הזירה הימית במלחמת לבנון השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הזירה הימית במלחמת לבנון השנייה
מלחמה: מלחמת לבנון השנייה
אח"י חנית שתוקנה יוצאת את נמל אשדוד עם צבע טרי וללא מנוף. מצטרפת לפעילות הסגר הימי 18 באוגוסט 2006.
אח"י חנית שתוקנה יוצאת את נמל אשדוד ללא המנוף שהתרסק ומצטרפת לפעילות שייטת ספינות הטילים בחוף לבנון, 18 באוגוסט 2006.
תאריך התחלה: 12 ביולי 2006
תאריך סיום: 14 באוגוסט 2006
משך הסכסוך: 4 שבועות ו-6 ימים
קרב לפני: מלחמת לבנון הראשונה
מקום: חוף לבנון
עילה: חטיפת שני חיילים באזור זרעית בקרבת גבול לבנון.
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

חזבאללהחזבאללה

ראשי מדינה
אהוד אולמרט
שר הביטחון עמיר פרץ
 
חסן נסראללה 
מפקדים

רב-אלוף דן חלוץ
Naval Ensign of Israel.svg אלוף דוד בן בעש"ט

כוחות

חיל הים הישראלי.
3 צוללות,
13 ספינות טילים
30 ספינות פלגות הבט"ש

אבידות

4 הרוגים באח"י חנית

הסגר על חוף לבנון כולל נקודת הבדיקה ונתיב הכניסה והיציאה לביירות למי שהורשה לכך.

הזירה הימית במלחמת לבנון השנייה הציבה בפני חיל הים שתי משימות עיקריות: סגר על חופי לבנון להפעלת לחץ על הממשל הלבנוני שיפעל כנגד חזבאללה, השתלבות במאמץ הפיקודי לפגיעה ישירה בארגון על ידי השמדת מוצבים ותשתיות בחוף.

ספינות חיל הים סייעו באש מן הים, וכוחות שייטת 13 ביצעו פשיטות על יעדים בקרבת החוף. ההסגר הימי שהוטל על לבנון בזמן המלחמה נמשך זמן רב אחרי הפסקת האש.

בלילה שבין ה-14 ל-15 ביולי, נפגעה אח"י חנית שעסקה במשימת הסגר ימי מול ביירות מטיל C-802 שנורה מהחוף. יתר מבצעי חיל הים עברו ללא פגיעות בכלי השיט.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה

לחיל הים ניתנו במהלך המלחמה שלוש משימות עיקריות: הסגר ימי על לבנון, ירי מהים אל החוף במטרה לפגוע בחזבאללה ובמתקני שיגור רקטות וכן מניעת מעורבות חיל הים הסורי בלחימה.

סגר על נמלי לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגר על נמלי לבנון היה דרך פעולה אפשרית שתוכננה בחיל הים שצפה התפתחויות מול לבנון. התוכנית הייתה חלק מפקודות אב נצורות, ואף חודשה בתחילת השנה. מיד עם היוודע תקיפת חזבאללה בכביש הגבול, הציע מפקד חיל הים לרמטכ"ל דן חלוץ לנקוט בה. הממשלה אישרה את הצעת הרמטכ"ל לביצוע סגר אווירי ימי ויבשתי. בשלב ראשון עד קו רוחב ג'וניה ותוך זמן קצר הורחב לכלול את כל חופי לבנון.

מטרת ההסגר, הייתה "הפעלת לחץ ישיר כבד על ממשלת לבנון למימוש האחריות המדינתית למניעת פעולות עויינות נגד ישראל מתחומה והאצת המעורבות הבינלאומית."[1]

בכוח המבצע היו קורבטת טילים מדגם סער 5 כספינת פיקוד מפעילת מסוק, ספינות טילים, כלי שיט בט"ש, מסוק ימי וסיור אווירי. משימת הכוח הייתה עצירת תנועת אניות סוחר מנמלי לבנון ואליהם, וכן שיבוש פעילות הדיג בגזרת החוף – תחילה עד ג'וניה ואחר כך עד טריפולי. ההוראות היו לעכב את תנועתם של כלי שיט: לדרוש מכלי שיט היוצאים מהנמלים לחזור לנמל, ומכלי שיט המגיעים מבחוץ – לחזור על עקבותיהם. ההנחיות הורו לגלות גמישות מול כלי שיט מערביים. יאכטות יעצרו, יתושאלו ויעוכבו לזמן מה. פעילות הסגר מנעה תנועת נוסעים ואספקה, וכל פעילות כלי השיט הותנתה בהסכמת ישראל.

נקודת בדיקה לאניות המבקשות כניסה נקבעה בטווח 50 מיל ימי מערבית לביירות. בתדרוך טלפוני בין ראש מדור תכנון רס"ו זיו רום למפקד פלגה 32 סא"ל מאיר בן-צוק לפני היציאה לים, הותוותה הפעלת הסגר בטווחים של 30 מיל ימי מהחוף. לאחר הערכת מצב אצל מפקד חיל הים במגמה להמחיש הסגר ימי ולהפגין נוכחות בולטת מול נמלי לבנון. ראש מספן הים תא"ל נועם פייג בבוקר 13 ביולי הנחה את מפקד הפלגה תודרך להתקרב לטווח ראיה מהחוף. ההוראה יצאה ממחלקת מבצעים בצהרי באותו יום: "הכוח יפגין נוכחות ימית בולטת ככל שניתן מול חופי לבנון."

רשות הספנות והנמלים פירסמה "הודעה לימאים" שלבנון נמצאת תחת מצור ימי (במקור: Naval Blockade) בשטח בין קווי רוחב 33:06 עד 34:38 צפון מקו אורך 34:00 מזרח ועד החוף, וכי מומלץ לכלי שיט להתרחק עד 65 מיל ימי מחוף לבנון. כלי שיט שמגמת פניהם לנמל חיפה נדרשים להדרים עד קו רוחב 32:00 מזרחה ורק בקרבת החוף לעלות צפונה כדי להגיע לחיפה מדרום. כלי שיט היוצאים מנמל חיפה נדרשים להדרים לקו רוחב 32:40 ואז לפנות מערבה.[2] נוכחות כלי השיט המבצעים את הסגר בקרבת החוף התבררה כטעות. כלי השיט נצפו מהחוף, ותחנות המכ"ם החופיות עקבו אחריהם. ביום ששי בערב בשעה 20:42, פגע טיל מדגם C-802 שנורה מהחוף באח"י חנית, שנמצאה 8.5 מיל ימי מול ביירות. לאחר הפגיעה באח"י חנית, שונה מהותית אופן יישום ההסגר, וכלי השיט המסיירים הורחקו למרחק רב מהחוף.

ב-18 ביולי, הוקל ההסגר הימי. לאורך כל היום פינו אוניות ומסוקים אלפי אזרחים זרים ותיירים מנמל ביירות, אשר לא יכלו לצאת מלבנון בעקבות הפצצות נמל התעופה הבינלאומי עד אותה העת, לאחר שצה"ל הסיר באופן זמני את המצור הימי לספינות הזרות ולכוחות בינלאומיים.[3][4]

הסגר שהחל ב-13 ביולי נמשך עד 8 בספטמבר 2006, בסך הכל 58 ימים. הושקעו בו כ-5,000 שעות ים. במהלכו נעצרו לתשאול כ-2,000 כלי שיט. 241 כלי שיט צבאיים של מדינות אירופה וכ-190 כלי שיט אזרחיים אושרו לכניסה תוך בקרה. כ-20,000 איש פונו דרך הים וכ-200 משלוחי סיוע הומניטרי הועברו לתושבי לבנון.

עקב ההכרזה על הסגר, נמנעו אניות מלהתקרב ומחירי הביטוח הימי עלו מאוד. שיבוש המסחר תנועת האניות יצר משבר אנרגיה שיבוש באספקת החשמל וניכרו אותות מצוקה באוכלוסייה הלבנונית. הסגר לא פגע באופן ישיר ביכולת הלחימה של חזבאללה לאור העובדה שהארגון לא נזקק להעברת הספקה או אמצעי לחימה בדרך הים.

הסגר נאכף בצורה מלאה ומסודרת. אף כי החיכוך עם כלי שיט זרים יצר פוטנציאל לסיבוך מדיני, אך האופן שבו הוצא ההסגר אל הפועל: ללא פגיעות באזרחים, פתיחת אפשרויות למעבר סיוע הומניטרי והסדרת יציאתם של נתינים זרים העניקה לגיטימציה ואפשרה את הפעלתו לאורך זמן. עם זאת הסגר לא פגע ביכולת הלחימה של חזבאללה שקווי האספקה הצבאית שלו היו בדרך היבשה מסוריה.

סיכום לדעת הרמטכ"ל דן חלוץ הסגר היה אפקטיבי ותימוכין לכך היו כל הפניות והבקשות להסירו. הוא הוסיף כי צורת הפעלת הסגר, כפי שנעשתה אחרי אירוע הפגיעה באח"י חנית זאת הצורה שבה היה צריך לפעול מלכתחילה.[5]

מתקפת טילי חוף ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום הספינות שנפגעו מטילי חוף ים: אח"י חנית במרחק 8.5 מיל ימי והאנייה המצרית M.V. MOONLIGHT במרחק 37 מיל ימי מחוף ביירות, 14 ביולי 2006.

במהלך הסגר הימי, נפגעה אח"י חנית מטיל נגד ספינות מדגם C-802 (טיל סיני המיוצר באיראן). הסגר החל ב-13 ביולי ולמחרת ב-14 במשך היום ביצע כוח בפיקוד סא"ל מאיר בן צוק שכלל את אח"י כידון (סער 4.5), דבורה 814 ואח"י חנית כספינת פיקוד, סגר באזור ביירות. בהתאם להנחיות התקרבה עד כ-6 מיל ימי כדי שתיראה היטב מהחוף.

כאשר מפקד השייטת דני מעוז הגיע לאזור עם אח"י להב ואח"י רומח (סער 4.5) במסגרת משימה אחרת הורה להרחיק את קו הסיור מהחוף. בערב 14 ביולי שייטה הספינה בקורס 280 במרחק 8.5 מיל ימי מחופי ביירות. בהתרחקות מהחוף. בקרבתה נמצאו ספינות טילים אחרות שיישמו את ההסגר הימי. בשעה 20:42 נורו שני טילים ממשגר על משאית מאזור עוזאי בביירות.

פגיעה באח"י חנית – טיל אחד פגע במנוף הנמצא בירכתי הספינה בצד שמאל בגובה מטר אחד מעל הסיפון. הטיל התפוצץ אך המנוף ספג את ההדף והנזק היה יחסית מועט. מהפגיעה במנוף ירד גוף הטיל שיצר חור בסיפון ועבר מהדופן למים. באזור מנחת המסוק פרצה דליקה והתפשטה באזור מגורי הנגדים וחדר הדלק הסילוני.[6]

נזקים וסיוע – מיד עם הפגיעה איבדה אח"י חנית את כושר התמרון ההגאים נתקעו בזויות שונות. מנוע ימני הודמם. שני אנשים שהיו בצד ימין הצליחו להימלט דרך מעבר הסונאר ולהיכנס דרך מבנה המוסך. מפקד הספינה ירד לאזור המנחת וניהל את פעולות כיבוי האש. הורה על עריכת מפקד נוכחות לפי רשימת המפליגים והתברר כי 4 מפליגים נעדרים. הועלתה השערה שאולי נזרקו לים מעצמת הפיצוץ והתחיל חיפוש במים בסביבת האירוע.

מפקד שייטת ספינות הטילים אל"ם דני מעוז התקרב עם אח"י להב ששימשה לו ספינת פיקוד לאח"י חנית במגמה לסייע בבקרת נזקים ולגרור על מנת להתרחק מהחוף. מספר אנשי צוות מאח"י להב עברו לאח"י חנית על מנת לסייע. מאוחר יותר הועבר צינור מים לכיבוי אש מאח"י להב לאח"י חנית. בשעה 02:00 לאחר ניתוח הממצאים באזור הפיצוץ מגיעה המפקדת חיל הים למסקנה כי הספינה נפגעה מטיל C-802.

גופתו של סמל שי אטיאס נמצאה בשעה 01:27 במגורי הירכתיים. בשעה 04:20 נמצאו גופות על הסיפון באזור המנוף. לאחר כמה שעות עבודה מאומצת הצליח הצוות לכבות את האש. ב-15 ביולי שעה 04:29 חזרו מנועי הספינה לפעולה ובשעה 06:55 התנתקה אח"י חנית מאח"י להב והפליגה בכוחות עצמה לנמל אשדוד. צוות זק"א וזיהוי פלילי של משטרת ישראל נשלח בספינת דבורה אל אח"י חנית בעודה מול חוף לבנון ועסק בבדיקת הגופות. הן נשלחו למעבדה בישראל ובשעות הצהריים התקבל זיהוי ודאי של שלוש הגופות. החיפושים בים נפסקו והופעל נוהל דיווח למשפחות.

ב-16 באוגוסט, לאחר תיקונים באשדוד ובמספנת חיל הים, חזרה הספינה לכשירות מבצעית, והמשיכה בפעילות הסגר הימי עם אותו צוות ואותו מפקד.

פגיעה באניית סוחר – הטיל השני שנורה על ספינות חיל הים, פגע באניית סוחר מצרית M.V. Moonlight (של רב חובל עבדל-חמיד עבדל-פתח) בדגל נוחות של קמבודיה, שנמצאה 37 מיל ימי מראס ביירות. האנייה, שהובילה מלט מנמל דמיאט במצרים לטרטוס שבסוריה, ניזוקה קשות והחלה לטבוע. 12 אנשי הצוות, מהם אחד פצוע קשה, ירדו לסירות ההצלה ובשעה 23:00 לערך נאספו על ידי אנייה אחרת של אותה חברה M.V. Al-Marawi. האנייה עצמה טבעה בשעה 02:30. אנשי הצוות הועברו לסוריה. 11 מאנשי הצוות הוטסו לקהיר והפצוע קשה נשאר לטיפול בבית חולים.[7]

פרסום עוין – מנהיג חזבאללה נסראללה, הודיע בשידור ישיר על פגיעה בסטי"ל ישראלי. פרטי המקרה עוד לא הובררו וצה"ל דיווח תחילה כי אין נפגעים בסטי"ל, אך לאחר מכן אישר כי ב-14 ביולי שעה 20:30, נפגע הסטי"ל אח"י חנית מול חופי ביירות, בידי טיל נגד ספינות מתוצרת איראנית מדגם C-802 הסיני.[8]

בקורת ותוכחה – ההודעה על פגיעה בספינת טילים ישראלית הכתה בתדהמה את הציבור. בתודעה הציבורית, הפגיעה הזכירה את טיבוע המשחתת אילת, לאור קווי הדמיון בפעולות הדרג הפוקד, ומאידך לאור העובדה שהספינה שנבנתה במיוחד כדי לעמוד במתקפת טילים. לוותיקי חיל הים שזכרו את הדריכות והכוננות המתמדת כנגד טילי אויב, נראה שפשטה בשייטת ספינות הטילים שאננות. התדהמה התחלפה בזעם שהופנה כלפי מפקד חיל הים אלוף דוד בן בעש"ט ונגד מפקד הספינה. בניגוד למסורת השתיקה המאפיינת את מפקדי חיל הים לשעבר, יצא בנימין תלם (מפקד חיל הים במלחמת יום הכיפורים) במאמר בוטה במיוחד.[9]

ירי נוסף – יכולת חזבאללה להפעיל טילי חוף ים C-802 לא חוסלה לחלוטין בתקיפה זאת. ב-31 ביולי התגלו שידורי מכ"ם של טיל C-802 באזור צור. שידורי חזבאללה דיווחו על הטבעת כלי שיט של חיל הים אך מעבר לכך לא אותרה פגיעה.

חקירת האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה בעיצומה והלקחים יושמו במהירות: הריסת תחנות המכ"ם החופיות והרחקת פעילות כלי השיט מחוף לבנון. תחקיר מבצעי רגיל לא ניתן היה לבצע. מפקד חיל הים מינה ועדה לתחקיר מבצעי בראשות מפקד בה"ד חיל הים אל"ם אילן שריקי ולאחר יומיים העביר לתא"ל (מיל) ניר מאור בעל ותק פיקודי וניסיון בספינות טילים ובצוללות. צוות התחקיר כלל 4 אל"מים ושלושה סא"לים בנוסף לניר מאור שהעיד על עבודתו "לא היה לחץ זמן כי הלקחים המבצעיים כבר הופקו" והבדיקה דרשה זמן רב בשל היותה "דקדקנית ויסודית... בדקנו את תפקוד החיל שש שנים לאחור." הבדיקה נעשתה בשבעה חתכים: התהליך הנוהל המבצעי, תחקירי הספינות שנמצאו במרחב הטקטי, התנהלות המודיעין הימי, מחלקת אמצעי לחימה, כשירות אמצעי ההתגוננות ותפקודם, מחלקת מבצעים ויחידת שליטה ימית ונושא בקרת הנזקים.

לאחר שמונה שבועות של תחקירים, פגישות כתיבה וניתוח החומר הסתמנה התמונה
ברמת המודיעין הימי – לא הייתה מודעות לכך שארגון חזבאללה הוא שלוחה איראנית ועל כן הוא אויב שקול בים. בדיעבד ניתן היה להסיק כי בידי חזבאללה נשק איראני מתקדם. בבוקר התקרית העלה סא"ל י' הערכה שיש טילי חוף ים בידי חזבאללה אך זו נדחתה על ידי ראש מחלקת מחקר וראש המודיעין המודיעין הימי כ"תחושת בטן בלתי מבוססת". ועדת החקירה גילתה מסמך מודיעני שמתריע על כך שחזבאללה השיג טילים ימיים. בחיל הים טענו שהמסמך הזה לא הובא לידיעתם.[9] תא"ל ניר מאור המשיך בתחקיר שבדק את הרמות השונות בחיל הים והגיש מסקנות למפקד חיל הים.

במהלך חקירת האירועים פורסמה התייחסות של הרמטכ"ל על נזיפה ראש המודיעין הימי על התעלמות מהצעה, שהועלתה בפניו בבוקר האירוע, לשקול קביעת הנחת עבודה מטעם המודיעין הימי לפיה הטיל מצוי בידי חזבאללה.[10] בפועל לא הייתה נזיפה כזאת. התנהלות המודיעין הוצגה בפירוט אך לא נמצא מקום למסקנות אישיות כלשהן. ברמה הפוקדת – במשך השנים מאז מלחמת לבנון הראשונה סבר חיל הים שהאיום מהחוף מסתכם בתותחים ובטילי נגד טנקים בטווח קצר. פיקוד חיל הים שיזם את הסגר הימי ראה בכך פעולת שיטור. קיבל את הערכת המודיעין והנחה להפעיל את הכוחות בטווח ראיה מהחוף. בניגוד לפעולות יוזמה התקפית, הימצאות כלי שיט באותו מקום לאורך זמן עושה אותו למטרה ומעבירה את היוזמה אל האויב.

אלוף דוד בן בעש"ט לא התנער מאחריותו על הפגיעה באח"י חנית: הוא התייחס לכך בתחקירים, יישם במהירות לקחים, ואף ביקר אישית את משפחות ההרוגים. כאשר נודע לו שאביו של אחד ההרוגים, ישראל שטרנשוס, לקה בלבו, הוא בא במיוחד לבקרו בבית החולים בנהריה.[11]

בליל הפגיעה תוכנן מבצע שחייב מפיקוד חיל הים ערנות מלאה בשעות הלילה המאוחרות. בן בעש"ט יצא לביתו להתרענן ולהביא מספר חפצים. אירוע הפגיעה תפס אותו מחוץ למפקדה ועל כך ספג בקורת בתקשורת. בן בעש"ט גאה בכך שצוות אח"י חנית התגבר על השריפה וכי המבצע לתקיפת בסיס היחידה הימית של חזבאללה בוצע על אף הפגיעה באח"י חנית.

קולות לא מעטים דרשו כאילו היה צריך מפקד חיל הים להתפטר והיו גם אחרים שהכירו ביכולתו להכניס את השינויים.[12] אך היות שהכיר בתקלה וידע גם איך להתקדם ולהשתפר המשיך בעבודה.

ברמת הכוח בים – הכוחות בים פעלו תודעתית ללא האיום טילי חוף ים. נעו בקרבת החוף בלא רמת כוננות מתאימה. שאר כלי השיט לא הפגינו מוכנות רבה יותר מאח"י חנית. לא היה מתח ודריכות באזור לחימה מול אויב ימי. "היינו נורא רגועים ושאננים" נראה שמדיניות ההתחמשות רבת השנים תוך מתן העדיפות למערכות הגנה נגד טילים הביאה להלך רוח ש"אין שום בעיה לעמוד בספינה סער 5 בעת שהיא מותקפת בטילים עם מערכות ההגנה שלה שום דבר לא יקרה לה."[13]

במשך השנים חל שינוי משמעותי בצורת התייחסות צוותי ספינות השייטת לאיומים. בעבר, הספינות הופעלו כספינות סער: הרבה ספינות מהירות הנושאות חימוש קטלני ואמצעי הגנה מינימליים, נעות בדיסקרטיות, בגיחות יוזמה התקפית. בזמן המלחמה, תורת ההפעלה של הספינות אופיינה במעט ספינות פיקוד המופעלות ב"שהיה מוקדמת ורצופה", מגלות את מקומן, ומעבירות את היוזמה לאויב. באפיון ספינות הטילים המחודש הושם דגש על מערכות ההגנה כנגד טילים, שהתבטא בהורדת תותח אוטו מלרה 76 מ"מ והרכבת מערכת וולקן פלנקס במקומו. מהירות ההפלגה שהייתה 30 קשר ירדה לפחות מ-20 קשר. כלל השינויים גרמו לשינוי בתפישה העצמית של מפקדי הספינות ממצב של תוקפנות נרדפת לתחושת מוגנות המבוססת על טכנולוגיה (שהייתה עדיפה, בדרך כלל). כדי שתחושת המוגנות לא תהפוך עד כדי שאננות, היה על פיקוד השייטת לשמור את רוח התוקפנות ותחושת האיום המתמיד. באירוע הפגיעה דווקא מפקד השייטת כאשר הבחין במתרחש היה זה שהורה להרחיק את הסיורים מהחוף. ההנחיה שאנשי חזבאללה יראו את הספינות לא נראתה לו ראויה.

תמונות הרוגי פגיעת הטיל בלוח המודעות הפנימי באח"י חנית – תזכורת קבועה לצורך בערנות מבצעית.

ברמת כלי השיט – ספינות הטילים, ו"חנית" בכלל זה, מצוידות במערכות רבות לאיתור, לוחמה אלקטרונית, ומספר מערכות חימוש נגד טילים – הגנה קשה. בגזרת הסיור התקיימה פעילות אווירית מרובה, כך שמטוסים שעברו בקרבת כלי השיט עלולים היו להיות מזוהים כאיום טילים. לכן, לא הופעלו מערכות ההגנה לתגובה אוטומטית. הטיל פגע בספינה בגזרת הירכתיים שאינה נצפית מגשר הספינה. גם אילו פגע בגזרה אחרת, ספק אם הטיל היה נראה בעין. לקח זמן מה עד שהובהר מה הייתה הפגיעה. הספינה נמצאה במשך היום בקרבת החוף, כאשר יש לה תקלה במכשיר אתרעת טילים תוקפים ומערכת הטילים נגד טילים במצב לא מבצעי. צוות הספינה אינו נמצא בעמדות הקרב. מבנה הספינה אינו מאפשר תצפית לכיוון הירכתיים. ריבוי המטוסים הישראלים הכניס את המפעילים לרוויה ולא הייתה ערנות לטיל כשהגיע.[14]

אחריות מפקד הספינה – סא"ל י. היה מפקד מוערך ובעל ניסיון, אשר פיקד על ספינות מדגם סער 4.5 ועל אח"י חנית, ונועד לקבל פיקוד על פלגת סטי"לים. בזמן האירוע, הוא לא היה מודע לכך שטווח הגילוי במכ"ם התרעת טילים מוגבל בגלל תקלה מתמשכת שלא תוקנה, ולא ידע גם שמשדרי מכ"ם הטיל נגד טילים כובו מטעמי חיסכון, שאמצעי החסימה האלקטרונית היו כבויים ונצרות רקטות ההטעיה היו סגורות. למעשה רק מערכת הוולקן פלנקס הייתה מוכנה לירי, אך הטיל הגיע מגזרת הירכתיים שבה המערכת הייתה חסומה.

העיקרון המנחה בחיל הים קובע כי מפקד אחראי על מה שקורה לספינתו, אמור לדעת בכל עת על מצב ספינתו ועליו להרגיל את אנשיו לעדכנו בחריגים. לכן, הוטל בו דופי ונקבע כי לא יקבל את הפיקוד על הפלגה למשך שנה. כל זאת, על אף שניהל את פעולות בקרת הנזקים וכיבוי האש מגובה הלהבות, הביא את הספינה הפגועה בשיוט עצמי לנמל ולאחר כחודש תיקונים דחופים החזיר אותה לשירות מלא בהמשך הסגר וכן בנה גאוות יחידה. גם העובדה שהאירוע כנראה יכול היה לקרות לספינות אחרות בשייטת לא עמדה לזכותו. בכל זאת, המשיך סא"ל י. בשירות בחיל הים בתפקידי מטה, ובשנת 2014 קודם לדרגת אל"ם ופרויקט רכש חשוב נמסר לאחריותו.[דרוש מקור]

ירי מהים אל החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותח אוטו מלרה 76 מ"מ, בירכתי ספינת טילים, יורה אל מטרות בחוף.

במהלך המלחמה הפגיז חיל הים לפי דרישות פיקוד צפון כנגד מטרות של חזבאללה בחוף לבנון. הירי נעשה מכל סוגי החימוש ברשות החיל. תותחי 76 מספינות הטילים, תותחי טייפון מספינות הבט"ש טילים שונים מכלי השיט ומסירות הלחימה של הקומנדו הימי. יכולת הירי מהים איפשרה פגיעה מדויקת תוך זמן תגובה קצר והגעה לאזורים גאוגרפיים שהיו בעיתיים לארטילריה היבשתית.

תותחי 76 מ"מ – ספינות הטילים אח"י סופה (סער 4.5), אח"י תרשיש (סער 4.5), אח"י חרב (סער 4.5), ואח"י חץ (סער 4.5), שהיו חמושות כל אחת בתותח אוטו מלרה 76 מ"מ יחיד, ירו יחד כ-3000 פגזי 76 מ"מ על אזורי שיגור רקטות, במגמה לשבש את הירי. מספר מקרים של ירי מדויק לסיכול הכנות לירי וכן הפגזת יעדים של חזבאללה מתוך בנק המטרות שהוכן לפני ובעת המלחמה. תוצאות הירי נראו טובות כל היעדים נפגעו.

הפעילות נעשתה מתוך התייחסות לחוף לבנון כאזור איום טילי חוף-ים, וכלי השיט נקטו בפעולות להקטנת הסיכון. בשלב מקדים, כאשר התגבשה הערכה כי אח"י חנית אותרה לפי נתונים שסיפק מכ"ם החוף של צבא לבנון, הושמדו ב-15 ביולי כל תחנות המכ"ם החופיות.[15] הכניסה לטווח הפגזה אל החוף נעשתה לפרקי זמן קצרים, כאשר ספינה אחת מפגיזה והשנייה מאבטחת. מטרת הירי ביום הייתה סיכול וחילוץ בלבד, ואילו משימות שיבוש ותקיפת יעדים בוצעו בלילה.

חימוש מוכוון ומדויק – במהלך המלחמה בוצע ירי על יעדים בחוף לפי תצפית קדמית. בשיטה זו נורו 16 טילים מבצעיים והובחנו 11 פגיעות. מתוכם ב-11 באוגוסט פגע חיל הים במשגרי רקטות סמוך לצור. חיל האוויר הפציץ חוליה של חזבאללה. לפי דובר צה"ל השמידו כוחות צה"ל כ-10 משגרים ביממה האחרונה. חזבאללה הפיץ שקר כאילו פגע באוניית חיל הים, בצה"ל הכחישו.

ירי מספינות הבט"ש – דבורים ודבורות סיירו לאורך חוף לבנון וירו לעבר יעדים שהוגדרו בתיאום עם אוגדה 91. ב-14 ביולי אותו זמן שנפגעה אח"י חנית הופגזו תחנות דלק באזור צידון בתותחי טייפון נורו 60 פגזים והתחנות יצאו מכלל פעולה. המסקנות ירי ספינות הבט"ש שיש צורך במשהו כבד יותר.

מסקנות חיל הים לגבי הירי אל החוף היו: שקיים פער יכולת בחימוש מועט שפגע ביכולת חיל הים לסייע לקרב היבשה. השימוש במערכות נשק יבשתיות שנישאו בספינות הגדיל את האפקטיביות המבצעית. היכולת לפעול מהים באש מדויקת במאפיינים ייחודיים תוך זמן תגובה קצר, זמינות גבוהה, ויכולת הגישה לאזורים גאוגרפיים בעייתיים עבור הארטילריה היבשתית. מכך מסתבר פוטנציאל לצורך באש מהים אל החוף. הלחימה אפשרה ניסיון מבצעי ליכולות הקיימות בחיל הים.

בסיכום הביע הרמטכ"ל דן חלוץ כי הפעולה הארטילרית מהים לא הביאה תפוקה גבוהה בחישובי עלות מול תועלת. עם זאת הרמטכ"ל התרשם לשלילה מכך שמתוך שייטת ספינות הטילים הופעלו רק 4 תותחי 76 מ"מ, והנחה ש"חיל הים יבחן את האיזון שבין המערכות להגנה לבין המערכות לתקיפה בספינות הטילים, ואם נעשתה שגיאה בתיעדוף כושר ההתגוננות על פני יכולת התקיפה."[5]

מול מסקנות אלה על הצורך בתותחי 76 מ"מ נוספים בספינות, עמדה הפגיעה באח"י חנית שהמחישה את האיומים וחיזקה את הרצון להתגוננות. החלטה להציב תותח אוטו מלרה 76 מ"מ חייבה להוריד את מערכות הוולקן פלנקס מחרטום הספינות וזה לא נעשה.

פעילות שייטת 13 במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייטת 13 פועלת בצור, לבנון. בפשיטה נהרגו 10 מחבלים.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע יער הנגב

שייטת 13 פעלה רבות לכל אורך המלחמה. בקצב פעולות גבוה ומדי פעם גם מספר פעולות במקביל.

בוצעו 7 פשיטות ומארבים בחוף. ששה מבצעי ירי אל מטרות בחוף ו-15 גיחות לאיסוף מודיעין. הפעולה העיקרית הייתה פשיטה לצורך חטיפת פעיל חזבאללה מתוך בית בשכונת מגורים בצפון צור בלילה שבין 4 ל-5 באוגוסט.

בעקבות ירי הטילים על חדרה, ביצעה שייטת 13 פשיטה לילית מוסקת באזור צור. המטרה הייתה לפגוע בחוליה שירתה בלילה הקודם רקטות לראשונה על חדרה. לוחמי השייטת נחתו צפונית לצור, נתקלו באנשי חזבאללה וניהלו עימם קרב יריות.[16][17][18] המידע על מקומו של היעד היה כללי, והיה צורך לחפש בין בתים שונים עד שנמצא המבנה הנכון. המשימה הסתיימה בהצלחה חלקית היות שהמבוקש לא נמצא בדירה שצוינה לכח. בחילופי אש שהתפתחו נהרגו ששה אנשי חזבאללה ונפצעו 8 לוחמים, מהם שניים באופן קשה. הרופא ד"ר תמיר שנמצא בכוח, ביצע ניתוח חירום לפצוע הקשה שבדיעבד התברר כמוצלח ביותר. הכוח חזר לאזור החוף והפינוי משם בוצע במסוקים. הפצועים הגיעו למנחת בית החולים רמב"ם והלוחמים לבסיס השייטת.

לאור העובדה שנפגעו עשרה לוחמים במבצע הפשיטה, נמתחה ביקורת נגד ההימנעות מהפעלת חיל האוויר כנגד היעד. בתדרוך לעיתונאים השיב ראש מטה חיל הים כי מחבלי חזבאללה נטמעים בסביבה אזרחית כדי למנוע מישראל להפציץ מהאוויר, ופעולת קומנדו ימי כפי שנעשתה מבררת בדיוק מי הם המחבלים ופוגעת בהם, ובכך נמנעת מפגיעה בבלתי מעורבים הנמצאים בסביבתם.[19] פשיטות נוספות בוצעו במהלך המלחמה באזורי חוף הים במגמה לתפוס אנשי חזבאללה או להטמין מוקשים.

הפעלת חימוש מהים – במשך המלחמה נוצרה דרישה לירי מהים ביזמת אוגדה 91. חלקה של שייטת 13 בא לידי ביטוי ב-7 מקרים של תקיפות השייטת. מבין אלו, בולט במיוחד הלילה שבין 14 ל-15 ביולי, לאחר הפגיעה באח"י חנית, אז הותקף בסיס היחידה הימית של חזבאללה באוזעי על ידי כוח משייטת 13 בסיוע אח"י להב ואח"י רומח (סער 4.5), וכלי שיט של חזבאללה הוטבע בעודו במעגן. כמו כן, מבנה המשמש את היחידה הימית הותקף ב-3 טילי גיל ונפגע קשה.

איסוף מודיעין – נערכו מספר סיורים אלימים איסוף מודיעין בקרבת החוף ומעבר לתקיפה אם מתגלית מטרה תותקף. בתקופה בין 18 ל-30 ביולי נערכו 13 סיורים אלימים במימי דרום לבנון באמצעות שייטת 13.

ניצול היכולת ההתקפית – הפעילות הרבה לא סיפקה את מפקד שייטת 13 שחשב כי ניתן היה לבצע פשיטות נוספות. לאחר סיום תפקידו שלח אל"ם נבו ארז, מכתב לרמטכ"ל דן חלוץ ולבן בעש"ט ובמרכזו טענה כי בן בעש"ט גילה הססנות במהלך המלחמה ומנע את קיומם של מבצעים חיוניים אותם ביקשו לוחמי היחידה לבצע.[20] מפקד החיל הדף את הטענות: "לא היה מבצע במלחמה שהשייטת יזמה ולא אושר לה לבצע"[11]

בסיכום הרמטכ"ל דן חלוץ קבע בסיכומו כי שייטת 13 עמדה היטב במשימות שהוטלו עליה.[5]

פעולות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתם הנפט בים שנוצר בעקבות הפצצת חיל האוויר הישראלי מכסה את כל החוף הלבנוני.

ב-14 ביולי הותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי יעדים בלבנון. כתוצאה מהפצצת מאגר דלק המשמש תחנת כוח כ-23 ק"מ דרומית לביירות, נשפכו לים התיכון כ-15000 טון דלק, שזיהם את חופי לבנון וסוריה לאורך רצועה בת כ-150 ק"מ.[21]

הביטחון השוטף – במשך תקופת המלחמה המשיך חיל הים בפעולות הביטחון השוטף בשטח המכסה את חופי דרום לבנון, חופי ישראל וחופי האוטונומיה בעזה, ובזירת ים סוף מגבול ירדן עד גבול מצרים. הנדבך הראשי היה מערך השליטה תחנות מכ"ם ומוקדי שליטה פרוש מראש הנקרה ועד זיקים בים התיכון ובגזרת אילת בים האדום. שעות רבות של סיורים ימיים בוצעו על ידי ספינות בט"ש ומדי פעם תגבור על ידי ספינות סער. סיורי אוויר מעל הים נערכו באופן רצוף. המאמץ העיקרי של הביטחון השוטף במשך כל שנת 2006 כולל תקופת המלחמה התרכז לרצועת עזה. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות נדרש להקפיד לסגירת המעטפת הימית כחלק מהסגירה הכוללת שמטרתה מניעת פיגועים והברחת חמרי לחימה בדרך הים. בגזרה הדרומית הייתה זו שנה ראשונה בה הופעל מוקד שליטה שעבר מארז לזיקים.

התארגנות הגנתיתחיל הים הציב ליד חיפה ספינות טילים הנושאות טילי "ברק" ליירוט רקטות קרקע-קרקע (רק"ק). טילי הברק נועדו במקור להגנה על הסטי"לים מפני טילים ורקטות.[22]

פעולת הצוללות – הצוללות הפעילות הופעלו בסיורים קדמיים במשך כל ימי המלחמה. הן ביצעו איסוף מודיעין, בדקו אזורים נקודתיים לפי הצורך, עקבו אחר סימנים למעורבות הצי הסורי והשתלבו במשימת הסגר הימי.

שליית חלקי מזל"ט – ב-7 באוגוסט חדר מזל"ט של חזבאללה לשטח הארץ, והגיע עד מעל הקריות. המזל"ט הופל בתוך הים, והיה חשש שנשא עמו מטען חומר נפץ במשקל עשרות ק"ג.[23] ילת"ם שלתה את חלקי המזל"ט ונטרלה אותו.

גזרת חוף עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הלחימה מול גזרת עזה קיבלה את השם מבצע גשמי קיץ. חיל הים החל להשתתף בה ב-26 ביוני, מועד חטיפתו של גלעד שליט. הפעילות מול חוף עזה כללה הטלת סגר על מעגנות רצועת עזה, ירי מהים על ידי ספינות סער ושייטת 13 כנגד יעדי חמאס ברצועת עזה, סיורי איסוף מודיעין על ידי ספינות הבט"ש. מטרת הפעולות היו מניעת פח"ע, מניעת הברחות אמצעי לחימה וכדי למנוע אפשרות שחמאס יבריחו את החייל החטוף גלעד שליט המצוי בידיהם למצרים בדרך הים. בפעילות הועסקו שלוש ספינות טילים ספינת דבורה ושלדג מפלגה 916 וקבוצת לוחמי שייטת 13 נמשכה עד 22 באוקטובר 2006.

פעילות נמלי הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף השליטה המוחלטת של ישראל בים בתקופת המלחמה נפלו רקטות באזור מפרץ חיפה והנמל. נוצר שיבוש רב בשינוע כניסה ויציאה של סחורות. אניות סוחר לא נפגעו ולא נגרמה בהלה אך למעשה היה זה מזל בלבד. הממשלה נמנעה מלהכריז מצב חירום אלא "מצב מיוחד בעורף" מה שאיפשר להפעיל ריתוק משקי לעובדי הנמל. אך למעשה לא הייתה תוכנית פעולה למצב הזה. הפרטת הנמלים יצרה מצב שמנע שיתוף פעולה להעברת אמצעים מהנמל המותקף בחיפה לנמל אשדוד השקט.[24]

נמל חיפה נסגר לחלוטין. מאוחר יותר, הנמל פעל באפן מוגבל לקבלת חומרים חיוניים, תזקיקים וכימיקלים. נוצר מצב שהנמל היה מוכן לקבלת אניות וחברת צים אף העבירה אליו אניות אחדות. אניות גרעינים פקדו את הנמל במהלך המלחמה ופרקו את מטענן לממגורות דגון. חוסר התיאום בין הגורמים הובלט לאחר הפגיעה בבית המלאכה של רכבת ישראל בחיפה, ב-16 ביולי, שבה נספו 8 עובדים: בעקבות הפגיעה, הגבילה הנהלת הרכבת את תנועת הרכבות, ללא הבחנה בין נוסעים ומשא, עד תחנת חוף הכרמל. הגרעינים פוזרו ברחבי הארץ במשאיות.[דרושה הבהרה]

בנמל אשדוד נמשכה העבודה כבדרך שגרה העומס הרב הודגשה יעילות נמוכה בכל המדדים. משמרות הלילה מצומצמות וסגירה בסופי השבוע. העובדים לא נדרשו להתנהל כראוי למצב מלחמה שלא הוכרז. בתקופת המלחמה עוד האטו את קצב העבודה כאמצעי לחץ במשא ומתן שהתקיים בין העובדים להנהלה באותה עת.[25]

מעורבות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אלסטר (אונייה)

ארצות הברית לא התערבה בסכסוך, אך בין רוסיה וצרפת התגבשה הסכמה כי התגובות הישראליות אינן מידתיות. בעקבות כך, פרסם מזכ"ל האו"ם קופי אנאן ב-29 באוגוסט הודעה שמרבית הפרות הפסקת האש באות מצד ישראל, וכי המשך הסגר הימי מהווה הפרה ופגיעה בריבונות הלבנונית. ועל כן קרא אנאן להפסיקו.[26]

כוח ימי ואווירי צרפתי נשלח במיוחד לחלץ את אנשיהם מלבנון, במבצע שנקרא Operation Balliste. הכוח, בפיקוד אדמירל קסבייר מאניה, כלל את נושאות המסוקים Mistral ו-Siroco והפריגטות Jean Bart ו-Jean de Vienne. שבוע מאוחר יותר הצטרפו נושאת המסוקים Foudre והפריגטה Cassard, במשימה למנוע הברחת נשק לחזבאללה. בחודש אוקטובר הופיעו[דרושה הבהרה] בזירה כלי שיט שסייעו לכוח האו"ם בלבנון, ביניהם הפריגטה הצרפתית Courbet.

ממשלת גרמניה שלחה לאזור את אניית הביון Alster ואת הפריגטה Bayeren.[27] ב-26 באוקטובר, בעת שאניית הביון נמצאה 40 מיל מול חופי ישראל, עברו מעליה מטוסי קרב ישראלים, דבר שיצר מתח עם ממשלת גרמניה.[28] שר הביטחון עמיר פרץ התקשר לעמיתו הגרמני פראנץ יוזף יונג, והסדיר את העניין ברוח טובה.[29]

מהצי המלכותי השוודי נשלחה לאזור הפריגטה HSwMS Gavle ושהתה תחת פיקוד האו"ם

פתיחות לתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל דן חלוץ ודוברת צה"ל מירי רגב הנהיגו פתיחות רבה לתקשורת, כמסקרת אירועי המלחמה במהלך התרחשותה – הרבה מעבר לנהוג במלחמות קודמות. אירוע הפגיעה באח"י חנית, שהוכחש בתחילה על ידי דובר צה"ל, מיקד את תשומת הלב בחיל הים, והוטחה בו ביקורת רבה.

עם התמשכות הלחימה ואיתה ההסגר הימי, החל החיל לקבל משוב חיובי. בנוסף, ביזמת חיל הים הופקו שידורים שהמחישו לצופים בישראל את הלחימה בים. כך, למשל, הצטרפה הכתבת אילנה דיין לאח"י להב בהפלגתה בביצוע ההסגר הימי, ותוכנית 'עובדה' בעריכתה הפגינה יחס חיובי מאוד לחיל הים.[30] בנוסף, ערוץ CNN הצטרף לפעילות שייטת ספינות הטילים בים, והפיק שידורים ארבעה ימים רצופים במהדורות התחנה ברחבי העולם. הכתבה הציגה עמדה חיובית כלפי חיל הים, היא תורגמה ושודרה גם בישראל. זאת ועוד, ערוץ 10 קיים ערב שידורים מיוחד בבסיס אשדוד עם צוותי ספינות הבט"ש וספינות הטילים, בהנחיית צופית גרנט.

שר הביטחון עמיר פרץ מלווה על ידי מפקד חיל הים דוד בן בעש"ט בשיט באח"י אילת (סער 5), 28 ביולי 2006

החשיפה התקשורתית התבטאה גם בביקורים פומביים של שר הביטחון וראש הממשלה בבסיסי חיל הים וספינותיו: ב-28 ביולי, הצטרף שר הביטחון עמיר פרץ לשיט בספינת בט"ש חדישה מדגם שלדג, ומשם הועבר בסירת שייטת 13 לאח"י אילת (סער 5) בנוכחות צלמי עתונות. דבריו לצוות נשמעו כצו מדריך: "למרות אירוע הפגיעה באח"י חנית אסור לכם לאבד את הביטחון העצמי שכן הביטחון של אנשי חיל הים הוא המסר לאויבים ולטרור"[31] ב-1 באוגוסט, הצטרף ראש הממשלה אהוד אולמרט לסיור של אח"י אילת (סער 5). במהלך ההפלגה, סקר לפניו מפקד החיל את הפעילות הן בגזרת לבנון והן בגזרת רצועת עזה. אולמרט התרשם ממערכות הספינה וצפה בנחיתת טמסוק עטלף על מנחת המסוקים בירכתי הספינה. בסיום אמר ראש הממשלה: "אני גאה בכם על הכח והעצמה שאתם מעניקים לחיל הים. אתם לוחמים בכל הגזרות ואני מאמין שתצליחו בכל משימותיכם."[32] הביקור התקיים עם סיקור עיתונאי צמוד שנתן חשיפה חיובית לחיל הים.

גם לאחר ימי הלחימה והסגר, המשיך חיל הים לעמוד בלחץ תקשורתי, שהתבטא בעיקר בביקורת חוזרת ונשנית על השאננות שהביאה לפגיעה באח"י חנית.[33]

מפקד חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל גבי אשכנזי שנכנס לתפקיד בפברואר 2007 ושר הביטחון אהוד ברק שנכנס לתפקידו ב-18 ביוני 2007, עסקו שניהם בשיקום הצבא לאחר המלחמה והעדיפו שמפקד חיל הים ימשיך בתפקידו שנה נוספת. תקופת הפיקוד על חיל הים שלוש שנים ובדרך כלל מוארכת בשנה נוספת או יותר. הפיקוד מהווה אחריות כבדה ומתח רב במצב רגיל ויותר מכך במצב מלחמה בעצימות גבוהה.

אלוף בן בעש"ט היה כבר לאחר שלוש שנים בתפקיד כולל המלחמה. ספג מתקפות רבות בתקשורת ומחוצה לה אם כי הרגיש שיש לו אמון והערכה הדדית עם פיקודיו בחיל הים. את בקשתו קשר באזכור לפגיעה באח"י חנית במהלך המלחמה: "אמרתי לעצמי שכל עוד אני במדים ובכסא הזה, חיל הים ימשיך לעמוד במוקד... הכי נכון כרגע... שחיל הים ימשיך ואני אלך לדרכי"[34] אך בשיחות סגורות התייחס לקושי בבניית מערכת של אמון והערכה הדדית עם הדרג הפוקד עליו והמתחים שראה ביניהם.[35] לפי בקשתו סיים את תפקידו ב-8 באוקטובר 2007, ומסר את הפיקוד על חיל הים לאלי מרום. הערכתו של בן בעש"ט התבררה כנכונה. ההחלפה השיגה את מטרתה וחיל הים הפסיק להיות מושא לביקורת בתקשורת.

ציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מקציני הספינות שזכו לציון לשבח ממפקד חיל הים ומפקד בסיס חיפה. מימין לשמאל: סרן אמיר יבניאלי, סרן אורי מנדלבאום, סרן אדם להב, סרן שמואל קופרמן.

בעת כיבוי השריפה שפרצה מפגיעת הטיל באח"י "חנית" ב-14 יולי 2006, פעלו מרבית אנשי צוות הספינה בפיקוד בצורה ראויה לציון וששה מתוכם צוינו לשבח.[36] מפקד חיל הים דוד בן בעש"ט ציין לשבח את:

  • סרן אדם להב, קצין הסיור במסוק על כך שגילה כושר מנהיגות, יוזמה ואומץ לב תוך סיכון חייו, חרף פציעתו.[37]
  • סגן אמיר יבניאלי, קצין המנחת באח"י חנית.[38]
  • סמ”ר רמי זיתוני, נגד הגשר של אח"י "חנית". שלושתם נמצאו "ראויים לציון לשבח, על כך שהתנדבו ונכנסו שוב ושוב למדורים בוערים בספינה על מנת לאתר ניצולים ולחלצם."[39]
  • צוות ספינת דבורה 814 בפיקוד אמיר המאירי, קיבלו תעודת הערכה ממפקד חיל הים על פעילותם במהלך המבצע.

מפקד בסיס חיפה תא"ל רם רוטברג, ציין לשבח את:

  • סרן שמואל קופרמן, קצין מכונה של אח"י להב, על כך ש"התנדב והחליף את קצין המכונה באח"י חנית לאחר שזה נפצע, ולקח חלק מרכזי במניעת התפשטות האש תוך כדי סיכון חייו."[40]
  • סרן אורי מנדלבאום, מפקד סיירת 'פרס' מפלגה 914, על כך שסייע לכיבוי האש באח"י חנית תוך גילוי תושיה וסיכון חיים ואל אף פציעתו.[41]
  • סרן אמיר מאירי, מפקד דבורה 814, על כך שסייע לכיבוי האש באח"י חנית תוך גילוי תושיה וסיכון חיים ואל אף פציעתו.[42]

בגין פעילות הקרבית במבצע יער הנגב הוענקו עיטורים וציונים לשבח כלהלן:

הזירה הימית בסיכומי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תוצאות מלחמת לבנון השנייה

בראיית הערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנרל חסן תורכמאני, שהיה שר ההגנה הסורי בשנים 2004–2009 (ובתוך כך, בתקופת המלחמה), פרסם בשנת 2011 ספר בשם המלחמה הששית, ובו התייחס למצור הימי. לטענתו, המצור לא גרם נזק לחזבאללה, היות שהם צפו את המהלך מראש והכינו מלאי תחמושת לעימות ארוך שיימשך חודשים מספר.[46]
תורכמאני תיאר את המלחמה כהצלחה של ארגון חזבאללה, ובתחום הימי קבע כי חיל הים הישראלי איבד שתי ספינות טילים (מדגם סער 5 וסער 4.5) בנוסף לספינת סיור מדגם סופר דבורה.[47]

ועדת וינוגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועדת וינוגרד

הוועדה הוקמה לבדוק כשלים במלחמת לבנון השנייה. הזירה הימית תפסה מקום קטן בדיוניה. מפקד חיל הים דוד בן בעש"ט היה היחידי מחיל הים שזומן להעיד בפניה. כמו כן נמסר לוועדה דו"ח ועדת התחקיר המבצעי הפנימי שנערך בחיל הים על ידי ניר מאור.

בדו"ח הביניים של הוועדה באפריל 2007 הוזכר חיל הים בקצרה. בשעה 20:24 נורה טיל חוף-ים של חזבאללה מסוג C-802 ופגע ב-אח"י 'חנית'. מערכת ההגנה של הספינה לא הופעלה. הסטי"ל הצליח לשוב בכוחות עצמו לארץ. באירוע זה נהרגו ארבעה חיילים ונגרם נזק רב לספינה. האירוע קיבל הד תקשורתי גדול, מאחר שנסראללה דיווח על הפגיעה בסטי"ל בשידור ישיר במהלך מסיבת עיתונאים.[48] בנוסף, נכתב בדו"ח כי נושא פגיעת הטיל באח"י חנית יפורט בדו"ח הסופי[49]

בפרסום הביניים של ועדת וינוגרד המתייחס לראש המטה הכללי רא"ל דן חלוץ, הוזכרה שוב הפגיעה באח"י חנית: "בפיקוד הבכיר של צה"ל שררה תחושה של עליונות וביטחון בכוח ובעצמת צה"ל ואי התחשבות בכוחו של היריב. [תחושה זו] כנראה דבק[ה] במפקד חיל הים והניב[ה] את חוסר ההיערכות של הסטי"ל 'חנית', בשל הערכה (שגויה) כי לא היתה לחזבאללה היכולת להפעיל טיל מסוג זה שפגע בה."[50] דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד לא כלל המלצות אישיות כנגד המעורבים אך רב-אלוף דן חלוץ קלט את רוח הדברים וב-17 בינואר 2007 העביר מכתב התפטרות,[51]

הדו"ח הסופי – גם בדו"ח הסופי נמנעה הוועדה מהמלצות אישיות. השופט וינוגרד סבר שהבעיה היא בתחום הארגוני וציפה שהמלצותיה הארגוניות של הוועדה ישמשו לשיפור ההתנהלות ולא פיטורים של אדם זה או אחר. הוועדה התייחסה לפעילות חיל הים בשני נושאים: הסגר הימי והפגיעה באח"י חנית: "תוצאות הסגר: בעקבות הכרזת איזור סגור בלבנון, נמנעו אוניות מלהגיע, מחירי הביטוח הימי הוכפלו, פעילות הדיג נפסקה כמעט כליל. הסגר פגע קשות בכלכלה הלבנונית. למרות זאת, קשה להצביע על תרומה ישירה של הסגר לתוצאות המלחמה בכללותה."[52]

מפקדים במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי צה"ל וחיל הים במלחמת לבנון השנייה
תפקיד שם פעילות מיוחדת
מפקדים
שר הביטחון עמיר פרץ
הרמטכ"ל רב-אלוף דן חלוץ
אלוף פיקוד הצפון אלוף אודי אדם
מפקד חיל הים אלוף דוד בן בעש"ט יזם את פעילות ההסגר הימי
ראש מספן המטה תא"ל יובל צור
ראש מספן הים תא"ל נועם פייג
ראש מספן המודיעין (רמד"ן) אל"ם רם רוטברג
ראש ענף במספן המודיעין סא"ל י. העלה עמדה אישית שיש לקחת בחשבון שחזבאללה צויד בטילי חוף ים איראניים ודרש לפרסם זאת לכלי השיט.
ראש מספן הציוד (רמצ"ד) תא"ל עמרי דגול
ראש מספן כוח האדם (רמכ"א) אל"ם עידו שבח
מנהל מוזיאון ההעפלה וחיל הים תא"ל (מיל) ניר מאור ביצע תחקיר מבצעי לאירוע היפגעות אח"י חנית.
ראש מחלקת מבצעים חיל הים אל"ם רונן נמני
ראש מדור תכנון א' במחלקת מבצעים ח"י רס"ן זיו רום
מפקד בסיס חיפה תא"ל יוחאי בן יוסף
מפקד מספנת חיל הים אל"ם דני פוקס
מפקד בסיס אשדוד אל"ם יורם לקס
מפקד יחידת השליטה הימית סאל רם אגדי
מפקד בה"ד חיל הים אל"ם אילן שריקי מונה לוועדת חקירה על היפגעות אח"י חנית
מפקד זירת ים סוף אל"ם אורן גוטר
מפקד בצ"ת אל"ם שי דוידי
יחידות מבצעות
מפקד שייטת ספינות הטילים אלוף-משנה דני מעוז
מפקד פלגת סטי"לים 32 סא"ל מאיר בן-צוק נקבע כמפקד הסגר הימי בתחילת יישומו.
מפקד אח"י חנית סא"ל י. ריכז את בקרת הנזקים והחזיר את ספינתו לשיוט
מפקד אח"י להב עידו בן משה
מפקד אח"י אילת (סער 5) אילן לביא
מפקד אח"י סופה (סער 4.5) רס"ן אופיר דוד
מפקד אח"י תרשיש (סער 4.5) רס"ן גל עזרא
מפקד אח"י חרב (סער 4.5) רס"ן ליאב זילברמן
מפקד אח"י חץ (סער 4.5) רס"ן אורי גל
מפקד אח"י רומח (סער 4.5) רס"ן רועי סלע
מפקד שייטת הצוללות אל"ם ע.
מפקד הצוללת אח"י דולפין סא"ל מ. פעל בזירת הלחימה תקופות ארוכות
מפקד הצוללת אח"י לויתן סא"ל ד. פעל בזירת הלחימה תקופות ארוכות
מפקד שייטת 13 אל"ם נבו ארז חשב שיכול היה לבצע יותר[דרושה הבהרה]
מפל"ג לוחמים בשייטת 13 סא"ל רפי מילוא מפקד מבצע יער הנגב
מפקד כוח פשיטה סא"ל גור שרייבמן
רס"ן שחר כוח חילוץ במסוקים
מפל"ג ספינות הבט"ש 914 סא"ל סמי צמח
מפל"ג ספינות הבט"ש 916 סא"ל סער כרמלי
ימאים מצרים
רב חובל M.V. Moonlight עבדל-חמיד עבדל-פתח הוריד את צוותו לסירות הצלה
מנהל החברה המצרית בעלת האנייה מוחמד אל-רדי שלח אוניית הצלה

פעילות במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אירועי מלחמת לבנון השנייה
לוח אירועים
תאריך אזור התרחשות יחידות שהשתתפו מהלך האירוע
ינואר 2006 מפקדת חיל הים מחלקת מבצעים ריענון וחידוש פקודת אב לסגר הימי על חופי לבנון
26 ביוני מול רצועת עזה כלי שיט חיל הים השתתפות במבצע גשמי קיץ סגר מעגנות רצועת עזה ופעילות נגד החמאס
12 ביולי 2006 גבול הצפון גזרת זרעית חזבאללה מארב וחטיפת חיילים
13 ביולי 00:30 חוף לבנון ספינות חיל הים ומטוס סיור תחילת הסגר עצירת תנועת אניות סוחר אל ומאת נמלי לבנון
12:00 מפקדת חיל הים מחלקת מבצעים לכוחות בים הוראה להפגין נוכחות בולטת מול לבנון
13 ביולי מורדות סטלה מאריס בסיס חיפה נחיתת הטיל הראשון בחיפה; פינוי הבסיס והנמל
14 ביולי נמל חיפה מנהלת הנמל הפניית אניות נוסעים מנמל חיפה לנמל אשדוד
14 ביולי 2006 אזור צידון ספינות דבורה 814, 817 ירי טייפון על שתי תחנות דלק בחוף תחנה אחת הושמדה ושנייה ניזוקה
ליל 15/14 חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
20:43:30 8.5 מיל מראס ביירות אח"י חנית נפגעת מטיל חוף ים C-802
21:16 אזור הפגיעה צוות אח"י חנית הבחנה שיש 4 נעדרים –מחשבה שאולי נפלו לים
21:47 אזור הפגיעה אח"י להב ואח"י חנית אח"י להב גוררת את אח"י חנית להתרחקות מהחוף; כוח שייטת 13 מופנה לחיפוש נעדרים
23:40 בהתרחקות מאזור הפגיעה אח"י חנית הדממת מערכות כתוצאה מכיבוי הגנרטורים
15 ביולי 01:12 בהתרחקות מהחוף אח"י חנית זיהוי אחד ההרוגים
02:00 יותר מ-15 מיל מהחוף צוות חנית מתוגבר באנשי אח"י להב זהוי הטיל שנורה מהחוף כ-C-802
02:30 35 מיל מביירות אניה MV Moonlight האניה שנפגעה בטיל טובעת הצוות חולץ לאנייה אחרת
04:23 יותר מ-15 מיל מהחוף אח"י חנית נגררת דרומה, כיבוי השריפה הצליח ממשיכים בחיפוש הנעדרים
06:55 דרומה מביירות אח"י חנית ניתוק מאח"י להב ותנועה עצמאית לאשדוד
15 ביולי חוף לבנון ספינות טילים ומטוסי תקיפה השמדת כל תחנות המכ"ם החופיות בלבנון
15 ביולי מפקדת חיל הים ועדת חקירה מפקד חיל הים מינה ועדת חקירה בראשות אל"ם אלי שריקי בעניין הפגיעה באח"י חנית; לאחר זמן מינה את תא"ל (מיל) ניר מאור לעמוד בראשה
16 ביולי 09:00 מוסך הרכבת חיפה שמונה עובדי רכבת הרוגים מטח טילים על מרחב חיפה פינוי אניות מהנמל חיפה ללב ים או לנמל אשדוד
ליל 18/17 ביולי חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
18 ביולי משרד התחבורה מנכ"ל החלטת מנכ"ל משרד התחבורה על איסור הכנסת אוניות לנמל חיפה
ליל 18 ביולי חוף לבנון ספינות הטילים הסרת המצור באופן זמני לאפשר יציאת אזרחים
ליל 18–19 ביולי חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
21 ביולי נמל חיפה ראש מינהל הספנות אריה רונה אישור הכנסת אוניות מכולות ומטען כללי
22 ביולי נמל חיפה עובדי הנמל הכנסת אוניות מכולות ועבודה בשלוש משמרות עם הפסקות עקב אזעקות רקטות
24/23 ביולי חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
24 ביולי נמל חיפה עובדי הנמל אניות בודדות בעבודה רוב הרציפים ריקים
24/25 ביולי חוף צידון אח"י חרב (סער 4.5) ואח"י סופה (סער 4.5) פגעו במשגר רקטות צפונית מזרחית לחאמרה והרגו 4 מחבלים
25 ביולי נמל חיפה מפקדת פיקוד העורף אישור הכנסת שתי אוניות חמרים מסוכנים בנוסף על 5 אוניות מכולה לפריקת תזקיקים וחומרים לתעשיית התרופות. התקפת טילים נוספת על חיפה.
ליל 27/26 חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
ליל 29/28 ביולי חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
28 ביולי חוף לבנון ספינת שלדג סירת תקיפה ואח"י אילת (סער 5) ביקור שר הביטחון עמיר פרץ
29 ביולי בקרבת ביירות ספינה מכוח הסגר יכטה ישראלית "ואלנסי", שנראתה כאילו יצאה מביירות לא ענתה לקריאה לעצור; לקרבתה נורה צרור, ורק אז הקימה קשר וזהותה הובררה
31 ביולי 60 מייל מהחוף ישראל דבורה 817 נוהל עצירה כולל ירי על כלי שיט חשוד שלא ענה בקשר הבינלאומי התברר כיאכטה ישראלית "קוקה"
31 ביולי 16:30 חוף צור מקור בחזבאללה פרסום כאילו נפגעה ספינת טילים ישראלית; אף ספינה ישראלית לא נפגעה אך נקלטו שידורי מכ"ם טיל C-802
ליל 31 ביולי – 1 באוגוסט חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
ליל 31 ביולי – 1 באוגוסט מרחב ראשדיה ליטני 3 סירות חיל הים פגיעה במשגרי קטיושות; חייל מצבא לבנון נהרג
1 באוגוסט חוף לבנון ביקור ראש הממשלה אהוד אולמרט קיבל סקירה ממפקד חיל הים על הפעילות בלבנון ומול רצועת עזה
ליל 2/1 באוגוסט חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
ליל 2/1 באוגוסט חוף עזה שלדג 841 ירי על מטרות מחבלים בתוך נמל עזה
2 באוגוסט 3.5 מיל ימי מראש הכרמל דבורה 818 ואנשי ילת"מ שליית מטוס ללא טייס של חיל האוויר אשר נפל לים עקב תקלה טכנית
לילות 2 ו-3 באוגוסט חוף דרום לבנון דבורה 820 גוררת מס 7 וסירת "צרעה" העגינו סירות 'סנונית' שיצאו משימוש מול חופי דרום לבנון במגמה למשוך פעילות חזבאללה; חלק מהסירות טבעו
ליל 5/4 באוגוסט צפון צור אח"י חרב ואח"י סופה (סער 4.5) לוחמים וסירות משייטת 13 מבצע יער הנגב: חוסלו 6 פעילי חזבאללה. לכוחות ישראל 8 פצועים
5 באוגוסט חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
6 באוגוסט חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
7-6 באוגוסט חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
7 באוגוסט חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
לילות 9 ו-10 באוגוסט חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
11 באוגוסט חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
12 באוגוסט חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
ליל 13/12 חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
13 באוגוסט דרום בירות מטוסי חיל האוויר מכלי הדלק של תחנת הכוח הושמדו, 15,000 טון דלק כבד זורמים לים ונוצר זיהום לאורך 50 מיל של החוף
13 באוגוסט חוף לבנון כוחות חיל הים יוזמה התקפית
14 באוגוסט דרום לבנון צה"ל וצבא לבנון הכרזה על הפסקת האש
15 באוגוסט נמל חיפה עובדים הנחיית פיקוד העורף לחזרה לפעילות מלאה
16 באוגוסט מספנת חיל הים אח"י חנית חזרה לפעילות מבצעית משתתפת בהמשך הסגר על לבנון
18 באוגוסט חוף לבנון כוח משימה צרפתי הכולל 4 אניות חילוץ 14,500 איש מבירות ברובם אזרחי צרפת
7 בספטמבר מרחב לבנון חיל האוויר הסרת הסגר האווירי
8 בספטמבר חוף לבנון כוחות חיל הים סיום הסגר הישראלי כוח רב לאומי במבצעים את הבדיקות
13 בספטמבר מפקדת חיל הים חיל הים תחקיר בפני מפקד חיל הים בנושא אירוע הפגיעה בחנית
17 בספטמבר ירושלים ממשלת ישראל מינוי ועדת חקירה למכלול ההיבטים של המערכה בצפון שהחלה ב-12 ביולי 2006
18 בספטמבר בסיס אשדוד פלגה 916 רמתא תעשייה אווירית שלוש ספינות סופר דבורה מתוצרת מפעל רמתא נמסרות לחיל הים, אתר התעשייה האווירית – ארכיוני המדיה, 18 ספטמבר 2006}}
26 בספטמבר 2006 מפקדת חיל הים ועדת התחקיר המבצעי להיפגעות אח"י חנית ניר מאור מגיש את חומר החקירה למפקד חיל הים
28 בנובמבר מפקדת חיל הים סגל פיקוד חיל הים והרמטכ"ל תחקיר חיל הים במלחמה
17 בינואר 2007 ירושלים רמטכ"ל דן חלוץ מגיש מכתב התפטרות לראש הממשלה
28 בינואר מפקדת חיל הים סגל פיקוד חיל הים תחקיר חילי מסכם
14 בפברואר מטכ"ל ממשלת ישראל מנכ"ל משרד הביטחון אלוף גבי אשכנזי מתמנה לרמטכ"ל ומחליף את דן חלוץ שהתפטר
אפריל 2007 ירושלים ועדת וינוגרד פרסום דין וחשבון חלקי – התייחסות מועטה לזירה הימית
18 ביוני ירושלים ממשלת ישראל אהוד ברק מתמנה לתפקיד שר הביטחון ומחליף את עמיר פרץ
30 בינואר 2008 ירושלים ועדת וינוגרד פרסום דין וחשבון סופי

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איתמר אייכנר, אח"י חנית חוזרת לחזית, ידיעות אחרונות, 2 באוגוסט 2006
  • אריה אגוזי, בתעשייה הביטחונית חוששים מביטול עסקאות, ידיעות אחרונות, 16 ביולי 2006
  • יוסי יהושע ואריה אגוזי, הטיל שהפתיע את הסטי"ל, ידיעות אחרונות, 16 ביולי 2006
  • יוסי יהושע, שמחון שבע, איתמר אייכנר ואריה אגוזי, לוחמי הקומנדו בעורף האויב, ידיעות אחרונות, 20 ביולי 2006
  • צדוק יחזקאלי וענת טל שיר, חנית שבורה, ידיעות אחרונות, 21 ביולי 2006
  • יוסי יהושע, הקומנדו הימי דפק בדלת, ידיעות אחרונות, 6 באוגוסט 2006
  • ניר מאור, תמצית צוות תחקיר מבצעי אירוע אח"י חנית, 23 בספטמבר 2006 (טרם שוחרר לציבור)
  • יובל קרני, מלחמה בלב ים , 'בין גלים' – ביטאון עמותת חיל הים, אוקטובר 2006, עמ' 32–38
  • רס"ן אורי כהן, לחימה בשידור חי: על הפתיחות לתקשורת במהלך המלחמה, 'בין גלים' – ביטאון עמותת חיל הים, אוקטובר 2006, עמ' 62–63
  • צדוק יחזקאלי וענת טל שיר, אני מתבייש בחיל הים שלי, דברי אלוף בנימין תלם על הפגיעה באח"י חנית, ידיעות אחרונות, 1 באוקטובר 2006
  • עמוס הראל‏, נזיפה לשני קצינים בשל פגיעת טיל בסטי"ל במלחמה, באתר וואלה! NEWS‏, 1 בינואר 2007
  • ליאת לרר, דו"ח פעילות מבצעית לשנת העבודה 2006 מדור היסטוריה חיל הים, יולי 2007 (טרם שוחרר לציבור)
  • אלי רהב, גאוותנו על חיל הים, אתר משמר המורשת הימית, 31 ביולי 2007
  • דוד בן בעש"ט, נאום מפקד חיל הים בטקס החלפת הפיקוד על החיל, 'בין גלים' – ביטאון עמותת חיל הים, אוקטובר 2007, עמ' 30–34
  • אלכס פישמן, אדמירל הכישלון, ידיעות אחרונות, 5 באוקטובר 2007
  • אלי שרביט, נמלי ים אזרחיים כמרכיב בביטחון הלאומי בראי מלחמת לבנון השנייה, מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיהאוניברסיטת חיפה, 2009
  • נחמה דואק, מלח על הפצעים, אח"י חנית – הספינה והסמל, ידיעות אחרונות, 18 במאי 2010
  • בסבך הלבנון מלחמת לבנון השנייה: זיכרון, קרבות, משפחות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 2011, עמ' 169–171
  • ברית אלמוג, צוללות בחופי לבנון, 'בין גלים' – ביטאון עמותת חיל הים, אוקטובר 2016, עמ' 43–45
  • תבל דמרי, עשור ללבנון ה-II, 'בין גלים' – ביטאון עמותת חיל הים, אוקטובר 2016, עמ' 64–67
  • פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה, הוצאת המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014, עמ' 783–821.[53]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך פקודת מטכ"ל "שכר הולם" מס' 1, 13 ביולי 2006
  2. ^ Notice to Mariners 07/2006, בהוצאת רשות הספנות והנמלים, יולי 2006
  3. ^ ישראל קבעה הסדרים לפינוי זרים מלבנון, הארץ, 18 ביולי 2006
  4. ^ המערביים נמלטים בהמוניהם מלבנון, Nfc,‏ 18 ביולי 2006
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 סיכום תחקיר חיל הים במלחמה, 10 בדצמבר 2006
  6. ^ נציגי הצבא האיראני, הכחישו כי הטיל יוצר באיראן פרסום באל-ג'זירה(הקישור אינו פעיל, 26 בדצמבר 2017)
  7. ^ "Crew of Egyptian ship hit by Hezbollah rocket return to Cairo - Daily News Egypt". Daily News Egypt. 18 ביולי 2006. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-09-17. בדיקה אחרונה ב-17 בספטמבר 2017. 
  8. ^ עמוס הראל ויואב שטרן, חייל נהרג ו-3 נעדרים מפגיעת טיל אמש בספינת צה"ל; צה"ל: לא ידענו שבידי חיזבאללה הטיל האיראני, באתר הארץ, 13 ביולי 2006
  9. ^ 9.0 9.1 צדוק יחזקאלי וענת טל שיר, ידיעות אחרונות, 1 באוקטובר 2006
  10. ^ עמוס הראל‏, נזיפה לשני קצינים בשל פגיעת טיל בסטי"ל במלחמה, באתר וואלה! NEWS‏, 1 בינואר 2007
  11. ^ 11.0 11.1 אלכס פישמן, ידיעות אחרונות, 5 באוקטובר 2007
  12. ^ אלי רהב, גאוותנו על חיל הים באתר משמר המורשת הימית
  13. ^ ענת טל שיר וצדוק יחזקאלי, חנית שבורה, ידיעות אחרונות, 21 ביולי 2006
  14. ^ חנן גרינברג, התחקיר: קצין באח"י חנית ניתק לבדו מערכת התרעה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2006
  15. ^ רועי נחמיאס וחנן גרינברג, צה"ל הרס את המפקדה הראשית של החיזבאללה, באתר ynet, 15 ביולי 2006
  16. ^ אפרת וייס והסוכנויות, פשיטה של השייטת בצור; קצין וחייל נפצעו קשה, באתר ynet, 5 באוגוסט 2006
  17. ^ אפרת וייס, פעולת השייטת: כך נסגר החשבון על הירי לחדרה, באתר ynet, 5 באוגוסט 2006
  18. ^ אמיר בוחבוט ואיתמר ענברי, השייטת פשטה על צור; 8 לוחמים נפצעו, באתר nrg‏, 5 באוגוסט 2006
  19. ^ איתמר גיא וניצן בר, 'בין גלים', אוקטובר 2006, עמ' 41
  20. ^ עמוס הראלמפקד הקומנדו הימי הפורש: מפקד חיל הים הגביל פעילות התקפית במלחמה, באתר הארץ, 21 בפברואר 2007
  21. ^ דו"ח האו"ם, 7 באוגוסט 2009
  22. ^ אמיר אורןבאיחור רב: טילי "ברק" יגנו על אזור חיפה, באתר הארץ, 18 ביולי 2006
  23. ^ אפרת וייס, מזל"ט של חיזבאללה הופל בשמי ישראל, באתר ynet, 7 באוגוסט 2006
  24. ^ אלי שרביט, "היערכות נמלי הים...", עמ' 49-43
  25. ^ דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת הארגון התפעול והתפקוד של המערכות התחבורתיות–נמליות בישראל, במצב חירום וברגיעה, אפריל 2007.
  26. ^ שידור BBC News,‏ 29 באוגוסט 2006
  27. ^ הצי הגרמני לוקח שליטה במימי לבנון באתר Media Center, 15 באוקטובר 2006.
  28. ^ עמוס הראל, גדעון אלון וסוכנויות הידיעות, דובר צה"ל: היתה תקרית עם ספינה ומסוק גרמנים, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2006
  29. ^ Schult, Christoph; Szandar, Alexander (30 באוקטובר 2006). "Israel versus Germany: Confrontation off Lebanon Leads to Questions". SPIEGEL ONLINE – International. בדיקה אחרונה ב-17 בספטמבר 2017. 
  30. ^ אילנה דיין מבלה יממה עם אנשי חיל הים, באתר ‏mako‏‏, ‏19 ביולי 2006‏
  31. ^ 'בין גלים', אוקטובר 2006, עמ' 42
  32. ^ 'בין גלים', אוקטובר 2006, עמ' 40
  33. ^ רס"ן אורי כהן, 'בין גלים', אוקטובר 2006
  34. ^ דוד בן בעש"ט, 'בין גלים', אוקטובר 2007
  35. ^ אביעד גליקמן ואטילה שומפלבי, הטיוטה: אווירת מלחמה בין לשכת ברק לאשכנזי, באתר ynet, 4 במרץ 2012
  36. ^ דור בלק, גיבורי החייל, 'בין גלים', חוברת 11 אוקטובר 2006, עמ' 36–38
  37. ^ סרן אדם להב, באתר הגבורה
  38. ^ סגן אמיר יבניאלי, באתר הגבורה
  39. ^ סמ”ר רמי זיתוני, באתר הגבורה
  40. ^ סרן שמואל קופרמן, באתר הגבורה
  41. ^ סרן אורי מנדלבאום, באתר הגבורה(הקישור אינו פעיל, 26 בדצמבר 2017)
  42. ^ סרן אמיר מאירי, באתר הגבורה(הקישור אינו פעיל, 26 בדצמבר 2017)
  43. ^ עיטור המופת שהוענק לד"ר תמיר, באתר הגבורה
  44. ^ צל"ש מפקד חיל הים לרס"ן א', באתר הגבורה
  45. ^ יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שני: שייטת 13, באתר ynet, 17 בפברואר 2008
  46. ^ פסח מלובני, עמ' 809
  47. ^ פסח מלובני, עמ' 799
  48. ^ ועדת וינוגרד: דו"ח חלקי, אפריל 2007, עמ' 92
  49. ^ ועדת וינוגרד: דו"ח חלקי, אפריל 2007, עמ' 54
  50. ^ ועדת וינוגרד: דו"ח חלקי, אפריל 2007, עמ' 143
  51. ^ דני חלוץ, מסמך: מכתב ההתפטרות המלא של חלוץ, באתר ynet, 17 בינואר 2007
  52. ^ ועדת וינוגרד: דו"ח סופי, עמ' 333
  53. ^ מבוסס על הספר המלחמה הששית (2007) שכתב עמאד חסן תורכמאני שהיה שר ההגנה בשנים 2009-2004