החזית ההומוסקסואלית לפעולה מהפכנית
החזית ההומוסקסואלית לפעולה מהפכנית (בצרפתית: front homosexuel d'action révolutionnaire או FHAR) הייתה תנועה צרפתית שנוסדה בשנת 1971 ופעלה בעיקר בפריז. התנועה נוצרה מתוך הדברות בין פעילים הומוסקסואלים רדיקליים לבין פמיניסטיות לסביות. בין הפעילים הבולטים בתנועה אפשר למנות את פרנסואז דובון, גיא הוקנגם, כריסטין דלפי ודניאל גורין. ה-FHAR פעלה במקביל לתנועות הפוליטיות שפעלו בצרפת אחרי התקוממויות הסטודנטים במאי 1968, וחתרה תחת מה שהגדירו כמדינה הבורגנית וההטרו-פטריארכלית, כמו גם לדחיית הערכים השובניסטיים וההומופוביים שהיו נפוצים בתנועות השמאל והשמאל הרדיקלי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארגון יוסד בידי קבוצה של פמיניסטיות שהיו חברות בארגון "התנועה לשחרור האישה" (MLF) ולסביות מהארגון ההומופילי ארקידאה. בפברואר 1971 הצטרפו לארגון מספר פעילים הומוסקסואלים.[1], הקבוצה נפגשה בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז. מכיוון שלא יכלו לרשום את שם הארגון באופן רשמי כחזית ההומוסקסואלית לפעולה מהפכנית, הם נרשמו כ"חזית ההומניסטית האנטי-גזענית", שם ששמר על ראשי התיבות הצרפתיים FHAR.
ב-5 במאי 1971 הקבוצה הפריעה לכנס שהתנגד לזכותן של נשים לעבור הפלות, וב-10 במרץ פרצה הקבוצה לתועדת הציבור כשעצרה שידור שעסק בהומוסקסואליות ברדיו לוקסמבורג. בהמשך אותה שנה התפרצה הקבוצה לכנס הסקסולוגיה בסן רמו בגינוי למה שכינו "ההטרוסקסיזם והמדיקליזציה של ההומוסקסואליות". הקבוצה ניסתה להשפיע גם על כנסים קומוניסטיים וכנסים של השמאל הרדיקלי.
ביוני 1971, לאחר הצטרפותם של גברים הומוסקסואלים רבים לארגון, קבוצה של נשים עזבה את החזית ההומוסקסואלית לפעולה מהפכנית לאחר שהרגישו שנושאים הנוגעים לנשים נדחקים לשוליים בידי הגברים. הנשים הקימו את ארגון "הלסביות האדומות" דרכו ניסו להתמקד במאבק לסבי נגד סקסיזם, ובשנים שלאחר מכן הארגון הלך וקטן, עד שבשנת 1974 אסרה המשטרה על פגישות הארגון בבית הספר הלאומי הגבוה לאומניות יפות והקבוצה נעלמה כמעט לחלוטין.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ג'פרי מריק ומיכאל סיבליס, הומוסקסואליות בצרפת, היסטוריה ותרבות, 2001, עמוד 266–270.