החלטה 1435 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 החלטה 1435 של מועצת הביטחון של האו"ם
בנייני מגורים ברמאללה
בנייני מגורים ברמאללה
תאריך 22 בספטמבר 2002
ישיבה מספר 4,614
קוד S/RES/1435 (מסמך)
נושא המצב במזרח התיכון, ובייחוד הסוגיה הפלסטינית
סיכום הצבעה

14 הצביעו בעד
0 הצביעו נגד
1 נמנעו

תוצאה התקבלה
הרכב מועצת הביטחון
חברות קבועות הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
צרפתצרפת צרפת
רוסיהרוסיה רוסיה
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברות לא קבועות בולגריהבולגריה בולגריה
קמרוןקמרון קמרון
קולומביהקולומביה קולומביה
גינאהגינאה גינאה
אירלנדאירלנד אירלנד
מאוריציוסמאוריציוס מאוריציוס
מקסיקומקסיקו מקסיקו
נורווגיהנורווגיה נורווגיה
סינגפורסינגפור סינגפור
סוריהסוריה סוריה

החלטה 1435 של מועצת הביטחון של האו"ם היא החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה ב-24 בספטמבר 2002, אשר עסקה בכיבוש רמאללה והסגר על המוקטעה במהלך מבצע חומת מגן.

החלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה התקבלה במועצת הביטחון לאחר שנזכרה בהחלטות 242 (1967), 338 (1973), 1397 (2002), 1402 (2002) ו-1403 (2002), דרשה המועצה הפסקת הצעדים הישראליים ברמאללה, כולל הרס תשתיות פלסטיניות.[1]

מועצת הביטחון חזרה על דאגתה מאירועים שהתרחשו באזור מאז ספטמבר 2000 ומהידרדרותם, בעיקר מפיגועים נגד אזרחים בישראל ובבית ספר פלסטיני בחברון. היא דרשה את סיום הכיבוש של מפקדתו של נשיא הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת. יתרה מזאת, הייתה דאגה מהכיבוש מחדש של ערים פלסטיניות והגבלות על חופש התנועה של אנשים וסחורות והצורך של כולם לכבד את אמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949.

ההחלטה חזרה על הצורך בהפסקה מוחלטת של כל מעשי האלימות, ודרשה מישראל להפסיק את הצעדים ברמאללה ובסביבתה ולהסיג את כוחות הכיבוש מערים פלסטיניות למוצביהם לפני ספטמבר 2000.[2] הרשות הפלסטינית נקראה להבטיח כי האחראים לפעולות הטרור יובאו לדין. ההחלטה גם הביעה תמיכה במאמצים דיפלומטיים נוספים של הקוורטט לענייני המזרח התיכון ואחרים באזור והכירה ביוזמה שאומצה בפסגת הליגה הערבית בביירות, שקבעה כי ניתן להשיג שלום בין ישראל לפלסטינים באמצעות נטישת הזכות לשיבה של פליטים פלסטינים בתמורה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 וחלוקת ירושלים.[3]

הצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה התקבלה בתמיכת 14 קולות, ובהימנעותו של נציג ארצות הברית. הנציגים האמריקנים ג'ון נגרופונטה וג'יימס קנינגהם הצהירו כי המדינה לא תתמוך ב"החלטה חד-צדדית" שלא גינתה במפורש את הטרוריסטים או את אלה שהעניקו להם מקלט. [4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Security Council demands immediate halt to Israeli measures in Ramallah, 'expeditious' Israeli withdrawal to pre-September 2000 positions". United Nations. 24 בספטמבר 2002. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Security Council demands end to Israeli measures in and around Ramallah". United Nations News Centre. 24 בספטמבר 2002. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Lowe, Vaughan; Roberts, Adam; Welsh, Jennifer (2008). The United Nations Security Council and war: the evolution of thought and practice since 1945. Oxford: Oxford University Press. p. 320. ISBN 978-0-19-953343-5.
  4. ^ Preston, Julia; Bennet, James (24 בספטמבר 2002). "U.N. Security Council Calls for End to Siege of Arafat". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)