הידרוגאולוגיה
הידרוגאולוגיה (מיוונית עתיקה: "הידרו" - מים, "גאולוגיה" - חקר כדור הארץ) היא תחום בגאולוגיה העוסק בהתפלגות ותנועה של מי תהום בקרקע ובסלעים של קרום כדור הארץ (בדרך כלל באקוויפרים).
הידרוגאולוגיה היא חקר החוקים השולטים בתנועת מים תת-קרקעיים, באינטראקציה המכנית, הכימית והתרמית של מים אלה עם מוצקים נקבוביים, ובהובלה של אנרגיה, מרכיבים כימיים וחומרים חלקיקיים באמצעות זרימה.[1]
הנדסת מי תהום, שם נוסף להידרוגאולוגיה, הוא ענף בהנדסה העוסק בתנועת מי תהום ובתכנון בארות, משאבות וניקוזים. החששות העיקריים בהנדסת מי תהום כוללים זיהום מי תהום, שימור אספקה ואיכות מים.
בארות נבנים לשימוש במדינות מתפתחות, כמו גם לשימוש במדינות מפותחות במקומות שאינם מחוברים למערכת מים עירונית. בארות מתוכננים ומתוחזקים כדי לשמור על שלמות האקוויפר ולמנוע ממזהמים להגיע למי התהום. ישנה מחלוקת בנוגע לשימוש במי תהום כאשר השימוש בהם משפיע על מערכות מי שטח, או כאשר פעילות אנושית מאיימת על שלמות מערכת האקוויפר המקומית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הידרולוגיה, גיאולוגיה והידרוגיאולוגיה, באתר אמפיביו, 27 באוקטובר 2020