החברה הפסיכואנליטית בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החברה הפסיכואנליטית בישראל
מכון ישראלי לפסיכואנליזה
מכון ישראלי לפסיכואנליזה
תחום פסיכואנליזה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים מקס אייטינגון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1933–הווה (כ־91 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.psychoanalysis.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החברה הפסיכואנליטית בישראל היא עמותה הפועלת בישראל לטיפוחה, קידומה, והפצתה של הפסיכואנליזה כתאוריה וכשיטת טיפול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הפסיכואנליטית נוסדה באמצע 1933 על ידי מקס אייטינגון, אחד מתלמידיו של זיגמונד פרויד שעלה לארץ מגרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון. אייטינגון ניסה להגשים את חזונו של פרויד להקים קתדרה לפסיכואנליזה באוניברסיטת העברית, ומשלא הצליח, הקים את המכון, שפעל בראשית דרכו ברחוב החבשים בירושלים, בטרם עבר לשכונת טלביה (למבנה המכונה "מכון ישראלי לפסיכואנליזה" - אף שאין זה שמה של העמותה).

בראשיתה, נקראה החברה בשם החברה הפסיכואנליטית לפלשתינה (Palestinian Psychoanalytical Society). בעת ייסודה מנתה החברה ארבעה חברים נוספים: משה וולף, אנה-חנה סמילנסקי, איליה שליט, וואלטר קלוגה. ב-1934 התקבלה החברה לשורות ההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית. עם הקמת מדינת ישראל שינתה שמה להחברה הפסיכואנליטית בישראל (Israel Psychoanalytical Society).

במכון נערכו קורסים והשתלמויות בתחום הפסיכואנליזה, בנוסף להכשרת פסיכואנליטיקאים מעביר המכון קורס לפסיכותרפיה דינמית, ומיועד לפסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים קליניים ומטפלים באמנויות בעלי תואר שני. כמו כן, נערכים במכון טיפולים לציבור הרחב ולמטפלים.

בעקבות פעולת המכון, וניסיונו הרב בטיפול בנפגעי הלם קרב לאחר מלחמת יום הכיפורים, נבחר המכון לארח את הכנס הפסיכואנליטי הבינלאומי בשנת 1977 - הייתה זו הפעם הראשונה שבה הכנס נערך מחוץ לאירופה. רק בשנה זו, ובעקבות הכנס, הוקמה קתדרה לפסיכואנליזה באוניברסיטה העברית, אשר נקראה על שם פרויד. בהמשך הוקם גם מכון מחקר לפסיכואנליזה במסגרת האוניברסיטה.

האגודה נרשמה כעמותה ב- 1982.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]