הטיית סטטוס קוו
הטיית סטטוס קוו, או הטיית שב ואל תעשה,[1] היא הטיה קוגניטיבית רגשית של העדפת מצב העניינים הקיים על פני שינויו. מצב הבסיס הנוכחי (הסטטוס קוו) משמש כנקודת התייחסות, וכל שינוי מאותו בסיס נתפס כאובדן. הטיות קשורות הן שנאת הפסד ואפקט הבעלות.
היוריסטיקה המאפשרת להוכיח את הטיה זו במחקרים וכן מאפשרת לנסות להתגבר עליה הוא מבחן היפוך, בה הדילמה מוצגת מחדש כאשר המצב הקיים ואפשרות השינוי הפוכים.
דוגמאות להטיית שב ואל תעשה ניתן למצוא בנטייה שלא להתחסן מחשש לתופעות לוואי תוך התעלמות או הערכת חסר של הסיכון בהמשך המצב הקיים; בנטייתם של משקיעים לשמור על תיק השקעות קיים על פני שינויים; ובמידת התפוצה של הנוהג לתרום איברים בהתאם לחקיקת ברירת המחדל באותה מדינה (למשל, באוסטריה ברירת המחדל הקבועה בחוק היא שימוש באיברים להשתלה, ושיעור התורמים הוא 99.98%. בגרמניה ברירת המחדל הפוכה, ושיעור התורמים הוא 12%).[2]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מקור המונח בעברית בעיקרון המופיע במשפט העברי "שב ואל תעשה - עדיף".
- ^ אהוד אמיר, "תהרגו אותי וזהו", אלכסון, 7 בפברואר 2018