הידור מצווה

ארבעת המינים כשהם מאוגדים יחדיו זהו הידור מצווה.

הידור מצווה הוא עיקרון הלכתי הקובע כי יש לקיים מצווה באופן נאה ומהודר. במקרים בהם קיום המצווה דורש גם תשמישי מצווה וקדושה, הרי שלפי עיקרון זה יש להקפיד על חפצים משובחים.

הרעיון של הידור מצווה מופיע כבר בדברי התנאים, אולם המונח "הידור מצווה" אינו מופיע כלל בדברי התנאים ומופיע בתלמוד רק בדברי סתם תלמוד (כלומר, ללא הבאת התנא או האמורא ששנה את המימרא), המיוחס לסוף תקופת האמוראים.

מקור הדין ומהותו

""זה אלי ואנווהו" (שמות טו, ב), התנאה לפניו במצוות, עשֵה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין"

— מסכת שבת, דף קל"ג, עמוד ב'

לדעת חלק מן המפרשים דין זה הוא מדאורייתא, ויש הסוברים שדין זה הוא מדרבנן.
לדעת רוב הפוסקים הדין הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד אינו פוסל את המצווה.
חייב אדם להוציא מכספו כתוספת על מנת לקיים את המצווה בהידור, עד שליש מההוצאה שלא בהידור.

פרטי הדין

למעשה הדין חל על כל המצוות אבל ישנם פרטים שנאמרו במפורש כגון: סוכה נאה, לולב (ואתרוג) נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה, שכתוב בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכרוך בבגדים נאים" (שבת קלג:). וכן איגוד ארבעת המינים.

דוגמאות

• אין ליטול בארבעת המינים בסוכות אתרוג ששיעורו מינימלי (כביצה), אלא יש ליטול אתרוג הגדול בשליש מגודל ביצה משום "הידור מצווה".
• ישנם הנוהגים להסב במשך כל ליל הסדר משום "הידור מצווה".
• לפנים משורת הדין הוא כהידור מצווה.
• אף על פי שכל השמנים כשרים לנר חנוכה, "מצווה מן המובחר" להשתמש בשמן זית ולכן המהדרים מקפידים על כך.

קישורים חיצוניים

• הרב יעקב אריאל, כיצד מהדרין? בתוך שו"ת באוהלה של תורה כרך ה', מאמרים סימן ה', בהוצאת מכון התורה והארץ תשס"ט. ובאתר.