החלטה 15 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 החלטה 15 של מועצת הביטחון של האו"ם
תאריך 19 בדצמבר 1946
ישיבה מספר 87
קוד S/RES/15 (מסמך)
נושא הקמת ועדה לבדיקת הפרות סדר בגבולות יוון, אלבניה, בולגריה ויוגוסלביה.
סיכום הצבעה

11 הצביעו בעד
0 הצביעו נגד
0 נמנעו

תוצאה התקבלה
הרכב מועצת הביטחון
חברות קבועות טיוואןטיוואן הרפובליקה הסינית
צרפתצרפת צרפת
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ברית המועצות (1923–1955)ברית המועצות (1923–1955) ברית המועצות
חברות לא קבועות אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
ברזילברזיל ברזיל
מצריםמצרים מצרים
מקסיקומקסיקו מקסיקו
הולנדהולנד הולנד
הרפובליקה העממית הפולניתהרפובליקה העממית הפולנית הרפובליקה העממית הפולנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החלטה 15 של מועצת הביטחון של האו"ם היא החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה פה אחד ב-19 בדצמבר 1946, הקימה ועדה שתחקור את טיבן של הפרות הגבול לכאורה לאורך גבול יוון עם אלבניה, בולגריה ויוגוסלביה, והמלצה על פתרון.

ההחלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה עסקה במהומות והפרות סדר שנגרמו על ידי מלחמת האזרחים ביוון, שהחלה במרץ 1946, בין הממשלה השלטת הפרו-דמוקרטית, צבא יוון השמרנים, המלוכנים והליברליים בתמיכה בריטית ואמריקאית מצד אחד, לבין הצבא הדמוקרטי של יוון (DSE), שהיה הזרוע הצבאית של המפלגה הקומוניסטית היוונית (KKE) מגובה בבולגריה, יוגוסלביה ואלבניה בעלות המשטר הקומוניסטי מהצד השני.

"השאלה היוונית", כפי שהייתה מכונה, הועלתה לראשונה על ידי ברית המועצות בינואר 1946, כשהאשימה את יוון בהתערבות בעניינייהם הפנימים של מדינות סמוכות.

נוסח ההחלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הואיל והוצגו בפני מועצת הביטחון הצהרות בעל פה ובכתב של ממשלות יוון, יוגוסלביה, אלבניה ובולגריה המתייחסות להפרות סדר בצפון יוון לאורך הגבול שבין יוון מחד לאלבניה, בולגריה ויוגוסלביה מאידך, אשר יש לחקור את התנאים, לדעת המועצה, בטרם תנסה המועצה להגיע למסקנות כלשהן לגבי המעורבים,

מועצת הביטחון,

מחליטה:

כי מועצת הביטחון תקים ועדת חקירה על פי סעיף 34 לאמנה כדי לברר את העובדות הנוגעות להפרות הגבול לכאורה לאורך הגבול בין יוון מחד לאלבניה, בולגריה ויוגוסלביה מאידך גיסא;

שהוועדה תהיה מורכבת מנציג של כל אחת מחברות מועצת הביטחון כפי שתקום ב-1947;

שהוועדה תופיע באזור לא יאוחר מ-15 בינואר 1947, ותגיש למועצת הביטחון במועד המוקדם האפשרי דו"ח על העובדות שנחשפו בחקירתה. הוועדה תמסור דיווחים ראשוניים למועצת הביטחון, ואם היא תראה בכך צורך או אם תתבקש על ידי מועצת הביטחון תציג דיווחים שוטפים למועצת הביטחון;

שלוועדה תהיה סמכות לנהל את חקירתה בצפון יוון ובמקומות אחרים באזורים אחרים של יוון, באלבניה, בולגריה ויוגוסלביה, כפי שהוועדה סבורה שיש לכלול בחקירתה על מנת להבהיר את הסיבות ואת צורתם של הפרות הגבול והפרעות שהוזכרו;

שלוועדה תהיה סמכות לקרוא לממשלות, לפקידים ולאזרחים של אותן מדינות, כמו גם למקורות אחרים שהוועדה תמצא נחוצים, לקבל מידע רלוונטי לחקירתה;

מועצת הביטחון תבקש מהמזכיר הכללי להתקשר עם הרשויות המתאימות של המדינות הנזכרות על מנת להקל על חקירת הוועדה באותן מדינות;

שכל נציג בוועדה יהיה זכאי לבחור את כוח האדם הדרוש לסייע לו, וכי בנוסף, מועצת הביטחון תבקש מהמזכיר הכללי לספק צוות וסיוע לוועדה כפי שהיא רואה צורך למימוש המהיר והיעיל של משימת הוועדה;

כי יוזמן נציג של כל אחת מממשלות יוון, אלבניה, בולגריה ויוגוסלביה לסייע בעבודת הוועדה כמקשר;

כי הוועדה תוזמן להציע כל הצעה שהיא תמצא מועילה למניעת חזרה של הפרות גבול והפרעות באזורים אלה.

הצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה קובלה בתמיכת 11 מדינות, כלל חברות המועצה בעת קבלתה.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה שהוקמה בעקבות ההחלטה כיהנה במשך כשנה, עד הסרת הסוגיה מסדר היום של מועצת הביטחון ב-15 בספטמבר 1947 בהחלטה 34.

החלטות 17, 23, 28, ו-34 עסקו גם הם בסוגיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסמך, באתר undocs.org