החי בארץ ישראל
|
עיינו גם בפורטל
פורטל החי והצומח בארץ ישראל הוא שער לכל ערכי החיות והצמחים של ארץ ישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע, תמונות, חוקרים חשובים בישראל, חקלאות, שמירת הטבע וערכים מומלצים. |
_coral_reefs.jpg)
_-_Flock_of_Pelicans.jpg)
עולם החי בארץ ישראל כולל את כל בעלי החיים החיים בשטחה של ארץ ישראל. עולם זה עשיר כמו עולם הצומח למרות שטחה המצומצם של הארץ. בישראל תועדו למעלה מ-100 מיני יונקים, כ-85 מיני זוחלים (מספר מינים הגדול ממספר מיני הזוחלים בכל יבשת אירופה), כ-550 מיני עופות (מתוכם כ-170 מינים המקננים בישראל), כ-7 מיני דו-חיים, כ-1,728 מיני דגים וכ-30,000 מיני חסרי חוליות. נוסף על כך, חיים בישראל מינים אנדמיים, החיים רק בה כדוגמת: צבי השיטים, לבנון הירקון, עגלשון שחור-גחון ועוד.
לחי המגוון שתי סיבות:
- מיקומה של ארץ ישראל הנמצאת בין האזור הממוזג מצפון לה ובין האזור הטרופי והמדברי מדרום לה, כן הארץ גובלת במערב עם הים התיכון ובמזרח עם המדבר. מכל האזורים האלו השתלבו בעלי חיים רבים בארץ. גיוון זה בארץ אפשר את ההתפתחות של בעלי חיים רבים.
- במהלך עשרות מילוני שנים השתנה אקלים ארץ ישראל פעמים רבות, וכך השתלבו בארץ גם בעלי חיים מאזורים רחוקים וקרובים.
עולם החי בישראל מושפע רבות מפעילות אנושית, לרבות עיבוד שטחים טבעיים לכדי שטחים חקלאיים, ציד ומינים פולשים. עקב כך, כיום כ-35% ממיני החולייתנים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, וכעת נעשים בארץ מאמצים לשימור חיות הבר ולהשבה מחדש של מינים שנכחדו מהאזור.
כמו כן, כיום הרשות הממשלתית האמונה מטעם החוק הישראלי על שמירת ערכי הטבע הכוללים את חיות הבר היא רשות הטבע והגנים. שמירה זו כוללת: שימור והשבה לטבע, טיפול רפואי, מתן רישיונות ציד, טיפול במזיקים ובמינים פולשים ועוד.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארץ ישראל מגשרת בין אפריקה, אסיה ואירופה; ועל כן גם מיני החי הם מארצות שונות. נוסף על כך, שינויי הנוף: המדבר, השדות, הביצות, הנוף העירוני וההרים הגבוהים (דוגמת החרמון) הם גורם חשוב במפגש מינים שונים.
בין מיני המדבר (רובם מאפריקה) ניתן למנות את השרקרק הירוק, היעל, הצבי, ישימונית, הראם הלבן, תנין היאור, נמר המדבר, צבוע מפוספס, ארבע קו מובהק ועקצן צהוב; מבין מיני השדות ניתן למנות את מושית השבע, נחושתית הקוצים, פרחית נעמי, דבורת הדבש, שבלול השדה העגור האפור, אנפית הבקר ואדום-החזה; מבין מיני הביצות ניתן למנות את הסיקסק והלוטרה; מבין מיני ההרים ניתן למנות את שבלול החרמון, צפע החרמון וירגזי החרמון; מבין מיני היערות ניתן למנות את היערון הזיקית ים-תיכונית היחמור מקראי (שהוחזרו לטבע) והסנאי הזהוב (עומד על סף הכחדה מישראל) ומבין מיני הנוף העירוני ניתן למנות את חתול הבית, חולדה מצויה, שבלול הגינה, עטלף פירות מצוי, העורב האפור, הדרור והעורבני. כמו כן יש מספר מינים המזדמנים לישראל לעיתים כגון הפלמינגו המצוי, שניתן לראותו בבריכות המלח שליד אילת, והפלמינגו הזוטר שנצפה בפעם האחרונה בישראל ב-2006. בישראל מצויים 33 מיני עטלפים: מהם 32 מיני עטלפי חרקים בסכנת הכחדה ואחד עטלף פירות מצוי הנפוץ בכל הארץ[1].
במפרץ אילת חיים 1270 מיני דגים, מעל 3000 מינים של חסרי חוליות ואלמוגים, עשרות מיני עופות, 4 מיני צבי ים, ומעל 10 זנים של יונקים ימיים. מפרץ אילת הוא קטן. ממדיו מגיעים לכדי 1% משטחו הכללי של ים סוף, שאף הוא איננו גדל בממדים עולמיים. כמותו הוא עמוק – 1860 מטר – ופתחו אל ים סוף עצמו רדוד וצר. טמפרטורות המים גבוליות: פחות מ-20 מעלות צלזיוס בחורף, וגם המליחות קיצונית, 4.1% מלחים. שני אלה מגבילים מאוד את תפוצת החי והצומח שבו. למרות כל אלה, שוניות ים סוף ומפרציו ידועות בעושרן והמגוון הביולוגי שלהן, והאחוז הגבוה של מינים אנדמיים (30%-35%).
מוצא החי בארץ ישראל הגיע, ככל הנראה, מארבעה מקומות גאוגרפיים:
- האזור הפלארקטי – באזור זה שורר אקלים ממוזג וערבתי, משתרע באירופה ובאזורים מסוימים באסיה אשר ארץ ישראל מצויה בו.
- האזור האתיופי – אזור טרופי הנמצא דרומית למדבר סהרה.
- האזור האוריינטלי - בו שורר אקלים טרופי. מיקומו בדרום אסיה והמזרח.
- האזור הפליאו ארמי – אזור מדברי מצוי בצפון אפריקה ובחצי האי ערב.
בתקופה הפרה-היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – דינוזאורים#שרידים בישראל |
בתקופות קדומות יותר הפאונה של ארץ ישראל הייתה מגוונת בהרבה וכללה בעלי חיים כגון פיל ישר-חט, קרנף סטפנורינוס, ג'ירף, ואף ממותה דרומית שממצאים שלהם נמצאו באתרים שונים בארץ, כדוגמת גשר בנות יעקב,[דרוש מקור]. בעלי חיים אלו ניצודו על ידי האדם הקדמון, שכבר בתקופות קדומות הוביל לשינויים אקולוגיים ולהכחדה.
בתקופת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בעלי חיים בתנ"ך
ערך מורחב – התנ"ך עשיר באזכורים של נופי ארץ ישראל, הצומח והחי בה. אף על פי שהוא מתאר את קורות עם ישראל ומתמקד בעיקר באדם, הרי שבין דפיו נחשפות לא מעט ידיעות אודות בעלי חיים, בסוגיות הקושרות אותם לאדם: אלה המשמשים את האדם בביתו ובמשקו ואלה המזיקים לו.
בתקופה המקראית, החי של ארץ ישראל היה עשיר ומגוון. התנ"ך מזכיר כ-130 מינים של בעלי חיים, מתוכם כשליש הם עופות וכשליש הם יונקים.
בתקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום, חיים בישראל בעלי החיים הבאים:
יונקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – יונקים בישראל
בארץ ישראל ישנו מגוון רב של מיני יונקים בשל הגאוגרפיה והאקלים הייחודים שלה. עבור רבים מהיונקים הללו, ארץ ישראל היא גבול שטח תפוצתם. היונקים שמקורם באזור הפלארקטי גובלים בתפוצתם בדרך כלל במדבריות, וכאלו שמקורם במדבריות גובלים בדרך כלל בחופי הים התיכון. רוב היונקים בישראל הם ממוצא פלארקטי וכעשירית מהיונקים הללו אנדמיים למזרח התיכון.
בעברה, הכילה ארץ ישראל מגוון יונקים, אולם בתקופה האחרונה יונקים רבים כמו נברן המים, הברדלס האסייתי, הסנאי הזהוב ועוד נכחדו מאזור זה. בעידן המודרני, אוכלוסיות יונקים רבות כמו חתול החולות והצבוע המפוספס הנמצאים בסכנת הכחדה. נכון לשנת 2002, כ-57 מתוך 104 מיני היונקים החיים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה. כמו כן, הטורף היבשתי הגדול ביותר בארץ ישראל שחי כיום הוא הצבוע המפוספס.
מיני יונקים שונים נכחדו עקב ציד לא מבוקר תחת השלטון העות'מאני ובמידה פחותה גם תחת שלטון המנדט הבריטי, בשל אי אכיפה של חוקי הציד. בתחילת המאה ה-20 נכחדו הראם הלבן (שהושב חזרה לטבע), הדוב החום הסורי, הברדלס האסייאתי והפרא הסורי (וכן גם מהעולם) מהאזור. חוקי הציד המודרניים אוסרים על כל ציד של יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים, למעט אלה הנחשבים למזיקים ובעלי חיים ספציפיים אחרים בעונות הציד. למרות זאת, להקות כלבי בר מהווים איום גובר על יונקי הבר.
יונקים שונים כמו הראם הלבן, היחמור הפרסי ואייל הכרמל נכחדו מהאזור והושבו בחזרה לטבע.
זוחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – זוחלים בישראל
בארץ ישראל חיים כ-85 מיני זוחלים. זהו מגוון גדול יחסית לשטחה המצומצם. מספר מיני הנחשים בארץ ישראל גדול ממספרם בכל יבשת אירופה. בין הזוחלים שנכחדו מהאזור בתחילת המאה ה-20 נכללים תנין היאור, צב הביצות האירופי, כוח הנילוס והצפע המזרחי.
דו-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.JPG)
- ערך מורחב – דו-חיים של ארץ ישראל
בישראל 7 מיני דו-חיים. מספר הדו-חיים בישראל ירד באופן דרמטי מאז המאה העשרים בעיקר בשל ייבוש ביצות על ידי המתיישבים החדשים.
עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – עופות בישראל
ישראל נמצאת על נתיב הנדידה של עופות רבים, בהם עגורים, חסידות, שקנאים ומיני ברווזים. רבים מהם עוצרים בישראל לנוח ולאכול, בעיקר ליד מקווי מים כמו אגמון חולה. מסיבה זו הפכה ישראל ליעד צפרות עולמי חשוב[2]. הציפור הלאומית של ישראל היא דוכיפת מצויה. בשנים האחרונות התרבו בארץ מינים פולשים, בעיקר עורב אפור, מיינה מצויה ודררת קרמר, הפוגעים באוכלוסיית העופות המקומית ובחקלאות עקב אופיים האגרסיבי.
דגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – החי במפרץ אילת, החי בים התיכון, החי בכנרת, חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים בישראל |
בישראל חיים כיום כ-1,728 מיני דגים, מתוכם כ-410 בים התיכון וכ-1,270 בים סוף. השאר, כ-48 מינים, הם דגי מים מתוקים.
חסרי חוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – פרפרי ישראל, פרפרים מוגנים בישראל, גמלי שלמה בישראל |
בישראל חי מגוון רב של חרקים שחלקם טרם התגלו.
עכבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד כה תוארו בישראל כ־800 מינים של עכבישאים (הנחלקים בין כ־52 משפחות מתוך 128 משפחות בכל העולם)[3].
שני מיני העכבישים היחידים שמסוכנים לאדם וחיים בישראל הם האלמנה השחורה והארסן החום[4].
כיום, מין העכביש הגדול ביותר שחי בישראל בפרט, ובמזרח התיכון בכלל הוא מברישמון הערבה, שהוא גם מין אנדמי לישראל ולירדן. עד לגילויו של מברישימון הערבה בחולות סמר[5] נחשבה הפרוונית השחורה, הטרנטולה היחידה בארץ, לגדולה בעכבישי ישראל.
ב-2022, התגלה מין חדש של עכביש בישראל באזור הערבה[6].
עקרבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רכיכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינים פולשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – מינים פולשים בישראל
במרוץ השנים לישראל פלשו 29 מיני דגי מים מתוקים, 18 מיני עופות, יותר מ-40 מיני חלזונות ויותר מ-200 מינים של חרקים.
מינים אנדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – מינים אנדמיים בישראל
בארץ ישראל חיים מינים אנדמיים, החיים רק בה, כמו: שבלול החרמון, שנונית באר שבע, צבי השיטים, עגולשון שחור-גחון ועוד.
בין המינים האנדמיים לישראל הנודעים נמצאים: צבי השיטים - אשר אוכלוסייתו האחרונה המונה בסביבות ה-30 פרטים חיה במתחם מגודר מיוחד בחי-בר יטבתה; עגולשון שחור-גחון אשר נחשב לנכחד עד לגילויו מחדש ב-2011; ועוד.
הכחדה ומאמצי שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכחדת בעלי חיים מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בעלי חיים שנכחדו בארץ ישראל
מספר רב של מינים נכחדו או שנמצאים על סף הכחדה בישראל בגלל הרס בית גידול; דוגמאות לכך: ייבוש החולה, כריית חול על חופי ישראל (המפריעה לצבים להטיל ביצים) ובניית ערים, כפרים וקיבוצים למיניהם. כמו כן, בעלי החיים נעלמים גם מסיבות אחרות: ציד בלתי חוקי, סחר, והשתלטות של מינים פולשניים אשר לא אמורים להיות בארץ וברחו מגני חיות ומחזיקי סחר בלתי חוקי. מינים אלה דוחקים את שאר המינים לצד; חלקם אוכלים אותם, פוצעים אותם או נושכים אותם (דוגמת הנוטריה), את חלקם מהססים לאכול מאי ידיעה, וחלקם פשוט אוכלים על חשבון מינים אחרים. יחמור פרסי נכחד בארץ והובא מחדש מאיראן. בנובמבר 2011 נתגלתה מחדש הצפרדע עגלשון שחור גחון, שנכחדה בעת ייבוש החולה. מינים רבים (כגון אריות או דובים) נכחדו מארץ ישראל וזאת בעיקר כתוצאה מציד לא מבוקר או אובדן שטחי מחיה.
מאמצי שימור מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – רשות הטבע והגנים, שמורות טבע בישראל, השבת בעלי חיים לטבע בישראל, ארגונים להגנת הסביבה בישראל |
על מנת להגן על עולם החי בארץ ישראל נעשים מאמצי שימור על ידי גורמים ממשלתיים כמו רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, על ידי גורמים ציבוריים כמו החברה להגנת הטבע, וכן על ידי גורמים פרטיים כמו עמותות שונות (כדוגמת עמותת ע.ט.ל.ף). חוקים שונים כמו חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 נועדו להגן על אוכלוסיות חיות הבר בארץ ישראל.
גם גני החיות במדינה לוקחים חלק במאמצי השימור המקומיים, ומנהלים פרויקטים שונים, שלעיתים מנוהלים יחד עם רשות הטבע והגנים, למען שימור ורביית בעלי חיים מקומיים. לדוגמה, הספארי ברמת גן המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: חתול חולות, פנק, זאב ערבי, צבוע מפוספס, ראם לבן ונשר המקראי; גן החיות התנכ"י המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: ראם לבן, יחמור פרסי ועוד; הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: עזנית הנגב, נשר, עיטם לבן-זנב ומינים שונים של בזים; וגני חיות נוספים בישראל.
יחסי גומלין עם האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב שטחה הקטן של ישראל, והתפשטות השטחים העירוניים אל הטבע, גדל מספר המפגשים וההתנגשויות בין בעלי החיים בארץ לבין האדם.
מבין מיני בעלי החיים שניתן למצוא בנוף העירוני נמצאים: חתול הבית, חולדה מצויה, קיפוד מצוי, שבלול הגינה, עטלף פירות מצוי, העורב האפור, הדרור והעורבני.
בין המפגשים של חיות הבר בישראל והאדם נמצאים:
חקר החי בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרי הטבע הראשונים הגיעו לארץ לא רק ממניעים מדעיים, אלא גם מסיבות דתיות, וכהרפתקנים שנמשכו לאקזוטיקה של המזרח התיכון. ראשון חוקרי הטבע בארץ ישראל הידוע לנו הוא פייר בלון, אשר פרסם בשנת 1553 ספר על מסעותיו בין השנים 1546 ו-1549 ביוון, אסיה הקטנה, מצרים, ערב הסעודית וארץ ישראל. בין המינים המתוארים בספרו נמצא ארז הלבנון.
זואולוג מפורסם נוסף הוא ישראל אהרוני, שהיה זואולוג, חלוץ מדעי החי בארץ ישראל וראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית.
ביישובים ובערים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – טבע עירוני בישראל |
ב-16 ביוני 2016, אירע אסון העטלפים בחדרה, כאשר נהרס בניין נטוש ברחוב תרנ"א בעיר בו שהו אלפי עטלפי פירות ועטלפים מסוגים אחרים, שמצאו בו את ביתם למעלה מ-20 שנה. אלפי עטלפים מצאו את מותם בעת ההריסה או מפציעות בימים שאחריה, במה שהיה אסון העטלפים הגדול ביותר הזכור בישראל.
תופעת חזירי הבר בחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – תופעת חזירי הבר בחיפה
תופעת חזירי הבר בחיפה היא סוגיה העוסקת בתופעה בה משוטטים חזירי בר במרחב העירוני בחיפה.
תופעת היעלים במצפה רמון[עריכת קוד מקור | עריכה]
תופעת היעלים במצפה רמון עוסקת ביעלים הנוביים המשוטטים ברחבי מצפה רמון. התופעה קורית גם ביישובים אחרים בנגב כמו מדרשת בן-גוריון ושדה בוקר, אך היא בולטת במיוחד במצפה רמון.
עם הזמן, הפכו היעלים לחלק מאורח החיים ביישוב ולמעין אטרקציה תיירותית. תיירים רבים המגיעים למקום מאכילים את היעלים, על אף האיסור לכך[7].
למרות זאת, היעלים המשוטטים משבים נזק לפעמים, כאשר הם יכולים לטפס על גבי מכוניות ולשרוט אותן[8].
כמו כן, היעלים עצמם מסתכנים בנוכחותם ביישובים כאשר קרו מקרים בהם יעלים הותקפו על ידי כלבים משוטטים[9][10].
סמליל ממותג של מצפה רמון, עליו מופיע יעל נובי
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
טורפים ביישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים האחרונות יותר ויותר טורפים בישראל מתפשטים ונכנסים אל תוך יישובים וערים. המינים הנפוצים ביותר הם תן זהוב ושועל מצוי[11], אך התופעה קורית גם אצל הצבוע המפוספס[12][13] והזאב מצוי[14] במספרים פחותים בהרבה. מקרה נדיר שמעולם לא קרה שנית, קרה בשנת 2007, כשנמר מדבר נכנס אל בית במדרשת בן-גוריון, על מנת לטרוף את חתולת הבית[15].
הסכנה הגדולה בנוכחות טורפים אלו, מלבד הסכנה שבנשיכה עצמה, היא התפשטות מחלת הכלבת המסוכנת לאדם גם כן.
דוגמה לטורף ששוטט בחופשיות ברחבי עיר, היא רותי הצבועה. רותי היא צבועה מפוספסת שהתפרסמה עקב נוכחותה במודיעין, וניסיונות לכידתה שכשלו לאחר שזו שבה חזרה למודיעין בכל פעם שנלכדה ושוחררה. עם הזמן, הפכה רותי לסמל, והעלתה את המודעות בקרב הציבור לקונפליקט בין חיות הבר לבין הסביבה העירונית ומהו הפתרון הראוי לשילוב בניהם.
תופעת הכרישים בחדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – תופעת הכרישים בחדרה
תופעת הכרישים בחדרה היא תופעה בה כל שנה בעונת החורף, מתקבצים כמה עשרות, לרוב 20–30, כרישים במים הרדודים שסביב תחנת הכוח אורות רבין שבחדרה. התופעה קורת גם במים הרדודים סביב תחנות הכוח האחרות בארץ כמו באשקלון ובתל אביב, אך במספרים פחותים בהרבה, ולפעמים אף לא בכלל.
כמו כן, מיני הכרישים המגיעים לחופי ישראל במסגרת תופעה זו הם כריש עפרורי וכריש סנפירתן. בנוסף לכרישים אלו, ישנן תצפיות נוספות של צבי ים, תמנונים ובטאים, כדוגמת אברתן רחב שן, המגיעים במסגרת התופעה.
צפרות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – צפרות#צפרות בישראל
עקב כך שישראל מהווה ציר נדידה חשוב מאוד למאות מיליוני עופות בכל שנה, הוקמו מספר מרכזי צפרות בתוך או ערים או בסמוך להם. לדוגמה, פארק ראש ציפור בתל אביב ופארק הצפרות באילת.
חיות הבר וצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנות קיומו של צה"ל, ובמיוחד בשנותיו הראשונות, התרחשו מקרים רבים של מפגשים של צה"ל עם חיות הבר בישראל. העובדה שבסיסים ושטחי אש רבים חולשים על פני שטחים פתוחים ושמורות טבע, הביאו למספר גבוה של מפגשים והתנגשויות בין בעלי החיים לחיילים.
לדוגמה, בבסיס נבטים חי עדר צבאים ממין צבי ארץ-ישראלי שנכלא בתוכו כשנבנתה גדר הבסיס. תחילה נכלאו בתוכו צבאים מעטים, אך הם התרבו ומנו כ-25 פרטים. שוטטות הצבאים על מסלולי הטיסה בעת המראה או נחיתה של מטוסים עשויה להסתיים בהתנגשות ומסכנת הן את חיי הטייסים והן את חיי הצבאים. רשות הטבע והגנים וחיל האוויר כבר שיתפו פעולה בעבר בפעולה בה נלכדו צבאים מתוך העדר והוצאו אל מחוץ לבסיס. במבצע השתתפו כ-100 עובדים של הרשות ועוד כ-500 חיילים, ונתפסו כחמישה צבאים ששוחררו בנחל גרר[16].
כמו כן, חיל האוויר מתמודד גם עם בעיית נדידת להקות העופות בשמי ישראל. ב-30 השנים האחרונות נרשמו 3,000 תאונות בהן התנגשו ציפורים במטוסים. עקב כך, יצאו חיל האוויר והחברה להגנת הטבע בפרויקט משותף לצמצום המפגשים והפגיעות[17]. לדוגמה, אלפי עופות שמחפשות מזון באתרי הטמנה בדרום מסכנות מטוסים הממריאים מבסיסים סמוכים[18].
צבא הגנה לטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – צבא הגנה לטבע
צבא הגנה לטבע הוא מיזם שהחל בשנת 2014, בשיתוף של צה"ל, החברה להגנת הטבע באמצעות קרן הדוכיפת, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות העתיקות ומשרד הביטחון, במטרה להוביל מפקדים וחיילים לאחריות ומעורבות פעילה לשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבסביבתם.
חיות הבר והחקלאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים, נרשמו מספר תקריות בין חקלאים לבין זאבים ותנים הפוגעים בעדרי החקלאים. עם הזמן, נרשמו מספר פעמים בהם חקלאים הרעילו פגרים על מנת להרעיל את אותם זאבים ותנים, אך בסופו של דבר פגעו באוכלוסיות בעלי חיים אחרות כמו הנשר המקראי ואוכלי נבלות אחרים[19].
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כסמלים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום, מהווה הדוכיפת מצויה את הציפור הלאומית, הצפע המצוי את הנחש הלאומי ונבו יריחו את העקרב הלאומי. עם זאת, לישראל אין חיה לאומית, והצבי הארץ-ישראלי מהווה את אחד מסמליה של ארץ ישראל הנקראת בתנ"ך גם ארץ הצבי.
דוכיפת מצויה - הציפור הלאומית של ישראל[20]
צפע מצוי - הנחש הלאומי של ישראל[21]
נבו יריחו - העקרב הלאומי של ישראל[22]
בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים פורסמו מספר סרטים וסדרות אודות החי בארץ ישראל. בין המפרסמים נמצאת חברת אפיקים הפקות, אשר מפיקה סרטי טבע, ובעיקר טבע ישראלי.
בין סרטי הקולנוע אודות החי בארץ ישראל נמצאים: ארץ בראשית, סרט הטבע הישראלי הראשון באורך מלא; יללת הזאבים; וכנרת - ים של חיים, העוקב אחר החי בכנרת.
בין סדרות הטלוויזיה אודות החי בארץ ישראל נמצאות: ישראל הפראית, חיות שטח וזן נדיר.
בין סדרות הרשת אודות החי בארץ ישראל נמצאת כאן חיים.
גני חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין גני החיות הפועלים בישראל בולטים גני חיות ואקווריום ספציפיים אשר שמים דגש במגוון המינים שלהם על מינים ארץ-ישראליים ברובם או אף במלואם.
- גן החיות התנכ"י - גן חיות בו הושם דגש על הצגת אוסף זואולוגי של חיות ארץ ישראליות שחלקן אף הוזכרו בתנ"ך. זאת ועוד, גן החיות שותף לפרויקטים של השבה לטבע של מינים ארץ ישראליים בסכנת הכחדה.
- הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב - מרכז ייחודי של מחקר ושמירת טבע. הגן הוא מקום משכנם של כ-40 מיני יונקים, כ-100 מיני עופות כ-80 מיני זוחלים וכ-7 מיני ודו-חיים, המייצגים את הפאונה המגוונת של ארץ ישראל. זאת ועוד, הגן הזואולוגי שותף לפרויקטים של השבה לטבע של מינים ארץ ישראליים בסכנת הכחדה.
- מרכז הזוחלים המדברי - גן זואולוגי ובו אוסף של זוחלי ארץ ישראל בדגש על זוחלי הנגב.
- אקווריום ישראל - אקווריום בירושלים המתמקד בסביבה הימית של ישראל - בכנרת, בים המלח, בים האדום ובים התיכון, והוא האקווריום היחיד בעולם העוסק בים סוף ובים התיכון.
מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל קיימים מספר מוזיאונים השמים דגש על החי בארץ ישראל, בהם:
- מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט - המוזיאון, שפועל במסגרת אוניברסיטת תל אביב, הוא המוקד הגדול והפעיל ביותר של תיעוד ומדע בתחומי המגוון הביולוגי בישראל. כ-5.5 מיליון פריטים נכללים באוספים של אוניברסיטת תל אביב. האוספים מתעדים את עולם החי והצומח באזור ישראל והמזרח התיכון לאורך אלפי שנים.
- מוזיאון הטבע התנ"כי - מוזיאון חינוכי להיסטוריה של הטבע בתנ"ך ומציג את המגוון של בעלי החיים המוזכרים במקרא ובתלמוד.
- מוזיאון הטבע (ירושלים) - התצוגה הגדולה ביותר במוזיאון היא של פוחלצי עופות, יונקים וזוחלים בארץ ישראל בעבר ובהווה.
- מוזיאון האדם והחי - המוזיאון מציג את הטבע בישראל ואת שמירת הטבע עם התייחסות להיבטים שונים הקשורים לאדם, לאורח החיים של האדם ולהשפעתו על הסביבה.
- בית גורדון - במוזיאון מוצגים פוחלצים של בעלי החיים והציפורים החיים באזור הכנרת, אוספי צמחים וחרקים.
סמל דואר ישראל, בו מופיע אייל הכרמל
סמל פיקוד הצפון, עליו מופיע יחמור פרסי
סמל פיקוד הדרום, עליו מופיע שועל
תג חטיבת גבעתי, עליו מופיע שועל
יחידת מגלן הנקראת על שם המגלן, המופיע גם בתג היחידה
יחידת שלדג הקרויה על שם השלדג, המופיע גם בתג היחידה
סמל מערך ההגנה האווירית בו מופיע עטלף
תג חטיבת הצנחנים בו מופיע שפיפון
יחמור פרסי על בול דואר ישראל
ראם לבן על בול דואר ישראל
פרא על בול דואר ישראל
ברדלס אסייתי על בול דואר ישראל
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוויתן כחול - החיה הגדולה ביותר שנצפתה אי פעם בשטח ישראל, כאשר נצפה פרט בים האדום ב-2018
צבוע מפוספס - הטורף היבשתי הגדול בישראל
סמור משויש - הטורף היבשתי הקטן בישראל
צבי ארץ ישראלי - אוכל העשב הגדול היחיד שנותר בישראל בתפוצה רחבה
חדף זעיר - היונק הקטן בישראל
עזניית הנגב - העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל
צפע מצוי - הנחש הנפוץ בישראל
שרף עין גדי - הנחש הארסי בישראל
זעמן שחור - הנחש הארוך בישראל
סגה - החרק הגדול בישראל
מברישימון הערבה - העכביש הגדול בישראל
.jpg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גלריית טבע ישראלי
- אתר הטבע הישראלי של עוז ריטנר - מגדיר פרוקי-רגליים, חרקים, רכיכות ועוד
- דנה מילשטיין, הנק מיניס ועוז ריטנר, מגדיר שדה לרכיכות המים הפנימיים של ארץ ישראל, החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, 2012
- מילון למונחי בעלי חיים - א"י | 1963 | 2000 | באתר האקדמיה ללשון
- שני ליטמן, איך בעצם נראתה ארץ ישראל לפני הקמת מדינת ישראל?, באתר הארץ, 20 במאי 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רינת, צפריר (2018-08-10). "עדות שמיעה: איך ישראל הפכה למעצמה עטלפית". הארץ. נבדק ב-2018-08-11.
- ^ ארז ארליכמן, תצפית בינלאומית: הכרה עולמית לאגמון חולה, באתר ynet, 25 בפברואר 2009
- ^ עכבישים בישראל, www.insectour.com
- ^ עכבישים מסוכנים בישראל, www.insectour.com
- ^ אלכס דורון, עכביש ענק התגלה בישראל, באתר nrg, 13 בינואר 2010
- ^ איתמר אייכנר, מין חדש של עכביש התגלה בישראל, באתר ynet, 21 בפברואר 2022
- ^ קוריאל, אילנה (2018-03-06). "מחקר: 43 אחוז מהמטיילים במצפה רמון מאכילים יעלים". Ynet. נבדק ב-2022-05-06.
- ^ קריסטל, מירב (2019-12-05). "מלון בראשית: היעלים טיפסו על הרכב - ובית המלון יפצה". Ynet. נבדק ב-2022-05-06.
- ^ יעל מותקף על ידי כלבי בר במדרשת בן גוריון, נבדק ב-2022-05-06
- ^ ארליכמן, ארז (2010-08-25). "מת יעל צעיר שהותקף ע"י כלבים בשדה בוקר". Ynet. נבדק ב-2022-05-06.
- ^ בגלל החורף: עשרות תנים ושועלים משוטטים בעיר, המקומון
- ^ N12 - תיעוד מפחיד: צבוע ענק משוטט ברחובות ראשון לציון, N12, 2021-04-11
- ^ למרות הימצאותו של הצבוע המפוספס ברחבי ערים ויישובים בישראל, מעולם לא תועד בישראל מקרה של תקיפת אדם על ידי צבוע.
- ^ רופא-אופיר, שרון (2008-06-21). "זאב חדר לבית בצפון ונשך בת 7; מצבה קל". Ynet. נבדק ב-2022-05-04.
- ^ ברשקובסקי, ענת (2007-05-28). "מותק, יש נמר בחדר השינה". Ynet. נבדק ב-2022-05-04.
- ^ מבצע במבי, www.parks.org.il
- ^ N12 - צפו: ציפור מתנגשת במטוס אימונים, N12, 2014-12-02
- ^ "אתרי פסולת מסכנים את חיל האוויר. הפתרון יכול להיטיב גם עם הסביבה". הארץ. נבדק ב-2022-05-03.
- ^ ynet, כתבי (2019-05-10). "8 נשרים הורעלו למוות ברמת הגולן". Ynet. נבדק ב-2022-05-03.
- ^ ארליכמן, ארז (2008-05-29). "עם ישראל הכריע: הדוכיפת היא הציפור הלאומית". Ynet. נבדק ב-2022-05-08.
- ^ ארליכמן, ארז (2018-11-01). "הנחש של ישראל: הצפע המצוי". Ynet. נבדק ב-2022-05-08.
- ^ ארליכמן, ארז (2018-09-09). "העקרב הלאומי של ישראל: נבו יריחו". Ynet. נבדק ב-2022-05-08.
,_Israel_03.jpg)