לדלג לתוכן

החוק הבווארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החוק הבווארי
תאריך יצירה 741? עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
החוק הבווארי, כתב יד מתחילת המאה ה-9, ספריית אוניברסיטת מינכן.

החוק הבווארילטינית: Lex Baiuvariorum) היה קובץ של חוקים גרמאניים (אנ') שבטיים של הבווארים (אנ') במאות ה-6 עד ה-8, שנכתבו בלטינית. הקובץ הראשון נערך על ידי אברסווינד (Eberswind), אב המנזר הראשון של מנזר נידראלטייך (אנ'), בשנת 741 או 743. אודילו, דוכס בוואריה, השלים את החוק בסביבות 748. זהו אחד הגופים המתועדים ביותר של החוק השבטי הגרמאני.

על קובץ החוקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקים מהחוק הבווארי זהים לחוק של אווריך (אנ'), החוק הוויזיגותי של אווריך (אנ'), ולקוחים מהחוק האלמאני (אנ'). החוק הבווארי, לפיכך, מאוחר יותר מזה של האלמאנים. החוק הבווארי נכתב בהשפעתו הישירה של החוק הסאלי.[1] הוא מתוארך ללא עוררין לתקופה שבה השלטון הפרנקי היה חזק מאוד בבוואריה, כשהדוכסים היו וסאלים של המלכים הפרנקים. מיד לאחר מרד בוואריה בשנת 743, נאלץ הדוכס הבווארי אודילו להיכנע לפפין הגוץ ולקרלומן, בניו של קרל מרטל, ולהכיר בשלטון הפרנקי. עוד באותה תקופה בערך, אורגנה כנסיית בוואריה על ידי בוניפציוס, והארץ חולקה לכמה בישופויות; ומצויות התייחסויות תכופות לבישופים אלו (בלשון רבים) בחוק הבווארי. מצד שני, ידוע שהחוק קדם לתקופת שלטונו של הדוכס טסילו השלישי (749–788). תאריך הקיבוץ חייב, לפיכך, להיות בין 743 ל-749.

וילהלם שטירמר (Wilhelm Störmer) טוען שלמרות שהחוק הבווארי משתמש בכמה כותרות זהות כמו טקסטים ויזיגותיים ואלמאניים, טקסטים סינודיים ו"ספר המסורת של פרייזינג" מצביעים על כך שזה לא יכול להיות פשוט עותק. ק. ריינדלס (K. Reindels) טוען שאפשר שהחוק פותח בשלבים, החל מתקופת שלטונו של המלך הפרנקי תיאודברט הראשון (539–548) עד הגרסה שידוע היום שנוצרה בתקופת שלטונו של אודילו. מה שוודאי הוא שהחוק הבווארי נוצר בהוראת האדונים הפרנקים.

החוק הבווארי כולל בעיקר חוקים נפרדים ואת העונש הכספי שיש לשלם לקורבן או למשפחתו, כמו גם לאוצר הציבורי. רבים מכתבי היד הקיימים הם בפורמט קטן, אינדיקציה ברורה לכך שספר החוקים היה בהישג יד כאשר האדון עמד בראש בית המשפט. החוקים נשארו בתוקף עד שנת 1180.

כתב היד העתיק ביותר מתוארך לסביבות שנת 800 והוא נמצא ברשות הספרייה של אוניברסיטת מינכן.

מבנה החיבור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחבר המבוא לחוק הבווארי ציטט קטע מחיבורו של איזידורוס מסביליה, "האטימולוגיות" (המאה ה-7), שבו הציב בראש המחוקקים הגדולים בהיסטוריה, את "משה, בן העם העברי, שהיה הראשון להסביר את חוקי האל בשפת הקודש" (האטימולוגיות, 5, 1).[2] הפתיחה לחוק הבווארי מספרת על יוזמתו של המלך הפרנקי בנושא החקיקה: "תיאודריך מלך הפרנקים, בשעה ששהה בשלון, בחר אנשים חכמים מבני ממלכתו אשר היו בקיאים בחוקים העתיקים... הוא ציווה לכתוב את החוק של הפרנקים, של האלמנים, של הבוורים ושל כל עם שהיה בשלטונו, כל אחד מהם על פי מנהגיו. הוא הוסיף את הדרוש ומחק את הלא ברור ואת המנוגד".[3]

החוק הבווארי מחולק ל-23 כותרות. כותרות 1–6 מסדירות את דיני הדרגות החברתיות השונות. כותרות 7–23 מציעות פסיקות משפטיות בנושאי משפט פלילי ופרטי.

  • כותרת 1: הגנה על הכנסייה, על אנשים רוחניים, על אנשיה ורכושה כולל משרתים ובני חסות.
  • כותרת 2: הגנה על הדוכס, מישרתו ופעולותיו הצבאיות.
  • כותרת 3: קובעת את האגילולפינגים כמשפחת האצולה המובילה שממנה נבחרים שליטי בוואריה. משפחות האצולה האחרות הנזכרות במפורש הן: אניונה (Anniona), פאגאנה (Fagana), האהילינגה (Hahilinga), הואוסי (אנ') וטרוזה (Trozza או דרוזה Drozza).
  • כותרת 4: הגנת החופשיים. תחת המילה "חופשיים", החוק הבווארי עושה הבחנה בין "אלה החופשיים" לבין "אלה ששוחררו לחופשי". קנסות בגין עבירה על החוק משתנים בהתאם למעמדם של האנשים המעורבים: חופשיים, משוחררים ובלתי חופשיים.
  • כותרת 8: על נשים ועניינים משפטיים שלהן המתרחשים לעיתים קרובות. הכותרת מתייחסת בראש ובראשונה לקנסות ולמקרים של רצח מוצדק הנלווים למעשי בגידה של נשים (חופשיות או משועבדות) ומעשי ניאוף. היא מתייחסת גם לקנסות שנגרמו עקב התנהגות בלתי הולמת של גברים (חופשיים או משועבדים) והטרדה של נשים.

הכותרות השונות סודרו באופן הבא:

  • 1. על הכמורה או על חוקי הכנסייה
  • 2. על הדוכס והתיקים המשפטיים הנוגעים לו
  • 3. על המינים ועונשיהם
  • 4. על החופשיים, לאחר שכיפרו עליהם
  • 5. על עבדים משוחררים, כיצד יש לגמול להם
  • 6. על משרתים, כיצד יש לגמול להם
  • 7. על איסור נישואי גילוי עריות
  • 8. על נשים והתיקים המשפטיים שלהן, כפי שהם קורים לעיתים קרובות
  • 9. על גניבה
  • 10. על הצתות בתים
  • 11. על זעם
  • 12. על שלטי גבול הרוסים
  • 13. על משכונים
  • 14. על חיות מזיקות
  • 15. על דברים מופקדים [ושאולים]
  • 16. על מכירות
  • 17. על עדים
  • 18. על לוחמים
  • 19. על המתים ועל מה שנוגע להם
  • 20. על כלבים ועונשיהם
  • 21. על נצים וציפורים
  • 22. על פרדסים, יערות ודבורים
  • 23. על חזירים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החוק הבווארי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יצחק חן, "ממשל, חברה וכלכלה בממלכת הפרנקים", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ב, יחידה 5, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 228.
  2. ^ יצחק חן, "ממשל, חברה וכלכלה בממלכת הפרנקים", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ב, יחידה 5, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 223.
  3. ^ יצחק חן, "ממשל, חברה וכלכלה בממלכת הפרנקים", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ב, יחידה 5, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 225.