הזורעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הזורעים
בית הכנסת במושב הזורעים
בית הכנסת במושב הזורעים
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל התחתון
גובה ממוצע ‎-61‏ מטר
תאריך ייסוד 1939
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,030 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.6%‏ בשנה עד סוף 2017

מושב הזורעים הינו מאבני היסוד של ההתיישבות היהודית בגליל, המושב שוכן בשיפולי בקעת יבנאל שממערב לטבריה, ומשתייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

המושב הוקם בשנת 1939 כיישוב חומה ומגדל , מייסדי היישוב היו חלוצים דתיים יוצאי גרמניה, ב1946 הצטרפו אליהם קבוצה גדולה של ניצולי שואה שבחרו להתיישב בהזורעים, וב1958 הגיעה קבוצה נוספת של עולים מצפון אפריקה וכולם יחד ניהלו במקום אורח חיים שיתופי והתמודדו עם אתגרי החיים והחקלאות שהיו אז.[2]

המרקם היחודי הקיים במקום זה אפשר לעמוד יחד בגבורה מול האתגרים המורכבים. תחושת המשפחתיות העוטפת בשגרה, בחגים, באירועים מיוחדים וכלה ברגעי קושי, וחיי הרוח שהיוו בסיס איתן אשר מהווה עמוד שדרה, ומקנה חוסן קהילתי, והרגשה שכל פרט הוא חלק משרשרת שאותה יש לשמר.

כיום יש בו כ-200 משפחות בערך[3], במושב פועלת ישיבה תיכונית.

ועדת קבלה של המושב מוודאת שהתושבים החדשים שנקלטים במושב יתאימו לאופיו. במושב יש מניינים קבועים בכל יום, וקיים תלמוד תורה ושיעורי תורה[4].

בתחום המושב ובסמוך לו נמצאים שרידיהן של סרגונה, ציידתה, עטוש ודמין. ממזרח למושב עובר רכס פוריה, וממערב לו נמצאים בקעת יבנאל, נחל יבנאל, נחל אדמי, שמורת רכס אדמי והיישובים יבנאל ושרונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1934 הקימה תנועת בח"ד (ברית חלוצים דתיים) קיבוץ הכשרה ב"אלמאלו", כפר בצפון הולנד, שיועד לצעירים יהודים מגרמניה. לחברים היו מגורים וחדר אוכל משותפים, והם עבדו בחצרות האיכרים המקומיים שעסקו בעקר במשק החלב. חלק מהחברים עברו הכשרה אצל בעלי מלאכה, ולמדו מקצועות ששימשו אותם לאחר העלייה לארץ. הם ניהלו חיים רוחניים, למדו עברית, ידיעת הארץ ועסקו בלימוד תורה. חלק מהחברים היו מהולנד.

קצב העלייה של חברי קיבוץ ההכשרה היה תלוי בקבלת הסרטיפיקטים משלטונות המנדט. כשהגיעו לארץ הם התפזרו למקומות שונים, והוחלט לעבוד כפועלים חקלאיים בודדים בפרדסים ובמשקים.

כשיוסף בר הגיע לארץ הוא החל לבדוק כיצד יוכל לעבוד כאיכר עצמאי במשק חקלאי הנמנה עם מושב עובדים שומר מצוות. הוא יצר קשר עם חבריו להכשרה בהולנד, אירגן אותם לקבוצה שבשמה הופיע בפני המרכז החקלאי של הפועל המזרחי. כל חבר שילם חצי לירה לחודש על מנת לכסות את ההוצאות הארגוניות הראשונות, סכום שהיה גבוה עבור הפועלים החקלאיים באותה תקופה כיוון שלעיתים הרוויחו רק לירה או שתיים לחודש, בנוסף ללינה ולכלכלה. בעקבות שתדלנותו של קסטנבאום הסכימה הסוכנות היהודית ב-1940 להקצות לארגון, שנקרא "הזורעים", מחנה עבודה בחולות נחלת יהודה, מול בית החרושת ללבני סיליקט, שפונה באותה זמן על ידי קיבוץ "בתלם"[5].

קודם להגעת הקבוצה נקרא המקום שורשים, והוא היה מושב עובדים שהוקם על ידי ארגון 'עומר' של הציונים הכלליים ב- 23 במאי 1939 במסגרת יישובי חומה ומגדל[6], על אדמות הכפר הערבי לוביה[5] שנרכשו על ידי פיק"א. המקום נקרא גם "מחנה לוביה". עוד באותה שנה נטשה קבוצת "שורשים" את המקום, שחזרה לקבוצת האם שלה תל יצחק.

במחנה היו מספר צריפים. מבנה אחד שימש לחדר אוכל ומטבח, מקלחות ושירותים מסודרים. ב-15 בדצמבר 1937 הגיעו ראשוני החברים למחנה[דרוש מקור], וביחד עם קבוצת חברים ממתיישבי ארגון הירדן מחוות ביתניה שהצטרפה מאוחר יותר ניהלו חיים שיתופיים. לצורך עבודתם הם יצאו לפרדסי ראשון לציון, במרחק של כשעת הליכה מהמחנה. העבודה בטורייה הייתה קשה, ולעיתים הם נוצלו כדי להתחרות עם פועלים ערביים שהיו רגילים לעבודה זו. רמת השכר הייתה נמוכה מאוד, ולעיתים נאלצו החברים להסתפק בשכר רעב של 11 - 12 גרוש ליום, ולפעמים לא הצליחו כלל להשיג עבודה מלשכת העבודה של ראשון לציון. הם ניסו להקים משק עזר ולגדל ירקות בשטח המחנה, אך למעט תרד ניו זילנדי לא הצליחו לגדל מאומה בגלל האדמה החולית.

חברי הקבוצה חיפשו עבודות במקומות מרוחקים יותר. ב-21 במרץ 1938 השתתפה קבוצה מהזורעים בעלייה לחניתה, והתגוררה שם במשך מספר חודשים. קבוצה אחרת עבדה בהקמת הגדר הצפונית שנועדה למנוע חדירת כנופיות לארץ. הם התגוררו במחנות ארעיים לאורך תוואי הגדר מהכנרת עד לראש הנקרה, והתנאים היו ירודים. חברי הקבוצה השתתפו גם במחנות עבודה שאורגנו על ידי מחלקת העבודה של הפועל המזרחי[5].

תכנון הקבע הראשון למושב בוצע על ידי האדריכל והאמן מאיר בן אורי[דרוש מקור].

במושב קיימת ישיבת אורות הזורעים שהיא ישיבה תיכונית-סביבתית[7], הישיבה מונה כ 140 תלמידים[דרוש מקור]. רב המושב כיום הוא הרב יונתן דון יחייא[8], מתלמידי הרב יעקב שפירא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הזורעים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ [https://www.hazoreim.co.il/objDoc.asp?PID=634313&OID=634462 ����� - ���� �������], www.hazoreim.co.il
  3. ^ אודות, הזורעים
  4. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה מספר 20180919110854:0
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 תולדות המושב
  6. ^ הזורעים
  7. ^ הזורעים
  8. ^ צוות ישיבת טפחות.