לדלג לתוכן

הזעת יתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הזעת יתר
Hyperhidrosis
תחום רפואת עור
שכיחות בעולם המערבי סובלים מהזעת יתר כ-5% מהאוכלוסייה.
טיפול
  • hyoscyamine
  • aluminum chlorohydrex propylene glycol עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D006945
סיווגים
ICD-10 R61 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 EE00 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הזעת יתר הוא מצב רפואי בו אדם מפגין הזעה מופרזת,[1] יותר מהנדרש לוויסות טמפרטורת הגוף . למרות שמדובר בעיקר בנטל פיזי, הזעת יתר עלולה לפגוע באיכות חייהם של האנשים הסובלים ממנה,[2] ולעיתים קרובות להוביל לתוצאות פסיכולוגיות, פיזיות וחברתיות.[3] הזעת יתר יכולה להוביל לקשיים בתחומים מקצועיים, כאשר למעלה מ-80% מהחולים חווים השפעות רגשיות בינוניות עד קשות כתוצאה מהמחלה.[4]

עודף זיעה זה קורה גם אם האדם אינו עוסק במשימות הדורשות מאמץ פיסי, והוא אינו תלוי בחשיפה לחום.[5] מקומות נפוצים להזעה יכולים לכלול את בית השחי, פנים, צוואר, גב, מפשעה, כפות רגליים וכפות הידיים. חוקרים מסוימים כינו זאת "המגבלה השקטה".[6]

סיווג

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולם חזותי לכימות של הזעת יתר בכפות הידיים

הזעת יתר יכולה להיות כללית או מקומית לחלקים ספציפיים בגוף. כפות ידיים, כפות רגליים, בתי שחי, מפשעה ואזור הפנים הם בין האזורים הפעילים ביותר של הזעה עקב המספר הגבוה של בלוטות זיעה (בפרט בלוטות אקרין) באזורים אלה.

גורמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה להזעת יתר ראשונית אינה ידועה. חרדה או התרגשות עלולות להחמיר את המצב. תלונה נפוצה של אנשים היא מצב של חרדה וחשש מההזעה, ואז ההזעה מוגברת בגלל אותה חרדה. גורמים נוספים יכולים להשפיע, כולל מאכלים ומשקאות מסוימים, ניקוטין, קפאין וריחות .[דרוש מקור]

באופן דומה, להזעת יתר משנית (כללית) יש סיבות רבות, כולל סוגים מסוימים של סרטן, הפרעות במערכת האנדוקרינית, זיהומים ותרופות.[דרוש מקור]

  • היפרהידרוזיס מוגבלת חד-צדדית אידיופתית
  • קשר מדווח עם:
    • נבוס שלפוחית גומי כחול
    • גידול גלמוס
    • תסמונת POEMS
    • תסמונת רגליים בוערות (גופאלן)
    • רגל תעלה
    • סיבתיות
    • פכידרמופריוסטוזיס
    • מיקסדמה פרה-טיביאלית
  • הזעה על פי טעם הקשורה ל:
  • שונות
    • הזעת דמעות (עקב גירעון סימפתטי פוסט-גנגליוני, נראה לעיתים קרובות בתסמונת רדר)
    • תסמונת הרלקין
    • היפרהידרוזיס רגשית

טיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת האפשרויות לטיפול בהזעת יתר בכפות הידיים היא שימוש במשחת אנטיהידרל (Antihydral), שמרשם לשם ייבוש מקומי.[7][8] טיפולים מקומיים נוספים כוללים תכשירים המכילים פורמלדהיד ותכשירים אנטיכולינרגיתיים לשימוש מקומי. חומרים אלה מפחיתים את ההזעה על ידי פירוק הקרטין, ובתורו סתימת נקבוביות בלוטות הזיעה. יש להם השפעה קצרת טווח. פורמלדהיד מסווג כחומר שעלול להיות מסרטן בבני אדם. והשימוש בו כרוך גם בסיכון גבוה יותר לרגישות במגע, בעיקר כשמדובר בפורמלין.

כלורוהידרט אלומיניום משמש בדאודורנטים רגילים, אך לצורך טיפול בהזעת יתר יש להשתמש בתמיסות או ג’לים בעלי ריכוז גבוה בהרבה. תכשירים אלו יעילים במיוחד בטיפול בהזעת יתר בבית השחי. לרוב, שיפור מורגש לאחר שלושה עד חמישה ימים. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא גירוי מקומי בעור. במקרים חמורים של הזעת יתר בכפות הידיים או הרגליים (palmar/plantar hyperhidrosis), ייתכן שיפור עם שימוש באמצעים שמרניים כמו אנטי־פרספירנטים מבוססי אלומיניום בריכוז גבוה.[9] קווים מנחים לטיפול בהזעת יתר ממליצים על טיפול מקומי (טופיקלי) כאופציה ראשונה. האגודה הבינלאומית להזעת יתר (International Hyperhidrosis Society) פרסמה הנחיות טיפול מבוססות ראיות להזעת יתר מוקדית וכללית.[10]

תרופות מרשם אנטיכולינרגיות הניתנות לרוב דרך הפה, משמשות לעיתים בטיפול גם בהזעת יתר ממוקדת וגם בהזעה כללית.[11] בין התרופות המצויות בשימוש: פרופנתלין (Propantheline), גליקופירוניום ברומיד (Glycopyrronium bromide / Glycopyrrolate), אוקסיבוטינין (Oxybutynin), מתנתלין (Methantheline), ובנזטרופין (Benztropine). עם זאת, השימוש בתרופות אלו מוגבל לעיתים בשל תופעות לוואי כגון: יובש בפה, אצירת שתן, עצירות והפרעות ראייה כגון מידריאזיס וציקלופגיה.

אצל אנשים שהזעת היתר שלהם מוחמרת במצבים מעוררי חרדה (כמו דיבור בפני קהל, הופעות, אירועים מיוחדים כמו חתונות וכו'), נטילת תרופה אנטיכולינרגית לפני האירוע עשויה לסייע בהפחתת ההזעה.[12]

בשנת 2018, אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את התרופה הטופיקלית Glycopyrronium tosylate לטיפול בהזעת יתר ראשונית בבית השחי.[13][14]

במקרים של הזעת יתר פריפרית, ישנם אנשים שדיווחו על הקלה פשוטה לאחר שתיית מי קרח כתושים. שתיית מים קרים מסייעת לקרר את חום הגוף דרך זרם הדם אל הגפיים, ובכך להביא את טמפרטורת הגוף לרמה תקינה בתוך 10 עד 30 דקות.[15]

טיפולים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש בזריקות של רעלן הבוטולינום מסוג A כדי לחסום את השליטה העצבית של בלוטות הזיעה. ההשפעה יכולה להימשך בין 3 ל-9 חודשים, תלוי במקום ההזרקה.[16] שימוש זה אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).[17] נמצא כי משך ההשפעה המיטיבה בהזעת יתר ראשונית של כף היד עולה עם חזרת ההזרקות.[18] זריקות בוטוקס נוטות להיות כואבות. נוסו אמצעים שונים כדי למזער את הכאב, אחד מהם הוא הנחת קרח.

הדבר הודגם לראשונה על ידי ח'לף בושארה ועמיתיו כשימוש הלא-שרירי הראשון ב-BTX-A בשנת 1993.[19] מאז אושר BTX-A לטיפול בהזעת יתר חמורה בבית השחי (הזעה מוגזמת בבית השחי מסיבה לא ידועה), שלא ניתן לטפל בה באמצעות תרופות מקומיות. [ מתי? ][20][21]

miraDry, מכשיר מבוסס גלי מיקרו, נוסה לטיפול בהזעת יתר בבית השחי ונראה כי הוא מבטיח.[22] עם מכשיר זה, קיימות תופעות לוואי נדירות אך חמורות המדווחות בספרות, כגון שיתוק של הגפיים העליונות ומקלעת הזרוע. [23]

יונטופורזה של מי ברז כטיפול בהזעת יתר של כף היד והכף תוארה במקור בשנות ה-50.[24] מחקרים הראו תוצאות חיוביות ובטיחות טובה עם יונטופורזה של מי ברז.[25] ניסוי אחד מצא כי הוא הפחית הזעה בכ-80%.[26]

ניתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת האפשרויות הכירורגיות לטיפול בהזעת יתר בבית השחי (Axillary hyperhidrosis) היא הסרה או השמדה של בלוטות הזיעה באזור. קיימות מספר שיטות לכך, בהן שאיבת בלוטות זיעה (Sweat gland suction), קיורטאז רטרודרמלי (גרידה תת־עורית), שאיבת שומן מבית השחי, או טיפולים בטכנולוגיית ואיזר (Vaser) ולייזר להפחתת בלוטות הזיעה (Laser Sweat Ablation). שאיבת בלוטות הזיעה מבוססת על התאמה של טכניקת שאיבת שומן (liposuction) לאזור הבלוטות.[27]

אפשרות ניתוחית עיקרית נוספת היא ניתוח סימפתקטומיה אנדוסקופי של בית החזה (ETS), שבה חותכים, צורבים או מהדקים את הגנגליון הסימפתטי בבית החזה — חלק משרשרת העצבים הסימפתטית שעוברת לאורך עמוד השדרה. מהדק (Clamp) נועד לאפשר הפיכה של ההליך, אם יידרש.[28]דיווחים מצביעים על שיעורי שביעות רצון של מעל ל־80%, עם שיעורים גבוהים אף יותר בילדים.[29][30] ההליך מביא להקלה בהזעת יתר בכפות הידיים בכ־85%–95% מהמטופלים.[31]

טיפול ב-ETS עשוי לסייע בטיפול בהזעת יתר בבית השחי, סומק בפנים והזעת יתר בפנים, אך שיעורי הכישלון בקרב אנשים הסובלים מסומק בפנים ו/או הזעת יתר בפנים גבוהים יותר, והסיכוי לתופעות לוואי לא רצויות גבוה יותר.[32]

תופעות הלוואי של ETS תוארו כנעות בין קלות להרסניות.[33] הזעה מפצה (Compensatory sweating) — כלומר, הופעת הזעת יתר באזורים אחרים בגוף שבהם לא הייתה קודם. בעיה זו מופיעה ב־20%–80% מהמטופלים.[34][35][36] מרבית האנשים מגדירים את ההזעה המפצה כסבילה, אולם בין 1% ל־51% טוענים כי איכות חייהם ירדה בעקבותיה.[29]

הזעה כללית בתגובה לחום עלולה אף לעלות לאחר ביצוע סימפתקטומיה.[37] לעיתים, בעיית ההזעה המקורית חוזרת, כתוצאה מהתחדשות עצבית — לעיתים כבר תוך שישה חודשים מההליך.[34][35][38]

תופעות לוואי אפשריות נוספות כוללות תסמונת הורנר (כ-1%), הזעת יתר בזמן אכילה (פחות מ-25%) ויובש מוגזם של כפות הידיים.[39] במקרים מסוימים דווח גם על פגיעה בעצבים סימפתטיים בלב, תוצאה העלולה לגרום לירידה של כ־10% בדופק בזמן מנוחה ופעילות גופנית כאחד, דבר הפוגע ביכולת הסבולת של המטופל.[40]

הליך נוסף הוא סימפתקטומיה מלעורית (Percutaneous sympathectomy), שהיא פעולה זעיר־פולשנית הדומה לשיטת הבוטוקס, ובה מוזרקפנול לעצב לצורך חסימתו.[41] מדובר בהליך זמני, אך ברוב המקרים הוא מקל על הסימפטומים. רופאים מסוימים ממליצים לנסות שיטה זו לפני ביצוע סימפתקטומיה ניתוחית, אשר תוצאותיה לרוב אינן הפיכות.

הזעת יתר עלולה לגרום להשלכות פיזיולוגיות כגון ידיים קרות ולחות, התייבשות, וזיהומי עור משניים הנגרמים בשל ריכוך יתר (מאצרציה) של העור. נוסף על כך, להזעת יתר עשויות להיות השלכות רגשיות חמורות הפוגעות באורח החיים האישי של הלוקים בה.[49]

אאנשים הסובלים מהזעת יתר נוטים לרמות מוגברות של מתח נפשי ולשיעורים גבוהים יותר של דיכאון בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.[42]

הזעת יתר ממוקדת, ובייחוד הזעת יתר בכפות הידיים, מפריעה לפעילויות שגרתיות רבות,[43] כגון אחיזה יציבה של חפצים. רבים מהסובלים נמנעים ממגע פיזי עם אחרים, למשל לחיצות ידיים. הזעה בבית השחי גורמת לאנשים לנסות ולהסתיר כתמי זיעה, מה שעלול להגביל את תנועתיות הידיים ואף להשפיע על היציבה. במקרים חמורים, יש צורך להחליף חולצות מספר פעמים ביום, וכן להתרחץ לעיתים תכופות כדי להפחית ריח גוף ולטפל בתסמינים מיקרוביאליים כגון אקנה, קשקשת או פטרת כף הרגל. לעיתים, החרדה הנגרמת ממודעות עצמית להזעה מחמירה את ההזעה עצמה. הזעת יתר בכפות הרגליים מקשה על נעילת נעליים פתוחות או נעלי סירה, בשל החלקת כף הרגל בתוך הנעל כתוצאה מהזיעה.[44]

סוגי עיסוקים מסוימים עלולים להוות אתגר עבור הסובלים מהזעת יתר. למשל, עבודות הדורשות שימוש בסכין עלולות להיות מסוכנות במקרים של הזעה מוגזמת בכפות הידיים. הסיכון להתייבשות עשוי להגביל את היכולת לתפקד בתנאים של חום קיצוני, במיוחד באקלים לח.[45] גם נגינה בכלי נגינה עלולה להיות לא נוחה ואף בעייתית עקב הזעת ידיים.[

שכיחות ומקור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, חוקרים מאוניברסיטת סאגה ביפן דיווחו כי הזעת יתר בכפות הידיים קשורה למוקד הגן 14q11.2–q13.[46]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הזעת יתר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ James, William; Berger, Timothy; Elston, Dirk (2006). Andrews' Diseases of the Skin: Clinical Dermatology (10th ed.). Saunders. pp. 777–8. ISBN 978-0-7216-2921-6.
  2. ^ Vary, Jay C. (בנובמבר 2015). "Selected Disorders of Skin Appendages—Acne, Alopecia, Hyperhidrosis". Medical Clinics of North America. 99 (6): 1195–1211. doi:10.1016/j.mcna.2015.07.003. PMID 26476248. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Kamudoni, P.; Mueller, B.; Halford, J.; Schouveller, A.; Stacey, B.; Salek, M.S. (בדצמבר 2017). "The impact of hyperhidrosis on patients' daily life and quality of life: a qualitative investigation". Health and Quality of Life Outcomes. 15 (1): 121. doi:10.1186/s12955-017-0693-x. PMC 5465471. PMID 28595584. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Lenefsky, Mary; Rice, Zakiya P. (בדצמבר 2018). "Hyperhidrosis and its impact on those living with it". The American Journal of Managed Care. 24 (23 Suppl): S491–S495. PMID 30589248. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Sánchez Amador, Samuel Antonio (9 בנובמבר 2020). "Cirugía de la hiperhidrosis (sudor en las manos): procedimiento y precios" [Hyperhidrosis surgery (sweat hands): procedure and prices]. Estilonext (בספרדית). אורכב מ-המקור ב-4 בדצמבר 2020. נבדק ב-23 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Swartling, Carl; Brismar, Kerstin; Aquilonius, Sten-Magnus; Naver, Hans; Rystedt, Alma; Rosell, Karolina (בנובמבר 2011). "Hyperhidros – det 'tysta' handikappet" [Hyperhidrosis--the 'silent' handicap]. Läkartidningen (בשוודית). 108 (47): 2428–2432. PMID 22468383. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ McColl, Sean (2 באוקטובר 2019). "My hands, my tools, my rules". CBC Sports. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Wharton, David (4 באוגוסט 2021). "When it comes to Olympic sport climbing, hands are the ultimate 'problem' solvers". Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Reisfeld, Rafael; Berliner, Karen I. (במאי 2008). "Evidence-Based Review of the Nonsurgical Management of Hyperhidrosis". Thoracic Surgery Clinics. 18 (2): 157–166. doi:10.1016/j.thorsurg.2008.01.004. PMID 18557589. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Clinical Guidelines". International Hyperhidrosis Society (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-07-20.
  11. ^ Togel B, Greve B, Raulin C (במאי–ביוני 2002). "Current therapeutic strategies for hyperhidrosis: a review". European Journal of Dermatology. National Institutes of Health. 12 (3): 219–23. PMID 11978559. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Böni, Roland (2002). [[[:תבנית:GBurl]] "Generalized Hyperhidrosis and Its Systemic Treatment"]. In Kreyden, Oliver Philip; Böni, Roland; Burg, Günter (eds.). Hyperhidrosis and Botulinum Toxin in Dermatology. Current Problems in Dermatology. Vol. 30. Karger Medical and Scientific Publishers. pp. 44–47. doi:10.1159/isbn.978-3-318-00771-8. ISBN 978-3-8055-7306-1. PMID 12471697. {{cite book}}: Check |chapter-url= value (עזרה)
  13. ^ "Qbrexza- glycopyrronium cloth". DailyMed. 17 בינואר 2022. נבדק ב-2 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Drug Approval Package: Qbrexza (glycopyrronium)". U.S. Food and Drug Administration (FDA). 20 בנובמבר 2018. אורכב מ-המקור ב-11 באפריל 2021. נבדק ב-1 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Brearley, Matt (באפריל 2012). "Crushed ice ingestion – a practical strategy for lowering core body temperature" (PDF). Journal of Military and Veterans Health. 20 (2): 25–30. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Togel, B (2002). "Current therapeutic strategies for hyperhidrosis: a review". Eur J Dermatol. 12 (3): 219–23. PMID 11978559.
  17. ^ "Information for Healthcare Professionals: OnabotulinumtoxinA (marketed as Botox/Botox Cosmetic), AbobotulinumtoxinA (marketed as Dysport) and RimabotulinumtoxinB (marketed as Myobloc)". U.S. Food and Drug Administration. אורכב מ-המקור ב-5 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Comite SL, Smith K (2015). "Commenting on: "Duration of efficacy increases with the repetition of botulinum toxin A injections in primary palmar hyperhidrosis"". Journal of the American Academy of Dermatology. 72 (1): 201. doi:10.1016/j.jaad.2014.08.053. PMID 25497933.
  19. ^ Bushara, K O; Park, D M (1 בנובמבר 1994). "Botulinum toxin and sweating". Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry. 57 (11): 1437–1438. doi:10.1136/jnnp.57.11.1437. PMC 1073208. PMID 7964832. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Eisenach, John H.; Atkinson, John L.D.; Fealey, Robert D. (במאי 2005). "Hyperhidrosis: Evolving Therapies for a Well-Established Phenomenon". Mayo Clinic Proceedings. 80 (5): 657–666. doi:10.4065/80.5.657. PMID 15887434. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Felber, Eric S. (באוקטובר 2006). "Botulinum Toxin in Primary Care Medicine". Journal of Osteopathic Medicine. 106 (10): 609–614. doi:10.7556/jaoa.2006.106.10.609 (לא פעיל 2024-11-02). PMID 17122031. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: DOI inactive as of נובמבר 2024 (link)
  22. ^ Jacob, Carolyn (במרץ 2013). "Treatment of hyperhidrosis with microwave technology" (PDF). Seminars in Cutaneous Medicine and Surgery. 32 (1): 2–8. PMID 24049923. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Puffer, Ross C.; Bishop, Allen T.; Spinner, Robert J.; Shin, Alexander Y. (באפריל 2019). "Bilateral Brachial Plexus Injury After MiraDry Procedure for Axillary Hyperhidrosis". World Neurosurgery. 124: 370–372. doi:10.1016/j.wneu.2019.01.093. PMID 30703585. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Kreyden, Oliver P (בדצמבר 2004). "Iontophoresis for palmoplantar hyperhidrosis". Journal of Cosmetic Dermatology. 3 (4): 211–214. doi:10.1111/j.1473-2130.2004.00126.x. PMID 17166108. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ Hornberger, John; Grimes, Kevin; Naumann, Markus; Anna Glaser, Dee; Lowe, Nicholas J; Naver, Hans; Ahn, Samuel; Stolman, Lewis P; Multi-Specialty Working Group on the Recognition, Diagnosis, and Treatment of Primary Focal, Hyperhidrosis (באוגוסט 2004). "Recognition, diagnosis, and treatment of primary focal hyperhidrosis". Journal of the American Academy of Dermatology. 51 (2): 274–286. doi:10.1016/j.jaad.2003.12.029. PMID 15280848. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  26. ^ Kurta, Anastasia O.; Glaser, Dee Anna (בנובמבר 2016). "Emerging Nonsurgical Treatments for Hyperhidrosis". Thoracic Surgery Clinics. 26 (4): 395–402. doi:10.1016/j.thorsurg.2016.06.003. PMID 27692197. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Bieniek, Andrzej; Bialynicki-Birula, Rafal; Baran, Wojciech; Kuniewska, Barbara; Okulewicz-Gojlik, Danuta; Szepietowski, Jacek C. (באפריל 2005). "Surgical Treatment of Axillary Hyperhidrosis with Liposuction Equipment: Risks and Benefits". Acta Dermatovenerologica Croatica. 13 (4): 212–218. PMID 16356393. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Henteleff, Harry J.; Kalavrouziotis, Dimitri (במאי 2008). "Evidence-Based Review of the Surgical Management of Hyperhidrosis". Thoracic Surgery Clinics. 18 (2): 209–216. doi:10.1016/j.thorsurg.2008.01.008. PMID 18557593. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ 1 2 Steiner, Zvi; Cohen, Zahavi; Kleiner, Oleg; Matar, Ibrahim; Mogilner, Jorge (במרץ 2008). "Do children tolerate thoracoscopic sympathectomy better than adults?". Pediatric Surgery International. 24 (3): 343–347. doi:10.1007/s00383-007-2073-9. PMID 17999068. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Dumont, Pascal; Denoyer, Alexandre; Robin, Patrick (בנובמבר 2004). "Long-Term Results of Thoracoscopic Sympathectomy for Hyperhidrosis". The Annals of Thoracic Surgery. 78 (5): 1801–1807. doi:10.1016/j.athoracsur.2004.03.012. PMID 15511477. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ Prasad, Arun; Ali, Mudasir; Kaul, Sunil (באוגוסט 2010). "Endoscopic thoracic sympathectomy for primary palmar hyperidrosis". Surgical Endoscopy. 24 (8): 1952–1957. doi:10.1007/s00464-010-0885-5. PMID 20112111. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ Reisfeld, Rafael (בדצמבר 2006). "Sympathectomy for hyperhidrosis: should we place the clamps at T2–T3 or T3–T4?". Clinical Autonomic Research. 16 (6): 384–389. doi:10.1007/s10286-006-0374-z. PMID 17083007. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ Schott, G D (14 במרץ 1998). "Interrupting the sympathetic outflow in causalgia and reflex sympathetic dystrophy". BMJ. 316 (7134): 792–793. doi:10.1136/bmj.316.7134.792. PMC 1112764. PMID 9549444. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ 1 2 Gossot, Dominique; Galetta, Domenico; Pascal, Antoine; Debrosse, Denis; Caliandro, Raffaele; Girard, Philippe; Stern, Jean-Baptiste; Grunenwald, Dominique (באפריל 2003). "Long-term results of endoscopic thoracic sympathectomy for upper limb hyperhidrosis". The Annals of Thoracic Surgery. 75 (4): 1075–1079. doi:10.1016/s0003-4975(02)04657-x. PMID 12683540. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 Yano, Motoki; Kiriyama, Masanobu; Fukai, Ichiro; Sasaki, Hidefumi; Kobayashi, Yoshihiro; Mizuno, Kotaro; Haneda, Hiroshi; Suzuki, Eriko; Endo, Katsuhiko; Fujii, Yoshitaka (ביולי 2005). "Endoscopic thoracic sympathectomy for palmar hyperhidrosis: Efficacy of T2 and T3 ganglion resection". Surgery. 138 (1): 40–45. doi:10.1016/j.surg.2005.03.026. PMID 16003315. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Boscardim, Paulo César Buffara; Oliveira, Ramon Antunes de; Oliveira, Allan Augusto Ferrari Ramos de; Souza, Juliano Mendes de; Carvalho, Roberto Gomes de (בפברואר 2011). "Simpatectomia torácica ao nível de 4ª e 5ª costelas para o tratamento de hiper-hidrose axilar" [Thoracic sympathectomy at the level of the fourth and fifth ribs for the treatment of axillary hyperhidrosis]. Jornal Brasileiro de Pneumologia (בפורטוגזית). 37 (1): 6–12. doi:10.1590/s1806-37132011000100003. PMID 21390426. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ Kopelman, Doron; Assalia, Ahmad; Ehrenreich, Marina; Ben-Amnon, Yuval; Bahous, Hany; Hashmonai, Moshe (10 בדצמבר 2000). "The Effect of Upper Dorsal Thoracoscopic Sympathectomy on the Total Amount of Body Perspiration". Surgery Today. 30 (12): 1089–1092. doi:10.1007/s005950070006. PMID 11193740. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ Walles, T.; Somuncuoglu, G.; Steger, V.; Veit, S.; Friedel, G. (18 בספטמבר 2008). "Long-term efficiency of endoscopic thoracic sympathicotomy: survey 10 years after surgery". Interactive CardioVascular and Thoracic Surgery. 8 (1): 54–57. doi:10.1510/icvts.2008.185314. PMID 18826967. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ Fredman, Brian; Zohar, Edna; Shachor, Dov; Bendahan, Jose; Jedeikin, Robert (באוגוסט 2000). "Video-assisted Transthoracic Sympathectomy in the Treatment of Primary Hyperhidrosis: Friend or Foe?". Surgical Laparoscopy, Endoscopy & Percutaneous Techniques. 10 (4): 226–229. doi:10.1097/00129689-200008000-00009. PMID 10961751. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Abraham, P.; Picquet, J.; Bickert, S.; Papon, X.; Jousset, Y.; Saumet, J.L.; Enon, B. (בדצמבר 2001). "Infra-stellate upper thoracic sympathectomy results in a relative bradycardia during exercise, irrespective of the operated side". European Journal of Cardio-Thoracic Surgery. 20 (6): 1095–1100. doi:10.1016/s1010-7940(01)01002-8. PMID 11717010. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ Wang, Yeou-Chih; Wei, Shan-Hua; Sun, Ming-Hsi; Lin, Chi-Wen (1 בספטמבר 2001). "A New Mode of Percutaneous Upper Thoracic Phenol Sympathicolysis: Report of 50 Cases". Neurosurgery. 49 (3): 628–636. doi:10.1097/00006123-200109000-00017. PMID 11523673. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ Gross, Katharina M.; Schote, Andrea B.; Schneider, Katja Kerstin; Schulz, André; Meyer, Jobst (19 במרץ 2014). "Elevated Social Stress Levels and Depressive Symptoms in Primary Hyperhidrosis". PLOS ONE. 9 (3): e92412. Bibcode:2014PLoSO...992412G. doi:10.1371/journal.pone.0092412. PMC 3960246. PMID 24647796. {{cite journal}}: (עזרה)
  43. ^ Haider, A.; Solish, N (2005). "Focal hyperhidrosis: Diagnosis and management". Canadian Medical Association Journal. 172 (1): 69–75. doi:10.1503/cmaj.1040708. PMC 543948. PMID 15632408.
  44. ^ "Sweaty Feet". American Podiatric Medical Association. אורכב מ-המקור ב-2013-05-10. נבדק ב-2017-08-17.
  45. ^ Cheshire, William P.; Freeman, Roy (2003). "Disorders of Sweating". Seminars in Neurology. 23 (4): 399–406. doi:10.1055/s-2004-817724. PMID 15088261.
  46. ^ Higashimoto, Ikuyo; Yoshiura, Koh-ichiro; Hirakawa, Naomi; Higashimoto, Ken; Soejima, Hidenobu; Totoki, Tadahide; Mukai, Tsunehiro; Niikawa, Norio (15 במרץ 2006). "Primary palmar hyperhidrosis locus maps to 14q11.2-q13". American Journal of Medical Genetics Part A. 140A (6): 567–572. doi:10.1002/ajmg.a.31127. PMID 16470694. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הזעת_יתר&oldid=41426554"