החוק להגנת הממלכה 1914

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

החוק להגנת הממלכה 1914 (אנגלית: Defence of the Realm Act) היה חוק אשר נחקק בממלכה המאוחדת ב-8 באוגוסט 1914, בשבועות הראשונים של מלחמת העולם הראשונה. החוק נתן לממשלת הוד מלכותו סמכויות נרחבות במהלך תקופת המלחמה לשם שמירה על המורל, המשאבים הלאומיים ועל הסדר בממלכה. סמכויות אלו כללו בין היתר הפקעת בניינים וקרקעות אם היו דרושים למאמצי המלחמה ותקנון תקנות הקובעות עברות פליליות ואזרחיות.[1] בין המעשים שנאסרו על הבריטים עקב החוק ותקנותיו היו: הבערת מדורות, הטסת עפיפונים, סחר במשקפות, שיחה על נושאים צבאיים, האכלת חיות בר וכדומה. החוק תוכנן לסייע לממשל במניעת פלישה ושמירה על מורל גבוה בקרב האוכלוסייה, אכיפת צנזורה על כתבות העיתונאים ועל הדאר אשר הגיע מן החזית לתחומי הממלכה.

בשנת 1916 הורשע ברטראנד ראסל, שהתנגד למלחמה ולקח חלק בפעילות פציפיסטית, בעבירה על החוק להגנת הממלכה. הוטל עליו קנס בסך 100 לירות שטרלינג, אך הוא סירב לשלמו. במקום לשלוח אותו לכלא, המשטרה עיקלה כמה מספריו, ומכרה אותם במכירה פומבית על מנת לשלם את החוב. בשנת 1918 הביע התנגדות פומבית לצירופה של ארצות הברית למלחמה, ובשל כך נכלא לשישה חודשים. באותה תקופה הופעל החוק כנגד פעילים פציפיסטים נוספים שהתנגדו למלחמה.

החוק לא בוטל עד היום. חלקים ממנו בוטלו לאחר מלחמת העולם הראשונה, אך הוכנסו שוב לתוקף במלחמת העצמאות של אירלנד (1920), ובתקופת מלחמת העולם השנייה (1939). הסעיף האוסר על פתיחת פאבים בשעות אחר הצהריים נשאר בתוקפו עד שנת 1998.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of the United Kingdom.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא הממלכה המאוחדת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.