העיקרון האנתרופי

העיקרון האנתרופי, כתפיסה פילוסופית, גורס כי צורת חיים תבונית ותודעתית הצופה בתופעות טבע מסוגלת לאסוף במהלך תצפיותיה על היקום רק את אותם הנתונים העומדים בקנה אחד עם אופייה. התומכים בעיקרון זה סבורים שהדבר מסביר מדוע גיל היקום והקבועים הפיזיקליים הבסיסיים שלו מתאימים לקיום צורות חיים תודעתיים. כתוצאה מכך, נראה בלתי אפשרי שחיים (ובמיוחד צורות חיים אינטליגנטיות) יוכלו להתפתח מחוץ לטווח הצר הנחשב לתואם קיום צורות חיים.

הטיעון

חסידי העיקרון האנתרופי טוענים כי אנו חיים ביקום המכוונן להפליא לאפשר חיים מלאים. אילו היה אפילו אחד מן התנאים הפיזיים שונה אפילו במעט, לא היו החיים כפי שאנו מכירים אותם אפשריים. טענות נוספות שהועלו גרסו כי העיקרון האנתרופי מסביר קבועים פיזיים כמו קבוע המבנה העדין ומספר הממדים של היקום וכן את הקבוע הקוסמולוגי.

לפי ג'ון ד. ברו ופרנק ג'. טיפלר, יש ביקום מספר עצום של צירופי מקרים שלא ייאמנו, שכולם, כך נדמה, התלכדו כדי לאפשר את קיומנו באופן הנוכחי, החל במצב האנרגטי המסוים של האלקטרון ועד לרמה המדויקת של הכוח הגרעיני החלש. לטענתם, אנו חיים ביקום התלוי במספר משתנים עצמאיים, וישנו רק סיכוי קלוש שאלו יתקבצו למבנה המאפשר חיים ובכל זאת, יש חיים.

לפי בארו וטיפלר, ישנן שלוש גרסאות של העיקרון:

• הגרסה החלשה: הסבירות של התפתחות חיים מבוססי-פחמן ביקום בתנאים מתאימים נמוכה יחסית.
• הגרסה החזקה: ביקום ישנן תכונות מסוימות המאפשרות התפתחות חיים בו בשלב מסוים.
• הגרסה הסופית: עיבוד מידע אינטליגנטי חייב להתקיים ביקום וברגע שהוא קיים הוא לא ייעלם לעולם.

ביקורת

העיקרון האנתרופי עורר מחלוקת קשה, שהתמקדה בעיקר בארבע נקודות:

1. דילמה כוזבת: לפי מבקרי הטיעון האנתרופי, הוא אינו יותר מדוגמה לכשל לוגי מסוג דילמה כוזבת, שבו יש שימוש שגוי בסינקטגורמט "או" והצבת שתי ברירות במקום בו תיתכנה יותר. ספציפית, זהו מקרה של טיעון מן הבורות, או טיעון מהעדר דמיון, המניח כי משהו נכון או שגוי משום שהטוען אינו מסוגל להעלות על דעתו אפשרות אחרת. בפועל, דווקא ניתן להעלות אפשרויות אחרות.
2. יותר מקרי ממתוכנן: כמה מבקרים של הטיעון האנתרופי תקפו גם את ליבת הטיעון על כוונון דק ביקום. טענות הועלו כי מספר המשתנים הנדרש לקיום חיים אינו כה גדול כפי שסברו תומכי הטיעון ולמעשה, לדעת חלק מהמומחים, בכל כוכב בו יתקיימו תנאים מסוימים של חום וקור יתפתחו חיים. א' פאולי וס' רמפון טענו כי ממבנה היקום כפי שהוא לא ניתן להקיש כי ישנו בו תכנון אינטליגנטי. סטיבן הוקינג טען כי ישנו סיכוי גדול, על פי חישוביו, לקיומם של חיים אינטליגנטיים גם במקומות אחרים ביקום.
3. אין בסיס למסקנה: עבור רבים ממבקרי הטיעון האנתרופי, קשה להתייחס אליו ברצינות בגלל אופיו הספקולטיבי. לפי ניק בוסטרום, המידע והתאוריות הקוסמולוגיות הנוכחיות פשוט אינם מאפשרים הסקת מסקנות תצפיתיות ולבטח לא כה מרחיקות לכת והתאוריה האנתרופית מסתכמת בלא יותר מאפקט בחירה והטיית אישור אצל חסידי הטענה. התצפיות העומדות לרשותנו פשוט אינן מאפשרות הסקת מסקנות תצפיתיות.
4. טאוטולוגיה: חולשה בסיסית מכולן של הטיעון, לדעת מבקריו, הוא היותו טאוטולוגיה פשוטה, דרך מורכבת לומר "אילו היו פני הדברים שונים, פני הדברים היו שונים".

ראו גם

• הקבוע הקוסמולוגי
• בריאתנות

לקריאה נוספת

• John D. Barrow and Frank J. Tipler, The Anthropic Cosmological Principle, Oxford: Oxfort UP, 1986

קישורים חיצוניים

• נתן אביעזר, העיקרון האנתרופי - יחסים בין אדם ועולם
• מריו ליביו, ‏העקרון האנושי (האנתרופי) של היקום, מחשבות 60, דצמבר 1990, עמ' 50–57
• יקיר שושני, מדוע העולם נברא כך ולא אחרת?, באתר ynet, 27 בפברואר 2011
• science/participatory-anthropic-principle, science/weak-anthropic-principle, science/final-anthropic-principle, science/strong-anthropic-principle העיקרון האנתרופי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)