היא יושבה לחלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן הוא שיר אהבה של המשורר חיים נחמן ביאליק. לשיר לחן שנכתב על ידי דרורה חבקין ובוצע על ידי ליאור ייני ב-1969 (עיבוד מוזיקלי: בני נגרי).[1] לחן ידוע שחובר לשיר על ידי מיקי גבריאלוב, יצא לאור בתקליטו של אריק איינשטיין, "חמוש במשקפיים" ב-1980, ובתקליטו של גבריאלוב "זה היה סיפור של חורף" מ-1990. מאוחר יותר בוצע השיר גם על ידי מוש בן-ארי.

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מתאר את רגשותיו של האני השר ל"רחל", אישה עימה הוא מקיים קשרי רעות ואהבה הדדיים: "רָחֵלָה לִי הִיא וְאָנֹכִי לְרָחֵל". הוא מספר כי התנהגותה שנויה במחלוקת בציבור, ועל כן הוא פונה אליו, יחד עם שאר ממועני השיר וסותר את דבריהם: "בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה וּבְעֵינַי הִיא בָרָה", ומביע את תלונתו על שפיטתן של הבריות: "וְהוֹלְכוֹת הֵן רָכִיל".

הוא מתאר את געגועיו המתמידים אל מושא אהבתו רחל: הוא רואה אותה, במציאות ובדמיונו, יושבת על אדן החלון ומסרקת את שיערה, הוא מתגעגע אליה מבוקר עד ליל, וחסרונה אך מספר שעות מעכיר מאוד את רוחו. באהבתו חסרת הפניות הוא מכנה אותה בכינויים מנוגדים ליחס הציבור; לדעתו רחל היא "בָרָה" - נקיה מכל רבב, וטהורה - "הַנְּשָׁמָה", ולשמה מתווספת בפיו האות ה"א, לציון אהבתו. כוליות אהבתו מופעלת מול כוליות הטבע, כאשר הוא מזכיר את אהובתו לפני שיבולים וגבעולים בשדה; פרט המלמד כי תקופת השיר היא בתחילת הקיץ.

על פי החוקרים זיוה שמיר ואליהו הכהן השיר הוא עיבוד לעברית של שיר אידי עממי.[2]

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן
וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ,
בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה
וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.

מַר לִי מָר, לִבִּי
הַיּוֹם עָלַי רָע,
אִם רָחֵלָה אֵינֶנָּה –
אֲנִי אָנָה בָא?

 

פֶּה יֵשׁ לַבְּרִיּוֹת
וְהוֹלְכוֹת הֵן רָכִיל,
אַךְ רָחֵלָה לִי הִיא
וְאָנֹכִי לְרָחֵל.

בָּעֶרֶב כִּי-אֵצֵא
אֶל מִשְׁעוֹל הַקָּמָה –
וְרָחֵלָה אֵין עִמִּי –
אֵין עִמִּי הַנְּשָׁמָה.

 

שִׁבֳּלִים, גִּבְעוֹלִים,
לְרָחֵלָה שְׂאוּ שְׁלוֹמִי
וַעֲנוּ בִי: אִם תְּאַחֵר –
וָמַתִּי בִמְקוֹמִי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זיוה שמיר, "היא יושבה לחלון" : תרגום מילולי של שיר-עם יידי או יצירה מקורית של ביאליק?, עתון 77, 67/66, תשמ"ה, עמ' 16–17 ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היא יושבה לחלון, באתר "סטריאו ומונו"
  2. ^ ראו: אליהו הכהן,"שיכור איז א גוי" (ועל "היא יושבה לחלון"), באתר library.osu.edu.