הזואב של גשר אלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הזואב של גשר אלמה
Zouave du pont de l'Alma
Paris-zouave-pont-de-l-alma.jpg
פַּסל ז'ורז' דיאבו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 1856 עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקה וחומרים אבן גיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פריז שבצרפת
קואורדינטות 48°51′50″N 2°18′07″E / 48.8638°N 2.30201°E / 48.8638; 2.30201
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הזואב, או בשמו המלא הזואב על גשר אלמה, הוא פסל אבן שיצר ז'ורז' דיאבו (Georges Diebolt) בשנת 1856, של אחד מארבעת הפסלים המייצגים את הכוחות שהשתתפו במלחמת קרים, שנקבעו ברגלי גשר אלמה הישן בפריז, והיחיד שנותר בגשר החדש.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה לואי גודי (1828–1896), שנולד ומת בגראבלין, מוצג לעיתים קרובות כחייל ששימש כמודל לפסל זה. הוא אותר על ידי נפוליאון השלישי בעצמו, במהלך ביקורת צבאית[1][2]. עם זאת, אחרים סוברים כי מדובר על ברטוני בשם נריריגו (Nririgot)[3] או בריריזו (Bririzot)[4].

החייל מיוצג במדים של זואב (חייל צרפתי של גדודי צפון אפריקה), תרבוש, מעיל קצר ללא כפתורים, חגורת בד רחבה, וחותלות, כשהוא מוקף בדגלים. הוא נשען על הרובה שלו, גופו פונה מעט שמאלה והוא מביט לימינו.

הפסל מתנשא לגובה של 5.2 מטר[5] ושוקל 8 טון[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של הגשר לקוח מהקרב על אלמה בקרים ב־1854 שבו ניצחו האנגלים, הצרפתים, העות'מאנים וכוח משלוח מפיאמונטה נגד הרוסים. הגדוד השלישי של הזואבים בלט במהלך הקרב על אלמה בכך שהצליחו להשתלט על תותחי האויב.

בין 1970 ל־1974, הגשר נבנה מחדש ופסלהם של היגר, התותחן והגרנדיר הועברו לאתרים אחרים. בגשר החדש יש רק סמך אחד שמגיע לנהר בגדה הימנית (ברובע השמיני), ורק הזואב נשאר בגשר אך עבר ממקומו הראשון אל תחתית הגשר[6].

הפסל בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזואב כאינדיקטור, לא מדויק, של השיטפונות של הסן[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת הפריזאית, כאשר "לזואב יש רגליים במים", ההסן מוצף. במהלך השיטפון של 1910, הסן הגיע לגובה 8.62 מטר והמים הגיעו עד לכתפי הזואב[7]. עם זאת, בשל הבנייה מחדש של הגשר בשנת 1970 ושינוי מיקום הפסל, הגובה של הזואב השתנה. עם זאת, קיימת אי-ודאות בנוגע למיקום הקודם ביחס למיקום החדש: מקורות שונים מדברים על מיקום גבוה או נמוך יותר[8][6] .עיתונאים מהעיתון לה מונד פנו אל המכון לתכנון של אזור איל דה צרפת (Institut d'aménagement et d'urbanisme de la région d'Île-de-France) ואל המנהל האזורי והבין-מחוזי לאיכות הסביבה ואנרגיה (Direction régionale et interdépartementale de l'environnement et de l'énergie) שלא הצליחו לענות על שאלות לגבי הגובה הנוכחי של הזואב[6].

לכן, ההרגל להשוות את בין השיטפונות על בסיס הזואב לא אמין, והמדענים משתמשים במדיד ההידרומטרי של גשר אוסטרליץ[9][10].

לעיתים קרובות לזואב היו רגליים במים[11] שחוו שטפונות היסטוריים רבים, כולל 1910, 1924, 1945, 1955, 1982, 1988, 1995, 1999, 2001[12][13], 2013, 2016[14], 2018.

הזואב בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון לה קרואה דיווח בינואר 1936 כי סגן המחוז, לואי דובל-ארנו, היה בעל דמיון רב לזואב[15]. קסאבייה ולה גם דיווח על הכינוי הזה לעמיתו בפוליטיקה בגלל זקן התיש שלו[16].

הזואב בשירה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר Le Zouave de ma grand-mère (תרגום מילולי: הזואב של סבתי) של ז'אן אובה מתאר, באופן הומוריסטית, את המקור של הפסל. הזואב נמצא גם בשיר Le Zouave du Pont de l'Alma של סרז' רג'אני, בשיר Ça vaut mieux que d'attraper la scarlatine (תרגום מילולי: זה עדיף מאשר לקבל שנית) מאת ריי ונטורה, בשיר Les Ricochets (תרגום מילולי: הנתזים) מאת ז'ורז' ברסנס, ובשיר Ne pleure plus (תרגום מילולי: אל תבכי יותר) של תומא פרסן.

הזואב בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזואב נתן את שמו לרומן שנכתב בשנת 2001 על ידי רוז'ה בורדייה[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הזואב של גשר אלמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 de Beaupuy, Anne; Gay, Claude (2009). Charles Corta : Le Landais qui servit deux empereurs (1805-1870). Éditions L'Harmattan. עמ' 187. ISBN 978-2-296-10674-1. 
  2. ^ מארק למונייה (2008). Chroniques du Paris insolite (בצרפתית). סן-ויקטור-ד'אפינה: City Éditions. עמ' 194. ISBN 978-2-35288-148-3. 
  3. ^ תומא, ז'אן-פייר (2002). Le guide des effigies de Paris. Histoire de Paris. Éditions L'Harmattan. עמ' 95. ISBN 2-7475-2314-4. 
  4. ^ Jocelyne van Deputte, Ponts de Paris, Monaco, Sauret ISBN 2-85051-015-7, et Paris, Paris Musées ISBN 2-87900-168-4, 1994, עמוד 197
  5. ^ "Gody's Elbows". טיים (באנגלית). 31 בינואר 1955. 
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Pierre Breteau; Adrien Sénécat (3 ביוני 2016). "Les drôles de mesures de crues sur le zouave du pont de l'Alma". LeMonde.fr. בדיקה אחרונה ב-14 במאי 2019. 
  7. ^ Vincent Manilève (2 ביוני 2016). "Quand Paris avait (vraiment) les pieds dans la Seine". סלייט (בצרפתית). 
  8. ^ « Le zouave du pont de l'Alma, jauge symbolique des crues parisiennes », yahoo.com, 3 יוני 2016
  9. ^ Pourquoi la crue de la Seine a-t-elle été sous-estimée ?, לה מונד, 3 יוני 2016
  10. ^ גודה, ז'אן לוק (30 בינואר 2010). "Revivez sur Géoportail la grande crue de la Seine de 1910". Futura-Sciences (בצרפתית). 
  11. ^ Niveau élevé de la Seine : la Compagnie des bateaux-mouches suspend ses navettes, lepoint.fr, dépêche AFP 26 בדצמבר 2010
  12. ^ Inondations : quels risques pour l’agglomération parisienne ?, par Vincent Chéry, chef du service Risques naturels, Hydrométrie et Annonce des crues, Diren Ile-de-France
  13. ^ Crue du siècle : l'inévitable rendez-vous, Banque des savoirs du Conseil départemental de l'Essonne
  14. ^ Inondations : la Seine monte toujours, des évacuations envisagées à l'ouest de Paris, לה פיגארו, 3 ביוני 2016
  15. ^ "Gazettes : Le zouave et le niveau de la Seine". לה קרואה (בצרפתית) (16226). 11 בינואר 1936. 
  16. ^ קסאבייה ולה (1957). Le nez de Cléopâtre. פריז: Les Quatre Fils Aymon. עמ' 137. 
  17. ^ רוז'ה בורדייה (2001). Le Zouave du pont de l'Alma. פריז: הוצאת אלבין מישל. עמ' 259. ISBN 2-226-12574-4. 
עיינו גם בפורטל: P Eiffel.png פורטל פריז