החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן לא רק בתקופת בן-גוריון. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה היה חוג לימוד תנ"ך דו-שבועי שהתכנס בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ועבר לאחר מכן למשכן נשיאי ישראל.

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה החל לפעול באוקטובר 1958,[1] זמן קצר לאחר חידון התנ"ך הראשון למבוגרים שהביא להתעוררות גדולה בלימוד התנ"ך בישראל,[2] שכללה הקמת חוגי לומדים במקומות רבים בישראל ובעולם.[3]

החוג התכנס בבית ראש הממשלה פעם בשבועיים במוצאי שבת והשתתפו בו טובי החוקרים של המקרא בישראל.[1] מתכונת הלימוד בחוג היה של מרצה שהעביר הרצאה, ולאחר מכן המשתתפים היו מביעים דעתם בנושא במסגרת ויכוח פתוח. ההרצאות בחוגי הלימוד סוכמו והוצאו כספרים.[4] העיתונות הייתה מביאה מדי פעם דיווחים מהלימוד בחוג.[5] לעיתים הביאו דברים שאמר דוד בן-גוריון בחוג לפולמוס ציבורי.[6]

בין המשתתפים בחוג בימי דוד בן-גוריון היו השופט שניאור זלמן חשין (שכיהן כיושב ראש החוג), השופט משה זילברג (שהחליף את חשין כיו"ר החוג), נשיא המדינה יצחק בן צבי, פרופ' חיים גבריהו (יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל), פרופ' בן ציון לוריא, פרופ' יגאל ידין, פרופ' יהודה אליצור, ד"ר ישראל מהלמן, ד"ר חיים תדמור,[7][8] פרופ' אברהם הוכמן.[9]

לאחר התפטרותו של בן-גוריון ומעברו לשדה בוקר התקיים כינוס מיוחד של החוג בשדה בוקר ביום הולדתו של בן-גוריון.[10] החוג עצמו עבר לבית הנשיא זלמן שזר[11] והמשיך להגיע לביקורים אצל דוד בן-גוריון בשדה בוקר.[12]

משנת 1977 חידש ראש הממשלה מנחם בגין את חוג התנ"ך, מדי מוצאי שבת בבית ראש הממשלה בירושלים, באופן קבוע עד פרישתו. עם היבחרו של עזר ויצמן לתפקיד נשיא המדינה, חידש ויצמן את החוג לתנ"ך בראשותו של פרופ' מנחם אלון ובהשתתפות פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אבי רביצקי.[13] החוג נמשך עד לסיום כהונתו של ויצמן.

במאי 2012 חידש ראש הממשלה בנימין נתניהו את פעילות החוג[14] נכון לאוקטובר 2018 התקיימו אחד עשר מפגשים. בספטמבר 2013 התקיים מפגש עם הרבנים הראשיים לישראל.[15] את החוג מנהל מאז חידושו הרצל מקוב.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אניטה שפירא, בן-גוריון: דמותו של מנהיג, עמ' 172-171.
  2. ^ בית בן גוריון - אכסניה לתורה, דבר, 3 בנובמבר 1958
  3. ^ בית התנ"ך ייבנה בבירה, דבר, 8 באפריל 1959
  4. ^ בן גוריון: לימוד התנ"ך מקל עלי עול הדאגות כראש הממשלה, דבר, 8 ביוני 1960
  5. ^ ראו למשל: גורן ארונה והר המוריה - בחוג התנ"ך בבית בן גוריון, דבר, 18 ביולי 1962
  6. ^ פרשת שאול המלך בעיני דוד בן גוריון, דבר, 9 בינואר 1961
    ב.ג. מסנגר על המלך שאול ומוצא ליקויים במלך דוד, מעריב, 8 בינואר 1961
  7. ^ העבודה בימי שלמה המלך בסימן מס עובד וסבל, דבר, 30 בנובמבר 1962
  8. ^ א. ה. אלחנני, חוג העיון בבית ראש הממשלה, דבר, 20 בפברואר 1959
  9. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : הוכמן, אברהם פרופ', עמוד 174
  10. ^ פגישת החוג לתנ"ך, דבר, 7 באוקטובר 1963
  11. ^ הכינוס הארצי ה-14 לתנ"ך ייפתח היום בירושלים, דבר, 27 במרץ 1966
    שאול הון, גדולת ירושלים - בהרצאות הפתיחה של הכנס הארצי ה-16 לתנ"ך, מעריב, 15 באפריל 1968
  12. ^ ברכת הממשלה לד. בן גוריון, נבחר לנשיא החברה לחקר המקרא, דבר, 27 בספטמבר 1966
  13. ^ תנ"ך בבית הנשיא, באתר הארץ, 31 במרץ 2008
  14. ^ מפגש ראשון של החוג המחודש, 23 במאי 2012
  15. ^ ישי כהן, ‏תיעוד: חוג תנ"ך בבית ראש הממשלה, באתר כיכר השבת, 18 בספטמבר 2013