החמישייה הקובנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החמישייה הקובנית, הידועה גם בשם חמשת מיאמי (חררדו הרננדז, אנטוניו גררו, ראמון לבאניינינו, פרננדו גונזלס ורנה גונזלס)[1] היו חמישה קציני ביון קובנים שנעצרו בספטמבר 1998 ומאוחר יותר הורשעו במיאמי בשל קשירת קשר לבצע פעילויות ריגול, קשירת קשר לביצוע רצח ופעלו כסוכני ממשלה זרה ופעילויות לא חוקיות אחרות בארצות הברית. החמישה שהו בארצות הברית כדי לרגל ולהסתנן לקבוצות קובניות-אמריקאיות כמו "אלפא 66", "קומנדו F4", "הקרן הלאומית הקובנית האמריקאית" ו"אחים להצלה" שהיו ארגונים שפעלו נגד קובה. הם היו חלק מרשת הצרעות ("La Red Avispa").

ממשלת קובה הודתה כי החמישה היו סוכני מודיעין בשנת 2001, לאחר שהכחישה זאת במשך שלוש שנים. נכתב כי הם שימשו כמרגלים על קהילת הקובנים הגולים של מיאמי ולא נגד ממשלת ארצות הברית.[2] קובה טוענת שהגברים נשלחו לדרום פלורידה בעקבות כמה פיגועי טרור בהוואנה שאורגנו על ידי המחבל האנטי-קומוניסטי לואיס פוסדה קרילס, פעיל לשעבר של סוכנות הביון המרכזית.[3]

החמישה ערערו על הרשעותיהם והחששות מהגינות משפטם זכו לתשומת לב בינלאומית.[4] הרכב של שלושה שופטים של בית הדין לערעורים באטלנטה הפך את הרשעותיהם בשנת 2005, תוך שהוא מביא את "הדעות הקדומות" של הקובנים הנאבקים קסטרו במיאמי, אולם בית משפט מלא דחה אחר כך את הצעת החמישה למשפט מחודש והשיב את ההרשעות המקוריות.[2] ביוני 2009 סירב בית המשפט העליון של ארצות הברית לעיין בתיק.[5] בקובה, החמישית נתפסת על ידי הממשלה כגיבורים לאומיים ומוצגת כמי שהקריבו את חירותם בהגנה על ארצם.[6]

רנה גונזלס שוחרר מהכלא ב-7 באוקטובר 2011, לאחר שהרצה שלוש עשרה שנות מאסר בפועל, כשנותרו שלוש שנות מאסר על תנאי.[7] הוא הורשה לחזור לקובה להלוויית אביו ב-22 באפריל 2013 ושופט פדרלי איפשר לו להישאר שם בתנאי שיוותר על אזרחותו האמריקאית.[8] פרננדו גונזלס שוחרר ב-27 בפברואר 2014.[9] שאר החברים שוחררו ב-17 בדצמבר 2014, בעסקת חילופי אסירים עם קובה עבור קצין מודיעין אמריקאי, שזוהה כקצין ביון אמריקאי בשם רולנדו סראף טרוחיו.[10] עסקת חילופי האסירים נעשתה במקביל לשחרור הקבלן האמריקני אלן פיליפ גרוס מהכלא הקובני, אם כי הממשלות טענו כי שחרורו של גרוס לא קשור לחילופי השבויים. חלק מהמשקיפים ראו באירועים אלה צעד ראשון בהקלת יחסי ארצות הברית–קובה, המכונה "ההפשרה הקובנית".[11]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The perfect storm: the case of the Cuban Five. Editora Politica. 2005. ISBN 9789590106774. The perfect storm: the case of the Cuban Five. Editora Politica. 2005. ISBN 9789590106774. The perfect storm: the case of the Cuban Five. Editora Politica. 2005. ISBN 9789590106774.
  • What lies across the water: the real story of the Cuban Five, by Stephen Kimber, Fernwood: 2013 ISBN 9781552665428

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החמישייה הקובנית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Miami Five wives again denied visas to visit their husbands". Amnesty International. אורכב מ-the original ב-December 5, 2011. נבדק ב-May 1, 2012.
  2. ^ 1 2 "Havana Complains About Conditions for Cuban Spy in U.S. Jail". International Herald Tribune. August 4, 2010.
  3. ^ Duncan Campbell (2008) 'Society has become more punitive', section The history of the Cuban Five.
  4. ^ Pat Denny, Green Left Online, Cuban Five ruling a "travesty of justice", #680, 2006.
  5. ^ Reuters, June 15, 2009, Top court won't review case of five Cuban spies.
  6. ^ The Washington Post, June 3, 2006, Cubans Jailed in US as Spies Are Hailed at Home as Heroes.
  7. ^ "Cuban spy free from Florida jail but must stay in U.S". Reuters. October 7, 2011.
  8. ^ Cave, Damien (May 3, 2013). "Judge Says Cuban Who Spied on U.S. Can Stay in Cuba". The New York Times. נבדק ב-May 4, 2013.
  9. ^ ABC News. "U.S. News - National News". ABC News. אורכב מ-the original ב-February 27, 2014.
  10. ^ "Journey to Reconciliation Visited Worlds of Presidents, Popes and Spies", The New York Times, December 17, 2014
  11. ^ Elise Labott, "Cuba releases American Alan Gross, paves way for historic easing of American sanctions", CNN (December 17, 2014).