הטוב מאוד הוא האויב של הטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גביש היהלום הטבעי הזה אינו מסותת, והמסותתים שבהם נדירים. "טוב יהלום פגום מחלוק נחל מושלם" (קונפוציוס)[1]

הטוב מאוד הוא האויב של הטוב הוא תרגום עברי של פתגם לועזי המיוחס על פי רוב לפילוסוף והסופר וולטר, שהעלה אותו על הכתב ביצירתו La Bégueule ב-1772, אף שהִציגוֹ שם כפתגם איטלקי.[2]

משמעות הפתגם היא שקפדנות יתר וחתירה לשלמות בכל תנאי עלולות להזיק ולמנוע את השלמת המשימה.

נוסח הביטוי באנגלית: "Best is the enemy of the good" וגם "Perfect is the enemy of the good"; ובצרפתית (בלשונו של וולטר): "Le mieux est l’ennemi du bien"[2]. בעברית הביטוי נפתח לעִתים גם במילים אלה: "המוטב", "המושלם, היותר טוב, המצוין, הטוב ביותר."[3] בספר "משלי אגור בעקבות משלי שלמה" לאפרים דומורצקי (ורשה, 1910) הוצע הנוסח טוֹב מִטּוֹב – צוֹרֵר הַטּוֹב[4] (וההמשך: וְטוֹב מְאוֹד הוּא הַמָּוֶת[5]). ב"משלי יהושע בן מנחם" ליהושע בן מנחם שטיינברג הוצע הנוסח טוֹב מִ– הוּא אֲחִי רע[4] (כנראה יש משחק מילים בין 'אחי' ל'הכי') וב"אוצר השפה העברית" לסטוצ'קוב הוצע: אם הטוב נשאף להיטיב, נַרבה הָרעה וכן ברצותנו להשיג את הטוב מאוד אנו מאבדים את הטוב.

רעיונות דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגילת קהלת[6] כתובה העצה "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה". לפי אחד מהפירושים, הפסוק ממליץ שלא להגזים ולהחמיר ברדיפת הצדק ויושר, שכן ההפרזה דווקא מפחיתה ממעלת הצדיקות ומורידה את דרגתה, בבחינת כל המוסיף גורע; המאמין שמקצין בתחום זה עלול לגרוע מגופו ומנפשו דברים נחוצים – עד כדי סיגוף – ולהפוך לנטל על סביבתו.

גם בהקדמה לספר חובות הלבבות מובא :"מן הזהירות שלא תרבה להזהר".

רעיון דומה מבוטא גם במחזה "המלך ליר" לשייקספיר, שם כתוב:[7] "striving to better, oft we mar what's well" (מערכה 1, תמונה 4) – ובתרגומו של דורי פרנס: רָצוֹן טוֹב גַּם עָלוּל לִגְרֹם רָעָה.[8] לרעיון זה יש יסודות קדומים יותר; אריסטו, קונפוציוס,[9] רמב"ם ופילוסופים אחרים טבעו את רעיון שביל הזהב, המקדש את דרך האמצע (בדעות, במידות וכדומה), נטולת הקיצוניות.

לעֶקרון פארטו ("כלל 80-20") שנוסח במאה ה-20 קווי דמיון עם הפתגם. העיקרון גורס כי רק 20% מהזמן המושקע בכל משימה שהיא דרושים כדי להשלים 80% ממנה. מכאן שכשפלוני שואף להשלים את המלאכה ולהגיע לשלמות מוחלטת (שאיפה שעל פי רוב היא ערטילאית ובלתי אפשרית כשהיא לעצמה), עליו להשקיע עוד ועוד, ומאמציו יהיו כה רבים, עד שהתפוקה שהם ישיגו דווקא תתבטל והוא יימצא נפסד.

הכלכלן האמריקאי ג'ורג' סטיגלר אמר: "מי שמעולם לא החמיץ טיסה מבזבז יותר מדי זמן בנמל התעופה".[10][11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ M.P. Singh (2005), Quote Unquote (A Handbook of Quotations) 
  2. ^ 2.0 2.1 Susan Ratcliffe (2011), Concise Oxford Dictionary of Quotations, Oxford University Press, עמ' 389, ISBN 978-0199567072 
  3. ^ על פי חיפוש מדגמי ב-Google Books
  4. ^ 4.0 4.1 ישראל כהן, זה לעומת זה: אוצר פתגמים מקבילים אנגליים, גרמניים, ועבריים בצרוף מפתח גרמני, דביר, סעיף 1008, עמוד 108, 1954
  5. ^ על פי חיפוש ב-Google Books
  6. ^ מגילת קהלת, פרק ז', פסוק ט"ז
  7. ^ Robert Allen (2008), Allen's Dictionary of English Phrases, Penguin UK, עמ' 242–243, ISBN 978-0140515114 
  8. ^ שייקספיר ושות' - המלך ליר - מערכה 1, תמונה 4, www.shakespeare.co.il
  9. ^ Tal Ben-Shahar (2009), The Pursuit of Perfect, McGraw Hill Professional, עמ' 113, ISBN 978-0-07-160882-4 
  10. ^ Bryan Caplan (20 במאי 2010), If You Never Miss a Plane..., Library of Economics and Liberty 
  11. ^ Steven E. Landsburg (2008), More Sex Is Safer Sex: The Unconventional Wisdom of Economics, Simon and Schuster, עמ' 224, ISBN 9781416532224