הטיגריס שבא לשתות תה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטיגריס שבא לשתות תה
the tiger who came to tea
מידע כללי
מאת ג'ודית קר
איורים ג'ודית קר
שפת המקור אנגלית
נושא ספרות ילדים
הוצאה
תאריך הוצאה 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה כנרת זמורה דביר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הטיגריס שבא לשתות תהאנגלית: The Tiger Who Came To Tea) הוא סיפור קצר לילדים שפורסם לראשונה בשנת 1968 באנגלית, ומאז נמכר במיליוני עותקים ברחבי העולם.

את הספר כתבה ואיירה ג'ודית קר, סופרת ומאיירת בריטית ממוצא גרמני־יהודי, אשר ספריה זוכים להצלחה עולמית עד היום.[1][2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופי הקטנה ואימה יושבות לשתות תה במטבח ולפתע נשמע צלצול בדלת אשר קוטע את טקס השתייה והאכילה של הבת ושל האם. כאשר סופי פותחת את הדלת, עומד לפניה בפתח הדלת טיגריס גדול עם חיוך מאוזן לאוזן ומספר שהוא רעב.

אימה של סופי מזמינה אותו להצטרף, הטיגריס מתיישב ליד השולחן ואוכל כל דבר מאכל אשר נמצא בשולחן. בסיום הארוחה הטיגריס מודה להן ועוזב את הדירה.

מאוחר יותר, כאשר אביה של סופי חזר לדירה, לא נותר לו מה לאכול, ולכן הוא לוקח את סופי ואימה לבית קפה. למחרת, סופי ואימה קונות אוכל רב בחנות וקונות אוכל לטיגריסים למקרה שהוא ישוב, אך הוא לא שב.[1] [3]

תרגומים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם למספר שפות, וביניהן עברית, גרמנית, וולשית, יפנית, ערבית ופורטוגזית.

הספר אף מונגש לעיוורים ועובד גם לברייל.[דרוש מקור]

עיבודים למדיה ולתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 עובד הספר להצגת תיאטרון באנגליה על ידי דייוויד ווד בכיכובם של השחקנים דוון בלאק, אלאן אטקינס ואבי נורמן.

בשנה 2019, הספר עובד לטלוויזיה הבריטית בדיבובם של דייוויד ויליאמס כמספר, דייוויד אוילואו כטיגריס, קלרה רוס כסופי, מריה דרלינג כילד מהמכולת, טזמין גרג בתפקיד האמא, בנדיקט קאמבקרבאץ׳ בתפקיד האבא ופול ווייטהאוס בתפקיד החלבן. [4]

הקשר לשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותבת הסיפור, ג'ודית קר, היא ילידת ברלין ממוצא גרמני־יהודי. עקב עליית הנאצים לשלטון והעובדה שאביה היה מבוקש על ידיהם, עזבה משפחתה את גרמניה בשנת 1933. הפרשנות הקלאסית לסיפור "הטיגריס שבא לשתות תה" היא שהטיגריס מייצג את הנאצים. מיכאל רוזן,[5] סופר ילדים, אשר ערך השוואה בין חייה של ג'ודית לספרה, טוען שהטיגריס יכול להתבסס על זיכרון מאיים שלה מהעבר בברלין. פרשנות זו שנויה במחלוקת. פרופ' שי רודין[1] חוקר ומרצה לספרות עברית ולספרות ילדים ונוער, חושב שהפרשנות הקלאסית לסיפור שגויה, משום שהטקסט והאיורים מובילים למשמעות הפוכה. הטיגריס הוא ה”אחר” - יהודי או כל אדם שהשלטון הנאצי מייצר הסתה נגדו וזורע כלפיו שנאה. אותה החפצה שעושים ל”אחר” גורמת לאנשים לחשוב שהוא מסוכן כטיגריס, אך בפועל, מדובר בנפש עדינה שבאה לאכול ומשתוקקת למעט חום ומשפחתיות. על אף הפרשנויות הרבות המקשרות את הסיפור לשואה, קר הצהירה מספר פעמים כי הטיגריס לא מייצג כלום חוץ מטיגריס וכי אין קשר בין הסיפור לילדותה.[1][2] [6]

ביקורות על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן ביקורת רבות על הספר. באתר "מקור ראשון" הוצג הספר הילדים כסיפור שיש בו משהו נקי ופשוט, המזמין גם לקריאה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. מעבר לכך, נכתב שקוראים גדולים וקטנים יכולים למצוא בספר הזה פנים מוכרות, כלומר "לשתות כוס תה ולהרגיש בו בבית".[7]

ביקורת נוספת לספר מציג את האירוע המרכזי בסיפור כאירוע מרעיש ובלתי צפוי.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 שי רודין, הטיגריס שבא לשתות תה מאת ג'ודית קר, באתר קריאת חובה: ספרות ילדים מומלצת מאת ד"ר שי רודין, ‏2020-01-31
  2. ^ 1 2 3 הטיגריס שבא לשתות תה : דף דף, ספרות ילדים : ספרים : ביקורות חדשות, באתר www.dafdaf.co.il
  3. ^ הטיגריס שבא לשתות תה ג'ודית קר, באתר המתלהבת | עטרה אופק
  4. ^ British Comedy Guide, Comedy actors to voice The Tiger Who Came To Tea, British Comedy Guide, ‏2019-07-29 (באנגלית)
  5. ^ "Judith Kerr and the story behind The Tiger Who Came To Tea". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-11-26. נבדק ב-2023-05-02.
  6. ^ ג'ודית קר, באתר www.kinbooks.co.il
  7. ^ הטיגריס שבא לשתות תה: מעניק לקוראיו פיסת אמת, באתר מקור ראשון