החופשה של בין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החופשה של בין
Mr beans holiday ver7.jpg
שם במקור: Mr. Bean's Holiday
מבוסס על: תוכנית הטלוויזיה "מיסטר בין"
בימוי: פיטר בנדלק
הפקה: פיטר בנט-ג'ונס
טים בוואן
אריק פלנק
רואן אטקינסון
תסריט: המיש מק'קול
רובין דריסקול
סימון מקברני
שחקנים ראשיים: רואן אטקינסון
וילם דפו
מוזיקה: הווארד גודל
חברת הפצה: יוניברסל
מדינה: בריטניה
צרפת
רוסיה
ארצות הברית
אולפן: Working Title Films
StudioCanal
Tiger Aspect Productions
הקרנת בכורה: 2007
משך הקרנה: 85 דקות
שפת הסרט: אנגלית
צרפתית
רוסית
תקציב: 25 מיליון דולר
הכנסות: $229,736,344
דף הסרט ב-IMDb

החופשה של ביןאנגלית: Mr. Bean's Holiday) הוא סרט קומדיה בריטי משנת 2007 בכיכובו של רואן אטקינסון, שיצא לאקרנים בבריטניה ובאוסטרליה ב-24 במרץ 2007 וב-24 באוגוסט 2007 בארצות הברית ובקנדה. זהו סרט הקולנוע השני המבוסס על תוכנית הטלוויזיה "מיסטר בין", לאחר הסרט "בין" משנת 1997.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתיחת הסרט משתתף מיסטר בין (רואן אטקינסון) בהגרלה וזוכה בחופשה בקאן, במצלמת וידאו וב-200 ליש"ט. הוא יוצא לאחר מכן לחופשה בריביירה הצרפתית אותה הוא מצלם במצלמת הווידאו. בתחנת הרכבת בפריז לקראת הנסיעה לקאן הוא מבקש מאדם שמחכה עמו בתחנה, שמסתבר שהוא שופט בחבר השופטים של פסטיבל הקולנוע של קאן, מבקר הקולנוע אמיל דשבסקי (קרל רודן) לצלם אותו בעלייתו לרכבת. בין מצליח לעלות לרכבת ברגע האחרון, אבל דשבסקי אינו מצליח לעלות עליה. בנו של דשבסקי, סטפן (מקס בלדרי), נשאר לבדו ברכבת. בין מחליט לנסות לעזור לסטפן למצוא את אביו.

בתהליך החיפושים בין מאבד את כספו, את דרכונו ואת כרטיס הרכבת שלו, והשניים אוספים כסף על ידי העלאת מופע מוזיקלי במרכז קניות. בין קונה כרטיס לאוטובוס הנוסע לקאן, אך הוא מאבד גם כרטיס זה, הנסחף ברוח, ובחיפושיו אחר הכרטיס נפרדות דרכיהם של בין ושל סטפן. בין עולה על טרמפ עם השחקנית סאבין (אמה דה קונה), שאותה פגש בצילומי פרסומת. היא נמצאת בדרכה לפסטיבל הקולנוע של קאן שבו מוצג סרט שבו השתתפה בבימויו של קרסון קליי (וילם דפו). כאשר הם עוצרים בדרך להתרעננות, בין פוגש שוב את סטפן, והוא מצטרף אליו ואל סאבין. בדרך סאבין נרדמת, אך בין מסיע את הרכב בעצמו, עד לקאן.

סאבין עוצרת בתחנת דלק כדי להחליף בגדים לקראת הפרימיירה בקאן, שם היא צופה במהדורת חדשות בטלוויזיה שבה מוצג בין כחוטפו של סטפן ובה מוצגת סאבין כמשתפת פעולה. היא מתעמתת עם בין, שמסביר כי הוא "בדרכו לחוף". השלושה מתכננים להיכנס לפסטיבל קאן כדי לצפות בסרט, וכדי להימנע מזיהוי, סטפן מתחפש לבתה של סאבין ובין מתחפש לאמה של סאבין. השלושה מצליחים לעבור את הבידוק הביטחוני וסאבין מגיעה להקרנה בזמן.

השלושה מתגנבים לפרימיירה של הסרט "Playback Time", הפקה פילוסופית מלאת חשיבות עצמית שאותה כתב, ביים, הפיק, קריין ובה מככב קליי עצמו. כבר מהדקות הראשונות, קהל הצופים משתעמם לגמרי. סאבין מצפה לסצנה הגדולה שבה היא מככבת, אך היא מתאכזבת לגלות שהתפקיד שלה נחתך בעריכה. בין מנסה לעודד את רוחה של סאבין, ומתגנב לחדר ההקרנה, שם הוא מחבר את מצלמת הווידאו שלו למקרן, ומציג את תיעוד החופשה שלו שצולם במצלמתו. הסצנות המוצגות, שבהן מופיעים בין, סטפן וסאבין, מתאימות לקריינות של קליי. בין נרדף על ידי האבטחה וכמעט שנעצר, ובתוך כך הוא עולה אל הבמה וסטפן מתאחד לראשונה עם אביו. הקהל מוחא כפיים לבין, מכיוון שהם חשבו שקטעי המצלמה הביתית הם חלק אותנטי מסרטו של קליי. הכעס הראשוני של קליי מתפוגג והוא מחבק את בין ולוקח לעצמו את הקרדיט על הצלחת הסרט.

הסרט מסתיים בסצנה שבה הולך בין לחוף הים ושר יחד עם שאר הדמויות בסרט את השיר "La Mer".

הפקה והפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית 2005 החלו דיווחים על הסרט השני בכיכובו של מיסטר בין, וטענו שהתסריט ייכתב בידי סיימון מקברני, אם כי בדצמבר 2005 אמר בין כי התסריט נכתב על ידיו ועל ידי ריצ'רד קרטיס, שותפו הוותיק..[1] לבסוף נכתב התסריט בידי רובין דריסקול, סיימון מקברני והמיש מק'קול.[2]

שלא כמו הסרט "בין" משנת 1997, שבוים בידי מל סמית', סרט זה בוים בידי סטיב בנדלק.[3] הצילומים החלו ב-15 במאי 2006.[4] שמו של הסרט בעת הצילומים היה "בין הצרפתי".[5]

"החופשה של בין" היה הסרט הרשמי של אירוע הצדקה Red Nose Day של Comic Relief בשנת 2007.[6] לפני הפצת הסרט, מערכון חדש של מיסטר בין שודר במרתון הטלוויזיוני של Comic Relief בערוץ BBC1 ב-16 במרץ 2007.

הקרנת הבכורה הרשמית של הסרט נערכה בלונדון ב-25 במרץ 2007, וההכנסות ממנה נתרמו לארגון Comic Relief וכן לבית החולים לילדים של אוקספורד.

חברת יוניברסל הוציאה קדימון לסרט בנובמבר 2006,[7] ובדצמבר 2006 הושק האתר הרשמי של הסרט.[8]

קבלת הביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר Metacritic קיבל הסרט ציון 56 מתוך 100 על בסיס 26 ביקורות.[9] באתר Rotten Tomatoes נתנו 50% מהמבקרים ביקור חיובית לסרט, מתוך 110 מבקרים.[10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]