הטיה מגדרית באבחון רפואי
אבחון רפואי מוטה מגדרית הוא תובנה סוציולוגית[1] הגורסת כי אבחון רפואי והערכה פסיכולוגית עלולים להיות מושפעים ממין או מגדר המאובחן. מספר מחקרים מצאו ראיות לאבחנה מבדלת במטופלים עם תלונות דומות אך ממינים שונים.
אבחון רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התופעה עשויה להשפיע על אבחון פיזי. נשים, במידה רבה יותר מגברים, עלולות לקבל אבחנות בדבר מחלה פסיכוסומטית על פני מחלה פיזיולוגית, למרות הצגת תסמינים דומים. לנשים לעיתים יש קושי לקבל יחס רציני מרופאים, כאשר הן סובלות מתחלואה ללא הסבר רפואי מוכר, ומדווחות על קושי בקבלת טיפול רפואי הולם, כיוון שרופאים שוב ושוב מאבחנים את תלונותיהן הגופניות כקשורות לבעיות נפשיות. ישנו הבדל מובהק בין מגדר לבין מין במובן הרפואי. מגדר הוא הבניה חברתית העוסקת במהות הנשיות והגבריות, ואילו המין הוא ההגדרה הביולוגית המגדירה את הדיכוטומיה של זכר ונקבה. כאשר מתבצע אבחון רפואי, אורח החיים ומעמד חברתי לעיתים קרובות נלקחים בחשבון, ולכן האבחנה בין מין ומגדר חשובה גם היא בהקשר זה.[2]
כיום, לאור התפתחות אסכולת הרפואה מודעת מין ומגדר[3] אחת הביקורות המרכזיות על עולם הרפואה היא על כך שמרבית גוף הידע הרפואי הקיים מתבסס על מחקרים וניסויים רפואיים שנעשו על זכרים בלבד, ובכך נוצרו פערי ידע והתעלמות מבעיות הקשורות בבריאות נשים. נושא זה כשלעצמו עורר מחלוקות רבות, והציב שאלה מהותית על הסטנדרט הרפואי של זמננו. ההטייה המגדרית נראתה גם במימון מחקרים רפואיים שהתמקדו במחלות המשפיעות על נשים יותר מאשר על גברים.[4]
גם בתחום הפסיכיאטריה קיימות דוגמאות של הטיה מגדרית. החוקרת קטרינה המברג מציינת דוגמה להטיה דווקא לרעת הגברים, כאשר פסיכיאטרים היו מאבחנים נשים רבות עם דיכאון, שאבחנתו נבנתה על בסיס התסמינים שהציגו נשים. השדה הפסיכיאטרי הניח כי נשים נוטות יותר לדיכאון מאשר גברים כיוון שמרבית המטופלים שנכללו במחקרים היו נשים. הגברים שנבדקו הציגו תסמינים פסיכיאטרים שונים לדיכאון, אובחנו בהתמכרות לסמים או לאלכוהול, ונפסלו מהמחקר.[5] כיום, בעקבות תובנות מודעות-מגדר, ברור ששיעורי התחלואה בדיכאון דומים בין גברים ונשים, אך סוג התסמינים נוטה לשוני בין המגדרים.
בשנת 1993, הקונגרס האמריקני העביר חוק בשם ״שוויון בבריאות נשים״. חוק זה איפשר ועודד את שיתופן של נשים במחקרים וניסויים רפואיים על מנת לבחון את ההבדלים המגדריים.[6] לפני חוק זה, במחקרים רבים לא הורשתה השתתפותן של נשים בשל חשש לפגיעה בפוריותן. כמו כן, לא התקיים שום מחקר על בעיות פוריות, סרטן השד, וסרטן השחלות למשל, תחומים חיוניים לבריאות נשים.[7]
אבחון פסיכולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרים מסוימים סוברים כי הנחות לגבי מאפיינים התנהגותיים תלויי-מגדר עלולים להוביל למערכת אבחון מוטה.[8] סוגיית ההטיה המגדרית בקריטריונים לאבחנת הפרעות אישיות במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM), ניצבה בליבת מחלוקות עמוקות בקרב אנשי המקצוע. המהדורה הרביעית של ה-DSM, המהווה את מקור הידע והאבחון המרכזי בשדה הפסיכולוגיה, אינו כולל שום התייחסות מפורשת בנוגע להטיה מגדרית בקשר לעשר הפרעות האישיות המנויות בו, אך הוא כן קובע כי שש הפרעות אישיות (אנטיסוציאלית, נרקיסיסטית, אובססיבית-קומפולסיבית, פרנואידית, סכיזוטיפלית וסכיזואידית) נמצאות תדיר יותר בקרב גברים. שלוש הפרעות אישיות אחרות (גבולית, היסטריונית, תלותית) שכיחים יותר בקרב נשים. הפרעת האישיות הנמנעת שכיחה במידה דומה אצל גברים ונשים.
יש דרכים רבות לפרש את הבדלי השכיחות של הפרעות אלה כפונקציה של מגדר. מבקרים מסוימים טוענים כי ההבדלים הם תוצר של הטיה מגדרית, או במילים אחרות, כי הקריטריונים של הפרעות אישיות השכיחות יותר בקרב נשים מניחים באופן מוטה כי מאפיינים סטריאוטיפים נשיים הם פתולוגיים. מחקר שבחן באופן ביקורתי את הימצאותן של הטיות מגדריות באבחון הפרעות אישיות, לא הגיעו למסקנה כלשהי לגבי קריטריונים מוטים מגדרית בהפרעת אישיות גבולית, היסטריונית ותלותית. אך ייתכן שישנם מקורות אחרים של הטיה הקשורים להערכה והטיה קלינית ביחס להפרעות אלה.[9]
תכליתו המקורית של ה-DSM–IV הייתה לספק סיווג מדויק של פסיכופתולוגיה, ולא לפתח מערכת אבחון אשר תאבחן באופן ״דמוקרטי״, נשים וגברים באותה דרגת היארעות של הפרעות אישיות. עם זאת, אם הקריטריונים נועדו לשרת כאינדיקטורים להפרעות עבור גברים ונשים כאחד, יהיה חשוב לבחון שההשלכות של קריטריונים אלה על פגיעה בתפקוד דומות עבור שני המגדרים. אמנם, מתקבל על הדעת כי ישנם ביטויים תלויי-מין או מגדר בהפרעות אלה, אך נראה כי הקריטריונים ב- DSM–IV פועלים באופן שונה מהותית עבור נשים וגברים, ועלולים באופן סיסטמטי לבצע החלאת-יתר (פתולוגיזציית-יתר) או ייצוג בחסר של מחלות נפש בקרב מגדר מסוים. המחקר הנוכחי מוגבל בכך שהוא בוחן רק ארבע הפרעות אישיות, וחסרות בו אבחנות נוספות שגם הן שנויות במחלוקת בתחום ההטייה המגדרית (כגון הפרעת אישיות היסטריונית ותלותית), אך המחקר כן מציע מתודולוגיה מנומקת לבחינת אפשרות זו בהמשך. בנוסף, הוא מספק בחינה של מדגם קליני גדול יחסית. בחינה נוספת ואימות על המגדרים השונים עבור הפרעות אלה יהיה חשוב כיוון של מחקר עתידי.[10]
מחקר מ-2012 בחן הקשרים תלויי מין בין קוגניציות טראומה, תשוקה לאלכוהול והשלכות של צריכת אלכוהול אצל אנשים עם אבחון כפול של PTSD ותלות באלכוהול (AD). המשתתפים נכנסו למחקר טיפולי בשל PTSD ותלות באלכוהול; הבדלים מגדריים נבחנו תוך ביקורת על חומרת ה-PTSD. התוצאות הראו כי קוגניציות שליליות על העצמי היו קשורות באופן מובהק לתשוקה לאלכוהול אצל גברים אבל לא אצל נשים, ושהשלכות בין-אישיות של תלות באלכוהול קשורות באופן מובהק לאשמה-עצמית אצל נשים אבל לא אצל גברים. ממצאים אלה מעידים שעבור אנשים עם תחלואה משולבת של PTSD ותלות באלכוהול, התערבויות פסיכותרפויתיות המתמקדות בהפחתת הקוגניציות הקשורות בטראומה, עשויות להפחית את התשוקה לאלכוהול בקרב גברים ואת הפגיעה ביחסים בינאישיים בקרב נשים.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Eda Clare Smith, Gender-biased Diagnosing, the Consequences of Psychosomatic Misdiagnosis and 'Doing Credibility ', Sociology Student Scholarship, Occidental College, 2011
- Shari Munch, Gender-Biased Diagnosing of Women's Medical Complaints: Contributions of Feminist Thought, 1970–1995, Women & Health, 1 40, 2004 doi: 10.1300/J013v40n01_06
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מחברים נגד מארק דוראנד, M. V. & בארלו, D. H. (2009) "יסודות של פסיכולוגיה אבנורמלית" עמ'.436. Cengage למידה.
- ^ Hamberg, K. (2008). ההטיה המגדרית ברפואה. נשים בריאות (לונדון, אנגליה), 4(3), 237-243.
- ^ Tracy E. Madsen, Ghada Bourjeily, Memoona Hasnain, Marjorie Jenkins, Mary F. Morrison, Kathryn Sandberg, Iris L. Tong, Justina Trott, Janice L. Werbinski, Alyson J. McGregor, Article Commentary: Sex- and Gender-Based Medicine: The Need for Precise Terminology, Gender and the Genome 1, 2017-09, עמ' 122–128 doi: 10.1089/gg.2017.0005
- ^ Trechak A (1999). "On cultural and gender bias in medical diagnosis". Multicultural Education. 7 (2): 41.
- ^ Hamberg, קטרינה. "ההטיה המגדרית ברפואה." נשים בריאות (לונדון, אנגליה), 4.3 (2008): 237-243.
- ^ WOMEN'S HEALTH EQUITY ACT of 1993. Congressional Record Daily Edition. n.p.: 1993
- ^ את בריאות הנשים הון חוק של 1991. הקונגרס שיא יומי Edition. n.עמ'.: 1991.
- ^ Maddux, J.E. & Winstead, B.A. (2005) Psychopathology: foundations for a contemporary understanding p.77. Routledge. ISBN 0-8058-4077-X Retrieved November 2011
- ^ ג 'יין, ג' יי. אס., Oltmanns, ט. פ, דרום, S. C., & Turkheimer, א. (2007) "ההטיה המגדרית בתוך אבחון הקריטריונים הפרעות אישיות: פריט תגובה תאוריה ניתוח" יומנו של פסיכולוגיה אבנורמלית, 116(1), 166-175
- ^ בוגס, C. D., מורי, L. C., Skodol, א. א., שי, M. T., Sanislow, C. A., Grilo, C. M., et al. (2009) "ההפרש ליקוי כמדד של סקס הטיה ב-DSM-IV קריטריון במשך ארבע הפרעות אישיות" הפרעות אישיות: תאוריה, מחקר וטיפול, S(1), 61-68.
- ^ Jayawickreme N.; Yasinski C.; Williams M.; Foa E. B. (2012). "Gender-specific associations between trauma cognitions, alcohol cravings, and alcohol-related consequences in individuals with comorbid PTSD and alcohol dependence" (PDF). Psychology of Addictive Behaviors. 26 (1): 13–19. doi:10.1037/a0023363. PMC 3213324.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הטיה מגדרית באבחון רפואי".