החייאת שפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית, בסביבות 1912

החייאת שפה (נקראת גם התחדשות שפה) הוא תהליך מכוון שבו מנסים לעצור תהליך הכחדה של שפה או להחזיר לשימוש שפה שנכחדה. בתהליך יכולות להיות מעורבות קבוצות בעלות מכנה אתני או תרבותי משותף ואף ממשלות[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את השפות הנדרשות לתהליך של "החייאת שפה" לשלוש קטגוריות: שפות אשר השימוש בהן מוגבל מאוד נקראות שפות נחלשות או שפות בסכנת הכחדה. שפות אשר רק מספר קטן של דוברים, קשישים לרוב, עדיין שולטים בהן נקראות שפות גוועות. לעתים ניתן להשתמש בטכניקות שונות של החייאת שפה על מנת להחיות גם שפה שהוגדרה כשפה שנכחדה ולא קיימים עוד בני-אדם הדוברים אותה. מטרותיה של החייאת שפה עשויות להיות שונות באופן ניכר ממקרה למקרה, אולם על פי רוב הן כוללות הגדלת מספר דוברי השפה והגברת השימוש בה או ניסיון לשמר את רמת השפה הנוכחית על מנת למנוע ממנה מלהיכחד. החייאת שפה נחשבת לעתים קרובות הכרחית משום שהמגוון הלשוני בשפה אבד. יש הטוענים לצורך להפריד בין "התחדשות שפה" כמונח המתאים לשפות הנמצאות בתהליך גוויעה לבין "החייאת שפה" כמנוח המתאים לשפה שכבר מתה וחלפה מין העולם. עד היום ידוע רק על מקרה אחד של החייאת שפה שהוגדרה כ"שפה מתה" והוא החזרתה של השפה העברית משפת קודש כתובה לשפת מדוברת ויצירת דור חדש של דוברי עברית כשפת-אם ללא דור קודם ממנו יכלו ללמוד.

דרגת הסיכון לשפה הגדרה
בריאה/חזקה כל הדורות שולטים בשפה והיא משמשת למגוון שימושים
מוחלשת/חולה נמצאת בשימוש אנשים מבוגרים, לא בשימוש מלא על ידי דורות צעירים
גוועת/גוססת רק מעט דוברים (לא ילדים) קיימים, לא נמצאת בשימוש כשפת-אם על ידי ילדים
נכחדה/מתה השפה כבר לא מדוברת

[2]

על פי הערכות שונות, יותר מ-2000 שפות ברחבי העולם כבר נכחדו ונחשבות כשפות מתות. האו"ם מעריך כי יותר מחצי מהשפות הקיימות כיום (מעל 6000) מדוברות על ידי פחות מ-10,000 נפשות וכי רבע מהשפות מדוברות רק על ידי 1000 נפשות. אם לא יעשו מאמצים מיוחדים לשמר את השפות האלו, רבות מהן יהפכו לשפות מתות במהלך המאה הקרובה[3].

מלבד הרצון לשמור על מגוון לשוני, סוגיות של שימור תרבות וזהות הן סיבות מרכזיות ובולטות בגינן פועלות קבוצות שונות להחייאת שפות. שפות הן אלמנט מרכזי בזהותן ותרבותן של קבוצות ונתפסות כ"אוצר תרבותי" ייחודי[4]. שפה מחברת בין קבוצות לאבותיהם או לאדמה עליה הם חיים ומהווה חלק מרכזי בהיסטוריה שלהן ובתפיסת העצמי שלהן[5].

החייאת שפה הוא מושג שקשור בצורה הדוקה לתחום הבלשני של תיעוד שפה. בתחום זה מנסים בלשנים ליצור תיעוד מלא של המבנה התחבירי, הלשוני והאוצר המילים של השפה. תהליך זה מוביל לעתים קרובות להגברת תשומת הלב והמאמצים להחייאת שפה ספציפית שנמצאת במרכזו של מחקר שכזה. בנוסף, הליך של תיעוד שפה נעשה פעמים רבות כאשר משימת החייאת השפה עומדת אל מול עיניי החוקרים[6].

אחד הצעדים המקדימים החשובים ביותר בתהליך החייאת שפה הוא קביעת רמת השימוש הנוכחית בשפה, דהיינו דרגת הסיכון בה היא נמצאת. קביעה זו עוזרת לקבוצות המעורבות בתהליך למצוא את דרכי הפעולה הטובות והיעילות ביותר לביצוע תהליך החייאת השפה.

צעדים בהיפוך תהליך התדרדרות של שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן תאוריות ומודלים רבים שמנסים להטוות תוכנית לתהליך של החייאת שפה. אחד מהמודלים האלה הוא המודל שהציע הבלשן הנודע ג'ושוע פישמן, המודל של פישמן להחייאת שפות בסכנת הכחדה מורכב מתהליך בעל שמונה שלבים:

  1. רכישת השליטה בשפה על ידי מבוגרים, שמשמשים למעשה כחניכי שפה (language apprentices). מומלץ כאשר רוב הדוברים שנשארו הם מבוגרים המבודדים משאר דוברי השפה.
  2. יצירת קבוצת אוכלוסייה בעלת אינטגרציה חברתית אשר דוברת את השפה בצורה פעילה. בשלב זה מוטב בדרך כלל להתמקד בעיקר בשימוש בשפה כשפה מדוברת ולא כשפה כתובה.
  3. ביישובים בהם קיים גרעין יציב של אוכלוסייה השוברת את השפה כדרך קבע, יש לעודד ולחזק את השימוש היומיומי בשפה בקרב אנשים מכל קבוצות הגיל ובתוך משפחות על ידי הקמת מוסדות שכונתיים בהם יעשה שימוש בלעדי בשפה הנמצאת בסכנה ובך יגנו עליה ויעודדו את השימוש בה.
  4. במקומות בהם כשירות אוראלית בשימוש בשפה הושגה בכל שכבות הגיל, יש לעודד אוריינות בשפה אך בצורה שלא תהיה תלויה בסיוע מצד מערכת החינוך הפורמלית של המדינה.
  5. כאשר המדינה מתירה, ומספר הדוברים מאפשר, יש לעודד את השימוש בשפה במערכת חינוך החובה הממשלתית.
  6. אם ולאחר שהצעדים שנקטו בצעדים הקודמים הושגו, יש לעודד את השימוש בשפה במקומות העבודה.
  7. אם ולאחר שהצעדים שנקטו בצעדים הקודמים הושגו, יש לעודד את השימוש בשפה באמצעי התקשורת ובקרב נותני השירות הממשלתיים המקומיים.
  8. אם ולאחר שהצעדים שנקטו בצעדים הקודמים הושגו, יש לעודד את השימוש בשפה במוסדות ההשכלה הגבוהה, משרדי הממשלה וכלל הגופים הציבוריים[7][8].

מודל זה של התחדשות שפה מיועד לכוון את המאמצים למקום בו ישיגו יעילות מרבית. מטרתו היא להימנע מבזבוז זמן ומאמץ בניסיון להשלים את הצעדים המאוחרים יותר בתהליך בטרם הושגו השלבים הראשוניים והבסיסיים יותר. למשל, סביר להניח שלצאת בקמפיין שקורא לשימוש בשפה בתקשורת או בקרב גופים ממשלתיים בטרם קיימת אוכלוסייה מספקת הדוברת אותה יהיה בזבוז של משאבים אשר לא ישיג את התוצאה הרצוייה.

טסקו צונודה (Tasaku Tsunoda), בלשן יפני העוסק רבות בתהליכי החייאת שפה, מתאר מגוון של שיטות שונות אשר יכולות לשמש בתהליכי החייאת שפות בדרגות שונות של סיכון, מטכניקות להחייאת שפות שנכחדו ועד כאלה לחיזוק שפות במצב מוחלש. שיטת הטבילה (immersion) למשל, לא יכולה לשמש להחייאת שפה גוועת/גוססת. לעומתה, שיטת האומן-שולייה (master-apprentice) שבה מעביר אדם השולט ברזי השפה את מיומנות השימוש בה לאדם שאינו בקיא בשפה בפורמט של פנים אל פנים, יכולה להיות מיושמת לשפה גוועת/גוססת. שיטות נוספות, כולל כאלו המסתמכות על טכנולוגיות שונות ללימוד השפה, יכולות להיות מיושמות לשפות בדרגות סיכון שונות.

סוג השיטה דרגת הסיכון
מוחלשת/חולה גוועת/גוססת נכחדה/מתה
טבילה (immersion) X
שכונה (Neighborhood) X
דו-לשוני (Bilingual) X
אומן-שולייה (master-apprentice) X X
תגובה פיזית כוללת (Total Physical Response) X X
טלפון X X
רדיו X X X
מולטימדיה X X X
דו-סטרי (Two-way) X X X
נוסחתית (Formulaic) X X X
עגה מלאכותית (Artificial Pidgin) X X X
שם מקום (Place Name) X X X
השבחה (Reclamation) X X X
אימוץ X X X

[9]

גורמים מסייעים לשיקום שפה בסיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיויד קריסטל (David Crystal) מציע בספרו "מות השפה" (Language Death), שישה גורמים שיכולים לסייע לשיקום שפה בסיכון[10]. הוא משער כי לשפה סיכויים טובים יותר להשתקם כאשר:

  1. דובריה מעלים את יוקרתה של השפה בתוך הקהילה הדומיננטית
  2. דובריה מגבירים את עושרם
  3. דובריה מגבירים את כוחם הליגיטימי בעיני הקהילה הדומיננטית
  4. לדובריה יש נוכחות חזקה במערכת החינוך
  5. דובריה מסוגלים להשתמש בה כשפה כתובה
  6. דובריה מסוגלים להשתמש בה גם בצורה אלקטרונית

בלשנות החייאה (Revival linguistics)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלשן גלעד צוקרמן הציע את מושג בלשנות ההחייאה כדיסיפלינת בלשנות חדשה.

המושג בלשנות החייאה (Revival Linguistics) עוצב על פי מושג בלשנות המגע (Contact Linguistics). בלשניי החייאה חוקרים בין היתר את המגבלות והמכניזם האוניברסליים המעורבים בהחייאת, שיקום וחידוש שפה. ניסיונות החייאה של שפות שונות מעלים תובנות מההשוואה בין התהליכים. תובנות אלו משמשות כגשר אפיסטמולוגי בין מעגלי שיח מקבילים בניסיונות מקומיים שונים להחייאת שפות ברחבי העולם[11].

על פי צוקרמן, בלשנות החייאה משלבת לימוד מדעי של דרכי רכישת שפת אם לצד לימוד שפה זרה, שיקום שפה בסיכון הוא מקרה קיצון של לימוד שפה-שנייה. בלשנות ההחייאה משלימה למעשה את התחום המבוסס של בלשנות תיעודית אשר מתעדת שפות בסיכון בטרם היכחדותן. צוקרמן גורס כי בלשנות החייאה משנה את תחום הבלשנות ההיסטורית. דוגמה לכך היא בכך שהיא מחלישה את מודל עץ המשפחה (family tree model) אשר גורס כי לשפה יש רק הורה (מקור) אחד.

צוקרמן מכיר בקיומן של תופעות מקומיות ייחודיות, אך טוען גם כי ניתן להגדיר אילוצים לשוניים החלים על כל ניסיונות ההחייאה. הכרת האילוצים והשליטה בהתמודדות עימם תסייע לעוסקים במלאכת החייאת השפה לבצע את התהליך בצורה יעילה יותר. לדוגמה, קל יותר להחיות אוצר מילים בסיסי והטיות פעלים מאשר צלילים ומבנה תחבירי. הוא טוען כי על מחיי השפה להיות ריאליסטיים ולא לגלוש לסיסמאות מרפות-ידיים כדוגמת "אוטנטיות או מוות!"[12]

ננסי דוריאן (Nancy Dorian) מצביעה על כך שגישות שמרניות כלפי מילים שאולות ושינויים דקדוקיים שחלו בשפה פוגעות לעתים קרובות במאמצי החייאת שפות בסיכון (כפי שקרה עם שפת הטיווי (Tiwi) באוסטרליה). במהלך תהליך ההחייאה ייתכן ותיווצר מחלוקת בין מלומדים השואפים בהחייאת השפה האוטנטית מבחינה היסטורית, לבין דוברי השפה הנותרים המעוניינים בשימור הניב המקומי ששרד. פשרות מבניות יכולות למעשה להעלות את סיכויי ההשרדות של השפה, כפי שקרה במקרה של האנגלית בתקופה הפוסט-נורמנית[13].

דוגמאות מהעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחיית הלשון העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית הוא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית. תחיית הלשון העברית, והפיכתה בתוך פרק זמן קצר יחסית לשפה רשמית המדוברת כשפת אם בפי מיליונים, נחשבת למקרה יוצא דופן שאין דומה לו.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירופה, במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, הצטמצם השימוש בשפות מקומיות/אזוריות, זאת בשל המדיניות של הממשלות השונות בדבר כפייה של השפה המדוברת על ידי השלטון המרכזי באמצעות חינוך ושימוש רשמי (כך היה בבריטניה, צרפת, ספרד, איטליה ויוון ובמידה פחותה בגרמניה ואוסטרו-הונגריה).

בעשורים האחרונים, לאומיות מקומיות ותנועות לזכויות אדם הציגו גישה יותר רב-תרבותית במדינות אירופה. גינוי חריף של הגישה הקודמת בדבר דיכוי שפות אזוריות באה לכדי ביטוי באמצעות מושגים כמו: "רצח-שפות". קמפיינים בנושא העלו את הפרופילים של השפות המקומיות עד לכדי כך שבאזורים מסוימים באירופה, השפות המקומיות רכשו מעמד של שפה רשמית, בנוסף לשפה הלאומית. הפעילות של מועצת אירופה בתחום עמודת בניגוד לגישה של האיחוד האירופי שנוטה להגביל הענקת מעמד של שפה רשמית לשפות אזוריות. כיום, נעשים מאמצים רשמיים להחיות שפות בסיכון, כדוגמת וולשית, גליסית, בסקית וקטלאנית בארצות המוצא שלהן, זאת עם דרגות שונות של הצלחה.

אחד הניסיונות האירופאים הידועים ביותר בדבר החייאת שפה נוגע לשפה האירית. בזמן שאנגלית היא השפה הרווחת ברוב אירלנד, אירית, שפה קלטית, עדיין מדוברת באזורים מסוימים הנקראים גיילטאכט[14], אבל שם השימוש בה מצטמצם בצורה חריפה. אתגרים רבים ניצבו מול השפה במאות האחרונות כוללים הדרה מתחומים חשובים, השמצה חברתית, מות או ההגירה של דוברים איריים רבים בימי הרעב האירי של 1840, והגירה מתמשכת מאז. לעומת זאת, מאמצים להחיות את השפה האירית נעשים מאמצע המאה ה-19 והם קשורים עם רצון לעצמאות מדינית אירית[14]. כיום החייאת השפה אירית כרוכה בעיקר בלימוד אירית כשפת חובה בבתי ספר דוברי אנגלית. עם זאת, הכישלון ללמד אותה בצורה יעילה ומרתקת (כפי שמציין הבלשן אנדרו קרני) מביא לכך שהלומדים לא רוכשים את הכלים שיאפשרו את המשך קיומה של השפה וזה מוביל אותם לשעמום ולטינה[14].

תוצאות ירידת קרנה של הגיילטאכט והכישלון הממסדי של החייאת השפה התהפכו בזכות תנועת החייאה עירונית עממית. תנועה זו מבוססת בעיקרה על מערכת חינוך מבוססת קהילה. בתי ספר אלה מלמדים הכל בשפה האירית ומספרם הולך וגדל, עם יותר מ30 בתי ספר כאלה רק בדבלין[15]. בתי ספר אלה הם מרכיב חשוב ביצירה של רשת עירונית של דוברי אירית, אשר נוטים להיות צעירים, משכילים, בני מעמד הביניים. עכשיו סביר להניח כי קבוצה זו רכשה מסה קריטית של אנשים, עובדה המשתקפת בהרחבת התקשורת בשפה האירית[16]. הטלוויזיה בשפה האירית נהנתה מהצלחה מיוחדת[17]. בנוסף, נטען כי צעירים אלה נוטים להיות משכילים יותר מצעירים דוברי אנגלית בלבד והם נוטים למעמד חברתי גבוה יותר[18]. צעירים אלה מיצגים את המעבר של השפה האירית אל המרחב העירוני המודרני, יחד עם עליה במעמד השפה. בשל כך, קיומם מייצג הצלחה (גם אם חלקית) של החייאת שפה.

שפה קלטית נוספת, השפה המאנית, נכחדה לחלוטין בשנת 1974. עם זאת, מספר חובבי השפה עושים מאמצים להחיאותה וכיום היא נלמדת במספר בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, משמתמשים בה באירועים מסוימים ומאות אנשים דוברים אותה כשפה שנייה.

נעשו מספר מאמצים להחייאת השפה הקורנית, גם בצורה פרטית וגם בצורה ממוסדת. דוגמאות לכך הם תרגום של כתבים נוצריים[19] וקידומה של ספרות בשפה הקורנית המודרנית, כולל רומנים ושירה.

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפת האיינו של הקבוצה הילידית של בני האיינו, אשר שוכנים בצפון יפן, נמצאת כרגע בתהליכי גסיסה, עם זאת נעשים מאמצים להחיוותה. סקר משנת 2006 של בני האיינו בהוקאידו הצביע על כך שרק 4.6% מהנשאלים העידו על עצמם שהם מסוגלים לנהל שיחה או "לדבר קצת" איינו[20]. נכון לשנת 2001, שפת האיינו לא נלמדה בבתי ספר יסודיים ביפן, אבל כן הוצעו קורסים ללימוד השפה במספר מרכזים ללימוד שפות בהוקיאדו, בנוסף לאוניברסיטת צ'יבה שבטוקיו[21].

בסין, השפה המנצ'ורית היא אחת מהשפות שנמצאת תחת סיכון ההכחדה הגבוה ביותר, לשפה יש דוברים רק בשלושה אזורים קטנים במנצ'וריה[22]. ישנם מספר חובבי השפה שמנסים להחיוות את שפת אבותיהם באמצעות המילונים והספרים שיש בנמצא.

בפיליפינים, הממשלה וספרד חתמו על הסכם שמטרתו להחייאות את השפה הספרדית באזור, מאמץ זה החל תחת שלטונה של גלוריה מקפגל ארויו ונמשך תחת הנהגתו של בנינו אקינו (השלישי)[23].

צפון אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2013, "מספר הולך וגדל" של שבטי ילידים אמריקאים מנסים להחיות את שפתם[24][25]. לדוגמה, יש יישומון לאייפון ללימוד שפת ההלקימילים, שמקורם באזור ונקובר שבקנדה. בנוסף, יש יישומונים רבים (הכוללים משפטים, רשימות מילים ומילונים) בשפות ילידיות רבות אחרות, כדוגמת קרי, צ'רוקי ואחרות.

וומפנואג, שפתם של שבט בעל אותו השם השוכן במסצ'וסטס, עברה תהליך של החייאה על ידי ג'סי ליטל דו באריד. בזכות הפרויקט נצפו ילדים שדוברים את השפה בצורה שוטפת לראשונה מזה מעל ל-100 שנים[26][27]. בנוסף, שפת הצ'ונצ'יניו, המדוברת בקליפורניה, נכחדה למעשה, אבל כעת נעשים מאמצים להחיותה.

דרום אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצ'ואה הינה שפה המדוברות באקוודור והיא אחת מהשפות הילידיות המדוברות ביותר בדרום אמריקה. אף על פי כן, הקצ'ואה נמצאת בסיכון להכחדה, בעיקר בשל התרחבות השימוש בשפה הספרדית בדרום אמריקה. אחת מהקהילות המקוריות של דוברי קצ'ואה, הלגונס, היו מהקהילות הילידיות הראשונות שעברו לשימוש בשפה הספרדית[28]. לפי דברי מלכם, היה זה בשל העלייה בהיקף המסחר והעסקים עם האוכלוסייה דוברת הספרדית של העיר הסמוכה אליהם. הלגונס גורסים כי זה לא היה בשל חוסר הערכה לתרבותם שלהם, אלא רק בשל שיקולים פרקטים[28]. עם זאת, מהרגע שהמגע עם האוכלוסייה דוברת הספרדתית התרחש, היה זה תהליך הדרגתי שנמשך מספר דורות, עבר דרך דו לשוניות של קצ'ואה וספרדית וכעת עיקר אוכלוסיית הלגונוס דוברת רק ספרדית. רגשותיהם של אנשי הלגונוס מציגים דיכוטומיה בשימוש בשפה מאחר שרוב בני הלגונוס דוברים ספרדית בצורה בלעדית ויודעים רק מספר מילים בקצ'ואה.

הסיכויים להחיאת שפת הקצ'ואה אינם מבטיחים, מאחר שהורים תלויים במערכת חינוך לשם מטרה זו, מערכת שבשום אופן לא מועילה כמו החשיפה לשפה בבית[29]. החינוך בקהילת הלגונס, על אף המודעות ללימוד שפת הקצ'ואה, מורכבת בעיקר מאינטרקציה פסיבית, קריאה וכתיבה בקצ'ואה[30]. בנוסף למאמצים עממיים, ארגונים לאומיים להחייאת שפות, כדוגמת CONAIE, מתמקדים בילדי ילידים שלא דוברים ספרדית, אשר מיצגים מיעוט גדול במדינה. יוזמה לאומית נוספת, הפרויקט לרב-תרבויות דו-לשונית(PEBI), נמצא לא יעיל בהחיאת השפה בגלל שההוראות ניתנו בקצ'ואה ובספרדית, לילדים שדיברו רק ספרדית באופן כמעט מוחלט. אף על פי שכמה טכניקות נמצאו כלא ייעילות, קנדל א. קינג מספקת מספר הצעות:

  1. חשיפה לשפה ורכישתה בגיל צעיר.
  2. טכניקות חשיפה קיצוניות.
  3. מאמצים מרובים ומגוונים להגיע למבוגרים.
  4. גמישות ותיאום בתכנון והטמעה.
  5. גישה ישירה כלפי ניבים שונים של השפה.
  6. הדגשת העובדה שהחיאת שפה הינה תהליך ממושך.
  7. שיתוף מספר גדול ככל האפשר של אנשים בתהליך.
  8. הורים שמשתמשים בשפה עם ילדיהם.
  9. מתכננים ומיישמים שניגשים אל הבעיה מכל הכיוונים.

הצעות ספציפיות כוללות הטמעה ויישום של השפה בבתי ספר, עם שימת דגש על מאמצים עממיים במערכת החינוך ובבתים, זאת במקביל לשימור תשומת הלב הציבורית באזור כלפי התהליך[30].

שפות נוספות שהוחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון מקוורטר טען כי תוכניות להחיאת שפות ילידיות כמעט תמיד לא יהיו מועילות, בשל מכשולים פרקטים שכלולים בתהליך. בנוסף הוא טוען שמוות של שפה לא בהכרח מעיד על מותה של תרבות. ביטויים ילידיים עדיין אפשריים גם אפילו כאשר השפה המקוריות מפסיקה להתקיים, כפי שקורה אצל קבוצות אינדיאנים וכפי שמעידה החיות של התרבות אצל השחורים בארצות הברית, אשר דוברים אנגלית ולא שפה אפריקאית. הוא טוען כי מות של שפה, בצורה אירונית, מראה על כך שאנשים שעד עתה היו מבודדים מתחילים להגר ולחלוק את עולמם עם אחרים: "לשמור על שפה ייחודית במשך דורות אפשרי רק אצל קבוצות מתבדלות לחלוטין, כדוגמת האמיש.."[31]

קינן מליק אשר גם כן טען שזה שאין הגיון בלנסות לשמר את כל שפות העולם, זאת מאחר שמות הוא דבר טבעי ובמקרים רבים בלתי נמנע, גם עם התערבות. הוא מעלה את הרעיון שמות שפה משפר את התקשורת על ידי ההבטחה שיותר אנשים ידברו את אותה השפה[32][33]. זה יכול להועיל לכלכלה ולצמצם עימותים. בהקשר לטענה זו, אחרים הצביעו על כך שדמיון לשוני ותרבותי לא מנע מלחמות אזרחים אכזריות.

השימור של שפות מיעוטים מפני הכחדה, בדרך כלל אינו מעניין את קבוצת דוברי שפת הרוב. לעתים אי פעולה הינה דבר מכוון. במקרים רבים זה המצב עם ממשלות, אשר גורסות כי המחיר של החיאת שפה ויצירת חומרים מגוונים מבחינה לשונית, לא משתלם מבחינתם[34].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלכה מוצ'ניק, לשון, חברה ותרבות, כרך 3, האוניברסיטה הפתוחה 2002.
  • מורג, שלמה. "המורשת הלשונית העברית של קהילות ספרד: פרקים אחדים." פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח (1992): 4-17.
  • Hinton, Leanne, and Kenneth Hale, eds. The green book of language revitalization in practice. Brill, 2001.
  • Eisenlohr, Patrick. "Language revitalization and new technologies: Cultures of electronic mediation and the refiguring of communities." Annual Review of Anthropology (2004): 21-45.
  • Hornberger, Nancy H. "Can Schools Save Indigenous Languages? Policy and Practice on Four Continents: Palgrave Studies in Minority Languages and Communities." Palgrave Macmillan (2010).
  • Winsa, Birger. "Language Attitudes and Social Identity: Oppression and Revival of a Minority Language in Sweden. Occasional Paper No. 17." (1998).
  • Zuckermann, Ghil'ad. "Historical and moral arguments for language reclamation." History and Philosophy of the Language Sciences. Accessed February 10 (2013): 2014.
  • Amery, Rob, and M. Gale. But our language was just asleep: a history of language revival in Australia. The Australian National University, 2008.
  • Grenoble, Lenore A., and Lindsay J. Whaley. Endangered languages: Language loss and community response. Cambridge University Press, 1998.
  • Daniel Nettle,and Suzanne Romaine.Vanishing Voices: The Extinction of the World's Languages. Oxford University Press, 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tsunoda, Tasaku, Language Endangerment and Language Revitalization, Berlin: Mouton De Gruyter, 2005, עמ' 169
  2. ^ Tsunoda, Tasaku, Language Endangerment and Language Revitalization, Berlin: Mouton De Gruyter, 2005, עמ' 12
  3. ^ "שפות בסיכון" באתר אונסק"ו
  4. ^ Grenoble, Lenore A., and Lindsay J. Whaley, Saving Languages: An Introduction to Language Revitalization, Cambridge, UK: Cambridge UP, 2006, עמ' 20
  5. ^ Tsunoda, Tasaku, Language Endangerment and Language Revitalization, Mouton De Gruyter, 2005
  6. ^ José A.F. Farfán and Fernando F. Ramallo, New Perspectives on Endangered Languages, Amsterdam: John Benjamins, 2010, עמ' 1-7
  7. ^ Fishman, J. A, Can Threatened Languages Be Saved? Reversing Language Shift, Revisited: A 21st Century Perspective, Multilingual Matters, 2001
  8. ^ Fishman, J. A., Reversing language Shift: Theory and Practice of Assistance to Threatened Languages, Multilingual Matters, 1991
  9. ^ Tsunoda, Tasaku, Language Endangerment and Language Revitalization, Berlin: Mouton De Gruyter, 2005, עמ' 201
  10. ^ Crystal, D., Language Death, Cambridge: Cambridge University Press, 2000, עמ' 130-141
  11. ^ Zuckermann, Ghil'ad and Walsh, Michael, 'Stop, Revive, Survive: Lessons from the Hebrew Revival Applicable to the Reclamation, Maintenance and Empowerment of Aboriginal Languages and Cultures', Australian Journal of Linguistics, Vol. 31, No. 1, עמ' 11-127
  12. ^ Ghil'ad Zuckermann, Stop, revive and survive, The Australian, Higher Education, 2012
  13. ^ Nancy C. Dorian,, ‘Purism v. compromise in language revitalisation and language revival’, Language in Society, 23, עמ' 479-494
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Carnie, Andrew. "Modern Irish: Modern Irish: A Case Study in Language Revival Failure." (1995)
  15. ^ Gaelscoileanna Teo – Statistics: http://www.gaelscoileanna.ie/en/about/statistics/
  16. ^ http://www.gaelport.com/default.aspx?treeid=37&NewsItemID=3726: ‘Schism fears for Gaeilgeoirí,’ Brian Ó Broin, 16 January 2010, The Irish Times
  17. ^ See the website of TG4: http://www.tg4.ie/.
  18. ^ Language and Occupational Status: Linguistic Elitism in the Irish Labour Market,’ The Economic and Social Review, Vol. 40, No. 4, Winter, 2009, pp. 435–460:https://ideas.repec.org/a/eso/journl/v40y2009i4p435-460.html
  19. ^ Cornish New Testament
  20. ^ Cultural Diversity, Heritage and Human Rights: Intersections in Theory and ... - William Logan, Máiréad Nic Craith - Google Books
  21. ^ Can Threatened Languages Be Saved?: Reversing Language Shift, Revisited : A ... - Joshua A. Fishman - Google Books
  22. ^ Tsunoda, Tasaku. Language Endangerment and Language Revitalization. Berlin: Mouton De Gruyter, 2005. 28. Print
  23. ^ http://www.gmanetwork.com/news/story/264032/news/nation/pnoy-and-spain-s-queen-sofia-welcome-return-of-spanish-language-in-phl-schools
  24. ^ "American Indian tribes turn to technology in race to save endangered languages". Washington Post. 2013-04-17. Retrieved 2013-04-19
  25. ^ Cohen, Patricia (6 April 2010). "Indian Tribes Go in Search Of Their Lost Languages". The New York Times. p. 1
  26. ^ http://www.jessielittledoe.com/jessie_CV.pdf
  27. ^ http://www.yankeemagazine.com/article/features/wampanoag-language
  28. ^ 28.0 28.1 King, Kendall (2001). Language Revitalization Processes and Prospects: Quichua in the Ecuadorian Andes. New York: Multilingual Matters LTD. pp. 71–83. ISBN 1-85359-494-6
  29. ^ King, Kendall (2001). Language Revitalization Processes and Prospects: Quichua in the Ecuadorian Andes. New York: Multilingual Matters LTD. pp. 187–218. ISBN 1-85359-494-6
  30. ^ 30.0 30.1 King, Kendall (2001). Language Revitalization Processes and Prospects: Quichua in the Ecuadorian Andes. New York: Multilingual Matters LTD. p. 140.ISBN 1-85359-494-6
  31. ^ John McWhorter, ‘The Cosmopolitan Tongue: The Universality of English’ in World Affairs Journal, Fall 2009:
  32. ^ Are dying languages worth saving?". BBC News. 15 September 2010
  33. ^ Malik, Kenan (November 20, 2000). "Let Them Die". Prospect
  34. ^ sunoda, Tasaku. Language Endangerment and Language Revitalization. Berlin: Mouton De Gruyter, 2005. 158-159. Print.