הוריה דליאנו
הוריה דליאנו (ברומנית: Horia Deleanu; 25 בדצמבר 1919 – 25 בדצמבר 1998) היה מבקר תיאטרון והיסטוריון של התיאטרון היהודי-רומני, עורך ומתרגם. הוא כיהן כפרופסור במכון לתיאטרון על שם יון לוקה קאראג'אלה בבוקרשט.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוריה דליאנו נולד ביאשי ב-1919 כבנם של ארנולד דליאנו ומלווינה לבית פלר.[1] סיים בית ספר יסודי, גימנסיום ובית ספר תיכון ביאשי ולמד באוניברסיטת צ'רנוביץ ובפקולטה לרפואה של אוניברסיטת יאשי בשנים 1938 - 1940, עד שהיהודים סולקו ממנה. אחרי מלחמת העולם השנייה למד עד שנת 1946 ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת בוקרשט וב-1971 קיבל דוקטורט עם העבודה " Beckett, Ionescu, Adamov și teatrul absurdului ("בקט, יונסקו, אדמוב ותיאטרון האבסורד")
הוא עבד כעורך בכתבי העת Veac nou (מאה חדשה) בשנים 1945 - 1953 וכעורך הירחון Teatrul (התיאטרון) בשנים 1956 - 1958. משנת 1950 היה ראש הקתדרה להיסטוריה של התיאטרון האוניברסלי העכשווי במכון לאמנות תיאטרלית וקולנועית על שם קאראג'אלה בבוקרשט. ספרו הראשון היה קובץ על רשמים ספרותיים סוביטיים ב-1948.[1] ספריו הראשונים בשנות ה-1950 היו ברוח האידאולוגיה הקומוניסטית והריאליזם הסוציאליסטי.[1] בשנות ה-1960 וה-1970 כתב ספרי סינתזה על התיאטרון והתפתחותו (Istoria teatrului universal contemporan 1963), (Dileme şi pseudodileme teatrale (1972, כמו כן התעניין בתיאטרון המודרני ושפתיו הספציפיות - למשל ב Teatru-antiteatru-teatru (1972) וב -Modernitatea teatrului (1983). דן בספרים אלה בסוגיית המודרניות בתיאטרון כ "חדשנות תוך המשכיות" ו"ראביליטציה של המילה", היחס בין מרחב המשחק לצופה, וכו' כתב פרשנויות למפעלם היצירתי של ולדימיר מאיאקובסקי, שון או'קייסי, ג'ון ב. פריסטלי, קארל צ'אפק, ברטולט ברכט, ז'אן ז'ירודו, אלבר קאמי וארמאן גאטי. כתב גם על יצירותיהם של במאים ידועים כמו פיטר ברוק.[1] בשנות ה-1980 כתב טרילוגיה " לשבחי השחקן " (1982), "לשבחי הבמאי" (1985) ולשבחי הבמה" (1988) שבה הוקיר שחקנים ובמאים חשובים של רומניה. הכרך השלישי כלל בקורות תיאטרון על ההצגות החשובות של התיאטרון הרומני בעשור התשיעי.[1]
דליאנו תרגם לרומנית מיצירותיהם של איליה ארנבורג, קונסטנטין סימונוב (המחזה "בחור מעירנו"), לאוניד לאונוב (המחזה "אדם רגיל") ודים קוז'בניקוב (המחזה "חייו של רג'ינלד דייוויס") ;אלכסנדר קורנייצ'וק (המחזה "חורשת המורנים"), אוגוסט יאקובסון (מחזה "החיים במצודה") וג'יימס אלדרידג'. (המדינה ה-49)
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "התרשמויות ספרותיות סובייטיות" 1948 Impresii literare sovietice.
- Maiakovski 1949
- "סוגיות הריאליזם הביקורתי בספרות" 1951 Problemele realismului critic în literatură.
- "היבטים במחזאות של גורקי" 1954 Aspecte din dramaturgia lui Gorki.
- "הניצחון של גולדוני" 1957 Trimful lui Goldoni. ביוגרפיה ספרותית דידקטית
- "ערים ותיאטראות בגרמניה ובאיטליה 1957" 1958 Oraşe şi teatre. Germania, Italia '57.
- "סימני דרך במחזאות המערבית העכשווית" 1962 Puncte de reper în dramaturgia occidentală contemporană
- "היסטוריה של התיאטרון העולמי העכשווי" 1963 Istoria teatrului universal contemporan
- "הבמאי והתיאטרון" 1968 Regizorul şi teatrul
- "דילמות ופסאודודילמות תיאטרליות" 1972 Dileme şi pseudodileme teatrale
- "תיאטרון-אנטיתיאטרון-תיאטרון" 1972 Teatru-antiteatru-teatru
- "שבחי השחקן" 1982 Elogiul actorului
- "אלמותיות התיאטרון" 1982 Nemurirea teatrului
- "המודרניות של התיאטרון" 1983 Modernitatea teatrului
- "שבחי הבמאי" 1985 Elogiul regizorului
- "אמנות הבימוי התיאטרלי" 1987 Arta regiei teatrale
- "שבחי הבמה" Elogiul scenei
- מפגשים בלתי נשכחים, 1995- Întâlniri memorabile בהוצאת הספר
מחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1970 – Dialog despre dragoste (דיאלוג על אהבה)
הוא "מחזה רעיונות", על הדו-שיח בין האהבה לתיאטרון. גיבוריו הם הסופר ("הוא"), המבקר ("היא") והאישה. סיפור האהבה (ה"ריאלי") בין הסופר לאישה מקביל ל"כתיבה", מישור האהבה בין הסופר ל"היא" - המבקר. במהלך הזמן הסופר לומד לאהוב כשמוריו הם האישה המנוחשית, המאהבת, והידידה האפלטונית, המבקר - הופעות מתמזגות של העיקרון הנשי[1]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Evreii din România, Breviar biobibliografic – הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008.
- מילים לזכרו – בכתב העת minimum, גיליון 146, מאי 1999 עמ' 24
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- altmarius - biografia zilei
- באתר של altmarius - cultura si spiritualitate - ביוגרפית היום - הוריה דליאנו, 25 בדצמבר 2017
