הידמרו קונויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הידמרו קונויה
近衛秀麿
Konoye Hidemaro.jpg
לידה 18 בנובמבר 1898
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 ביוני 1973 (בגיל 74)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות יפן, האימפריה היפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1920–2 ביוני 1973 (כ־53 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טוקיו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת יפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ranko Sawa עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Hidetake Konoe, Tadatoshi Miyagawa עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרוזן הִידֶמָרוֹ קוֹנוֹיֶהיפנית: |近衛 秀麿|Konoe Hidemaro18 בנובמבר 1898 - 2 ביוני 1973) היה מנצח ומלחין יפני. הוא היה אחיו הצעיר של ראש ממשלת יפן בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונויה נולד בטוקיו, בנו הצעיר של הדוכס קונויה אטסומארו, צאצא לאחד מחמשת בתי המלוכה של שבט פוג'יווארה. על פי המסורת, סיפק שבט קונויה נגני גאגאקו לחצר הקיסר היפני, והידמרו בחר להמשיך במסורת המוזיקלית של המשפחה, בעוד שאחיו הבכור פומימארו פנה לפוליטיקה.

בשנת 1913 החל קונויה את לימודיו באוניברסיטה לאמנויות של טוקיו, שם התמחה בנגינה בכינור. ב-1915 יצא לזמן קצר לגרמניה ללמוד הלחנה. עם שובו ליפן היה לתלמידו של קוסאקו יאמאדה. הופעת הבכורה שלו כמנצח הייתה ב-1920, עם תזמורת חובבים בניצוחו של טוקיצ'י סטוגוצ'י. קונויה יצא שוב לאירופה ב-1923, להמשיך בלימודיו בפריז אצל ונסן ד'אנדי ובברלין אצל פרנץ שרקר.[1]

קונויה למד ניצוח גם אצל אריך קלייבר וקרל מוק. ב-1924 ניצח על הפילהרמונית של ברלין ובסתיו של אותה שנה חזר ליפן.

קונויה היה שותף לייסוד האגודה הסימפונית של יפן בשנת 1952, ובשנה שלאחריה היה למנצח התזמורת. בהמשך ייסד קונויה את התזמורת הסימפונית של טוקיו, ועזר לעצב, לאורך תקופה של 10 שנים, את התזמורת להרכב, שהוכר כמשתווה באיכותו לרבות מן התזמורות המעולות באירופה. מינואר 1926 ועד פברואר 1935 היה המנהל המוזיקלי הראשון של תזמורת NHK של טוקיו.

כיום זכור קונויה כמי שניצח על הקלטת הבכורה של הסימפוניה הרביעית של מאהלר במאי 1930. עוד הייתה זאת, פרט לחיתוך בפרק השלישי, ההקלטה החשמלית הראשונה של סימפוניה של מאהלר במלואה.

הידמרו קונויה (1960)

קונויה הרבה בהופעות אורח באירופה ובארצות הברית, שם ניצח על כ-90 תזמורות שונות במהלך הקריירה שלו, בהן תזמורת לה סקאלה במילאנו והתזמורת הסימפונית של רשות השידור הלאומית. הוא יצר קשרי ידידות עם אריך קלייבר, לאופולד סטוקובסקי, וילהלם פורטוונגלר וריכרד שטראוס. הוא נסע לגרמניה וניצח על הפילהרמונית של ברלין במחצית השנייה של שנות ה-30'. בראשית דרכה של תזמורת NBC, תכנן סיור באמריקה בפיקוחו של סטוקובסקי, אבל המיזם בוטל בגלל מלחמת העולם השנייה.[2]

קונויה כתב יצירות מקוריות, אבל התעניין יותר בעיבוד מוזיקה קיימת, בין היתר "תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי והחמישייה בדו מז'ור של שוברט.

יצירות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kronungs-Kantate לסופרן, מצו-סופרן, בריטון, מקהלה ותזמורת (1928)
  • Etenraku לתזמורת (1931; עיבוד מ"גאגאקו")
  • Chin Chin Chidori לקול ופסנתר

הקלטות חשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הידמרו קונויה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נורמן לברכט, "אנציקלופדיה למוזיקה של המאה העשרים", הוצאת לדורי 1996, תרגום שלומית קדם, עמ' 698
  2. ^ http://homepage2.nifty.com/stokowski/konoye/index.html