לדלג לתוכן

החלוקה המנהלית של רפובליקת מולדובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
החלוקה המנהלית-טריטוריאלית של רפובליקת מולדובה אחרי שנת 2001 .אזורי הפיתוח - צפון, מרכז ודרום; היחידות המנהליות - רשויות עירוניות ונפות ("ראיונים"); בצבע ירוק - היחידה הטריטוריאלית האוטונומית גגאוזיה, המחולקת ל-3 דולאיים ובצבע אפור בהיר:טרנסניסטריה (שבה חופפים חלקית היחידה הטריטוריאלית האוטונומית של הדנייסטר - לפי חוקי מולדובה, ו"הרפובליקה המולדובית של הדנייסטר" בפועל
מפה נוספת של החלוקה המנהלית-טריטוריאלית של רפובליקת מולדובה. בצבע ורוד - גגאוזיה האוטונומית, בצבע חום-צהצה:אזור טרנסניסטריה השנוי במחלוקת

החלוקה המנהלית-טריטוריאלית של רפובליקת מולדובהרומנית:Organizarea administrativ-teritorială a Republicii Moldova): מבחינה מנהלית רפובליקת מולדובה מחולקת החל משנת 2001 ל-32 "ראיונים" או נפות, ערים וכפרים. [1] 13 הערים בעלות מעמד מיוחד נקראות רשויות עירוניות או municipii (מוניצ'יפי - ביחיד:מוניצ'יפיו). הכפרים והערים נחשבים לרמה הראשונה של החלוקה המנהלית. 32 הנפות נחשבות לרמה שנייה .[2]

החלוקה משנת 2003

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 חזרה רפובליקת מולדובה לחלוקה המנהלית ל"ראיונים" או נפות שהייתה נהוגה בימי השלטון הסובייטי. כיום המדינה מתחלקת ל-32 נפות ("ראיונים"), 13 רשויות עירוניות (קישינב, טירספול, בלץ, בנדר, קומרט, קאהול, אונגן, סורוקה, אורהיי, צ'אדר-לונגה, אדינץ, חנצ'שט וסטרשן) ושתי יחידות טריטוריאליות אוטונומיות מוכרות:גגאוזיה U.T.A.G והיחידות המנהליות-טריטוריאליות שמשמאל לנהר דנייסטר או "של הדנייסטר" U.T.A.N.

אזור שנוי במחלוקת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפועל בשטח האזור האוטונומי האחרון U.T.A.N קיימת כיום מדינה שהכריזה את עצמה כעצמאית והנקראת "הרפובליקה המולדובית של הדנייסטר" (או טרנסניסטריה[3]) המנוהלת על ידי ממשלה פלגנית בעיר טירספול. בפי הקהיליה הבינלאומית ושלטונות קישינב היא נקראת "היחידה הטריטוריאלית האוטונומית של הדנייסטר". אין חפיפה ממש בין ה"רפובליקה המולדובית של הדנייסטר" והיחידה הטריטוריאלית האוטונומית של הדנייסטר. הרפובליקה של הדנייסטר שולטת על 4 נפות ("ראיונים") וחצי:קמנקה, רבנציה, גריגוריופול, סלובוזיה וחצי מנפת דובסאר. החצי השני של נפת דובסאר נשלט על ידי שלטונות קישינב. הרפובליקה המולדובית של הדנייסטר שולטת בנוסף בשטחים שאינם חלק מהיחידה הטריטוריאלית האוטונומית של הדנייסטר דהיינו, ברשות העירונית בנדר ובחלקים מהנפות קאושן ואנני נוי.

מספר יישובי רפובליקת מולדובה לפי הנפות ("ראיונים")999

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר סידורי סוג שם רשויות עירוניות כפרים גדולים
כפופים ל
רשויות עירוניות
ערים כפרים
כפופים ל
ערים
כפרים גדולים (קומונות) כפרים
כפופים ל
כפרים הגדולים
סך הכל
1רשות עירוניתקישינב1-62121435
2רשות עירוניתבלץ12----3
3רשות עירוניתבנדר11----2
4אזור אוטונומיגגאוזיה1-2123532
5אזור בעל מעמד שנוי במחלוקתטרנסניסטריה1-926966147
6נפהאנני נוי--15251445
7נפהבסרביאסקה--1-6310
8נפהבריצ'ן--2-261139
9נפהקאהול--11361755
10נפהקנטמיר--1-262451
11נפהקלראש--11271544
12נפהקאושן--21281748
13נפהצ'ימישליה--13221339
14נפהקריולן--12241643
15נפהדונדושן--1-21830
16נפהדרוקיה--1-271240
17נפהדובסאר----11415
18נפהאדינץ--24301349
19נפהפלשט--1-324376
20נפהפלורשט--3-373474
21נפהגלודן--11181535
22נפהחנצ'שט--1-382463
23נפהיאלובן--1-24934
24נפהלאובה--21231339
25נפהניספורן--1-221639
26נפהאוקניצה--3-181233
27נפהאורהיי--1-373775
28נפהרזינה--13241341
29נפהרשקאן--26262155
30נפהסנג'ריי--21244370
31נפהסורוקה--1-343368
32נפהסטרשן--22251039
33נפהשולדנשט--1-221033
34נפהשטפאן וודה--1-22326
35נפהטרקליה--1-141126
36נפהטלנשט--12302154
37נפהאונגן--21314074
סך הכל5360399146601681

הנפות ("ראיונים") של רפובליקת מולדובה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
Loc יחידה מנהלית טריטוריאלית אוכלוסייה
אלפי תושבים.[4]
אחוז
מכלל האכולוסייה.
שטח
קמ"ר[5]
צפיפות
תושבים/קמ"ר/km²
01. הרשות העירונית קישינב809,6 גדילה 22,49%571,641.421,3
02. גגאוזיה 161,8 ירידה 4,54%1848,4684,5
03. הרשות העירונית בלץ150,2 גדילה 4,20%78,013.185,1
04. נפת אורהיי125,2 ירידה 3,53%1228,31102,3
05. נפת קאהול124,6 ירידה 3,51%1545,2880,8
06. נפת חנצ'שט120,7 ירידה 3,40%1475,1382,3
07. נפת אונגן117,4 יציב 3,29%1082,6299,1
08. נפת יאלובן100,9 גדילה 2,81%783,49127,8
09. נפת סורוקה100,1 יציב 2,81%1042,9996,0
10. נפת סנג'ריי92,4 ירידה 2,62%1033,7190,1
11. נפת סרטשן92,2 גדילה 2,57%729,12125,6
12. נפת פלשט91,8 ירידה 2,59%1072,6085,8
13. נפת קאושן90,8 ירידה 2,57%1185,1669,9
14. נפת פלורשט88,1 ירידה 2,49%1108,1982,3
15. נפת דרוקיה88,0 ירידה 2,49%999,9188,9
16. נפת אנני נוי יציב 2,33%887,6293,7
17. נפת אדינץ81,2 ירידה 2,30%932,9288,0
18. נפת קלראש78,1 ירידה 2,21%753,55104,2
19. נפת קריולן73,6 ירידה 2,06%687,95106,7
20. נפת בריצ'ן73,4 ירידה 2,09%814,4491,4
21. נפת טלנשט72,9 ירידה 2,06%848,6286,6
22. נפת שטפאן וודה70,7 ירידה 2,00%998,3871,4
23. נפת רשקאן68,4 ירידה 1,94%936,0373,8
24. נפת ניספורן65,9 ירידה 1,86%629,02105,4
25.נפת קנטמיר62,1 ירידה 1,75%867,8671,8
26. נפת צ'ימישליה60,4 ירידה 1,71%867,8665,9
27. נפת גלודן60,0 ירידה 1,71%754,1880,7
28. נפת אוקניצה54,3 ירידה 1,56%597,4793,0
29. נפת לאובה53,0 ירידה 1,49%764,7369,7
30. נפת רזינה51,0 ירידה 1,46%621,7983,4
31. נפת טרקליה43,7 ירידה 1,23%673,6965,4
32. נפת דונדושן43,3 ירידה 1,24%644,1268,8
33. נפת שולדנשט42,1 ירידה 1,20%598,3771,4
34. נפת דובסאר - רפובליקת מולדובה35,3 ירידה 0,99%309,22114,2
35. נפת בסרביאסקה28,6 ירידה 0,81%294,5497,8
סך הכל 3555,2 ירידה 100% ' 119,93

הרפורמות בחלוקה המנהלית במהלך השנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלוקה מנהלית של הרפובליקה הדמוקרטית המולדובית בין 21 בנובמבר 1917 ל-27 במרץ 1918
החלוקה המנהלית של רפובליקת מולדובה בשנים 1998–2001: תשעה מחוזות ובנוסף היחידות האוטונומיות של טרנסניסטריה וגגאוזיה

גלגולי החלוקה המנהלית של שטחי המדינה הם מקור למידע חשוב על תולדותיה.

  • נסיכות מולדובה הייתה מחולקת ליחידות מנהליות שנקראו ținuturi - ținut (צינוּט - סוג של מחוז, מחוז היסטורי), הן בתורן התחלקו ל יחידות שנקראו ocol - ocoluri (אוׂקוׂל - סוג של נפה, נפה היסטורית) ואלו התחלקו ליחידות שנקראו ienorie ינוׂריה. השטח שבין פרוט לדנייסטר התחלק עד שנת 1812 בין ה"צינוט"ים או המחוזות גרצ'ן (Greceni), קוׂדרו (Codru), הוטרניצ'ני (Hotărniceni), אורחיי (Orhei), יאשי (Iași) וסורוקה (Soroca). כמו כן - היו קיימות באזור יחידות מנהליות עות'מאניות - ראיות טורקיות:חוטין, בנדר, אקרמן, קיליה, איזמאיל, ורן (Reni), וה"טטרליק" (Tatarlik) של בוג'אק.[6]
  • תחת שלטון האימפריה הרוסית החל מ-1812, חלק מבסרביה כפי שקראו לחבל הארץ בין נהר הפרוט לדנייסטר התחלק ל־6 מחוזות: חוטין, יאשי, אורחיי, בנדר. בעקבות מלחמת קרים ב-1856 נאלצה רוסיה להחזיר לנסיכות מולדובה את דרום בסרביה עם הערים קאחול אקרמן ואיזמאיל[7]
  • ב-1871 בסרביה איבדה את מעמדה של אזור מועדף והפכה לפלך פשוט של האימפריה הרוסית.[8]
  • בתום המלחמה בין רוסיה לאימפריה עות'מאנית (1878-1877) קיבלה האימפריה הרוסית קיבלה בחזרה את המחוזות מחבל בסרביה שאיבדה לטובת נסיכות מולדובה בשנת 1856.[9]
  • תחת שלטון ממלכת רומניה אחרי 14 ביוני 1925 חולקה בסרביה למחוזות - județe:מחוז חוטין (בין מלחמות העולם), מחוז סורוקה (בין מלחמות העולם), מחוז בלץ (בין מלחמות העולם), מחוז אורחיי (בין מלחמות העולם), מחוז לפושנה (בין מלחמות העולם), מחוז קהול (בין מלחמות העולם), מחוז טיגינה (בין מלחמות העולם), מחוז איסמאיל (בין מלחמות העולם) ומחוז צ'טאטיה אלבה (בין מלחמות העולם). המחוזות התחלקו ל"נפות ישנות" קרויות plăși והנפות ל"קומונות" או כפרים גדולים.
  • אחרי נסיגת רומניה מבסרביה הטריטוריה סופחה לברית המועצות. השטח חולק ל"ראיונים" (raioane) וה"ראיונים" חולק ל"סובייטים כפריים".

החל מהתאריך 11 בנובמבר 1940 הוקמו ה"ראיונים": קלראש, קאושן, צ'ימישליה, אדינץ, פלשט, פלורשט, קוטובסק (חנצ'שט לשעבר), לאובה, אורחיי, רזינה, רשקאן, לאזובסק (סנג'ריי לשעבר) וולקנשט.

  • החוק 306-XIII משנת 1994 שמבר על ההסדר הסובייטי, אולם החזיר את המונח "קומונה". - במקום "הסובייט הכפרי".
  • החוק XIV/1998 הקים מחדש תשעה מחוזות - județe - אולם הם לא היו זהים עם המחוזות מבעבר:מחוז אדינץ, מחוז סורוקה, מחוז בלץ, מחוז אונגן, מחוז אורחיי, מחוז קישינאו, מחוז לפושנה, מחוז קהול, ומחוז טיגינה, ובנוסף הרשות העירונית קישינב ועוד כמה טיריטוריות אוטונומיות דהינו גגאוזיה וטרנסיסטריה (עבר הדנייסטר). האזור האחרון נכבש למעשה ברובו על יידי כוחות רוסים יחד עם העיר טיגינה ועוד כמה שטחים סמוכים לגבול בגדה הימנית של נהר הדנייסטר. שם הוקמה ישות מדינית שהכריזה בעצמה על עצמאות טרנסיניסטריה, ואינה מוכרת על ידי הממשלה הרפובליקנית בקישינב
  • החוק 764-XV/27.12.2001 מציין את חלוקת הרפובליקה ל 1658 יישובים, 829 סובייטים כפריים, 49 ייושבים עירוניים, 40 מחוזות - ראיונים ו-21 ערים, מתוכן 10 הנמצאים תחת ניהול רפובליקני ו - 11 תחת ניהול ראיונלי. בשינויים האחרונים ב-24 באפריל 2008 הוקמו מחדש ה"ראיונים" ("נפות"). לפי החוק הכפר שבו מתכנסת מועצת הכפרית נקרא כפר-מושב והעיר שבו מתכנסת המועצה הראיונלית נקראת עיר-מושב.[10]

ברפובליקת מולדובה ישנם 1,681 יישובים: 5 מתוכם יש להם מעמד של רשויות עירוניות (מוניצ'יפיו): קישינב, בלץ, טיגינה, קומרט וטירספול. לבלץ יש שני יישובי לוויין:אליזבטה וסדובוי. לטיגינה (בנדר) יש יישוב לוויין אחד:פרוטיאגיילובקה. . ל-60 יישובים מעמד של ערים הכוללות 39 כפרים. ל-914 יישובים מעמד של כפר גדול (קומונה) (סובייטים כפריים או מועצות כפריות לשעבר) ו-660 יישובים הם כפרים הכפופים לכפרים הגדולים.

מעמדי היישובים, בהתאם לשינוי החוק 764 ב-24 בפברואר 2008:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. החוק 764-XV מ-27 בדצמבר 2001 סעיף 4 פרק 1
  2. החוק 764-XV מ-27 בדצמבר 2001 סעיף 4 פרק 4
  3. לא מדובר בטרנסניסטריה - אזור כיבוש רומני בימי מלחמת העולם השנייה
  4. Numărul populației stabile al Republicii Moldova la 1 מספר האוכלוסייה הקבועה של רפובליקת מולדובה ב-1 בינואר 2015 בפרופיל טריטוריאלי. גישה ב-18 במרץ 2015.
  5. Numărul și densitatea populației în profil teritorial, pagina 12
  6. Ion Nistor Istoria Basarabiei, Humanitas 1991 עמ' 178
  7. יון ניסטור - תולדות בסרביה, הומניטס 1991, עמוד 192
  8. יון ניסטור 1991 עמ' 192
  9. יון ניסטור 1991 עמ' 194
  10. http://lex.justice.md/viewdoc.php?action=view&view=doc&id=312874&lang=1 LEGEA Nr. 764 din27.12.2001, privind organizarea administrativ-teritorială a Republicii Moldova </ref]