לדלג לתוכן

הו, הו יוליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הו, הו יוליה הוא מחזה הומוריסטי שנכתב על ידי אפרים קישון בשנת 1974. קישון מציג במחזה את המשך קורותיהם של רומיאו ויוליה לולא התאבדו. הוא מציג אותם כזוג נשוי טיפוסי, במובן הרע של הביטוי הזה, ושם ללעג את ה"אהבה הגדולה" שלהם המתוארת במחזה המקורי של ויליאם שייקספיר. בהצגה המקורית, אריק לביא ואשתו שושיק שני גילמו את הדמויות הראשיות, ושחקנים שונים נשכרו כדי לגלם את ויליאם שייקספיר, בהם יהודה אפרוני, נסים זוהר, מנחם עיני ואבנר חזקיהו. תפאורה - יוסף קארל, תלבושות - עדינה רייך, מוזיקה - פולדי שצמן, תנועה -יעקב קלינסקי[1]

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מתחיל בהצגת חייהם של רומיאו ויוליה: הם הצליחו להתחמק מההתאבדויות ודבר זה לא קרה מעולם, הם חיים בעוני, נוטים לריב על דברים קטנים, יש להם בת מרדנית ששונאת אותם (לוקרציה), ורומיאו מחכה לכך שאמהּ של יוליה תמות כדי שהוא יוכל לרשת את כל כספה.

באמצע ריב של רומיאו ויוליה, מגיעה רוחו של ויליאם שייקספיר אשר התעוררה מהוויכוחים, בטענה שהם חרגו מהמחזה שכתב, והוא דורש לתקן זאת. כאשר הם מסרבים לחזור לסוף המקורי של המחזה (כלומר להתאבד), מחליט שייקספיר לתקן זאת בכך שיגרום לשניהם להרוג אחד את השני על ידי הרעלה. בסוף המחזה שייקספיר בורח עם בתם לוקרציה, ונותן להם להרעיל אחד את השני. לאחר שנראה ששניהם מתים, הם מתעוררים שוב, וחוזרים לריבים הישנים שלהם.

  • רומיאו מונטגיו - אוויל, זללן, עצל וחמדן, המייחל למותה של חמותו על מנת לזכות בכל כספה, מפני שהוא ויוליה הם יורשיה היחידים.
  • יוליה מונטגיו - אשתו של רומיאו. מתוארת כאישה נוחה לכעוס ודעתנית, החשה כי רומיאו מזניח אותה.
  • לורנצו - הכומר שחיתן את רומיאו ויוליה במחזה של שייקספיר. במחזה הוא זקן סנילי המתבלבל בין מחזותיו הרבים של שייקספיר, כמו המלט.
  • לוקרציה מונטגיו - בתם היחידה של רומיאו ויוליה. נערה מרדנית ועזת-מצח ששונאת את הוריה, ומתאהבת במהרה בשייקספיר כאשר זה מגיע לביתה.
  • האומנת - האומנת של יוליה מן המחזה המקורי. מתוארת כזקנה חלושה, שניהלה בעבר רומן עם רומיאו.
  • ויליאם שייקספיר - המחזאי שיצר את רומיאו ויוליה מתעורר כאשר הוא מגלה שהדמויות שלו אינן נוהגות על פי המחזה שהוא כתב. הוא עושה הכול על מנת להחזיר את המצב לקדמותו, למצב שבו רומיאו ויוליה מתים, ובינתיים מתאהב בלוקרציה.

במחזה המקורי, דמויותיהם של רומיאו ולורנצו מגולמות על ידי אותו שחקן, ואילו יוליה, לוקרציה והאומנת מגולמות על ידי אותה שחקנית, כפרודיה על התיאטרון בתקופת שייקספיר, שבו גילמו השחקנים יותר מדמות אחת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הו, הו יוליה, מחזה בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, הועלה על הבמה ב-23 במרץ 1978

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.