החלטה 61 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 החלטה 61 של מועצת הביטחון של האו"ם
תאריך 4 בנובמבר 1948
ישיבה מספר 377
קוד S/1070 (מסמך)
סיכום הצבעה

9 הצביעו בעד
1 הצביעו נגד
1 נמנעו

תוצאה התקבלה
הרכב מועצת הביטחון
חברות קבועות טיוואןטיוואן הרפובליקה הסינית
צרפתצרפת צרפת
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ברית המועצות (1923–1955)ברית המועצות (1923–1955) ברית המועצות
חברות לא קבועות ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
בלגיהבלגיה בלגיה
קנדהקנדה קנדה
קולומביהקולומביה קולומביה
סוריהסוריה סוריה
הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראיניתהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החלטה 61 של מועצת הביטחון של האו"ם היא החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה ב-4 בנובמבר 1948 על ידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות.

ההחלטה קבעה כי הפסקת האש שנקבעה בהחלטה 54 של מועצת הביטחון של האו"ם תישאר בתוקף עד שיושג הסדר שלום של המצב העתידי של ארץ ישראל. לשם כך הורתה המועצה על נסיגת הכוחות באזור בחזרה לעמדות שהיו ב-14 באוקטובר 1948, כאשר המתווך בפועל הוסמך לקבוע קווים זמניים שמעבר להם לא תתרחש תנועת חיילים. כמו כן קבעה המועצה כי אזורם נייטרליים ייקבעו באמצעות משא ומתן בין הצדדים, ובמידה והמשא ומתן ייכשל, אז בהחלטת המתווך בפועל.

ההחלטה גם מינתה ועדה המורכבת מחמש החברות הקבועות במועצה, יחד עם בלגיה וקולומביה, לייעץ למתווך בפועל, ואם אחד הצדדים או שניהם לא יעמדו בהחלטה, ימליץ המתווך למועצה על אילו צעדים נוספים לקחת במסגרת הפרק השביעי של מגילת האומות המאוחדות.

תשע מדינות תמכו בהחלטה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית התנגדה וברית המועצות נמנעה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]