הטבח בבית הספר קלן
.jpg) | |
| תאריך | 11 ביוני 1964 |
|---|---|
| מקום | קלן, גרמניה המערבית |
| קואורדינטות | 51°01′00″N 6°53′26″E / 51.0167°N 6.89056°E |
| סוג |
רצח המוני, school massacre  |
| נשק | להביור, אלה, חנית |
| הרוגים | 11 (כולל הרוצח, שהתאבד) |
| פצועים | 22 |
| מבצע | וולטר סיפרט |
| מספר מפגעים |
1 |
 | |
  | |
הטבח בבית הספר קלן היה אירוע רצח המוני שהתרחש בבית הספר היסודי הקתולי בקלן, גרמניה המערבית, ב-11 ביוני 1964. מבצע הטבח, וולטר סיפרט, הידוע גם כ"שטן האש מוולקהובן", תקף את הנוכחים בעזרת להביור מתוצרת ביתית, אלה, וחנית, ורצח שמונה תלמידים ושני מורים תוך פציעתם של עשרים ושניים אחרים. כאשר המשטרה הגיעה לשטח בית הספר נמלט וולטר מהמקום והרעיל את עצמו. הוא נלקח לבית החולים ומת באותו הערב.[1][2][3]
המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ווילי וולטר סיפרט (19 ביוני 1921 - 11 ביוני 1964) נולד בביקנדורף, קלן, גרמניה.[4] בנו הבכור של נפח זכוכית, סיים סיפרט את חינוך החובה שלו בהרנפלד והחל לעבוד כשוליה אצל חרש מתכת במפעל למכונות, התלמדות אותה סיים בהצלחה ב-1939. ב-1941 גויס ללופטוואפה והוצב בבית הספר לטכנולוגיית לחימה של חיל האוויר. קודם במהרה לדרגה סמל והוצב בסוללת נ"מ, ועם תבוסתה של גרמניה הנאצית נפל בשבי כאסיר מלחמה למשך מספר חודשים.
בתום המלחמה עבד במפעל לייצור כלי רכב לפני שהצטרף למשטרה ב-14 בנובמבר 1945. ב-23 באוגוסט 1946, קיבל טיפול רפואי עבור בעיות שיעול כרוניות, ולאחר שנבדק בידי רופא מומחה אובחן כחולה שחפת בריאתו הימנית ושוחרר מעבודתו במשטרה. מאותו יום והלאה ניסה סיפרט לקבל סיוע מגורמי הרווחה, אשר לטענתו התייחסו אליו באופן לא הוגן ורימו אותו מפנסיית המלחמה שלו.
ב-1953 מחלת השחפת שלו התגלתה כרדומה וסיפרט טען כי יכולתו לקיים את עצמו צנחה בכ-30%, על אף שכל קשר בין מחלתו ובין מאסרו במהלך המלחמה נשלל. סיפרט התנגד לכך בתוקף והאשים את רופאיו בכתיבת מסמכים רפואיים כוזבים, ושלח מכתבים ארוכים לשלל גורמים ורשויות שונים בנוגע לבעיותיו.
ב-1954 נבדק סיפרט בידי קצין בריאות ציבורי אשר סבר כי אין לו צורך בקבלת מרשם או טיפול מיוחד, אך הציע לשלוח אותו לסנטוריום לתקופת אבחנה. כמו כן רשם הרופא בדו"ח הרפואי שהתרשם כי סיפרט הוא אדם ערמומי מאוד ושאינו רוצה להבריא. סיפרט התנגד בתוקף לממצאי הרופא וכתב מכתב ארוך בשם "פוליטיקה חברתית - רופאים חברתיים - רצח חברתי".
לאחר מכן נבדק סיפרט בידי רופא מומחה לנוירולוגיה ופסיכיאטריה, אשר ציין בחוות דעתו את התנהגותו המשונה של סיפרט, את חוט המחשבה המפוזר שלו, ואת חיוכו התמידי שהופיע לעיתים במצבים לא מתאימים. כמו כן הבחין כי סיפרט הביע מחשבות פרנואידיות בנוגע לרופאיו והתנהג בצורה פנאטית, ממצאים שרומזים כי ייתכן והוא סובל מסכיזופרניה, אך מאחר שלא הציג סימני מסוכנות או אלימות לא ראה הרופא צורך באשפוזו במוסד פסיכיאטרי.
באותה תקופה חשף סיפרט בפניו אחיו הצעיר שברצונו לחטוף ילדות צעירות ולהשתמש בהן ככל שירצה. לפי עדותו של אחיו, תכנן סיפרט לארוב לילדות בסמוך לכבישים כפריים, להמם אותן ולהביאן לביתו שם ישמור אותן במרתף, שאת בנייתו כבר החל לתכנן.
ב-7 באוקטובר 1955, התחתן סיפרט עם רנטה אורסולה, שנפטרה כעבור שש שנים ב-11 בפברואר 1961, כתוצאה מתסחיף במהלך לידה מוקדמת. משפחתו דיווחה כי סיפרט "התפרק" לחלוטין בשל מותה של אשתו, וראה את הרופאים כאשמים העיקריים וכאחראיים לכך באופן אישי. הוא כתב מכתב באורך מאה ועשרים עמודים בשם "הריגת אם - גורל אינדיבידואלי וניתוח מערכתי", אותו שלח לסוכנויות שונות, לרופאים, וליצרני תרופות, ובו ניסה להוכיח שהטיפול שאשתו קיבלה היה שגוי, האשים את החברה בפשעים שונים והשווה את צוות הרופאים לרוצחים.
- הרופא הוא הרוצח ההמוני הגדול ביותר של חסרי הישע בכל תולדות האנושות.. מה יש לעשות? לפנות למצפון שלו? מעשה חסר טעם, שהרי כל מי שעושה דבר כזה הוא חסר מצפון. האם המדע שלו נתון תחת סמכותו של בית משפט כלשהו? לא, ולכן כאן מתחילה דרכו של הויג'ילנטי (לוקח החוק לידיים) בפני הטרור של איגוד הרופאים בכאוס הפלורליסטי שבעולם הפשע. אך טרור ניתן להביס רק עם טרור-נגדי, וכל מי שמונע ממני את הגנתו של החוק שם את האלה בידיי.[5]
סיפרט הכין את כל כלי הנשק שלו כחודשיים לפני ההתקפה על בית הספר. החנית הוכנה משילוב של מקל מטאטא וסקרייפר, האלה מצינור של משאבה, והלהביור מתרסיס קוטל חרקים אותו מילא בשמן מנוע ישן ומדלל צבע.
הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 ביוני 1964, מעט אחרי השעה 09:00 בבוקר, התקרב סיפרט לשטחי בית הספר כשהוא חמוש בלהביור מתוצרת ביתית, בחנית ובאלה. בית הספר היה מורכב מבניין מרכזי אחד וארבעה צריפי עץ המכילים כל אחד כשני חדרי כיתות, וסך הכל היה מאויש ב-8 מורים ו-380 תלמידים.
כשנכנס לבית הספר דרך השער הקטן יותר נצפה סיפרט בידי שלושה שומרים אשר חשבו אותו לאיש אחזקה אשר הגיע לתקן את המנעול השבור של השער, ושאלו אותו לפשר מעשיו. הוא התעלם מהם וחסם את השער עם בלוק עץ, מתקדם לעברה של אנה לנגוהר, מורה אשר שהתה באותה העת בחצר יחד עם קבוצת תלמידות. כשלנהוגר, אשר הכירה את סיפרט, שאלה אותו אם היא יכולה לעזור לו, הוא הצית את הלהביור ותקף אותה ואת הילדות.
משם המשיך לכיוון הצריפים והחל לנפץ את החלונות עם אלתו, מכוון את הלהביור לעבר התלמידים ומצית אותם. הוא המשיך לתקוף את התלמידים אשר התרוצצו וקפצו בכל רחבי המבנה הבוער עד שאזל הדלק של הלהביור, אותו השליך על הרצפה.
כשאחת המורות, גרטרוד בולנראת', יצאה אל חצר בית הספר, דקר אותה סיפרט בחזה עם חניתו והלך לכיוונן של אורסולה קוהר ומורה נוספת, אשר סגרו בפניו את הדלתות. סיפרט הצליח לפתוח אחת מהן בכוח, גורם לקוהר לאבד את שיווי משקלה וליפול. לאחר שהיא התגלגלה במורד גרם המדרגות ונחתה על הרצפה סמוך לבניין, דקר אותה סיפרט בשתי הרגליים ובכתף.
לאחר מכן נמלט סיפרט מבית הספר ובלע קוטל חרקים רעיל בשם פראת'יון או E605 בניסיון להתאבד, אך מאחר שהחומר היה מדולל הוא לא מת באופן מידי. שלושים אנשים שונים מצוות בית הספר רדפו אחריו לכיוון תעלת פסי רכבת, שם עצר וניסה להרחיק אותם עם חניתו. כאשר המשטרה הגיעה לזירה בשעה 09:38 ניסה סיפרט לדקור את אחד השוטרים, אך נורה ברגלו ונוטרל. הוא נעצר ונלקח למחלקה הרפואית של האוניברסיטה בלינדנת'הל שם תוחקר מספר פעמים לפני שמת בשעה 20:35.
ההתקפה נמשכה בערך כרבע שעה. אורסולה קוהר מתה במקום, בעוד שגרטרוד בולנראת' נכנעה לפצעיה ומתה בבית החולים בשעה 13:00. יחד עם המורות אנה לנגוהר וווילטרוד שווידן, עשרים ושמונה תלמידים נלקחו לבית החולים כאשר חלקם סובלים מכוויות ב-90% מגופם. שמונה תלמידות מתו בשבועות שלאחר מכן.[6][7]
הקורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרטרוד בולנראת', בת 62, מתה ב-11 ביוני
- אורסולה קוהר, בת 24, מתה ב-11 ביוני
- דורות'י בינר, בת 9, מתה ב-15 ביוני[8]
- רנטה פוהלן, בת 9, מתה ב-19 ביוני[9]
- אינגברג האן, בת 9, מתה ב-30 ביוני[10]
- רות' הופמן, בת 10, מתה ב-20 ביוני[11]
- קלרה קרוגר, בת 9, מתה ב-16 ביוני[12]
- סטפן לישקה, בת 9, מתה ב-16 ביוני
- קארין ריינהולד, בת 11, מתה ב-20 ביוני[13]
- רוזל רוהריג, בת 12, מתה ב-18 ביוני
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Maniac Sprays Fire on Cologne Pupils Archived 2018-06-12; at the Wayback Machine, The New York Times (12 June 1964)
- ^ Maniac uses 'flamethrower' on pupils, The Windsor Star (11 June 1964)
- ^ German killer hazy on massacre, The Windsor Star (12 June 1964)
- ^ Death certificate of Walter Seifert, Archived 2016-12-30; at the Wayback Machine, Digitales Historisches Archiv Köln (p. 167)
- ^ Kiehne, Karl: Das Flammenwerferattentat in Köln-Volkhoven, in Archiv für Kriminologie, Vol. 136; F.C.W. Vogel, 1965.
- ^ Der 11.06.1964, Archived 2012-12-19; at the Wayback Machine, Bürgerverein Köln-Volkhoven-Weiler e.V.
- ^ Das Attentat von Köln-Volkhoven, Archived 2007-12-16; at the Wayback Machine, Ursula-Kuhr-Schule
- ^ Another child dies of attack by flamethrower, Star-News (16 June 1964)
- ^ Das 7. Todesopfer in Köln, Archived 2013-02-10; at archive.today, Hamburger Abendblatt (19 June 1964)
- ^ Cologne Maniac's Toll Now 8, Archived 2018-06-12; at the Wayback Machine, The New York Times
- ^ Sixth Cologne child dies, The Press-Courier (20 June 1964)
- ^ Drei Kinder ringen mit dem Tode, Archived 2013-02-10; at archive.today, Hamburger Abendblatt (18 June 1964)
- ^ Two children die of injuries, Star-News (21 June 1964)
