הזרם הרומנטי באמנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"הטייל מעל לים הערפילים" יצירתו של קספר דוד פרידריך שעבודתו מייצגת את הזרם הרומנטי בציור

הזרם הרומנטי באמנות הוא שמה של תנועה ספרותית, פילוסופית ואומנותית שאפיינה את המחצית הראשונה של המאה ה-19 בגרמניה ומשם התפשטה אל מערב אירופה.

חלק נכבד מהסגנון הרומנטי באמנות מתקיים במקביל לנאו קלאסיציזם, אלא שהסגנון הנאו קלאסי מזוהה בעיקר עם צרפת וקשור לאירועים פוליטיים חברתיים שנבעו מהמהפכה הצרפתית והשלכותיה. לעומת זאת, הרומנטיקה היא תנועה בינלאומית שחצתה ארצות וגבולות ומשותפת בהשקפת עולמה לאינטלקטואלים ואמנים רבים.

אם הנאו קלאסיקה העלתה את הלאומנות כערך נעלה וביטאה את ויתור הפרט על מימוש עצמיותו למען הכלל, הרי שהרומנטיקה מעלה את האינדיבידואליזם, בו מחפש היוצר את מימושו העצמי באמצעות יצירתו. היצירה של היוצר הרומנטי מבטאת את תחושותיו, מכאוביו ואף את מחאתו האישית ביחס לנעשה בארצו.

האמנות הרומנטית התקיימה לא רק במקביל לנאו קלאסיציזם אלא גם בו-זמנית בארצות שונות במערב אירופה, כשהמכנה המשותף לבסיס היצירה הרומנטית אצל אמנים שונים בה לידי ביטוי בסגנון דומה.

יצירתו של אמן רומנטי נובעת בראש ובראשונה מהמצב העכשווי והאירועים המשפיעים עליו בחיי היומיום, ולא טעונה בנושאים היסטוריים החוזרים אל העולם הקלאסי. רוב הנושאים הרומנטיים עוסקים במהות הקיום האנושי, ביצרים, כאכזריות האדם כלפי רעהו, או בעוצמתם של כוחות הטבע הגדולים של הבריאה אל מול האדם העומד חסר אונים כנגדם.

הזרם הרומנטי בציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסגנון הרומנטי בציור מעלה את ערך הצבע על חשבון הקו, זאת בניגוד לנאו קלאסיציזם. לכן מכונה הסגנון הרומנטי "ציור קולוריסטי". רוב הציורים הרומנטיים משלבים בין צורה לתוכן: התכנים עוסקים האדם ואלו מתבטאים בצבעוניות גועשת, ניגודי צבעים חריפים וכתמיות חופשית.

הקומפוזיציות לרוב דינאמיות, בנויות על כתמי צבע המתמזגים זה בזה עם הרבה גוני ביניים, שבאמצעותם מודגשת האווירה הדרמטית ולעתים אף קודרת שמעוניין האמן לבטא. בדרך כלל אווירה כזו תואמת את רגשותיו ותחושותיו של האמן.

ציירים בולטים בזרם הרומנטי באומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]