הטרמפיסט (סרט, 1972)

הטרמפיסט
An American Hippie in Israel
	כרזת הסרט
בימוי	עמוס ספר
תסריט	עמוס ספר
שחקנים ראשיים	אשר צרפתי, שמואל וולף, לילי אבידן
מוזיקה	נחום היימן
צילום	יעקב קלח הופק בידי=אמציה חיוני
מדינה	ישראל
חברה מפיצה	גריינדהאוס ריליסינג
הקרנת בכורה	2010
משך הקרנה	95 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פעולה מדע בדיוני
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

הטרמפיסט (באנגלית: An American Hippie in Israel, תרגום מילולי: "היפי אמריקני בישראל") הוא סרט ישראלי, דובר אנגלית, משנת 1972, אשר נכתב ובוים על ידי עמוס ספר.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופק באמצעים דלים, במימונו של בעל מפעל לייצור כריות ולכל אורכו ניכרות טעויות עריכה ברורות. היה זה סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי עמוס ספר, שהיה קודם שחקן בתיאטרון אהל, אחר כך עסק ביצירת סרטים קצרים וסרטים דוקומנטריים ובהמשך נסע ללמוד קולנוע בלונדון. הוא כתב את התסריט, גייס משקיע ואת המפיק אמציה חיוני^[1].

עמוס ספר עבד קודם עם שני השחקנים הראשיים, עם שמואל וולף שיחק ב"אהל" ועם אשר צרפתי עבד בצעירותו כספן על אוניה^[1]. את התפקיד הנשי הראשי קיבלה אירית אלטר (אז אירית מוהר, בעת שהייתה נשואה לעלי מוהר)^[2], לאחר שנערכו מבחני בד בהם השתתפו עשרות שחקניות. אולם בזמן החזרות פרשה, לאחר שהתבקשה לערוך חזרות לסצנת מין בעירום מלא^[3]. במקומה לוהקה לילי אבידן, אשתו של המשורר דוד אבידן. בזמן הפקת הסרט התפרסמה כתבה בשבועון "העולם הזה", בה צילום עירום של אבידן מתוך אחת הסצנות. חודש אחר כך נשרפו משרדי השבועון ודוד אבידן היה אחד החשודים. לטענת אורי אבנרי עורך השבועון איים עליו אבידן לאחר שסירב לתת לו את כל הצילומים והתשלילים של אשתו שצולמו לכתבה^[4]. זמן קצר אחר כך התגרשו דוד ולילי אבידן^[5].

הסרט צולם בשפה האנגלית במטרה לשווק אותו לקהל רחב ובינלאומי. רוב הצילומים נערכו באי האלמוגים כ-20 ק"מ מדרום לאילת^[6], שהיה אז תחת שליטה ישראלית, ובנמל תל אביב שהיה נטוש באותה עת, לאחר שחדל לפעול מספר שנים קודם.

הפצת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם גמר הכנת הסרט פנה עמוס ספר ל"מרכז הסרט הישראלי" במשרד המסחר והתעשייה במטרה לקבל אישור להחזר מס. החזר שהיה משולם מתוך מכירת הכרטיסים במטרה לעודד הפקת סרטים בישראל. אולם ועדה אמנותית, בה היו חברים חנה מרון, עודד קוטלר, יצחק קול ויגאל אפרתי, לא אישרה אותו בטענה כי "הסרט אינו עולה בקנה אחד עם הסטנדרט האמנותי המצופה מסרט ישראלי"^[7]. ללא החזר המס בעלי בתי הקולנוע בישראל סירבו להקרין אותו^[7]. במרץ 1973 דיווח עמוס ספר שמכר את הסרט למפיץ אמריקני ובעקבות המכירה כיסה את הוצאות ההפקה^[8]. ב-1977 ניסה ספר להפיץ אותו שוב בישראל, התברר שהמפיץ האמריקני פשט את הרגל והוא מעולם לא הופץ בעולם. באותה עת נערכה הקרנה של הסרט בסינמטק תל אביב^[7].

הסרט זכה לתחייה מחודשת והפך לסרט קאלט, הוקרן אחת לחודש בסינמטק תל אביב במשך מספר שנים וצבר קהל מעריצים רחב, לאחר שבשנת 2007, שהמתרגם יניב אידלשטיין, נתקל בקדימון לסרט זה באתר יוטיוב. אידלשטיין פעל להשיג עותק של הסרט. לאחר שיצר קשר עם השחקן שמואל וולף, הצליח להשיג ממנו עותק ושכנע את סינמטק תל אביב להקרין אותו בהקרנת חצות^[9]. לליל הבכורה המחודשת של הסרט הגיעו 214 צופים^[^{דרוש מקור]}. בהמשך הוקרן בקביעות מדי חודש^[9].

בשנת 2015 נוצר הסרט הקצר "עלייתו של הטרמפיסט" על ידי יובל אדר אשר מתאר את סיפור יצירת והפצת הסרט^[10].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא סיפור על ניסיון כושל של ארבעה היפים להקים חברה חדשה בלי משטר, בלי חוקים ובלי מלחמות. גיבור העלילה הוא "מייק", חייל אמריקאי משוחרר, שלאחר שחווה טראומה במהלך שירותו במלחמת וייטנאם החל לנדוד ברחבי העולם, מחפש מקום שבו אפשר להיות בלי ביורוקרטיה ובלי עול החוקים וכך מוצא את עצמו בישראל. ליד שדה־התעופה הוא עוצר טרמפ ועולה למכונית של בת־טובים יפהפייה, השמחה לארח אותו בביתה ובמיטתה^[11].

הם מוצאים עוד שני היפים ישראלים (שמואל וולף וצילה קרני) המצטרפים לתוכניתם לייסד מושבה, היפית של חופש ואהבה, ויחד הם שואפים להקים קומונה על אי האלמוגים בים סוף. באי הקטן מנותקים מן הצרות של העולם ומלחמותיו, מגלים הארבעה את החסרונות האנושיים של עצמם, בנוסף אוזלים להם המים והמזון. על רקע אנושי זה פורצים ביניהם סכסוכים המסתיימים ברצח הדדי^[11]. לאורך הסרט הגיבור נרדף על ידי זוג דמויות הלבושות חליפות וכובע צילינדר המסמלות את הממסד. הסרט כולל סצינות עירום רבות.