החיצים האדומים
החיצים האדומים הם הצוות האווירובטי של חיל האוויר המלכותי (הבריטי). הצוות מונה תשעה טייסים, המשתמשים במטוסי הוק (Hawk T1A) הצבועים אדום.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיסות ראווה נערכו על ידי חיל האוויר המלכותי החל משנת 1920, בהשתתפות מטוסים דו כנפיים. לאחר מלחמת העולם השנייה נערכו טיסות על ידי מבנים של מטוסי סילון מטייסות החיל השונות. ב-1956 טס לראשונה צוות שהשתמש במטוסים בסכימת צביעה ייחודית בצבע שחור. כינויו היה החיצים השחורים. ב-1961 בא במקומו צוות מטייסת אחרת, שנקרא היהלומים הכחולים. במקביל אליהם התקיימו צוותים נוספים שהפעילו דגמי מטוסים שונים, ובהם הנמרים, ציפורי האש והפליקנים האדומים.
בשנת 1964 הוחלט לאחד את הצוותים הבלתי-רשמיים השונים לצוות רשמי אחד של החיל, בעיקר בשל החשש שטייסי החיל יקדישו זמן רב לאימוני אווירובטיקה על חשבון אימונים לפעילות מבצעית. הצוות החדש אימץ את השם "החיצים האדומים", בין השאר משום שהוא הועבר מכפיפות לפיקוד מטוסי הקרב לכפיפות לבית הספר לטיסה של חיל האוויר המלכותי, שצבעו העיקרי היה אדום.
הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצוות מנה בראשיתו שבעה טייסים, וארבע שנים לאחר הקמתו הוגדל מספרם לתשעה, דבר שאיפשר לצוות להציג מפגנים מורכבים יותר ולפתח את מבנה היהלום, שהפך למאפיין שלו משם ואילך.
הצוות השתמש מראשיתו במטוסים מדגם פולנד נאט (Folland Gnat). בשנת 1980, לאחר 1,292 מפגנים אוויריים, הוחלפו המטוסים לדגם המטוסים הנוכחיים של הצוות. מטוסים אלו, כמו קודמיהם, הם מטוסים דו-מושביים המשמשים בחיל האוויר המלכותי לאימוני טיסה מתקדמים.
הצוות השתכן בבסיסים שונים של חיל האוויר המלכותי, ומאז שנת 2000 הוא מוצב בבסיס סקאמפטון ליד לינקולן שבמזרח אנגליה.
הצוות מבלה שישה חודשים בשנה (מאוקטובר ועד אפריל) באימונים לקראת עונת המפגנים הבאה, ובתקופה זו נערכים בקרבו השינויים הפרסונליים השנתיים (להלן). בעת האימונים לובשים הטייסים חליפות טיסה ירוקות, ואת החליפות האדומות ילבשו רק לאחר שהצוות יזכה בהיתר השנתי לערוך מפגנים לאחר אימוני החורף.
הטייסים החדשים בצוות טסים בתחילה בעמדות הקדמיות במבנה, ולאחר שהם צוברים ניסיון הם מורשים לטוס בעמדות אחוריות יותר.
במהלך החלק השני של כל מפגן מתפצל הצוות לשני צוותי-משנה. מטוסים 1 עד 5 מוסיפים לטוס במבנה סגור, הנקרא איניד (על שם איניד בלייטון, מחברת ספרי החמישייה). מטוסים 6 עד 9 טסים במבנה הנקרא גיפו (כינויו של אחד מטייסי הצוות בשנות השישים), העורך תמרונים דינמיים יותר. מטוסים 6 ו-7 מרכיבים את הצמד הסינכרוני, העורך יעפים שבהם הם חולפים זה בקרבת זה מכיוונים נגדיים. במהלך המפגנים חווים הטייסים תאוצת כובד של חמישה ג'י, ובתמרונים מסוימים - עד שבעה ג'י (גבול העומס המבני של המטוסים הוא 8 ג'י). המפגנים נערכים לעיתים בגובה של 90 מטרים בלבד, והצמד הסינכרוני טס לעיתים בגובה של 30 מטרים בלבד. המפגנים מלווים לעיתים בשימוש בעשן צבעוני.
לצוות יש טייס עשירי, שאיננו משתתף במפגנים, אך מלווה אותו במטוס הוק עשירי, שהוא מטוס מילואים. הטייס העשירי מתפקד כקצין הבטיחות של הצוות.
עד היום (2014) ערך הצוות 4,500 מפגנים אוויריים ב-55 ארצות.
מאז הקמתו היה הצוות מעורב בשש עשרה תאונות, שבהן נספו שבעה טייסים - שניים מהם ב-2011.
בתחילת שנות האלפיים נשקל קיומו של הצוות מחדש לאור העלות הגבוהה של הפעלתו. הוחלט כי הוא יוסיף להתקיים בשל תרומתו ליחסי הציבור של חיל האוויר המלכותי ותעשיית התעופה הצבאית של בריטניה וסיועו בגיוס מועמדים לטיס לחיל.
הטייסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצוות משרתים רק טייסים שהשלימו לפחות תקופת שירות אחת במטוסי סילון מהירים דוגמת טורנדו, טייפון או הרייר, צברו 1,500 שעות טיסה לפחות והוערכו כבעלי תפקוד מעל לממוצע. אפילו כך יש יותר מעשרה מתמודדים על כל מקום פנוי בצוות, וטייסים נבחרים לשרת בו בתהליך מיון קפדני.
כל טייס משרת בצוות במשך שלוש שנים. מדי שנה מתחלפים שלושה טייסים. מפקד הצוות הוא טייס שהשלים בעבר שלוש שנות שירות בצוות. הוא משמש בתפקידו במשך שלוש שנים. בשנת 2010 הצטרפה לצוות הטייסת הראשונה.
85 אנשי צוות הקרקע וההנדסה של הטייסים נקראים "הכחולים". בכל עונה נבחרים תשעה מהם לשרת בקרקס (Circus). כל אחד מחברי הקרקס מלווה אישית את אחד הטייסים במהלך העונה ומקבל את האחריות על תחזוקת מטוסו. חברי הקרקס טסים במהלך טיסות מעבר בין יעדים במושבים האחוריים של מטוסי הצוות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של החיצים האדומים
החיצים האדומים, ברשת החברתית פייסבוק
החיצים האדומים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
החיצים האדומים, ברשת החברתית אינסטגרם- First female pilot for Red Arrows באתר חדשות ה-BBC
