החיפושית החמישית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' מרטין, 7 בינואר 2007. ג'ורג' מרטין הוא המזוהה ביותר עם הכינוי "החיפושית החמישית"

החיפושית החמישית הוא כינוי למספר אנשים שהיו קשורים ללהקת החיפושיות.

נגני הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיוארט סאטקליף[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיוארט פרגוסון ויקטור סאטקליףאנגלית: Stuart Fergusson Victor Sutcliffe; ‏ 23 ביוני 1940 - 10 באפריל 1962) היה הבסיסט המקורי בלהקת הביטלס. סאטקליף עזב את הלהקה בטרם פרצה לתהילת העולם כדי לקדם את הקריירה האומנותית שלו בתור צייר, אותה הפסיק כאשר הצטרף ללהקה. סאטקליף ולנון הם, ככל הנראה, האחראים לשם ביטלס ("החיפושיות") וזאת כאשר שם להקת "הצרצרים" אשר ליוותה את באדי הולי, אותו העריצו, שימשה כהשראה. סאטקליף מכונה לעתים "החיפושית החמישית", על אף שבפועל היה הרביעי שהצטרף ללהקה בעוד המצטרף החמישי היה פיט בסט שהוחלף מאוחר יותר על ידי רינגו סטאר.

פיט בסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנדולף פיטר בסטאנגלית: Randolph Peter Best); נולד ב-24 בנובמבר 1941) הוא מוזיקאי בריטי, ידוע בעיקר בתור המתופף המקורי של להקת הביטלס. הוא נולד במדרס, הודו הבריטית. לאחר שעבר עם משפחתו מהודו לליברפול בשנת 1945, אמו של בסט, מונה בסט (1924-1988), הקימה את מועדון קסבה (באנגלית: Casbah Coffee Club) במרתף של בית המשפחה, אשר הפך לפופולרי מאוד בליברפול ומספר החברים בו הגיע אל למעלה מאלף, שם הופיעו הביטלס במספר הזדמנויות, מפתיחתו ועד לסגירתו. בסט ניגן במועדון קסבה עם להקתו הראשונה, הבלק ג'קס (באנגלית: The Black Jacks), ומאוחר יותר עם ​​הביטלס.

בילי פרסטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם אוורט פרסטון (William Everett "Billy" Preston;‏ 2 בספטמבר 1946 - 6 ביוני 2006 יוסטון טקסס) קלידן, מוזיקאי וזמר אמריקאי. ידוע כנגן מחונן שהקליט עם המוזיקאים המשפיעים ביותר בשנות ה-60 וה-70, ביניהם: הביטלס, הרולינג סטונז, אריק קלפטון, ריי צ'ארלס ועוד. תפיסה שגויה אומרת שהוא אחד משני המוזיקאים היחידים אשר קיבלו קרדיט על אלבום של הביטלס ויש אף כאלו אשר התייחסו אליו בעבר כ"חיפושית החמישית". בין האמנים שפרסטון ליווה במהלך הקריירה שלו ניתן גם למנות את: בוב דילן, סליי אנד דה פמילי סטון, סם קוק, ארית'ה פרנקלין, סמי דיוויס ג'וניור וחמישיית הג'קסונים. יצירתו המוזיקלית התפרשה על מגוון של סגנונות: גוספל, פאנק, רוק קלאסי וסגנונות רבים אחרים.

אריק קלפטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק פטריק קלפטוןאנגלית: Eric Patrick Clapton; נולד ב-30 במרץ 1945) הוא גיטריסט, זמר ומלחין בריטי. נודע גם בכינוי Slowhand ונחשב אחד מהגיטריסטים המוערכים ביותר בזרמים המוזיקליים של הבלוז והרוק. קלפטון רשום בהיכל התהילה של הרוק אנד רול שלוש פעמים, כחבר להקת קרים, כחבר להקת ציפורי החצר וכאמן סולו, שיא ההופעות של אמן כלשהו בהיכל התהילה. קלפטון דורג במקום השני ברשימת 100 הגיטריסטים הטובים של כל הזמנים של מגזין הרולינג סטון,[1] ואף נכנס למקום ה-53 ברשימת 100 האמנים הטובים של כל הזמנים של המגזין.

קלפטון הוא אחד משני המוזיקאים היחידים אשר קיבלו קרדיט על אלבום של הביטלס בשיר While My Guitar Gently Weeps באלבום הלבן. קלפטון גם ידוע בחברותו עם האריסון.

טוני שרידן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוני שרידן (שם מלא: Anthony Esmond Sheridan McGinnity; ‏21 במאי 1940 בנוריץ' שבמחוז נורפוק באנגליה - 16 בפברואר 2013 בהמבורג, גרמניה) היה זמר-יוצר וגיטריסט בריטי, בסוגת הרוקנרול. פרסומו המרכזי נבע משיתוף הפעולה שלו עם להקת הביטלס, והוא היה אחד משני המוזיקאים היחידים (יחד עם בילי פרסטון) אשר זכה להופיע כמבצע בקרדיט על תקליט של הלהקה.

שרידן הופיע בהמבורג, והעסיק להקות ליווי ביניהן הביטלס. בגרמניה הפיצו שרידן והביטלס את האלבום My Bonnie אשר זכה להצלחה גדולה במדינה יחד עם הלהיט בעל אותו השם. האלבום היה תחת השם "טוני שרידן והביט ברדרס" (The Beat Brothers). כשהביטלס זכו להצלחה גדולה הפסיקו את פעילותם עם שרידן.

ג'ימי ניקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתופף המחליף של רינגו סטאר בזמן שרינגו היה חולה.

אמרגנים ומפיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאן אפשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאן סמואל אפשטייןאנגלית: Brian Samuel Epstein ‏; 9 בספטמבר 1934 - 27 באוגוסט 1967), איש עסקים בריטי יהודי, אמרגנם של הביטלס בשנים 1961 - 1967 ושל להקות ואמנים נוספים מליברפול. נטיות להרס עצמי באופיו החריפו כאשר הפסיקו הביטלס את מסעי ההופעות שלהם, והיו אחת הסיבות למותו ממנת יתר של סמים.

ג'ורג' מרטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סר ג'ורג' הנרי מרטין (3 בינואר 1926 - 8 במרץ 2016) היה מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי בריטי, הידוע בעיקר בעבודתו עם להקת הביטלס, שכמעט את כל אלבומיה הוא הפיק בשנים 1962 - 1970 ונחשב לאחראי על צליל הלהקה. ג'ורג' מרטין הוא המזוהה ביותר עם הכינוי "החיפושית החמישית".

ניל אספינל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר קרוב של פיט בסט. אספינל הצטרף לביטלס כמנהל הדרכים בהופעות.

דרק טיילור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדובר של הביטלס בהופעות שלהם בארצות הברית ב-1964 ושוב ב-1968. טיילור היה גם סופר הצללים של אפשטיין בספרו, A Cellarful of Noise. ובספרו של ג'ורג' האריסון, I Me Mine.

ג'ף לין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי ליןאנגלית: Jeffrey Lynne; נולד ב-30 בדצמבר 1947 בשארד אנד, בירמינגהאם) הוא זמר, פזמונאי, גיטריסט ומפיק מוזיקלי שזכה לפרסום כמנהיג להקת Electric Light Orchestra (בקיצור ELO), וכאחד ממייסדיה של להקת ה-Traveling Wilburys, בה חבר להאריסון אשר הקימו יחד את הרכב הפולק.

לין הפיק תקליטים לאמנים כגון הביטלס וטום פטי. הוא חיבר שירים יחד עם פטי, כמו גם עם ג'ורג' האריסון, שאלבומו Cloud Nine מ-1987 הופק במשותף על ידי לין והאריסון. יצירותיו כוללות את השירים Evil Woman, Telephone Line, Livin' Thing, Mr Blue Sky, Don't Bring Me Down ו-Sweet Talkin' Woman.

לין גם היה אחד המפיקים של סדרת האנתולגיה של הביטלס והפיק שני סינגלי איחוד של הלהקה, Free as a bird ו-Real Love.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]