הטבעה עצמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הטבעה עצמיתאנגלית: Scuttling) היא גרימת טביעתו של כלי שיט על ידי בעליו או המפעיל שלו או בשמם, וזאת בכוונה תחילה - להבדיל מטביעה המתרחשת עקב אסון או תאונה בלתי מכוונים או עקב פעולת אויב. ההטבעה נעשית על ידי הזרמת מים לתוך כלי השיט או על ידי פגיעה בשלמות גופו המביאה לחדירת מים לתוכו עד לשקיעתו.

בעבר נעשה שימוש בהטבעה עצמית בעיקר ביחס לכלי שיט בשימוש צבאי.

מטרות ואמצעים להטבעה עצמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבעה עצמית ננקטת לשם השגת שורה של מטרות אפשריות:

  • לשם חסימת גישה לנמל, חסימת נתיב מים, או כדי לשנות את אופן זרימת המים בנתיב
  • למנוע נפילת כלי שיט בידי אויב
  • למנוע מכלי שיט מלהיתפס בידי רשויות החוק (במקרים של שימוש לא חוקי בו)
  • סילוק כלי שיט העלול להוות מכשול ימי
  • כדי לסייע בבניית מעגן או נמל
  • כדי ליצור בסיס לשונית מלאכותית לשימושם של בעלי חיים ימיים או של צוללים
  • כדי להיפטר מכלי שיט מיושנים או נטושים או כלי שיט שנתפסו ואינם דרושים
  • כדי להיפטר מאמצעי לחימה מיותרים או אסורים המועלים על סיפון כלי השיט המוטבע
  • לשם מימוש הסכם להגבלת מספר כלי שיט צבאיים.

האמצעים השונים להטבעה עצמית של כלי שיט הם:

  • פתיחת שסתומי מים המותקנים בחדרי המכונות של כלי השיט לצורכי תחזוקה שגרתיים, כדי להציפם
  • פתיחת שסתומי טביעה, המותקנים בכלי שיט צבאיים והמיועדים לאפשר את הצפתם המהירה במקרה הצורך
  • קריעת חורים בדופן כלי שיט, באמצעות כלי עבודה או פיצוץ מטעני חבלה
  • פגיעה בכלי השיט באמצעות אמצעי לחימה, מהיבשה, מהים או מהאוויר (למשל במסגרת אימון ימי)

בנוסף ניתן לפתוח אשנבים בדפנות החיצוניות של כלי שיט ודלתות פנימיות בתוכו כדי לזרז את כניסת המים אליו.

אירועים של הטבעה עצמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1070 - הטבעת הספינות הוויקינגיות מסקולדלב (Skuldelev) (אנ') על מנת לחסום נתיב שיט שדרכו ניתן היה להתקיף מהים את העיר רוסקילדה בדנמרק. שרידיהן התגלו ב-1962
  • ראשית המאה ה-15 - הטבעת ספינה בנהר האיסל בהולנד על מנת להשפיע על זרימתו. שרידי הספינה התגלו ב-2012
ציור של הטבעת הצי של הרנאן קורטס מול חוף וראקרוס, 1519
איור של הטבעת אוניות צבא האיחוד בנמל פורטסמות' בווירג'יניה, 1861
אוניית הצי הקיסרי הגרמני הינדנבורג שקועה חלקית לאחר שהוטבעה בנמל סקפה פלו, 1919
גרירת צוללת גרמנית לקראת הטבעתה במבצע דדלייט, 1945

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבעה לשם סילוק כלי שיט וחומרים מסוכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניית הצי המלכותי האוסטרלי אדלייד שוקעת מול חוף ניו סאות' ויילס לאחר הפעלת מטעני חבלה בתוכה, 2011

כיום (שנות האלפיים) מוטבעות אוניות ישנות כשיטה להיפטר מהן, במקום להעבירן לפירוק. שיטה זו שנויה במחלוקת ובמיוחד כאשר על גבי האונייה המוטבעת מצויים חומרים מסוכנים. לעיתים נעשה הדבר בכוונה: בשנות השישים, במסגרת מבצע שכונה CHASE (ראשי תיבות של Cut Holes and Sink 'Em), הטביע הצי האמריקאי אוניות כשעליהן מטענים של גז עצבים מסוג VX, גז חרדל, פצצות אוויר, מוקשים ופסולת רדיואקטיבית. האונייה האמריקאית אוריסקני הוטבעה ב-2006 כשעליה למעלה מ-3 טון של ביפנילים עתירי כלור (PCB), ששימשו כחומר מבודד בחיווט שבה, תוך הפרת אמנת סטוקהולם למניעת זיהום אורגני. טיבוע אוניית הצי המלכותי האוסטרלי אדלייד (Adelaide) מול חופי ניו סאות' ויילס שנועד להיעשות ב-2010 עוכב בכשנה עקב התנגדות ציבורית שנבעה מחשש מרעילות חומרים שעליה וכן חשש כי ההטבעה תשנה את משטר הגאות ונדידת החול באזור ההטבעה. האונייה הוטבעה לאחר שנעשתה עבודה נוספת לסילוק חומרים מסוכנים מגופה.

חילות ים נוהגים להטביע אוניות ישנות על ידי הפיכתן למטרות ירי במסגרת תרגילים צבאיים או ניסויים. כך, נושאת המטוסים אמריקה הוטבעה ב-2005 לאחר פיצוצים בתוכה במסגרת ניסויים מסווגים, שנועדו לסייע בפיתוח נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד.

כלי שיט של פיראטים מול חופי סומליה מוטבעים על ידי הרשויות לאחר שנתפסו. לעומת זאת, סוחרי סמים קולומביאנים, המפעילים נרקו-צוללות לשם הברחת סמים לארצות הברית, נוהגים להטביען אם אותרו על ידי גורמי אכיפת חוק, על מנת להעלים את הראיות להברחת הסמים.