החיים והגורל (ספר)

החיים והגורל
Жизнь и судьба
מידע כללי
מאת	וסילי גרוסמן
שפת המקור	רוסית
סוגה	רומן, היסטוריה בדיונית, סיפורת פוליטית
נושא	מלחמת העולם השנייה
מקום התרחשות	ברית המועצות
הוצאה
תאריך הוצאה	1980
הוצאה בעברית
הוצאה	ספרית פועלים
תאריך	1986
תרגום	עמנואל ביחובסקי
מספר עמודים	669
סדרה
ספר קודם	Stalingrad

"החיים והגורל" (ברוסית: Жизнь и судьба) הוא רומן מאת וסילי גרוסמן. נכתב בברית המועצות בשנת 1959 ומתאר את סיפור משפחתו של פיזיקאי סובייטי, ויקטור שטרום, במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה, המוצגת ברומן כמאבק בין שתי מדינות טוטליטריות דומות. הרומן מרובה-הפנים עוסק בעיקר בטרגדיה של האנשים הפשוטים, שנאלצים להילחם גם בפולשים וגם בטוטליטריות של מדינתם. בשנת 2021 תיאר המבקר והעורך רוברט גוטליב בעיתון "הניו יורק טיימס" את "החיים והגורל" כ-"הרומן המרשים ביותר שנכתב מאז מלחמת העולם השנייה".^[1]

הרקע של המחבר

וסילי גרוסמן, יהודי אוקראיני, הוא סורב להתגייס לצבא בשנת 1941 והפך לכתב של עיתון הצבא האדום "כוכב אדום". הוא שהה כ-1,000 ימים בקווי החזית, כמעט שלוש מתוך ארבע שנות הלחימה בין גרמניה לברית המועצות. הוא היה מהעיתונאים הראשונים שכתבו על רצח העם של היהודים במזרח אירופה ונכח בקרבות ידועים רבים. "החיים והגורל" נחשב ליצירתו המרכזית,^[2] שחלק מהשראתה נבעה מתחושת אשמה עקב מותה של אמו בטבח ברדיצ'ב (בספטמבר 1941).

הרקע לכתיבת הרומן

"החיים והגורל" מהווה למעשה את החלק השני של יצירה בעלת שני-חלקים שתכנן גרוסמן. החלק הראשון, שיצא לאור בשנת 1952 תחת השם "למען מטרה צודקת", נכתב בתקופת שלטונו של סטלין ומבטא נאמנות למשטר. לעומת זאת, ה"חיים והגורל" מציג אכזבה פוליטית חריפה של הגיבור הראשי וביקורת גלויה על הסטליניזם.^[2] בשל כך נאסר פרסום כתב היד בברית המועצות, והוא ראה אור רק בשנות ה-80, תחילה במערב ואחר כך ברוסיה תחת מדיניות הגלאסנוסט.

תקציר העלילה

הרומן עוסק בחיים בחזית המזרחית בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר עלילות רבות מתרחשות בו-זמנית ברחבי רוסיה ומזרח אירופה. ישנם שלושה קווי עלילה עיקריים:

משפחת שטרום ושפושניקוב.
קרב סטלינגרד.
החיים במחנות הכליאה של ברית המועצות וגרמניה הנאצית.

אף על פי שכל סיפור מתקדם באופן ליניארי, גרוסמן אינו מחויב לסדר כרונולוגי: דמויות עשויות להיעלם לפרקים ארוכים ואז לשוב כאשר הזמן בתוך הרומן כמעט ולא התקדם.

עלילה

קו העלילה של ויקטור שטרום

ויקטור שטרום הוא פיזיקאי מבריק, שפונה יחד עם אשתו לודמילה ובתו נדיה ממוסקבה לעיר קאזאן. הוא נתקל בקשיים רבים בעבודתו המדעית ובחייו המשפחתיים. ויקטור מקבל מכתב מאמו מתוך גטו יהודי הנשלט על ידי הנאצים, בו היא מודיעה לו כי היא עומדת להירצח. לודמילה, בינתיים, נוסעת לבקר את בנה מנישואיה הראשונים, טוליה, המאושפז בבית חולים צבאי, אך הוא מת בטרם הגעתה. בשובה לקאזאן, היא נראית מנותקת לחלוטין וממשיכה לצפות לשובו של טוליה.

ויקטור נגרר לדיונים אנטי-סובייטיים בביתו של עמיתו סוקולוב, בין היתר כדי להרשים את מריה, אשתו של סוקולוב (וחברתה היחידה של לודמילה). ויקטור נוהג להשוות בין מצבים פוליטיים לבין פיזיקה, ומעיר כי הפשיזם (כלומר הנאציזם) והסטליניזם דומים זה לזה. בהמשך הוא מתחרט על השיחות הללו מתוך חשש שיוסגר לשלטונות – היסוס שמלווה את כל החלטותיו לאורך הרומן.

לפתע, ויקטור מגלה פריצת דרך מתמטית עצומה, שפותרת את הבעיות שעיכבו את ניסוייו. עמיתיו מגיבים באיטיות, אך לבסוף מכירים בגאוניות תגליתו. עם חזרתו למוסקבה, השלטונות מתחילים לתקוף את עבודתו בטענה שהיא אנטי-לניניסטית ופוגעת בזהותו היהודית. ויקטור מסרב להתחרט בפומבי ונאלץ להתפטר. הוא חושש שייעצר, אך שיחת טלפון מסטלין עצמו (כנראה מתוך הבנה של חשיבות המחקר הגרעיני) משנה את מצבו באופן מיידי. מאוחר יותר, הוא חותם על מכתב המפליל שני אנשים חפים מפשע, ומתייסר באשמה. פרטי העלילה האחרונים שלו נוגעים לרומן שלא מומש עם מריה.

קו העלילה של סטלינגרד

האירועים בסטלינגרד מתמקדים ביבגניה שפושניקובה (אחותה של לודמילה), קרימוב (בעלה לשעבר) ונוביקוב (אהובה). לאחר שחידשה את הקשר עם נוביקוב, יבגניה מפונה לעיר קויבישב. נוביקוב, מפקד דיוויזיית טנקים סובייטית, נפגש עם הגנרל ניודובנוב והקומיסר הפוליטי גטמנוב – שניהם עסקנים מפלגתיים ציניים. יחד הם מתכננים את המתקפה הנגדית על סטלינגרד. נוביקוב דוחה את תחילת ההתקפה מחשש להקרבה מיותרת של חייליו. בהמשך, גטמנוב מלשין עליו והוא מוזמן למשפט, אף על פי שההתקפה זכתה להצלחה מלאה.

בינתיים, קרימוב, קומיסר פוליטי נשלח לחקור את "בית 6/1", שבו קבוצה קטנה של חיילים מחזיקה מעמד מול הגרמנים במשך שבועות, אף על פי שהם מנותקים לחלוטין מאספקה. גרקוב, המפקד במקום, מסרב לשלוח דיווחים למפקדה ולועג לרטוריקה של קרימוב. מאוחר יותר, פוצע גרקוב את קרימוב בשנתו, מה שמוביל לפינויו מהבית. זמן קצר לאחר מכן, בית 6/1 נהרס לחלוטין בהפצצה גרמנית. קרימוב, קומוניסט אדוק, מואשם בבגידה ונשלח לבית הסוהר לוביאנקה במוסקבה, שם הוא עובר עינויים קשים ונאלץ להודות באשמות שווא. יבגניה מחליטה שלא להתחתן עם נוביקוב ונוסעת למוסקבה בניסיון לבקר את קרימוב. הוא מקבל ממנה חבילה ומבין כי עדיין אוהב אותה, אך ספק אם ישוחרר מהכלא.

קו העלילה של מחנות הריכוז

הקטעים המתארים את המחנות כוללים מעט דמויות חוזרות, למעט מוסטובסקוי – בולשביק זקן המשתתף במרד נגד הגרמנים, אך מתאכזב מחוסר האמונה בקומוניזם השורר בקרב האסירים. בחקירתו, החוקר ליס (קצין נאצי בדרגת שטורמבאנפיהרר) טוען כי הפשיזם והקומוניזם הם שני צדדים של אותו מטבע, דבר שמזעזע את מוסטובסקוי. לבסוף, הוא מוצא להורג על ידי הגרמנים בשל חלקו במרד.

באחד מהקטעים, ליס אומר למוסטובסקוי:

"כשאנו מביטים זה בפני זה, איננו רואים רק פרצוף שנוא; אנו רואים את השתקפותנו במראה... אינך מזהה את עצמך, את רצונך העז אצלנו?"

גרוסמן מקדיש תשומת לב גם לסופיה לוינטון, רופאה יהודייה בדרכה למחנה השמדה נאצי.

הסיום

הפרק האחרון מציג קבוצה של דמויות שנותרות אלמוניות: אלמנה קשישה המתבוננת בדייריה, קצין צבא פצוע שחזר זה עתה מבית חולים, אשתו ובתם הצעירה. משתמע כי אותו קצין הוא רב-סרן ביריוזקין, דמות משנית שחוזרת מהעלילה של סטלינגרד, ומוצג כאדם טוב לב המנסה לשמור על אנושיותו.

דמויות עיקריות

ויקטור פבלוביץ' שטרום: גיבור הרומן, פיזיקאי גרעין, אדם המתייסר מבחינה מוסרית ומתקשה לשמור על זהותו הרוחנית מול המשטר.^[3]
לודמילה ניקולאייבנה שטרום: אשתו של ויקטור, מתמודדת עם אובדן בנה טוליה.
יבגניה ניקולאייבנה שפושניקובה: אחותה של לודמילה, אהובתו של נוביקוב וגרושתו של קרימוב.
דמנטי טריפונוביץ' גטמנוב: קומיסר פוליטי ציני ושאפתן.
אבארצ'וק: בעלה הראשון של לודמילה, נאמן למפלגה גם במחנה הגולאג.
מיכאיל סידורוביץ' מוסתובסקוי: בלשביק זקן במחנה ריכוז גרמני.
סופיה אוסיפובנה לוינטון: רופאה יהודיה המלווה ילד בדרך אל מותו.
קפטן גרקוב: מפקד עמדת ההגנה בבית 6/1 בסטלינגרד.
ניקולאי גריגוריביץ' קרימוב: קומיסר פוליטי, לשעבר בעלה של יבגניה.
פטר פבלוביץ' נוביקוב: מפקד דיוויזיית טנקים ומאהבה של יבגניה.

הרקע ההיסטורי

אירועי הרומן מתרחשים בסוף 1942 ותחילת 1943, בשיא קרב סטלינגרד.^[3] הרומן מתאר את חיי היום-יום תחת מצור, מחסור ורעב, לצד קרבות קשים ואירועים במחנות המוות הגרמניים והגולאגים הסובייטיים. גרוסמן משלב דמויות היסטוריות אמיתיות כמו סטלין והיטלר, לצד דמויות בדויות שמייצגות את האזרח הסובייטי הממוצע.^[4]

היסטוריית כתב היד

את הרומן החל גרוסמן לכתוב עוד לפני מות סטלין. בשנת 1960 הוגש לפרסום, אך במהרה פשטו אנשי הק.ג.ב על דירתו והחרימו את כתב היד וכל העותקים.^[5] גרוסמן הצליח לשמור שני עותקים מוסתרים אצל חברים. בשנת 1962 אמר לו מיכאיל סוסלוב כי לא ניתן יהיה לפרסם את הרומן לפני שיעברו 200 שנה.^[6] בשנת 1974 הצליח סמיון ליפקין(אנ') להוציא את הרומן על מיקרופילם אל המערב. גרוסמן נפטר בשנת 1964 מבלי לראות את ספרו מתפרסם.^[7] רק בשנת 1980 פורסם הספר לראשונה במערב וב-1988 ברוסיה עצמה.^[8]

עיבודים

בשנת 2011 עיבדה BBC Radio 4 את הרומן לסדרת דרמה רדיופונית בת 8 שעות.^[9]
בשנת 2012 שודרה ברוסיה סדרת טלוויזיה בת 12 פרקים המבוססת על הרומן (חיים וגורל).

המהדורה בעברית

החיים והגורל, תרגם עמנואל ביחובסקי, הקיבוץ המאוחד - ספריית הפועלים, תל אביב, 1986.

קישורים חיצוניים

ג'וזף אפסטיין, "קרב בין רשע גדול לגרעין קטן של טוב": החיים והגורל על פי ואסילי גרוסמן, באתר מידה, 5 בספטמבר 2019
עמי סלנט, הספר "החיים והגורל ": השתקפות ההיסטוריה הסמויה של ברית המועצות תחת סטלין, באתר "רגעים היסטוריים"

הערות שוליים

^ Gottlieb, Robert (2021-01-23). "Harold Bloom Is Dead. But His 'Rage for Reading' Is Undiminished". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-03-31.
^ ¹ ² Gessen, Keith (2006-02-26). "Vasily Grossman's Path to Dissent". The New Yorker. ISSN 0028-792X. נבדק ב-2025-03-31.
^ ¹ ² Grant, Linda (2014-08-26). "Grossman's Life and Fate took me three weeks to read – and three to recover". The Guardian. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-03-31.
^ Lanchester, John (2007-10-18). "Good Day, Comrade Shtrum". London Review of Books. Vol. 29, no. 20. ISSN 0260-9592. נבדק ב-2025-03-31.
^ Vassily Grossman Portrait, www.berdichev.org
^ Leon Aron, The Russian Masterpiece You've Never Heard of, Foreign Policy, ‏2025-04-23
^ October 25, 2017 Readings, yale.imodules.com
^ Keller, Bill; Times, Special To the New York (1988-01-28). "Notes on the Soviet Union; Once More Unto the Breach! Ink-Stained Warriors Rush the Citadel Anew". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-03-31.
^ the KGB that the book itself was arrested The episodes are no longer available to listen to or download, BBC - Radio 4 - Life And Fate, BBC

[1] Gottlieb, Robert (2021-01-23). "Harold Bloom Is Dead. But His 'Rage for Reading' Is Undiminished". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-03-31.

[:0-2] ¹ ² Gessen, Keith (2006-02-26). "Vasily Grossman's Path to Dissent". The New Yorker. ISSN 0028-792X. נבדק ב-2025-03-31.

[:1-3] ¹ ² Grant, Linda (2014-08-26). "Grossman's Life and Fate took me three weeks to read – and three to recover". The Guardian. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-03-31.

[4] Lanchester, John (2007-10-18). "Good Day, Comrade Shtrum". London Review of Books. Vol. 29, no. 20. ISSN 0260-9592. נבדק ב-2025-03-31.

[5] Vassily Grossman Portrait, www.berdichev.org

[6] Leon Aron, The Russian Masterpiece You've Never Heard of, Foreign Policy, ‏2025-04-23

[7] October 25, 2017 Readings, yale.imodules.com

[8] Keller, Bill; Times, Special To the New York (1988-01-28). "Notes on the Soviet Union; Once More Unto the Breach! Ink-Stained Warriors Rush the Citadel Anew". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-03-31.

[9] the KGB that the book itself was arrested The episodes are no longer available to listen to or download, BBC - Radio 4 - Life And Fate, BBC

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]