החלמה (בית הבראה)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית הבראה  |
| מיקום |
רמת גן |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1934 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1934 |
| תאריך פירוק |
1948 |
| קואורדינטות | 32°05′10″N 34°49′06″E / 32.08616667°N 34.81838889°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   החלמה   מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
.jpg)
החלמה היה בית הבראה ששכן ופעל ברחוב הקשת (לימים רחוב משה שרת 27) ברמת גן, בין השנים 1934–1948. ב-19 במאי 1948, כאשר עבר מטכ"ל ההגנה ממשכנו בבית האדום, שלחוף ימה של תל אביב, לגבעת החלמה (שכונתה כך על שם בית ההחלמה, ולימים שונה שמה להר אברהם), מוקמו במבנה שניים מאגפי המטכ"ל של צה"ל.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית ההבראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1923 נוסדה בתל אביב "אגודת עזרה לעובדים חולים כרוניים ומבריאים",[2] על ידי קבוצת רופאים שבראשם עמדה ד"ר דבורה בלוך-בלומנפלד,[3] במטרה למנוע את התפשטותן של המחלות הכרוניות. להגשמת מטרה זאת פעלו חברי האגודה בין היתר להקמת בית הבראה על "ההר" ברמת גן – גבעת כורכר המתנשאת לגובה של שישים ושישה מטר מעל פני הים ומוקפת חורשת אורנים, ממנה אפשר היה להשקיף בשנות העשרים של המאה ה-20 על הים התיכון, נהר הירקון, שרשרת הרי יהודה, מושבי השרון והעיר תל אביב.
באותן שנים פעלו בארץ ישראל בית ההבראה במוצא, עם שלושים מיטות, ובית ההבראה על הר הכרמל, עם מאה ועשרים מיטות, שהיו שייכים לקופת החולים של ההסתדרות וקיבלו רק מחלימים שהיו חברי קופת החולים. האגודה שאפה להקים בית הבראה ציבורי שיקבל בין כתליו מבריאים מכל שכבות היישוב, כולל חברים משלוש קופות החולים שהיו קיימות אז, כללית, עממית ולאומית.[4]
אבן הפינה להקמת בית ההבראה הונחה בשנת 1926 על חלקה בשטח שישה וחצי דונם שהועמדה לרשות האגודה על ידי המועצה המקומית רמת גן.[5]
האגודה יזמה במבצעי התרמה רבים שנועדו לממן את התכנון ואת הבנייה.[6]
המבנה תוכנן על ידי האדריכל ורנר יוסף ויטקובר בסגנון הבינלאומי. התכנון המקורי כלל שלוש קומות על שטח של 800 מ"ר ובהן ארבעים חדרים ושלוש מרפסות.[7] בשל היעדר תקציב מתאים, נבנתה בתחילה רק הקומה הראשונה ובה עשרה חדרים עם שלושים מיטות. במרץ 1938 הונחה אבן הפינה לאגף חדש[8]שנפתח בשנת 1939. בסיום הבנייה שכן בית-ההבראה במבנה דו-קומתי ששטחו כ-2,500 מ"ר ובו 20 חדרים שהכילו 110 מיטות.[9][10]
במשך שתים עשרה שנות פעילותו טיפל בית ההבראה ב-17,666 מחלימים.[11] את דמי השהות במקום שילמו עבור המבריאים גופים שונים שכללו את עיריית תל אביב, ועד הקהילה בירושלים, התאחדות עולי גרמניה, קופות החולים, מִשען ולשכות הרווחה הסוציאלית.[12]
בראש הוועד המנהל של בית ההבראה "החלמה" עמד בשנות הארבעים של המאה ה-20 ד"ר יהודה אריה אברמוביץ,[13] שהיה באותה תקופה מנהל בית החולים "הדסה" בתל אביב. עם חבריו בוועד המנהל נמנו ד"ר דורה בלוך-בלומנפלד, ד"ר יעקב מיכלין, ד"ר א' גוברקובסקה ואברהם קריניצי.[11]
אחרי קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 במאי 1948, עם הכרזת המדינה, הופקעו בית ההבראה "החלמה" והבניינים בבעלות פרטית בקרבתו לצורכי ההגנה ופונו מדייריהם. אל המבנים הריקים הועברו בליל 18–19 במאי משרדי המטכ"ל ולשכות שר הביטחון והרמטכ"ל.[1]
במבנה בית ההבראה הכריז דוד בן-גוריון ב-26 במאי 1948 על הקמת "צבא הגנה לישראל", כאן הושבעו מפקדיו ב-27 ביוני 1948,[14] ומכאן נוהלה מלחמת העצמאות בחודשי ההכרעה.
בצהרי 3 ביוני 1948 הפציצו ספיטפיירים מצריים את מחנה המטכ"ל שעל גבעת החלמה ופגעו בלשכת שר הביטחון, עת שהה בה דוד בן-גוריון, ובלשכת הרמטכ"ל.
מספטמבר 1948 מיעט בן-גוריון להגיע ללשכתו ברמת גן, וניהל את ענייני המדינה מלשכתו בבית וילהלם אברלה, במתחם שרונה בתל אביב. במבנה בית ההבראה ברמת גן שוכנו משרדי אכּ"א ואג"א. בקומת הקרקע היו מחסני מִפקדת מחנה המטכ"ל וחדר האוכל. במאי 1949, בתום המלחמה הועתק מחנה המטכ"ל ממרומי גבעת החלמה למתחם מחנה מקלף שלמרגלותיה, ובפברואר 1955 הועבר המטכ"ל לקריה בתל אביב.
בניין "החלמה" לא חזר לשמש כבית הבראה. פניותיה הרבות של ד"ר בלוך-בלומנפלד לבן-גוריון "להחזרת המוסד לתפקידו הבריאותי" נדחו.[15]
מבנה בית ההבראה נרכש בשנת 1955 על ידי עיריית רמת גן,[16] אשר העבירה אליו את בית ספר שיל"ה. בשנת 1980, נקרא בית הספר על שמו של דוד בן-גוריון.[17]
בכניסה לבניין הותקנו שלטי זיכרון לציון משכנו הראשון של המטה הכללי של צה"ל ולפניו – בית ההבראה "החלמה".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוית אביעד (עורכת), צה"ל נולד ברמת גן, לשכת הדובר, עיריית רמת גן, יולי 2002
- ניר מן, תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1948–1955, צה"ל: המחלקה להיסטוריה, 2006
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על אודות מחנה המטכ"ל הראשון ברמת גן באתר בית אברהם קריניצי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 ניר מן, "בן-גוריון אצלכם בסלון", מקור ראשון - דיוקן, 19.5.2006, עמ' 1, 10–14
- ↑ נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה, 1998, עמ' 445–446
- ↑ דוד תדהר (עורך), "ד"ר דבורה (דורה) בלוך-בלומנפלד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1359
- ↑ אגודת עזרה לעובדים כרוניים ומבריאים, בית-ההבראה ברמת גן מהותו ותוכניתו, תל אביב תרפ"ט (עברית, יידיש ואנגלית)
- ↑ IDEA - ALM : אגודה לעזרה לחולים במחלות כרוניות - הקצאת מגרש, 1926, באתר www.infocenters.co.il
- ↑ IDEA - ALM : שרשרת הזהב/בית הבראה ברמת גן, 1928, באתר www.infocenters.co.il
- ↑ שירי דוברינסקי, שי זקש, תיק תיעוד – בית הספר בן-גוריון, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי, מרץ 2012
- ↑ אבן פינה לבנין החלמה, דבר, 10 במרץ 1938
- ↑ הארץ, 21.1.1939, גיליון 519, עמ' 6
- ↑ בבית הבראה החלמה, המשקיף, 12 ביוני 1939
- 1 2 יצחק זיו-אב, יעקב חורגין ש' שמואלי (עורכים), רמת-גן בת כ"ה, הוצאת המועצה המקומית רמת-גן, 1946, עמ' iii
- ↑ בית הבראה החלמה, דבר, 19 בפברואר 1937
- ↑ דוד תדהר (עורך), "ד"ר יהודה אריה אברמוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 485
- ↑ למחרת היום, ב-28 ביוני 1948, נערכו טקסי ההשבעה של כל יחידות צה"ל
- ↑ ראו תצלום מכתבהּ לדוד בן-גוריון (מחודש מרץ 1949) ברשימתו של שלמה נקדימון, "כש'הבור' היה 'גבעה'", ידיעות אחרונות, מוסף "מסלול", 1 במאי 2006, עמ' 4–5; ניר מן (תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1948–1955, 2006, עמ' 42) מביא את עדותו מ-2003 של חיים ישראלי, שהיה שנים רבות עוזרו של בן-גוריון במשרד הביטחון, לפיה בן-גוריון הוקיר מאוד את נכונותה של ד"ר דורה בלוך לארח את המטכ"ל: "עד אחרית ימיה, גם כשהייתה חצי עיוורת, היא הייתה מגיעה מִדֵי שבוע אל בן-גוריון, והוא אירח אותה בכבוד רב"
- ↑ IDEA - ALM : פרטי-כל מס' 59 מישיבת מועצת העיריה שהתקיימה ביום 21.2.1955, באתר www.infocenters.co.il
- ↑ IDEA - ALM : החלפת שם בית הספר שילה, באתר www.infocenters.co.il