharine (4 בנובמבר 2006). "Abortion foes' dirty tactics: Advocates of a California "parental notification" bill accuse Planned Parenthood of protecting sexual predators instead of teen girls. But who is really breaking the law?". Salon.com. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2011. 
  142. ^ Beaucar Vlahos, Kelley (24 באפריל 2008). "Pastors Accuse Planned Parenthood for 'Genocide' on Blacks". Fox News Channel. בדיקה אחרונה ב-30 ביולי 2015. 
  143. ^ 143.0 143.1 Forester, Sandra (28 בפברואר 2008). "Response to caller 'a serious mistake', says Planned Parenthood of Idaho". Idaho Statesman (The McClatchy Company). 
  144. ^ 144.0 144.1 Crary, David (2 בפברואר 2011). "Clinic manager fired after anti-abortion sting". Associated Press. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2011. 
  145. ^ Grim, Ryan (25 בפברואר 2011). "Behind the Assault on Planned Parenthood". Huffington Post. AOL News. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2011. 
  146. ^ Bassett, Laura (29 במאי 2012). "Planned Parenthood Sting Caught On Video, Released By Anti-Abortion Activists (VIDEO)". Huffington Post. 
  147. ^ Stuart, Hunter (29 באפריל 2013). "Live Action, Anti-Abortion Group, Releases Undercover Videos From Abortion Clinics". Huffington Post. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2015. 
  148. ^ "Holder: No Prosecution in Connection With Planned Parenthood Video Sting". Fox News Channel. 1 במרץ 2011. אורכב מ-המקור ב-March 4, 2011. בדיקה אחרונה ב-1 באפריל 2011. 
  149. ^ Eckholm, Erik (7 בפברואר 2011). "Planned Parenthood to Retrain Public Staff". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2011. 
  150. ^ Hunter, Desiree (10 בפברואר 2010). "AP: Birmingham abortion clinic put on probation". The San Diego Union-Tribune. Associated Press. 
  151. ^ Turkewitz, Julie; Healy, Jack (27 בנובמבר 2015). "3 Are Dead in Colorado Springs Shootout at Planned Parenthood Center". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-27 בנובמבר 2015. 
  152. ^ "Death of UCCS police officer in Colorado Springs Planned Parenthood shooting confirmed". Colorado Springs Gazette. 28 בנובמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2015. 
  153. ^ Shoichet, Catherine E.; Stapleton, AnneClaire; Botelho, Greg (27 בנובמבר 2015). "Colorado Planned Parenthood shooting: 3 dead, suspect captured (updated)". CNN. בדיקה אחרונה ב-27 בנובמבר 2015. 
  154. ^ Paul, Jesse; Steffen, Jordan; Ingold, John (27 בנובמבר 2015). "Planned Parenthood shooting: 3 killed, including 1 police officer in Colorado Springs". The Denver Post. אורכב מ-המקור ב-November 27, 2015. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2015. 
  155. ^ "Robert Dear, Suspect in Colorado Killings, 'Preferred to Be Left Alone'". The New York Times. 29 בנובמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2015. 
  156. ^ "Colorado shooting suspect said 'no more baby parts': reports". Reuters. 
  157. ^ "Planned Parenthood shooting: Suspect said 'no more baby parts'". BBC News. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2015. 
  158. ^ Wesley Lowery (28 בנובמבר 2015). "'No more baby parts', suspect in attack at Colo. Planned Parenthood clinic told official". Washington Post.