הטבח בכביש 232

הטבח בכביש 232
חלק מטבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל
	מאות מכוניות הרוסות ושרופות לאורך כביש 232 לאחר הטבח
תאריך	7 באוקטובר 2023
תאריך עברי	כ"ב בתשרי, שמחת תורה ה'תשפ"ד
מקום	כביש 232
מטרה	אזרחים וחיילים ישראלים
סוג	פיגוע ירי, אונס, חטיפה, שרפה, שוד, טבח ועוד
נשק	נשק קל לרבות רובי קלאצ'ניקוב, רקטות RPG, רימוני יד
הרוגים	כמעט 400
מבצע	חמאס; הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני[דרוש מקור]; החזית העממית לשחרור פלסטין[דרוש מקור]; החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין[דרוש מקור]; גדודי חללי אל-אקצא
מספר מפגעים	חוליות בנות עשרות מחבלים
מניע	טרור אסלאמי

הטבח בכביש 232 התרחש במסגרת מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, במהלכו מאות מחבלי כוח נוח'בה של הזרוע הצבאית של חמאס טבחו בעשרות רבות של אזרחים וחיילים שנעו על כביש 232, לאחר שהשתלטו על הכניסות לכביש.

רקע

ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251^[2] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609^[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55^[4] שוטרים ו־10^[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.

הטבח

פסטיבל נובה

ערך מורחב – הטבח בפסטיבל נובה

חלק גדול מהנרצחים בכביש 232 נרצחו בעת הימלטם מהטבח שאירע במסיבת נובה ליד רעים, שם מחבלי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פשטו על המסיבה, רצחו 364 אזרחים ופצעו מאות אחרים. מלבדם, 44 ממשתתפי המסיבה נחטפו על ידי המחבלים לרצועת עזה.^[6]

הטבח בנוסעים בכביש

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במהלך מתקפת הפתע בבוקר שמחת תורה, התמקמו מאות מחבלים של חמאס וארגוני טרור נוספים מרצועת עזה לאורך כביש 232 ותפסו את הצמתים שלאורך הכביש, כדי לטבוח בכל הנוסעים ולמנוע או להקשות על כוחות הצבא וההצלה מלהגיע. עשרות אזרחים שנעו בכביש נורו במכוניותיהם. על פי עדות דובר זק"א, "סרקנו את כביש 232... וכל 10–15 מטר היה רכב בצד, הפוך או שרוף. בכל רכב כזה היו נרצחים ששכבו לאחר שרצחו אותם וגם וידאו הריגה... היו רכבים שהמחבלים זרקו לתוכם רימונים אחרי שרצחו את הנוסעים. ראינו שם גופות שרופות וכלי רכב שעדיין היו רותחים לאחר שבערו. מצאנו נרצחים שהיו בתעלות בצידי הכביש שברחו וירו בהם".^[7] גם נעם דוד, שהגיע מכיוון אשקלון לחלץ נפגעים, העיד כי "לאורך כל הציר היו רכבים שעלו באש או שהיו מנופצים מירי".^[8]

אחד המקרים המפורסמים של הטבח בכביש 232 הוא מקרהו של רון בנימין, שבבוקר ה-7 באוקטובר יצא עם חבריו לרכיבת בוקר מוקדמת על כביש 232. כשהגיע סמוך לקיבוץ מפלסים, הוא נרצח על ידי מחבלי חמאס ונחטף לרצועת עזה. במשך שבועות ארוכים משפחתו של רון לא ידעה מה עלה בגורלו, בהמשך דווח להם כי הוא נחטף, ורק במאי 2024, כשאותרה גופתו בג'באליא, לצד גופתה של שני לוק וחטופים נוספים, הוברר כי הוא נרצח עוד ב-7 באוקטובר.^[9]

על פי תחקיר של הניו יורק טיימס, לעיתים מעשי הטבח שבוצעו לאורך כביש 232 כללו גם אונס ותקיפה מינית של הקורבנות או גופותיהם.^[10]

לאחר מספר שעות מאז תחילת מתקפת הפתע סגרה משטרת ישראל את הכניסות לכביש על מנת למנוע מישראלים להיכנס לכביש.^[11]^[12]

הכביש נשאר סגור כשבועיים לאחר המתקפה מחשש שמחבלים עדיין מתחבאים בקרבתו ועלולים לפגוע בנוסעים בו. לאחר שבועיים התאפשרה תנועה בכביש דרך מחסומים שהציב צה"ל בכניסות אליו. תוכנות נווט הפנו נוסעים לדרכים חלופיות עד תחילת ינואר 2024.

הטבח במיגוניות

ערך מורחב – מיגוניות המוות

במיגונית ליד רעים וליד עלומים, ולידה בארי, על כביש 232, הסתתרו עשרות מבין באי פסטיבל נובה. מחבלי הנוח'בה הגיעו למיגוניות ורצחו את רוב השוהים בהן, ביניהם ענר שפירא שהדף 7 רימונים שהושלכו לעבר המיגונית ליד רעים, עד שנהרג ברימון השמיני. הרש גולדברג-פולין נחטף יחד עם אזרחים נוספים לעזה מהמיגונית. 3 המיגוניות קיבלו את השם "מיגוניות המוות" . באחת המיגוניות נרצחה ככל הנראה כתוצאה ירי מחבלים- נועה זנדר, אחותה של כתבת חדשות 13 חן זנדר (בסרטון שצילם ניצול מאותה מיגונית בה שהתה נועה זיכרונה לברכה- ניתן באופן מחריד לראות אותה מוטלת ככל הנראה כבר ללא רוח חיים) .

הטבח בעיקול מפלסים

מול אנדרטת חץ שחור, וקיבוץ מפלסים בצד השני, ישנו עיקול בכביש 232. המחבלים ניצלו את האטת המכוניות בעיקול ורצחו בו כ-50 ישראלים, תוך שהם מבצעים וידוא הריגה. באחד המקרים עדת ראייה העידה כי אחת הנרצחות עברה אונס טרם הרצחה.^[13] עדי ראייה העידו כי אשה נוספת נאנסה בידי המחבלים במקום אחר בכביש.^[14]

הנצחה

לאורך כביש 232 הוקמו מספר אנדרטאות המנציחות את הנרצחים על הציר, בעיקר הנרצחים במיגוניות הפרוסות לאורך הכביש.^[15]

קישורים חיצוניים

מפת הטבח ב־7 באוקטובר – פרויקט גיאו־ויזואלי לייצוג מקיף של הזוועות – מקומות, שמות ותמונות הנרצחים, באתר oct7map ובאתר github.
בר פלג, הם חשבו שמצאו נתיב מילוט מחמאס - ונרצחו: סיפורי קורבנות הטבח בכבישים, באתר הארץ, 11 באפריל 2024
"הם באו להרוג": הניצולה מכביש הדמים - שתיעדה את רגעי האימה, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 12:58)
חנן גרינווד, "אנשים מסביב זעקו: איפה הצבא? אמרתי להם: אני הצבא. הם לא הבינו כמה המצב חמור", באתר ישראל היום, 7 ביוני 2024
גלעד ילון, חוסם עורקים בשיחת וידאו: איחוד הצלה חשף תיעודים חדשים מ-7 באוקטובר, באתר ynet, 6 בפברואר 2024

הערות שוליים

^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
^ ※ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
^ ※ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
^ יואב קרן ויובל חן, פרעות "נובה": זוועות המחבלים איומות פי כמה מאלו שבהיסטוריה היהודית, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
^ יוני קמפינסקי, דובר זק"א לערוץ 7: אכזריות חמאס - גרועה מזו של הנאצים, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
^ יואב לימור, מפי הגבורה: חמישה סיפורים מ-7 באוקטובר - בגוף ראשון, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2024
^ הותר לפרסום: הובאה לישראל גופתו של רון בנימין שנרצח בידי מחבלי חמאס ונחטף, באתר ‏מאקו‏, 18 במאי 2024
^ שירז תקווה, הניו יורק טיימס: העדויות על ההתעללות המינית בשבת השחורה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בדצמבר 2023
^ יעל געתון, "בזמן שהרבה מכוחות המשטרה לא קלטו, התקשורת הבינה", באתר העין השביעית, 28 באוקטובר 2023
^ כלכליסט ו-ynet, מלחמה בעזה: מאות נרצחים, אזרחים וחיילים נחטפו; ביידן: "העולם רואה מראות מחרידים", באתר כלכליסט, 8 באוקטובר 2023
^ "סיבוב המוות": מה קרה בצומת מפלסים ב-7 באוקטובר?, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 14:12)
^ סוכנויות הידיעות‏, "הם אנסו - וחתכו את הנשים": התחקיר המטלטל, והעדויות על זוועות מחבלי חמאס, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2023
^ יהל פרג', ‏אבנים עם לב אדם: הכביש שהפך לאתר זיכרון לקורבנות 7 באוקטובר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 בפברואר 2024

[1] ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024

[2] ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024

[3] ※ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024

[4] ※ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023

[5] ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)

[6] יואב קרן ויובל חן, פרעות "נובה": זוועות המחבלים איומות פי כמה מאלו שבהיסטוריה היהודית, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023

[7] יוני קמפינסקי, דובר זק"א לערוץ 7: אכזריות חמאס - גרועה מזו של הנאצים, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023

[8] יואב לימור, מפי הגבורה: חמישה סיפורים מ-7 באוקטובר - בגוף ראשון, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2024

[9] הותר לפרסום: הובאה לישראל גופתו של רון בנימין שנרצח בידי מחבלי חמאס ונחטף, באתר ‏מאקו‏, 18 במאי 2024

[10] שירז תקווה, הניו יורק טיימס: העדויות על ההתעללות המינית בשבת השחורה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בדצמבר 2023

[11] יעל געתון, "בזמן שהרבה מכוחות המשטרה לא קלטו, התקשורת הבינה", באתר העין השביעית, 28 באוקטובר 2023

[12] כלכליסט ו-ynet, מלחמה בעזה: מאות נרצחים, אזרחים וחיילים נחטפו; ביידן: "העולם רואה מראות מחרידים", באתר כלכליסט, 8 באוקטובר 2023

[13] "סיבוב המוות": מה קרה בצומת מפלסים ב-7 באוקטובר?, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 14:12)

[14] סוכנויות הידיעות‏, "הם אנסו - וחתכו את הנשים": התחקיר המטלטל, והעדויות על זוועות מחבלי חמאס, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2023

[15] יהל פרג', ‏אבנים עם לב אדם: הכביש שהפך לאתר זיכרון לקורבנות 7 באוקטובר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 בפברואר 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]