החי בארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף החי של ארץ ישראל)

עיינו גם בפורטל

P Israel Fauna.png

פורטל החי והצומח בארץ ישראל הוא שער לכל ערכי החיות והצמחים של ארץ ישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע, תמונות, חוקרים חשובים בישראל, חקלאות, שמירת הטבע וערכים מומלצים.

חיות שונות בארץ ישראל
חיות שונות בארץ

עולם החי בארץ ישראל כולל את כל בעלי החיים החיים בשטחה של ארץ ישראל. עולם זה עשיר כמו עולם הצומח למרות שטחה המצומצם של הארץ. לחי המגוון שתי סיבות:

  • מיקומה של ארץ ישראל הנמצאת בין האזור הממוזג מצפון לה ובין האזור הטרופי והמדברי מדרום לה, כן הארץ גובלת במערב עם הים התיכון ובמזרח עם המדבר. מכל האזורים האלו השתלבו בעלי חיים רבים בארץ. גיוון זה בארץ אפשר את ההתפתחות של בעלי חיים רבים.
  • במהלך עשרות מילוני שנים השתנה אקלים ארץ ישראל פעמים רבות, וכך השתלבו בארץ גם בעלי חיים מאזורים רחוקים וקרובים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ ישראל מגשרת בין אפריקה, אסיה ואירופה; ועל כן גם מיני החי הם מארצות שונות. נוסף על כך, שינויי הנוף: המדבר, השדות, הביצות, הנוף העירוני וההרים הגבוהים (דוגמת החרמון) הם גורם חשוב במפגש מינים שונים.

בין מיני המדבר (רובם מאפריקה) ניתן למנות את השרקרק הירוק, היעל, הצבי, ישימונית, הראם הלבן, תנין היאור, נמר המדבר, צבוע מפוספס, ארבע קו מובהק ועקצן צהוב; מבין מיני השדות ניתן למנות את מושית השבע, נחושתית הקוצים, פרחית נעמי, דבורת הדבש, שבלול השדה העגור האפור, אנפית הבקר ואדום-החזה; מבין מיני הביצות ניתן למנות את הסיקסק והלוטרה; מבין מיני ההרים ניתן למנות את שבלול החרמון, צפע החרמון וירגזי החרמון; מבין מיני היערות ניתן למנות את היערון הזיקית ים-תיכונית היחמור מקראי (שהוחזרו לטבע) והסנאי הזהוב (עומד על סף הכחדה מישראל) ומבין מיני הנוף העירוני ניתן למנות את חתול הבית, חולדה מצויה, שבלול הגינה, עטלף פירות מצוי, העורב האפור, הדרור והעורבני. כמו כן יש מספר מינים המזדמנים לישראל לעיתים כגון הפלמינגו המצוי, שניתן לראותו בבריכות המלח שליד אילת, והפלמינגו הזוטר שנצפה בפעם האחרונה בישראל ב-2006. בישראל מצויים 33 מיני עטלפים: מהם 32 מיני עטלפי חרקים בסכנת הכחדה ואחד עטלף פירות מצוי הנפוץ בכל הארץ.[1]

במפרץ אילת חיים 1270 מיני דגים, מעל 3000 מינים של חסרי חוליות ואלמוגים, עשרות מיני עופות, 4 מיני צבי ים, ומעל 10 זנים של יונקים ימיים. מפרץ אילת הוא קטן. ממדיו מגיעים לכדי 1% משטחו הכללי של ים סוף, שאף הוא איננו גדל בממדים עולמיים. כמותו הוא עמוק – 1860 מטר – ופתחו אל ים סוף עצמו רדוד וצר. טמפרטורות המים גבוליות: פחות מ-20 מעלות צלזיוס בחורף, וגם המליחות קיצונית, 4.1% מלחים. שני אלה מגבילים מאוד את תפוצת החי והצומח שבו. למרות כל אלה, שוניות ים סוף ומפרציו ידועות בעושרן והמגוון הביולוגי שלהן, והאחוז הגבוה של מינים אנדמיים (30%-35%).

מוצא החי בארץ ישראל הגיע, ככל הנראה, מארבעה מקומות גאוגרפיים:

בתקופת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בעלי חיים בתנ"ך

התנ"ך עשיר באזכורים של נופי ארץ ישראל, הצומח והחי בה. אף על פי שהוא מתאר את קורות עם ישראל ומתמקד בעיקר באדם, הרי שבין דפיו נחשפות לא מעט ידיעות אודות בעלי חיים, בסוגיות הקושרות אותם לאדם: אלה המשמשים את האדם בביתו ובמשקו ואלה המזיקים לו.

בתקופה המקראית, החי של ארץ ישראל היה עשיר ומגוון. התנ"ך מזכיר כ-130 מינים של בעלי חיים, מתוכם כשליש הם עופות וכשליש הם יונקים.

בתקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, חיים בישראל בעלי החיים הבאים:

יונקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטלף פירות מצוי - העטלף הנפוץ בישראל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורטל:החי והצומח בארץ ישראל/יונקים

בארץ ישראל ישנו מגוון רב של מיני יונקים בשל הגאוגרפיה והאקלים הייחודים שלה. עבור רבים מהיונקים הללו, ארץ ישראל היא גבול שטח תפוצתם. היונקים שמקורם באזור הפליארקטי גובלים בתפוצתם בדרך כלל במדבריות, וכאלו שמקורם במדבריות גובלים בדרך כלל בחופי הים התיכון. רוב היונקים בישראל הם ממוצא פלארקטי וכעשירית מהיונקים הללו אנדמיים למזרח התיכון.

בעברה, הכילה ארץ ישראל מגוון יונקים, אולם בתקופה האחרונה יונקים רבים כמו נברן המים, הברדלס האסייתי, הסנאי הזהוב ועוד נכחדו מאזור זה. בעידן המודרני, אוכלוסיות יונקים רבות כמו חתול החולות והצבוע המפוספס הנמצאים בסכנת הכחדה. נכון לשנת 2002, כ-57 מתוך 104 מיני היונקים החיים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה. כמו כן, הטורף היבשתי הגדול ביותר בארץ ישראל שחי כיום הוא הצבוע המפוספס.

מיני יונקים שונים נכחדו עקב ציד לא מבוקר תחת השלטון העות'מאני ובמידה פחותה גם תחת שלטון המנדט הבריטי, בשל אי אכיפה של חוקי הציד. בתחילת המאה ה-20 נכחדו הראם הלבןהושב חזרה לטבע), הדוב החום הסורי, הברדלס האסייאתי והפרא הסורי (וכן גם מהעולם) מהאזור. חוקי הציד המודרניים אוסרים על כל ציד של יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים, למעט אלה הנחשבים למזיקים ובעלי חיים ספציפיים אחרים בעונות הציד. למרות זאת, להקות כלבי בר מהווים איום גובר על יונקי הבר.

יונקים שונים כמו הראם הלבן, היחמור הפרסי ואייל הכרמל נכחדו מהאזור והושבו בחזרה לטבע.

זוחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורטל:החי והצומח בארץ ישראל/זוחלים

בארץ ישראל חיים כ-85 מיני זוחלים. זהו מגוון גדול יחסית לשטחה המצומצם. מספר מיני הנחשים בארץ ישראל גדול ממספרם בכל יבשת אירופה. בין הזוחלים שנכחדו מהאזור בתחילת המאה ה-20 נכללים תנין היאור, צב הביצות האירופי, כוח הנילוס והצפע המזרחי.

דו-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עגולשון שחור-גחון - מאובן חי שנתגלה מחדש לאחר שנחשב לנכחד
יחמור, נעלם מנוף הארץ והושב לטבע.
הראם הלבן, נעלם מנוף הארץ והושב לטבע.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דו-חיים של ארץ ישראל

בישראל 7 מיני דו-חיים. מספר הדו-חיים בישראל ירד באופן דרמטי מאז המאה העשרים בעיקר בשל ייבוש ביצות על ידי המתיישבים החדשים.

עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורטל:החי והצומח בארץ ישראל/עופות בישראל

ישראל נמצאת על נתיב הנדידה של עופות רבים, בהם עגורים, חסידות, שקנאים ומיני ברווזים. רבים מהם עוצרים בישראל לנוח ולאכול, בעיקר ליד מקווי מים כמו אגמון חולה. מסיבה זו הפכה ישראל ליעד צפרות עולמי חשוב.[2] הציפור הלאומית של ישראל היא דוכיפת מצויה. בשנים האחרונות התרבו בארץ מינים פולשים, בעיקר עורב אפור, מיינה מצויה ודררת קרמר, הפוגעים באוכלוסיית העופות המקומית ובחקלאות עקב אופיים האגרסיבי.

דגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – החי במפרץ אילת, החי בים התיכון, פורטל:החי והצומח בארץ ישראל/חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים

בישראל חיים כיום כ-1,728 מיני דגים, מתוכם כ-410 בים התיכון וכ-1,270 בים סוף. השאר, כ-48 מינים, הם דגי מים מתוקים.

חרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – פורטל:החי והצומח בארץ ישראל/פרפרי ישראל, גמלי שלמה#בישראל

בישראל חי מגוון רב של חרקים שחלקם טרם התגלו.

מינים פולשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מין פולש#מינים פולשים בישראל

במרוץ השנים לישראל פלשו 29 מיני דגי מים מתוקים, 18 מיני עופות, יותר מ-40 מיני חלזונות ויותר מ-200 מינים של חרקים.

הכחדה ומאמצי שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכחדת בעלי חיים מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בעלי חיים שנכחדו בארץ ישראל

מספר רב של מינים נכחדו או שנמצאים על סף הכחדה בגלל הרס בית גידול; דוגמאות לכך: ייבוש החולה, כריית חול על חופי ישראל (המפריעה לצבים להטיל ביצים) ובניית ערים, כפרים וקיבוצים למיניהם. כמו כן, בעלי החיים נעלמים גם מסיבות אחרות: ציד בלתי חוקי, סחר, והשתלטות של מינים פולשניים אשר לא אמורים להיות בארץ וברחו מגני חיות ומחזיקי סחר בלתי חוקי. מינים אלה דוחקים את שאר המינים לצד; חלקם אוכלים אותם, פוצעים אותם או נושכים אותם (דוגמת הנוטריה), את חלקם מהססים לאכול מאי ידיעה, וחלקם פשוט אוכלים על חשבון מינים אחרים. יחמור פרסי נכחד בארץ והובא מחדש מאיראן. בנובמבר 2011 נתגלתה מחדש הצפרדע עגלשון שחור גחון, שנכחדה בעת ייבוש החולה. מינים רבים (כגון אריות או דובים) נכחדו מארץ ישראל וזאת בעיקר כתוצאה מציד לא מבוקר או אובדן שטחי מחיה.

מאמצי שימור מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – שמורות טבע בישראל, השבת בעלי חיים לטבע#השבת בעלי חיים לטבע בישראל

על מנת להגן על עולם החי בארץ ישראל נעשים מאמצי שימור על ידי גורמים ממשלתיים כמו רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, על ידי גורמים ציבוריים כמו החברה להגנת הטבע, וכן על ידי גורמים פרטיים כמו עמותות שונות (כדוגמת עמותת ע.ט.ל.ף). חוקים שונים כמו חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 נועדו להגן על אוכלוסיות חיות הבר בארץ ישראל.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים פורסמו מספר סרטים וסדרות אודות החי בארץ ישראל.

בין סרטי הקולנוע אודות החי בארץ ישראל נמצאים: ארץ בראשית, סרט הטבע הישראלי הראשון באורך מלא; יללת הזאבים; וכנרת - ים של חיים, העוקב אחר החי בכנרת.

בין הסדרות אודות החי בארץ ישראל נמצאות: ישראל הפראית, חיות שטח וזן נדיר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החי בארץ ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רינת, צפריר (10 באוגוסט 2018). "עדות שמיעה: איך ישראל הפכה למעצמה עטלפית". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2018. 
  2. ^ ארז ארליכמן, תצפית בינלאומית: הכרה עולמית לאגמון חולה, באתר ynet, 25 בפברואר 2009