החפרנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החפרנים
Hafra.jpg
סוגה מדע, חינוכי, ילדים
יוצרים

יגאל שפירא (גם עורך התוכנית)

רמי פרג
כותבים רמי פרג
יגאל שפירא
משה מלכה
דודו ארז
בימוי

סיוון מגזניק (ראשי)

איתן כהן
מנחים דודו ארז
משתתפים מירב פלדמן
יובל סגל
רחלי רוטנר (עונות 1-5)
משה מלכה
אילן רוזנפלד (עונה שנייה)
איתמר וסרמן
איתי לוקץ' (עונות שלישית וחמישית)
תמר עמית יוסף (עונה שישית)
אביתר ליכטנשטט (עונה שישית)
פרסים פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה למגזין לילדים ונוער הטוב ביותר (2017)
ארץ מקור ישראלישראלישראל
שפות עברית
מספר עונות 6
מספר פרקים 200
הפקה
מפיק גיא וסרמן
מפיקים בפועל

אלה חפץ (עונה 1)
עידית נחומי (עונה 2)

מיכל שילון (עונה 3–6)
חברת הפקה אולפני הרצליה
עורכים

יגאל שפירא (תוכן)
גל רימר (וידאו, עונות 1–2)

מתן אוחנה (וידאו, עונה 3)
אורך פרק 24 דקות
שידור
רשת שידור הטלוויזיה החינוכית הישראלית (31 באוגוסט 2014 - 14 באוגוסט 2018)
כאן חינוכית (15 באוגוסט 2018 - רץ)
תקופת שידור מקורית 31 באוגוסט 2014 – רץ
קישורים חיצוניים
החפרנים

החפרנים היא תוכנית טלוויזיה מדעית קומית ישראלית, בהנחיית דודו ארז, ובהשתתפות מירב פלדמן, יובל סגל, רחלי רוטנר. התוכנית זכתה בשנת 2018 בתואר התוכנית הטובה ביותר בקטגוריית מגזין ילדים ונוער על ידי האקדמיה לטלוויזיה.

התוכנית עלתה לשידור ב-31 באוגוסט 2014 בערוץ הטלוויזיה החינוכית הישראלית, ובערוץ 2. ב-22 במרץ 2015 עלתה לשידור העונה השנייה, וב-20 בדצמבר 2015[1] עלתה לשידור העונה השלישית. התוכנית זמינה לצפייה גם בערוץ ה-YouTube של הטלוויזיה החינוכית. החל מאוגוסט 2018 לאחר סגירת הטלוויזיה החינוכית, התוכנית עברה לשידור בערוץ כאן חינוכית. התוכנית זמינה גם ב- yesVOD kids, סלקום tv, פרטנר tv וHOT VOD Young.

עונה רביעית של התוכנית צולמה בין החודשים יולי-ספטמבר 2016 ועלתה לשידור ב-25 בדצמבר 2016. בנובמבר 2016 החלו צילומי העונה החמישית, ששודרה ביולי 2017. ב-1 ביולי 2018 עלתה לשידור העונה השישית של התוכנית.

בכל תוכנית הצופים שולחים אל צוות החפרנים שאלות מצולמות בווידאו, וצוות החפרנים נשלח לברר את התשובות. במהלך התוכנית מתארחים גם מומחים אמיתיים כגון: רופאים, פיזיקאים, אקולוגים, תזונאים, מרצה לחקר המוח, מרצה למדע פופולרי, גנטיקאי, היסטוריון, אמן חושים ועוד.

התוכנית עוסקת בין היתר בשאלות: מדוע לפיראטים יש רטייה, האם יהיה סוף לעולם, מי המציא את ריצת המרתון, האם אפשר לנוע במהירות האור, האם מסע בזמן אפשרי, מי המציא את השוקו, מדוע שמים נרות על עוגת יום הולדת ונושפים עליהם תוך בקשת משאלה, מדוע הזאבים מייללים לכיוון הירח, מי באמת גילה את אמריקה, איך הומצא הא"ב העברי, מהו חור שחור, מהו ואיך נוצר גולם, מהי קומדיית מצבים ועוד.

במהלך הסדרה נערכו תוכניות מיוחדות (ספיישלים), שיוחדו לנושא אחד: ספיישל חלל (הכולל פרודיה על התוכנית מסע בין כוכבים, תוך הפיכת האולפן של החפרנים לחללית), ספיישל גיבורי-על (קיימים ארבעה פרקים בנושא), ספיישל ארצות הברית (בהשתתפות קונסול ישראל בניו יורק, אלון פנקס), ספיישל סין, ספיישל ספורט, ספיישל אימה, ספיישל מיתוסים, ספיישל דרקונים, ספיישל הומור, ספיישל זהב, ספיישל סאונד, ספיישל גרעיני, ספיישל בחירות (בהשתתפות הפובליציסט בני ציפר) וספיישל עבר (לקט פיקטיבי מתוך תוכניות, שכביכול צולמו לפני אלפי שנים, כדי להמחיש את התפיסות המוקדמות של האנושות בענייני מדע) ועוד.

באולפן החפרנים נמצא "מקלחון הזמן", המאפשר לשגר את החפרנים לעבר, לעתיד ולחלל.

במהלך התוכנית, הכתבים מוצגים כ"חפרנים". למירב, יובל, רחלי ומשה מלכה נוסף שם המשפחה "קידר", בנוסף לשם משפחתו המקורי, ללא הסבר. במהלך העונות נכנסו לשימוש הביטויים "צ'קגו" (כינוי למצב של כאוס ובלאגן), "זה - חמור!", "לא נעים", "הו, טורבלד", ו"מבחינתי העניין חפור", שנאמרים דרך קבע בתוכנית.

בעונה השישית היו שינויים בתוכנית כגון: אולפן חדש ושינויים בצוות השחקנים, כשאת מקומה של רחלי רוטנר תופסים תמר עמית יוסף ואביתר ליכטנשטט.

פינות קבועות בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טריוויה - דודו, מציג שני קטעים שעוסקים באשליה כלשהי ושואל את הצופים בבית מה סוג האשליה בה מדובר. בסוף התוכנית דודו ארז חושף את הסוג האשליה.
  • כרוב הזהב – שעשועון פיקטיבי שנועד ללמד פרט טריוויה במסווה של שעשועון, בהשתתפות שני מתמודדים קבועים: מירב פלדמן ויובל סגל. המנחה דודו ארז מציג פרט טריוויה, מירב פלדמן נשאלת האם היא ידעה את פרט הטריוויה, היא עונה ש"כן", ויובל סגל נשלח למשרדו של דודו, משם הוא יכול לקחת כל מה שהוא רוצה, במשך 30 שניות, לקול צעקותיה של פלדמן: "את המיקרו". השעשועון הוא פארודיה על "כלוב הזהב".
  • יובל מפסיד בהתערבות לד"ר רוני – יובל מתערב עם ד"ר רוני טייכר בעניין מדעי, ד"ר רוני עורך באולפן ניסוי, ומוכיח את צדקתו. ההפסד של יובל בהתערבות מסבך גם את דודו ארז, שנאלץ לעמוד גם הוא במשימת ההפסד: ריקוד סטפס, ביצוע קטע פנטומימה, ריקוד ברייקדאנס, גירגור מים תוך כדי שירה וכו'.
  • שאלות שהתשובה עליהן היא לאדודו ארז מציג שאלה שהתשובה עליה היא "לא", כשאת ה"לא", בכל פעם אומר אדם אחר, בקטע וידאו מצולם.
  • לצוף על המיליון – דודו ארז ויובל סגל עורכים תחרות בין חפצים - מה יצוף ומה ישקע.
  • זה לא קסם, זה גדעון – אמן החושים גדעון זגהר מדגים אשליה המבוססת על מדע, ומסביר את ההגיון המדעי שבבסיסה.

עונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קסם נגד מדע – הקוסם יובל סגל קידר מתחרה בגיא המדען. על גיא ויובל מוטלת משימה, יובל מצהיר שהוא יעמוד במשימה באמצעות קסם, כשגיא המדען מבצע את המשימה באמצעות- המדע. גיא המדען תמיד מנצח ויובל שלא עומד במשימה, מעלים את עצמו באמצעות קסם. פינה זו היא מעין המשך לפינה "יובל מפסיד בהתערבות לד"ר רוני".
  • מבזק תודה - אומן התודות הבינלאומי, משה מלכה מודה לדמות כלשהי שעזרה לאנושות, כמו למשל וולט דיסני. לעיתים רחוקות מבזק התודה הופך ל"מבזק התנצלות ותודה" שבה מתנצל ומודה בפני דברים כמו למשל 2 דרקוני קומודו.
  • חדר ניתוח קידר – יובל סגל קידר ורחלי רוטנר קידר משחקים רופא ואחות ראשית בבית חולים. בכל פינה הם מנסים לנתח את דודו ארז בכל דרך אפשרית, אחרי שהוא מספר להם שקרה לו משהו - לא חמור במיוחד (העור שלו התקמט עקב שהות ארוכה במים וכו'). דודו מתחנן בפני יובל ורחלי שלא לנתח אותו, ודוחק בהם להתקשר לרופאה אמיתית. רחלי ויובל מתקשרים לבסוף לרופאה אמיתית (ד"ר קרן לנדסמן) שמסבירה להם על התופעה, ושאין צורך בניתוח. בסוף הפינה יובל משכנע את הצופים לצפות גם בפרק הבא, כשכתוב על המסך "המשך יבוא", ללא סיבה מוצדקת.
  • תותח הכסףשעשועון טריוויה שבו מוצגת שאלה לצמד משתתפים. אם אחד המתמודדים עונה תשובה נכונה, הזוג זוכה באינסוף שקלים, ואם לא - המתמודד השני משוגר לאוויר באמצעות תותח הכסף. בכל פרק נבחרים באקראי כביכול על ידי המחשב של התוכנית - יובל סגל קידר ומירב פלדמן קידר, ומירב עונה את התשובה הנכונה רק אחרי שיובל כבר משוגר לאוויר, ולכן לא זוכה בכסף. דומה במעט ל "כרוב הזהב" מהעונה הראשונה. מעין פרודיה על "משאבת הכסף".
  • החפרנטרוקים – חבורת גיבורי על שמנסה להציל את העולם מפני בעיות, שאינן באמת בעיות. בכל תוכנית צוות החפרנים צופים בדודו ארז שמופיע על מסך טלוויזיה, ומספר להם על "בעיה", כביכול (כדור הארץ נוטה בזווית, במרכז גלקסיית שביל החלב קיים חור שחור וכו'). החפרנים לא מקשיבים עד הסוף לדבריו של ארז, ומחליטים שמדובר בבעיה חמורה שיש לפתור. החפרנים הופכים לגיבורי על - החפרנטרוקים (שמם נלקח מ"רובוטריקים", אך הם עצמם דומים לפאוור ריינג'רס). רגע לפני שהחפרנטרוקים מתקנים את המצב, ארז מגיע לאולפן כשבידו כוס תה, מופתע מהלבוש שלהם, ומסביר להם שה"בעיה" איננה באמת בעיה, ויש להשאיר את המצב על כנו. הוא שולח אותם אל חדר ההלבשה, כדי שיחליפו בגדים לקראת התוכנית. בעונה השלישית הפינה התפתחה לפינת הניסוי המדעי.
  • המירוץ לתרוודתוכנית מציאות העוסקת באוכל. מידי תוכנית מתקיים ב'מרוץ לתרווד' גמר גדול, כשרחלי ויובל (המשתתפים היחידים בגמר) מקבלים את משימה הגמר החגיגית מהמנחה (ארז שמצולם מאחור). רחלי פונה למצלמה, ומסבירה על שלל תופעות הקשורות באוכל, וזאת על חשבון זמן המשימה, מה שגורם לצמד להפסיד בגמר, אבל לחזור גם בתוכנית הבאה, לעוד גמר גדול.
  • צחוק מהעובדה – פינת סטנדאפ, ובה יובל מספר בדיחת סטנדאפ, שבבסיסה עובדה מדעית. יובל לא מצליח להצחיק את הקהל, זוכה לקריאות 'בוז', ומסולק מהבמה. מיד אחריו עולה לבמה הסטנדאפיסט מני גנרי (יגאל שפירא), שמצליח להצחיק את הקהל באמצעות בדיחה על תא כפפות
  • ממש לא עובדה – פינת התחקירים של רחלי רוטנר ויובל סגל. בפינה, רוטנר מביאה לצופים מיתוסים וסיפורים שאינם נכונים. המיתוסים נבדקים על ידי התחקירן יובל סגל, שבכל פעם נכשל באימות המידע שמובא לצופים, שכן מדובר במיתוסים ולא בעובדות.

עונה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסע בין חפרנים - מעין פרודיה על "מסע בין כוכבים" - חללית החפרנים טסה ברחבי היקום בחיפוש אחר מקום אלטרנטיבי לכדור הארץ עבור האנושות, לאחר שכדור הארץ הושמד בטעות על ידי יובל סגל. המפקד העליון (יגאל שפירא, עורך התוכנית) מזהיר את החפרנים מפני סוכנת הנדל"ן הבין גלקטית מירב פלדמן קידר, שאכן מגיעה בכל פרק, ומנסה למכור לחפרנים מקום חלופי לכדור הארץ, בעייתי בכל פעם מסיבה אחרת. (סופר נובה וכו').
  • מי שואל את מי שנופל על מאה - הכסף - דודו ארז מנחה את המגה-שעשועון שמכיל כל גימיק אפשרי בתחום השעשועונים. בתחילת השעשועון נבחרים המתמודדים (מירב ויובל), דודו ארז מסביר את כללי השעשועון, שאינם ברורים לאף אחד (הסבר ארוך במיוחד עד כדי שקופית "אחרי כמה שעות"), יובל בוחר את שואל השאלה (תמיד בוחר בדודו), השאלה מכוונת למירב, שלא יודעת את התשובה הנכונה, אבל לא נופלת דרך הרצפה, בגלל תקלה טכנית. בסופו של דבר יובל שבודק את מנגנון הנפילה - נופל בעצמו, לנוכח אדישותם של דודו ומירב. הפינה היא פארודיה על שעשועונים רבים המשודרים בטלוויזיה, על שלל הגימיקים שלהם. דומה למעט ל"כרוב הזהב" ול"תותח הכסף".
  • החפרנטרוקים (פינת זעמו של הפרופסור) - חבורת גיבורי על שמנסה להציל את העולם מפני בעיות, ונכשלת במשימה, אבל העולם ניצל בזכות אלון שחם מגן המדע שבמכון דוידסון, שעומד במשימה באמצעות ניסוי. החפרנטרוקים נשלחים להציל את כדור הארץ, על ידי המפקד שלהם דודו ארז, בכל פעם מפני פרופסור רשע אחר (הרובוט הירושלמי - זורג שלוש מאתיים וכו'), שמאיים להשמיד את העולם אם לא תיפתר חידה מדעית (כמו הפקת לבן מאדום, ירוק וכחול או הוכחה שבלי אבק אין שלג). החפרנטרוקים לא מספיקים להגיע בזמן לאולפן, בכל פעם מסיבה אחרת, ובינתיים דודו ארז משתמש במדען אמיתי, כדי לפתור את החידה שהציג הרשע (המדען מבצע ניסוי באולפן, להוכיח את פתרון החידה), וכך כדור הארץ ניצל. החפרנטרוקים שמגיעים לאולפן באיחור - ננזפים על ידי דודו, שבכל פעם מופתע לגלות מחדש שכוח העל היחיד שלהם הוא להחליף בגדים במהירות על.
  • החידה הלשונית לעודד פז - מירב פלדמן נשלחת לעבר, למצוא מקור של ביטוי עברי, בדרך כלל בתקופת התנ"ך, ועל עודד פז בלבד לגלות מהו אותו ביטוי. אחרי הצגת החידה, להקת החפרנים מנגנת באולפן כדי להעביר את הזמן (כל החפרנים), עד שעודד פז יתקשר לאולפן, והוא אכן מתקשר ופותר את החידה בהצלחה, אבל לא זוכה בפרס, למורת רוחו. הפינה מהווה פרודיה על פינות "זהו זה". פינה לא קבועה, אשר נתנה השראה לפינה "פרסומת מזויפת אחת וחזרנו".
  • קונג פו סגל - יובל סגל קידר סאן (לוחם יפני) הוא "האחד", ועליו להילחם בקיסר מינג הרשע, אבל מאחר שהוא לא יודע להילחם, הוא מנסה ללמוד את רזי הקונג פו מהמאסטרית רחלי רוטנר קידר סאן, שמתעקשת ללמד אותו תובנות פילוסופיות ורוחניות, ולא לחימה פיזית. פינה זו לא שודרה בקביעות.
  • פרסומות מהעבר - ערוץ קניות פקטיבי מהעבר, שבו מירב פלדמן קידר מנסה למכור מוצרים ישנים (ראשית הצירים, סדרת פיבונאצ'י וכו'), כאשר דודו ארז מאוכזב מהמוצר שהיא מביאה, וגוער בה על כך שאף אחד לא יקנה את המוצר. דודו ארז מתאכזב בכל פעם שלא מדובר בקוצץ סלט, לו הוא חיכה, ובסוף כל פינה הוא מסלק את מירב, וקורא לאישה אחרת שאכן מביאה קוצץ סלט, אך דודו בכל זאת מאוכזב, בכל פעם מסיבה אחרת הקשורה בקוצץ הסלט (הסלט יוצא מושי וכו').

עונה רביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קידר הטבעות – פארודיה על סרטי פנטזיה, ובמיוחד על טרילוגיית שר הטבעות. דודו ארז נקלע ליער קסום, בו הוא פוגש חבורה מקומית שמנסה למצוא את 'טבעת הכוח', וכך להציל את העולם. החבורה כוללת את הקוסם יובל, הלוחמת רחלי, והגמדה מירב, שמציעים לדודו להצטרף להרפתקה, שכן הם זקוקים למנחה טלוויזיה, אך דודו מסרב, בכל פעם בתירוץ יומיומי אחר. הקוסם יובל מתעקש להוכיח לדודו שהוא קוסם, באמצעות קסם, שמתברר כתופעה מדעית ידועה.
  • החפרנטרוקים (פינת יסודות) – המשך לפינת החפרנטרוקים בעונה השלישית. השקרנטרוקים, חבורת רשעי-על שמאיימת להשמיד את העולם, אלא אם מישהו בתוכנית טלוויזיה כלשהי, יסביר על יסוד כלשהו מהטבלה המחזורית. דודו ארז מיד פונה לחפרנטרוקים, חבורת גיבורי העל שמתיימרת להציל את העולם, כדי שהם יצילו את העולם מפני השקרנטרוקים, אלא שבכל פינה הם מתחמקים מהצלת העולם, תוך שימוש בתירוץ קלוש אחר. דודו ארז נאלץ לפנות למדען אבי סאייג, שמסביר על אותו יסוד, וכך מציל את העולם מפני השקרנטרוקים.
  • בום הכסף – דודו ארז מנחה שעשועון פיקטיבי שבו פצצה נמצאת באולפן, ואם המתמודדים לא עונים על השאלה, הפצצה מתפוצצת והורסת את האולפן (מה שאכן קורה מדי פינה). המתמודדים הקבועים בשעשועון הם יובל סגל קידר, ומירב פלדמן קידר, שנבחרים כביכול מתוך 10,000 מתמודדים (שכולם מירב פלדמן ויובל סגל). סגל ופלדמן נשאלים שאלת טריוויה, לא יודעים מה התשובה, והפצצה מתפוצצת בכל פעם, למורת רוחם של המשתתפים ושל המנחה. הפרס בשעשועון הוא אגרטל, בחסות משה מלכה, אומן ההתנצלויות הבינלאומי, שמתנפץ בכל פעם, כשהאולפן ניזוק מהפצצה. פרודיה על "תותח הכסף", פינה בתוכנית בעבר.
  • פינת המהפכות – רחלי רוטנר משמשת ככתבת, המדווחת מהפגנה שמתרחשת אי שם בהיסטוריה. ההפגנות הן נגד/בעד תופעות טכנולוגיות, חברתיות או כלכליות, כמו למשל: הפגנה נגד מהפכת הדפוס, הפגנה בעד המסחר ועוד. המפגין הראשי הוא יובל, שמסביר מדוע הוא מפגין נגד/בעד המהפכה, ומבין בכל פעם שהדברים אינם כה חד משמעיים כפי שהוא חשב, ולמעשה ללא אותה מהפכה, ההפגנה לא הייתה יכולה להתקיים, או הייתה יכולה להתקיים. הפינה מביאה לצופים את היתרונות והחסרונות של מהפכות שונות בהיסטוריה.

עונות שלישית ורביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פארק החפרנים - החפרנים משיקים פארק שעשועים נושאי (פארק הפטריות, פארק הפחמן, פארק הסוכר וכו'), לאחר שפארק הדינוזאורים יצא מכלל שליטה. רחלי רוטנר מדווחת ממסיבת העיתונאים של השקת הפארק החדש, דודו ארז (מנהל הפארק) מכריז על השקת הפארק, ומבטיח שהפעם - שום דבר הפעם לא יכול להשתבש. אחרי כמה דקות הוא מתבדה, כשבכל פעם הפארק יוצא מכלל שליטה.

עונות שלישית, חמישית ושישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תשובה קצרה לשאלה ארוכה - אחת משאלות הצופים המופנות לדודו, אשר נותן ליובל או לרחלי לענות עליה בתשובה מסכמת במילה אחת בלבד או במשפט אחד. הפינה היא מעין פינת המשך ל"שאלות שהתשובה עליהן היא לא" מהעונה הראשונה.

עונות רביעית וחמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרסומת מזויפת אחת וחזרנוטל מוסרי מככב בפרסומת למוצר פיקטיבי עם רקע יפה, ומתנגנת מנגינה. דודו ארז נכנס לפרסומת, עוצר את המנגינה והרקע, ומסביר למוסרי ולצופים על המניפולציה שמתבצעת בפרסומת שמוסרי עושה בכל הקשור למוצר עצמו, שמו של המוצר והאריזה שלו. למשל: מדוע הדמויות המצוירות על אריזות של דגני בוקר מביטות למטה, מדוע הרבה מוצרים מכילים בשמם מספר, מדוע סמלילים של חברות מזון הם בדרך כלל בצבע אדום ועוד.
  • טקס פרסי העולם – פארודיה על טקסי חלוקת פרסים. דודו ארז ורחלי רוטנר מכריזים על זוכה מבין ארבעה מועמדים, ויובל סגל מגיע לקבל את הפרס בשם הזוכה. למשל: פרס לחיה המהירה בעולם, פרס לחיה הוותיקה בעולם ועוד.

עונה חמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבורת משימה בלתי אפשרית באמת – פארודיה על תוכנית הטלוויזיה וסרטי הקולנוע- משימה בלתי אפשרית. חבורת סוכנים מקבלים משימה מהמפקד שלהם (דודו ארז), כשהמשימה בלתי אפשרית באמת, תוך דגש על זה שאי אפשר לבצע אותה. למרות זאת, הם ניגשים למשימה, נכשלים, וננזפים על ידי המפקד. למשל- לגרום לפיל לקפוץ במקום. הפינה מסתיימת בדרך כלל בפיצוץ כדור הארץ.
  • החפרנטרוקים אפוקליפסיה – המשך לפינת החפרנטרוקים. השקרנטרוקים השתלטו על העולם, ובני האדם ובראשם החפרנטרוקים חיים במחתרת. החפרנטרוקים מצליחים לתקן את מקלחון הזמן, שולחים בזמן את חפרנטרוק יובל, למנוע מהשקרנטרוקים שבעבר, להשתלט על העולם. (פינת ניסויים מדעיים, בכיכובו של גיא המדען).
  • המירוץ לאורגן – פארודיה על תוכניות המציאות שעוסקות במוזיקה. דודו ארז מנחה תוכנית מציאות, שבה מגיעה בכל פעם מירב, מנסה לשיר, כשמתברר לה שהיא אמורה ללמד משהו שקשור למוזיקה, ולא לשיר. השופטים הם יובל, דודו ורחלי.
  • מז"פ הרצליה – בכל פינה דודו נתקל בבעיה, ומי שמתגייסים לעזרה הם- צוות מזפ הרצליה- יובל סגל ומירב פלדמן, שמנסים לפתור אותה, ונכשלים.
  • מה חשבו פעם – פארודיה על שעשועון, אותו מנחה דודו ארז, ובמסגרתו המתחרים, יובל סגל ומירב פלדמן, צריכים לגלות מה חשבו בעניין מדעי מסוים בעבר. כדי לגלות את התשובות, עוברים לקטע מהשעשועון הנוסטלגי, "מה יחשבו בעתיד", שמציג את התפיסה הקדומה באותו נושא. כדי לגלות את התשובה, עוברים לקטע מהשעשועון "מה חשבו פעם", ולאחר מכן עוברים לשעשועון "מה יחשבו בעתיד", ושם אומרים שהם לא יכולים עם כל קפיצות הזמן הללו משום שהם בכל זאת טלוויזיה של פעם
  • באטל אבולוציה - פינת ראפ בה יובל סגל מתווכח עם לוקאץ' על סוגיה אבולוציונית. בכל באטל יובל מנצח ומציג את הדעה הרווחת בנושא האבולוציה. כל פינה מסתיימת בסולו אקורדיון של דודו ארז שמוביל למעברון.

עונות ראשונה עד חמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבזק ההתנצלותהתנצלות שנועדה לתקן טעות היסטורית, או תפיסה שגויה שהושרשה. את הפינה מגיש דודו ארז יחד עם אומן ההתנצלויות הבינלאומי, משה מלכה, שמתנצל בפני: גלילאו, חיפושית פרת משה רבנו, הירח וכו'. לעיתים נדירות מבזק ההתנצלות הופך להיות מבזק תודה, במסגרתו משה מלכה מודה לאישיות מדעית או היסטורית על תרומתה לאנושות. בספיישל בחירות נעשה מבזק מה נסגר איתכם?! עם אומנית המה נסגר איתכם, רחלי רוטנר. לעיתים רחוקות אף יותר נהפך המבזק סליחה למבזק סליחה?! שבו דודו מבקש בפני משה להתנצל בפני דמות היסטורית והוא מסרב בעודו מפרט את חטאיה של הדמות ואז באה הדמות ומתנצלת. לעיתים רחוקות אף יותר נהפך המבזק סליחה?! למבזק התנצלות וסליחה?! שבו מתנצל משה בפני דמות היסטורית והדמות ההיסטורית מתנצלת לפניו (כמו האננס).
  • שיחה מיותרת עם התוכנית שאחרינו - בסוף כל תוכנית, דודו ארז מנהל שיחת חולין עם המנחה של התוכנית הבאה, לרוב זה יובל סגל, שבכל פעם נקראת בשם אחר. המנחה מספר בהתלהבות במה תעסוק תוכניתו, אך מגלה שמדובר בדיוק באותם נושאים בהם עסקו החפרנים, מבין שהתוכנית שלו זהה לחלוטין, מבטל את התוכנית שלו, מפזר את הצוות שנמצא איתו, ומבקש מארז לחזור ללוח השידורים הרגיל של החינוכית. פינה זו מהווה, למעשה, סיכום קצר של כל הדברים שנלמדו באותו פרק.

עונה שישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדגים- יובל, דודו ומירב מופיעים בתור דגים בתחילת התוכנית ובסופה. כאשר בסוף התוכנית הם מופתעים ממה שלמדו בתוכנית.
  • חוק וסדק – פארודיה על סוגת הדרמה המשפטית בטלוויזיה, תוך עיסוק בחוקי הטבע. מירב מגיעה בטעות מידי פינה, למשרד עורכי הדין יובל את סגל את קידר, שם עו"ד יובל סגל קידר מציעה לה להגיש תביעה נגד חוקי הטבע. בבית המשפט מירב נדהמת לגלות שמי שמסנגר על חוקי הטבע הוא עו"ד סגל קידר בעצמו. השופט (דודו ארז) דוחה את התביעות השונות, ומשית קנסות ועונשים על מירב.
  • המשקיענים – פארודיה על תוכניות המציאות שעוסקות בהצעה של המצאות חדשות לפאנל של בעלי הון. מידי פינה מירב מציגה המצאה מדהימה, אבל למורת רוחה- מישהו ממש לפניה- כבר הציע את אותה הצגה בדיוק. הפינה היא מעין המשך לפינה "המירוץ לאורגן" מהעונה החמישית.
  • מירבליאו – פארודיה על התוכנית גלילאו- מירב מנחה תוכנית מדע וידע שבה מוצגות עובדות לא מדויקות, דודו ארז נכנס לאולפן של מירבלאו, ומתקן אותה. מירב מגרשת אותו, ועורכת בסוף כל פינוי ניסוי מדעי טריויאלי, כמו למשל- הידעתם שאם מערבבים מים במים- זה הופך למים (פארודיה על הניסויים המדעיים הכביכול מבדרים). משפט הסיום הקבוע של מירב: "מי היה מאמין שמדע יכול כל כך לבדר." הפינה צולמה באולפן המקורי של התוכנית 'גלילאו' (הסמוך לאולפן החפרנים).
  • עושים צחוק – פארודיה על תוכניות פאנל קומיות. בכל תוכנית מתארחים הסטנדאפיסט הפיקטיבי מני גנרי (יגאל שפירא, עורך התוכנית), הסטנדאפיסט יובל סגל קידר, ופנטומימאית. מני גנרי מספר את הבדיחה הקבועה שלו (על תא כפפות ברכב) וזוכה לתשואות המנחה (דודו ארז) והקהל, ויובל מספר בדיחה תוך שימוש בקונבנציה מדעית, שמוכיח מי שבמקרה בכל פעם נמצא באולפן דר אבי סייג ממכון דוידסון. הפינה היא מעין פינת המשך ל"צחוק מהעובדה" מהעונה השנייה.
  • מסע מיותר בין חפרנים – כדי ללמוד על תופעות פיזיקליות שונות, צוות החפרנים טס לחלל באמצעות ספינת החלל החפרנטרפייז. כשמפקד החללית דודו ארז, נתקל בדילמה- האם לנצל את שאריות הדלק שבחללית ללמוד על התופעה, או להציל את ספינת החלל. מידי פינה ההחלטה היא ללמוד על התופעה.
  • מכתב תלונה - אומן ההתנצלויות הבינלאומי משה מלכה, כותב מכתב נזיפה בתוכנית, על זה שלא הוזכרו עובדות רלוונטיות. דודו ארז מסביר לו שהוא חלק מהתוכנית, וגם מכתב הנזיפה, ולכן זה נחשב למשהו שהוזכר בתוכנית. הפינה היא מעין המשך של מבזק ההתנצלות מהעונות הקודמות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלכסנדר כץ, 'החפרנים' של החינוכית חוזרת לעונה שלישית ב-20 בדצמבר, באתר אייס, 9 בדצמבר 2015


הקודם:
2015, 2016גלילאו
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה - המגזין לילדים ולנוער הטוב ביותר
2017 – החפרנים
הבא:
2018 – להציל את חיות הבר