החטא הקדמון (רובנס)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
פטר פאול רובנס  |
| תאריך יצירה |
שנות ה־20 של המאה ה־17 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
184.5 ס"מ |
| גובה |
238 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
P001692 (מוזיאון הפראדו) |
| מיקום | מוזיאון הפראדו, הארמון המלכותי של מדריד |
  | |
החטא הקדמון (נודע גם בשם: אדם וחוה, או אדם וחוה בגן העדן הארצי) – הוא ציור משנת 1628–1629 מאת פטר פאול רובנס, השוכן כיום במוזיאון הפראדו במדריד. בעבר יוחס לצייר ההולנדי קארל ואן מנדר, אך כעת הוא מוכר כיצירה של רובנס.[1]
הציור מתאר את הרגע שבו חוה מקבלת את הפרי האסור מידי השטן, המוצג כדמות חצי ילד וחצי נחש. אדם, היושב על שורשי עץ הדעת טוב ורע, מנסה לעצור אותה. היצירה היא העתק של ציור באותו נושא מאת טיציאן, שנוצר עבור פליפה השני, מלך ספרד. רובנס ראה את ציורו של טיציאן במהלך ביקורו במדריד בשנים 1628–1629 לצורך משא ומתן לשלום במטרה לסיים את המרד ההולנדי. בהתאם לתפיסתו האמנותית, הוא ביצע שינויים משמעותיים לעומת המקור, כולל שימוש בפלטת צבעים אינטנסיבית יותר.[2]
רובנס שינה את תנוחתו של אדם והוסיף לו שרירים בהשראת הפסל "גו בלוודרה" מהמוזיאון הוותיקני. בנוסף, הוא שילב בתמונה תוכי – שאינו מופיע ביצירתו של טיציאן – כסמל לטוב ולגאולה, לעומת השועל שמסמל את הרוע והתאווה. היצירה משקפת את השפעת רפאל על טיציאן ואת השפעת יאן ברויגל האב על רובנס, אשר ביצע התאמות נוספות כגון שינוי הבעת פניו וגילו של אדם.[2]
חוקרים מסוימים מדדו את השפעת השינויים הללו על תנועות העיניים של הצופים והסיקו כי בצפייה בגרסת רובנס של הציור, מבטם של הצופים מתמקד יותר בפני חוה בהשוואה לצפייה בגרסתו של טיציאן. הציור נותר בבעלותו של רובנס עד מותו, ולאחר מכן הופיע בארמון אל פארדו שנים לאחר מכן.[3]
-
החטא הקדמון מאת טיציאן, 1550
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ “Fall of Man” – Adam & Eve by Peter Paul Rubens | The Safe Harbor (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Adam and Eve, Museo del Prado
- ^ Robert G. Alexander, Ashwin Venkatakrishnan, Jordi Chanovas, Sophie Ferguson, Stephen L. Macknik, Susana Martinez-Conde, Why did Rubens add a parrot to Titian's The Fall of Man? A pictorial manipulation of joint attention, Journal of Vision 24, 2024-04-01, עמ' 1 doi: 10.1167/jov.24.4.1