החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו החברה
The Holyland Mint Logo

החברה הישראלית למדליות ולמטבעות התחילה את דרכה בשנת 1958 כגוף ממשלתי, בשנת 2008 הופרטה החברה על פי החלטת ממשלת ישראל ונרכשה על ידי חברת ג.ר.א.ס עיצובים ושילובים בע"מ. אז הוחלף שמה מ"החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות" - לשם הנוכחי.


המדליה הרשמית הראשונה של מדינת ישראל - חירות ישראל
משרד ראש הממשלה - לוגו יחידת מדליות ומטבעות ישראל

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958, במסגרת פעולותיה של הועדה לאירועי שנת העשור לציון הקמת המדינה, הוכרז על הקמת מחלקה להנפקת מדליות (מדליונים). המדליה הראשונה שהונפקה הייתה מדליית "חירות ישראל" שעיצובה התבסס על המטבע הרומי "יהודה השבויה" שנטבע על ידי רומי לאחר חורבן הבית השני.

הנפקת המדליה הראשונה, על ידי ועדת העשור, זכתה להצלחה עצומה. לאור זאת החליט מנכ"ל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, על הקמת "יחידת מדליות ומטבעות" במשרד ראש הממשלה. ליחידה עוצב סמל חדש המבוסס על המדליה הראשונה. בעת הקמתה מנתה היחידה שמונה וחצי משרות. למנהל היחידה מונה לוי אברהמי (עד 1959 מפקד מח' ירושלים במשטרת ישראל).

בשנת 1961 החליט טדי קולק על הפיכת היחידה במשרדו לחברה ממשלתית. בריאיון עיתונאי אמר טדי קולק: "אחרי שבנק ישראל החליט להמשיך את הנפקת מטבעות הזיכרון מדי שנה נראה כי יחידה ממשלתית קטנה לא תוכל לעמוד בעומס ההפצה ולכן נרקם הרעיון של הקמת חברה ממשלתית עצמאית שתהיה מופקדת על שיווק מטבעות הזיכרון והמדליות ותדאג להגדיל את הכנסות המדינה מהנפקות אלה". בעקבות המלצתו אישרה ועדת השרים לענייני כלכלה את יסוד "החברה הישראלית למדליות ומטבעות בע"מ. סמל החברה החדשה עדיין מבוסס על מדליית השחרור. מנהל היחידה, לוי אברהמי, מונה להיות המנכ"ל הראשון. יו"ר החברה היה הד"ר יוסף מישן.[1].

ב- 1963 הוחלט על מספר שינויים, יצחק אבני מונה למנכ"ל ושם החברה שונה ל- החברה הממשלתית למדליות ומטבעות בע"מ . גם אומץ סמל חדש. מטרותיה המקוריות של החברה הממשלתית למדליות ומטבעות בע"מ, כפי שנקבעו בפרוטוקול החברה, הינם "להנציח אירועים היסטוריים ולאומיים, מפעלי מדע, תרבות ואמנות והישגים של מדינת ישראל, לציין אתרים, אישים ומנהיגים בעלי שעור קומה ולתת ביטוי אמנותי לאירועים מרכזיים בחיי המשפחה והפרט בישראל, ולהפיץ מוצרי נוי ואמנות של ישראל." בנוסף, החברה נקבעה כמפיץ של מטבעות זיכרון של "בנק ישראל".

בשנת 1978, לאחר 15 שנה בהנהלת יצחק אבני, הייתה החברה הממשלתית עם מצבת כח אדם של כ- 60 עובדים. בנוסף על האמור, באותו זמן גם הגיע לשיאו סכסוך בין החברה הממשלתית לבין גוף השיווק העיקרי שלה – AINA (אגודה אמריקאית ישראלית לנומיסמטיקה). בנקודת זמן זו החליט שר האוצר דאז, שמחה ארליך, שהגיעה העת לבצע שינוי וביוני 1978 מונה למנכ"ל אליעזר שילוני (שהודח מתפקיד נציב מס הכנסה). כהונתו של שילוני נמשכה עד ל-1993 (15 שנה) – כשבמהלך תקופה זו השתפר מאוד מצבה הכספי של החברה אך הבעיות המהותיות רק גברו והלכו. במהלך השנים יוצרו על ידי החברה הממשלתית מעל עשרת אלפים פריטים שונים. בשיא פעילותה היו לחברה 5 סניפים ועוד כמה עשרות סוכנים מורשים בארץ ובחו"ל.

בשנת 2002 מונה למנכ"ל החברה רואה החשבון רפאל יהודאי על ידי הדירקטוריון בראשות אברהם נתן. מאז החלה החברה בתהליך הבראה שהביא לשיפור ניכר בתוצאותיה התפעוליות ולשיפור בתזרים המזומנים. שיאו של תהליך ההבראה ושיפור התוצאות היה יישום החלטת הממשלה משנת 1992 להפרטת החברה.

בשנת 2008 נמכרה החברה הממשלתית לחברת ג.ר.א.ס (העוסקת בייצור ושיווק תכשיטים) והפכה לחברה פרטית. עם שינוי הבעלות שונה שם החברה ל- "החברה הישראלית למדליות ולמטבעות". החברה פועלת תחת שני מותגים כאשר נוסף " The Holy Land Mint" לחברה הסכם לשיווק מטבעות מיוחדים של בנק ישראל. בנוסף להנפקת המדליות, החברה עוסקת בקידום האומנות הישראלית והיהודית באמצעות הפצת הדפסים אומנותיים על מדליות ומוצרים נוספים. החברה מייצרת מוצרי נוי, יודאיקה, תכשיטים ומפיצה מטבעות זיכרון של בנק ישראל. משרדי החברה ממוקמים בנשר, ויש לה מספר סניפים ברחבי הארץ.

פעילות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנות של החברה בקניון ממילא

מטרותיה המקוריות של החברה, כפי שנקבעו בתקנון החברה, הן "להנציח אירועים היסטוריים ולאומיים, מפעלי מדע, תרבות ואמנות והישגים של מדינת ישראל, לציין אתרים, אישים ומנהיגים בעלי שעור קומה ולתת ביטוי אמנותי לאירועים מרכזיים בחיי הקהילה, המשפחה והפרט בישראל.

החברה פועלת במספר תחומי פעילות:

  • שיווק והפצה ‬בלעדית ‬של ‬מטבעות זיכרון, מטבעות מיוחדים ופריטים נומיסמאטיים בהנפקת ‬בנק ‬ישראל
  • ‬הנפקת ‬מדליות ‬ממלכתיות ‬של ‬מדינת ‬ישראל ‬ומדליות ‬רשמיות ‬ ‬למוסדות וארגונים
  • ‬הנפקת ‬מטילי ‬זהב וכסף ‬טהור החל מ1- גרם ועד 1 ק"ג כמתנה ייחודית ‬או השקעה לעתיד
  • עיצוב ויצור תכשיטים בשילוב מטבעות ומדליות - "עדיליון"
  • ייצור רפליקות (תעתיקים מדויקים) של מטבעות עתיקים הקשורים לארכאולוגיה בישראל כמו גם שיווק מטבעות עתיקים על פי רישיון רשות העתיקות
  • ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬עיצוב יצור ושיווק מוצרי אומנות ישראלית ומתנות ישראליות מקוריות

הפצה בלעדית ומכירת מטבעות זיכרון בהנפקת בנק ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבנק ישראל נתונה הסמכות הבלעדית להנפיק מטבעות והילך חוקי בישראל (שטרי כסף, מעות, מטבעות זיכרון ומטבעות מיוחדים) באישור המועצה המנהלית והממשלה. הנגיד הוא שקובע את צורתם של מטבעות הזיכרון והמטבעות המיוחדים ולשם כך הוא נעזר בוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון. בנק ישראל מנפיק על פי רוב חמישה מטבעות זיכרון חדשים בכל שנה ובכמויות מוגבלות, ארבעה מתוך החמישה מונפקים במסגרת של סדרות: "תמונות מן התנ"ך", "אתרי מורשת עולמית בישראל המוכרים על ידי אונסק"ו", "נופים בישראל", "ירושלים של זהב" (סדרת מטבעות בוליון זהב ישראלי) ומטבע זיכרון מיוחד מונפק כל שנה לקראת יום העצמאות והוא מוקדש לאחד ההישגים של מדינת ישראל. כל המטבעות מופצים בלעדית בהתאם לחוק בנק ישראל על ידי החברה הישראלית למדליות ולמטבעות אשר הוסמכה לכך על ידי שר האוצר.

הנפקת מטבעות זיכרון על ידי בנק ישראל בכסף וזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבעות הזיכרון מונפקים על ידי בנק ישראל במתכת יקרה כסף וזהב. מטבעות הכסף בעריך 1 שקל חדש וב-2 שקלים חדשים, מטבעות הזהב בעריך 5, 10 ו-20 שקלים חדשים.

לראשונה בשנת 2010, הנפיק בנק ישראל את מטבע "הבוליון הישראלי הראשון" בסדרה הנקראת "ירושלים של זהב". מטבעות הבוליון בסדרה "ירושלים של זהב" מציגים אתרים מפורסמים בירושלים. המטבעות מיוצרים בזהב טהור 9999. במשקל 1 אונקייה (31.1 גרם) בכמויות מרביות של 3,600 יח'. ערכם הנקוב 20 שקלים חדשים ומחירם משתנה כל יום בהתאם לתנודות במחיר הזהב העולמי.

הנפקת מדליות ממלכתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחברה הישראלית למדליות ולמטבעות הזכויות הבלעדיות (שהוענקו מטעם ממשלת ישראל) להנפיק מדליות ממלכתיות של מדינת ישראל. מדליות הינן יצירות אמנות זעירות המנציחות את ההיסטוריה של האומה והמדינה ובמדליות הממלכתיות מוטבע סמל המדינה באישור וועדת "הסמל והדגל". באמצעות מדליות ממלכתיות, מונצחים אירועים היסטוריים בארץ ובעולם, בהם לקחה ישראל חלק.

המדליה הראשונה של מדינת ישראל, מדלית "השחרור", הונפקה בשנת 1958, שנת העשור לישראל. מדלית "השחרור" נושאת מצד אחד תעתיק של אחד המטבעות "יהודה השבויה" הרומיים (שהוטבעו אחרי חורבן בית שני וניצחון הרומאים) אולם בצדה השני, מוטבעת אם הבנים השמחה, המרימה את ילדה, לצד חקלאי עברי הנוטע עץ. שניהם יחד מסמלים את תקומת העם היהודי בארץ ישראל. מאותה שנה ועד היום, הונפקו מדליות רבות המנציחות את תולדות מדינת ישראל.

במדליות מונצחים אישים ומנהיגים בולטים בתולדות העם היהודי והמדינה בהם: ראשי ממשלה, נשיאים, ראשי המטה הכללי של צה"ל ואישים יהודים שתרמו לאנושות. בסדרת "חכמי ישראל" מוצגים רבנים חשובים שהשפיעו על העם לדורותיו ובסדרת "סיפורי העם" מתוארים סיפורי עם יהודיים. עוד הוטבעו מדליות ליחידות הקרביות של צה"ל, למטוסים, לטנקים ולספינות שנכנסו לספרי ההיסטוריה של המדינה.

כיום קיימות מדליות אמנות חדשניות כגון: מדליות פיסוליות שמייצגות סיפורים מן התנ"ך, פסיפסים עתיקים בארץ ישראל ומדליות בשיבוץ ליתוגרפיות של יצירות אמנות צבעוניות ידועות.

הנפקת מטילי זהב וכסף להשקעה החל מ1- גרם ועד 1 ק"ג[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2012 מנפיקה החברה הישראלית למדליות ולמטבעות מטילי כסף וזהב טהור להשקעה. המטילים במשקלים שונים החל מ-1 גרם ועד 1 ק"ג בזהב טהור 999.9 נושאים מספר סידורי וארוזים באריזת ביטחון סגורה .על כל מטיל מוטבעת יונת השלום במעופה מעל חומת ירושלים. בגב כל מטיל חתום "הולילנד מינט" (סמלה המסחרי של החברה), משקל הזהב ומספרו הסידורי של המטיל. הנתונים מופיעים במקביל על מארז הביטחון . מטילי הזהב מיוצרים במשקלים הבאים : 1 גרם 2.5 גרם 5 גרם 10 גרם, חצי אונקייה, אונקייה אחת ואחד ק"ג.

שיתוף עם רשות העתיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הישראלית למדליות ולמטבעות מורשית למכור מטבעות עתיקים אותנטיים. במיזם משותף הנרקם עם רשות העתיקות, יצרה החברה הישראלית למדליות ולמטבעות רפליקות מדויקות של מטבעות עתיקים, כגון מטבעות עתיקים שנמצאו בקומראן ובמצדה (בהתאם לחוק האמריקאי, כל רפליקה נושא את המילה COPY כדי להימנע מספקות).

מן הנפקות בנק ישראל והחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע סדרת מטבעות מדליות ממלכתיות מדליות להענקה רשמית אסימוני ברכה
מטבע יום העצמאות התשי"ח 1958 "מטבע העשור" סדרת מטבעות בעובי מיוחד - הראשונה בסדרה: תשל"א "השחרור", המדליה הראשונה, תשי"ח 1958 "יובל חומה ומגדל" תשמ"ו 1986 התשכ"ד - מטבע 1 אגורה
מטבע יום העצמאות תשי"ט 1959 "ושבו בנים לגבולם" סדרת מטבעות רגילים ישראל תשמ"ב "עשרים שנה למרד הגטאות" תשכ"ג 1963 "מפעל הפיס" תש"ל 1970 תשל"ז כח לישראל
מטבע מיוחד התשכ"ה 1964 "עשור לבנק ישראל" סדרת מטבעות ישראל רגילים תשמ"ה בשקלים "בית התפוצות" תשל"ח 1978 "יער קנדה" תשל"ו 1976
מטבע מיוחד "דוד בן-גוריון" התשל"ה 1974 "עם ישראל חי" תשמ"ג 1982
יום העצמאות התשמ"ד 1984 "אחוות ישראל"

זכייה בפרסי יוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מטבעות ישראל זכו בפרסים בתחרויות מטבעות בינלאומיות בזכות עיצוביהם ונושאיהם:

  • "ארץ חמדה", מטבע יום העצמאות התשמ"ט (1989) בעיצוב רובן נוטלס, זכה בתואר "המטבע האמנותי ביותר" (תחרות Coin of the Year 1991)
  • "משה והלוחות" מטבע ה-10 בסדרת "תמונות מן התנ"ך", התשס"ה (2005) בעיצוב גדעון קייך, זכה בתואר "המטבע המעורר השראה" (תחרות Coin of the Year 2007)
  • "תל אביב, העיר הלבנה", המטבע הראשון בסדרת "אתרי מורשת עולמית", התשס"ו (2006) בעיצוב מאיר אשל, זכה בזכות עיצובו הארכיטקטוני המרשים, במקום השני בתחרות המטבעות "פלדיו" שנערכה בוויצ'נזה, איטליה, ב-2007
  • "וגר זאב עם כבש", מטבע ה-12 בסדרת "תמונות מן התנ"ך", התשס"ז (2007), בעיצוב אהרון שבו, זכה במקום שני בתחרות מטבעות הבינלאומית שנערכה בוויצ'נזה, איטליה, ב-2008
  • "60 שנה למדינה", מטבע יום העצמאות התשס"ח (2008) בעיצוב רובן נוטלס, זכה בתואר "המטבע האמנותי ביותר" (תחרות Coin of the Year 2010)
  • "יונה במעי הדג", מטבע ה-15 בסדרת "תמונות מן התנ"ך", התש"ע (2010) בעיצוב גדעון קייך ואהרון שבו, זכה במקום ראשון ובתואר "מטבע השנה" (תחרות Coin of the Year 2012)
  • "עכו", מטבע ה-3 בסדרת "אתרי מורשת עולמית", התש"ע (2010) בעיצוב משה פרג זכה בזכות עיצובו הארכיטקטוני, במקום שני בתחרות המטבעות "פלדיו" שנערכה בוויצ'נזה, איטליה, ב-2010
  • מטבע "התעמלות", התשע"א (2011) בעיצוב דוד הראל, זכה במקום ראשון בתחרות מטבעות הבינלאומית שנערכה בוויצ'נזה, איטליה ב-2012
  • "תל מגידו", מטבע ה-4 בסדרת "אתרי מורשת עולמית", התשע"ב (2012) בעיצוב אסנת אשל זכה בזכות הצגתו הארכיטקטונית באזכור מיוחד בתחרות המטבעות "פלדיו" שנערכה בוויצ'נזה, איטליה, ב-2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 283