הורמוזגאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הורמוזגאן (מחוז)
استان هرمزگان
Khezr Beach, Hormoz Island, Persian Gulf, Iran, 02-09-2008.jpg
מדינה איראןאיראן  איראן
נפות במחוז 11
בירת המחוז בנדר עבאס
שפה רשמית פרסית, ערבית, בלוצ'ית
שטח 70,697 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 1,578,183 (נכון ל־2011)
 ‑ צפיפות 20 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות 27°11′18″N 56°16′36″E / 27.1884°N 56.2768°E / 27.1884; 56.2768 
אזור זמן UTC +3.5

לחצו כדי להקטין חזרה

סיסתאן ובלוצ'סתאןדרום ח'וראסאןכרמאןהורמוזגאןפארסבושהריזדח'וראסאן רזאוויצפון ח'וראסאןגולסתאןמאזנדראןסמנאןטהראןאלבורזקוםצ'הארמחאל ובח'תיאריכהגילויה ובויראחמדח'וזסתאןאילאםלורסתאןמרכזיאספהאןגילאןארדבילקזוויןהמדאןכרמאנשאהכורדיסתאןמזרח אזרבייג'ןמחוז זנג'אןמערב אזרבייג'ןבחרייןקטרעומאןכוויתטורקיהארמניהאזרבייג'ןטורקמניסטןאפגניסטןפקיסטןעיראקערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותHormozgan in Iran.svg
אודות התמונה

מחוז הורמוזגאןפרסית: استان هرمزگان) הוא אחד מ-31 מחוזות איראן, המחוז נמצא בדרום-מזרח המדינה מול עומאן והאמירויות ובירתו היא העיר בנדר עבאס. המחוז כולל ארבעה עשר איים במפרץ הפרסי ויש לו כ-1,000 ק"מ של חוף עם הים הפרסי. במחוז יש 13 ערים מרכזיות: בנדר עבאס, בנדר לנגה, חאג'יאבּאד, מינאבּ, קשם, סרדשת (בּשאגרד), בּסְתכּ, סיריכּ, ג'אסכּ, בנדר ח'מיר, פּארסיאן, רודאן ואבו מוסא.

שטחו 70,669 קמ"ר, כ-4.3 אחוז משטח איראן, בספירת האוכלוסייה של שנת 2011 אוכלוסיית המחוז מנתה כ-1.5 מיליון בני אדם. במחוז גם 13 תתי מחוזות, 69 ערים ו-2,046 כפרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקו פולו ביקר פעמיים בנמל בנדר עבאס, בשנת 1272 ובשנת 1293. הוא דיווח על מסחר בתכשיטים פרסיים, שנהב, משי מחצי האי הודו-סין. וכשביקר בנמל הורמוז הוא דיווח על פנינים שיובאו מבחריין .

ב-1497 נחתו אירופאים באזור בפעם הראשונה, בראשותו של ואסקו דה גאמה.

בשנת 1508 הפורטוגזים, בראשות אפונסו דה אלבוקרקי פלשו לאזור עם שבע ספינות מלחמה, באמתלה של הגנה על האינטרסים שלהם ממצרים וונציה. נמל הורמוז בזמנו היה נחשב מיקום אסטרטגי בשביל אינטרסים מסחריים במפרץ הפרסי.

אסמאעיל הראשון שניסה להתמודד עם האימפריה העות'מאנית ממערב, לא הצליח להציל את הנמל מן הפורטוגזים, עד שלבסוף הצליח שאה עבאס להוציא אותם מן המפרץ הפרסי בעזרת הבריטים. השם בנדר עבאס נגזר משמו של שאה עבאס הראשון. 

בינתיים התמודדו הבריטים על ההשפעה באזור עם קולוניאליסטים הולנדים, שפלשו לאי קשם ושלחו ספינות מלחמה לבנדר עבאס בשנים האחרונות לשלטונו של שאה עבאס. הממשלה הפרסית לא הצליחה להגן על עצמה מפני התקפה זו. עם זאת, בשל ההחמצה של יחסי בריטניה והולנד, המתחים הצבאיים גדלו באזור. הבריטים התחרו על ההשפעה באזור עם ההולנדים שניסו לבסוף להזיז את הבסיס שלהם עד לאי חארג איילנד. האמיר של חארג, מיר מאנה, הצליח להביס את הכוחות ההולנדים בחארג, ולהשאיר את הבריטים אחראים בכל האזור כולו. עד מהרה השתלטה בריטניה על כל המפרץ הפרסי באמצעות חברת הודו המזרחית. הבריטים אימצו מדיניות המעודדת אוטונומיה מקומית בכל רחבי המפרץ הפרסי כדי למנוע גיבוש כוח מאוחד שיאיים על המפעלים שלהם במפרץ. 

החשיבות האסטרטגית של המפרץ הפרסי התגברה לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם גילוי הנפט באזור.

גזע ומוצא אתני[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה הערבית האתנית של הורמוזגן מדברת במגוון ניבים ערביים, ובשנת 2006 הם היוו כ -10% מאוכלוסיית הורמוזגן, המונה כ -1.5 מיליון איש. כ-90% מהאוכלוסייה במחוז היא הקבוצה האתנית הפרסית. הקשר של אוכלוסיית הורמוזגן עם עמים מחצי האי ערב כולל את החלק העיקרי של אזורי החוף של קטר, דובאי, עומאן ותימן. המגע בין העמים האיראנים לבין עמי החוף הערבי המזרחי הוא בגדר אגדה. סיפורים על הקשר העתיק מוטבעים באפוס של המשורר פרדוסי, השאהנאמה. אחת האגדות הללו מספרת על הקשר בין השגריריות ומשפחות המלוכה של איראן ותימן. העמים המגוונים של הורמוזגן והשפות שהם מדברים הם עדות חיה להיסטוריה של הורמוזגן שפעם היה מרכז סחר בינלאומי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הדמוגרפי של המחוז הוא בעיקר הררי ובקצהו הדרומי עובר רכס הרי הזגרוס. במחוז אקלים חם ולח מאוד, בקיץ הטמפרטורה יכולה לעלות על 120 מעלות פרנהייט (49 מעלות צלזיוס). בכל השנה המשקעים נמוכים מאוד.

הורמוזגאן כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

להורמוזגן כיום יש 11 נמלים, חמישה שדות תעופה לאומיים, ושלושה שדות תעופה בינלאומיים. במחוז ענף חקלאות פעיל המדורג כמוביל באיראן בייצור לימוני הליים והשני בייצור התמרים. 30% מתוצרת הדיג האיראנית מגיעה ממחוז זה. שלושה סכרי הידרו גדולים משרתים את צורכי המים של המחוז - סכר אסטקלאל (הקרוי גם סכר מינאב, המספק חלק ניכר מהמים הנצרכים בבנדר עבאס), סכר ג'גין וסכר שמיל.

גרמניה הציעה לאחרונה לבנות גשר שיחבר את האי קשם ליבשת.

הורמוזגן כוללת שני אזורי סחר חופשי, הראשון באי כיש והשני באי קשם. באי כיש שוכנת בורסת הנפט האיראנית, אחת מחמש בורסות יחידות מסוגן בעולם והיחידה מביניהן שבה לא נסחר נפט בדולרים אמריקאים.

מכללות ואוניברסיטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המבצר הפורטוגזי - נבנה ב-1507 במצוות אפונסו דה אלבוקרקי
  • המקדש ההינדי - נבנה ב-1892 בהוראת מוחמד חסן ח'אן סעד אל-מולכ
  • שתי הכיפות של כוח'רד - מבני קבר מהתקופה הקאג'ארית
  • האי כיש
  • האי קשם
  • תרנה - מערכת קדומה להובלת מים מתוקים
  • המוזיאון האנתרופולוגי בג'נאח
  • גשר לאתידאן - נבנה בתקופה הצפווית מעל נהר כּׂל
  • העיר הקדומה חרירה - הייתה מיושבת בין השנים 1000–1600, שרידיה כוללים בתים פרטיים ומבני מסחר ותעשייה
  • שמורת המנגרובים בקשם

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הורמוזגאן בוויקישיתוף
Flag of Iran.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא איראן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.