החברה לפיתוח מזרח ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ
סוג חברה ממשלתית, ציבורית
מייסדים עיריית ירושלים, משרד התיירות
שנת הקמה 1966
משרד ראשי רח' שמאי 8, ירושלים
מוצרים עיקריים בינוי, מקרקעין ושיכון
הכנסות 37,366,466 ש"ח בשנת 2011[1]
רווח 3,316,785 ש"ח בשנת 2011
אנשי מפתח ד"ר ולדימיר שקלאר, מנכ"ל
עובדים 30
 
www.pami.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ, היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1966 במטרה לפתח ולשקם את אזור מזרח ירושלים דאז; אזור שכונות ימין משה ומשכנות שאננים, בגבול שביתת הנשק עם ממלכת ירדן (קו התפר העירוני שחצה את העיר בין 1948 ל-1967).[2]

כיום עוסקת החברה בתפעול וניהול של מספר אתרי תיירות בירושלים; מתחם חוצות היוצר, הגן הארכאולוגי ירושלים, טיילת החומות, מערת צדקיהו, הכיכר הרומית בשער שכם ומוזיאון רכבל הר ציון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרעיון להקמת חברה שתדאג פיתוח מזרח ירושלים הגו כבר ב-1962 ראש החברה הכלכלית לירושלים מרדכי שטנר (שכיהן עשור קודם לכן כממונה על פיתוח ירושלים מטעם משרד האוצר), ראש עיריית ירושלים מרדכי איש-שלום וראש החברה הממשלתית לתיירות טדי קולק (שב-1965 החליף את איש-שלום כראש העירייה). בתכנון המוקדם טיפל מנהל הלשכה המחוזית לתכנון בירושלים מטעם משרד הפנים, אלעזר געש.[3]

שיקום שכונת ימין משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ימין משה

אחד הפרויקטים הראשונים שבו עסקה החברה היה שיקום שכונת ימין משה. בשנת 1966, עם תחילת פעילותה פנתה לכמה אנשי רוח, אקדמאים ואמנים כדי לסייע להם לעבור לגור בבתי השכונה, במטרה לפנות את תושבי השכונה ולשנות את צביונה. בשנה שלפני מלחמת ששת הימים, עת הייתה השכונה שכונת ספר, התפנו תושביה בדרך כלל מרצון, ובתמורה קיבלו פיצויים שעל פי מחקר שנעשה על ידי בית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית, לא הספיקו כמעט בשום מקרה לרכישה דירה חדשה. תושבים אלו, ברובם מעוטי אמצעים שהתגוררו בימין משה בדמי מפתח, נאלצו לקחת הלוואות למימון רכישת דירתם החלופית ולשקוע בחובות. לאחר המלחמה, משהפכה השכונה לאזור מרכזי ומבוקש, ולאחר הניסיון המר של חבריהם, הם התנגדו לפינויים.[4]

בשנת 1968 הודיע שר האוצר פנחס ספיר על הפקעתה של הקרקע לצורכי ציבור לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943, והרשה לחברה להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לו לפי הפקודה. תושבי ימין משה עתרו לבג"ץ נגד ההפקעה בטענה כי אין שר האוצר רשאי להשתמש בפקודת הקרקעות הפוגענית, בשעה שישנו חוק בינוי-פינוי שמטרתו זהה, ופגיעתו בתושבים פחותה. עתירה זו נדחתה על ידי ביהמ"ש בנימוק ששני החוקים עומדים זה לצד זה ותכליותיהם שונות ושר האוצר רשאי להפעיל את החוק המתאים לדעתו.[5] חרף התנגדות התושבים, ומחאתם בכל הנוגע ללחץ שהפעילו פקידי החברה, התושבים התפנו. תושבים רבים התמרמרו על חוסר הצדק שנעשה להם במהלך הפינוי מימין משה.[6]

כיום החברה לפיתוח מזרח ירושלים עדיין אחראית לתחזוקת השכונה ותושביה משלמים לה דמי אחזקה בנוסף לארנונה.[7]

פיתוח מתחם חוצות היוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוצות היוצר

בשנת 1969 חנכה החברה את מתחם חוצות היוצר במבנים שהיו חלק מן השכונה המעורבת (ליהודים וערבים) ג'ורת אל-ענב, שנוסדה ב-1894. בין השנים 19481967 היה האזור שטח הפקר ובו חורבות ומוקשים בין שטח מדינת ישראל לשטח שהיה בשליטת ממלכת ירדן. לאחר 1967 שיקמה החברה את המקום וייעדה אותו למרכז אומנות. במבנים המשופצים נפתחו החל מראשית שנות השבעים 26 גלריות וסדנאות לאמנים ואומנים כגון ציירים, פסלים, אורגים, מנפחי זכוכית, אמני הדפס, קדרות, צורפות, עבודות עץ וכדומה.[8]

בשנת 2009 החלה החברה ביוזמה לשינוי אופי המתחם ולמסחר אותו, בדומה לרחוב ממילא הסמוך. האמנים שמפעילים את הסדנאות נדרשו לפנות את המתחם.[9] בשנת 2011 גובש הסכם שלפיו בשלוש השנים הקרובות לא יפונו האמנים מהסדנאות בהן הם פועלים.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]