הטרוולינג וילבריס

הטרוולינג וילבריס
The Traveling Wilburys
מקום הקמה	לוס אנג'לס
מוקד פעילות	סנטה מוניקה, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת פעילות	1988–1990 (כשנתיים)
סוגה	פולק רוק, קאנטרי רוק, רוקבילי
חברת תקליטים	וילברי, האחים וורנר
פרסים והוקרה	פרס גראמי להופעת הרוק הטובה ביותר על ידי קבוצה או צמד עם קולות (1990)
	www.travelingwilburys.com
חברים
	ג'ורג' האריסון; בוב דילן; טום פטי; ג'ף לין; רוי אורביסון

הטרוולינג וילבריס (באנגלית: The Traveling Wilburys) היא סופרגרופ שהורכבה ממוזיקאי רוק שונים מארצות הברית ובריטניה. הלהקה הורכבה מבוב דילן, ג'ורג' הריסון (הביטלס), ג'ף לין (ELO ו-The Move), רוי אורביסון וטום פטי (טום פטי ושוברי הלבבות), בליווי המתופף ג'ים קלטנר. הלהקה הקליטה שני אלבומי אולפן בשנים 1988 ו-1990, אם כי רוי אורביסון נפטר לפני שהאלבום השני הוקלט.

היסטוריה

בתחילה נפגשו רוי אורביסון וטום פטי באולפן ההקלטה של בוב דילן בסנטה מוניקה, קליפורניה, כדי להקליט בי-סייד לסינגל של האריסון "This Is Love". לין, חברו הוותיק של האריסון, היה גם מפיקו של אלבום סולו שהוציא אורביסון באותה תקופה. כאשר סעדו השלושה ארוחת צהריים יחד, הציע אורביסון להשתתף בקולות רקע בהקלטת אלבומו של האריסון. אולפן ההקלטות הפנוי היחיד שאליו יכלו ללכת באותה שעה היה בביתו של דילן, אלא שאז נזכר האריסון שהשאיר את הגיטרה שלו בביתו של פטי. החבורה נסעה להביא את הגיטרה ופטי, שרצה לדעת במה מדובר, הזדרז להודיע על הצטרפותו להרכב.

השיר הראשון שהקליטה החבורה היה "Handle with Care", ושיר זה גם פתח לימים את אלבום הסולו הראשון של ההרכב^[1]. השיר הוקלט מספר פעמים, כאשר בכל הקלטה הוחלפו תפקידי המשתתפים. לאחר שנציגי חברת ההקלטות שמעו את השיר בגרסתו הסופית, הוחלט שהוא איכותי מכדי להוציאו כצד ב' של סינגל. בשלב זה עלה לראשונה הרעיון של הקלטת אלבום שלם בהשתתפות ההרכב כולו.

האלבום נכתב על ידי כל החברים והוקלט בתקופה של עשרה ימים, מכוון שדילן מוכרח היה לצאת לסיבוב הופעות. האלבום, אשר יצא באוקטובר 1988 Traveling Wilburys Vol. 1, זכה להצלחה והגיע למעמד פלטינה ויותר בארצות הברית, אנגליה וקנדה.

האלבום יצא תחת שמות בדויים של אחים למחצה - כולם, לכאורה, בניו של אב משותף פיקטיבי בשם סר צ'ארלס טרוסקוט וילברי. שמות ה"בנים" לא היו אחידים ובכל אלבום בחר לו כל משתתף שם בדוי שונה. כל השמות שנבחרו נחשבו כשמות המאפיינים את תושבי אזוריה הכפריים של ארצות הברית.

"וילבריס" הוא כינוי שהוטבע על ידי האריסון ולין במהלך ההקלטות של האלבום 'Cloud Nine' ל"גרמלינים" במהלך ההקלטה. הביטוי חזר לשימוש כשכל הלהקה עבדה יחד והפך לחלק מהפולקלור שאפיין את החבורה. בתחילה הציע האריסון את השם "The Trembling Wilburys" ("הווילברים הרועדים") כשם ללהקה, אך לבסוף נבחר השם "The Traveling Wilburys" ("הווילברים הנודדים") על דעת כולם.

מותו של חבר הלהקה רוי אורביסון ב-6 בדצמבר 1988 היה אובדן עצום להרכב. ואולם, החבורה החליטה להקליט אלבום נוסף בלעדיו. האלבום השני Traveling Wilburys Vol. 3 יצא באוקטובר וזכה לפחות הצלחה מקודמו. בניגוד לאלבום הראשון, שבו התחלקו תפקידי הסולו באורח שווה, פחות או יותר, בין המשתתפים, הרי שבאלבום השני מורגשת הדומיננטיות של בוב דילן על הצד המוזיקלי כולו - בהפקה, בשירה ובעיבודים.

הווילבריס לא הוציאו אלבומים נוספים מעבר לשניים אלה, אם כי הקלטות בוטלג שלהם נפוצו בין מעריציהם. השיר "Nobody's Child", אשר נועד למשוך תשומת לב אל הילדים היתומים ברומניה, נכנס לאלבום שיצא בתחילת שנות ה-90 עם אמנים אחרים.

בינואר 2006 היו שמועות על כוונה להקליט אלבום שלישי (שזכה מיד לכינוי ההומוריסטי Volume 5, ברמיזה ברורה ל"דילוג" שבחרה הלהקה לעשות על Volume 2, כששחררה את האלבום השני וכינתה אותו Volume 3). ברם, השמועות התבררו כמוטעות. מותו של ג'ורג' האריסון בסוף שנת 2001 סתם, ככל הנראה, את הגולל על כל סיכוי להחיות את שיתוף הפעולה המיוחד הזה בעתיד.

ב-12 ביולי 2007 יצא מארז מיוחד של שני האלבומים, בתוספת קטעי בונוס שנחתכו מהאלבומים המקוריים ותקליטור DVD הכולל קליפים של הלהקה וסרטון דוקומנטרי אודותיה.