היום בו עמדה האדמה (סרט, 1951)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היום בו עמדה האדמה
The Day the Earth Stood Still
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על הסיפור הקצר Farewell to the Master מאת הארי בייטס
בימוי רוברט וייז עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'וליאן בלאושטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אדמונד ה' נורת' עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ויליאם ה' ריינולדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מייקל רניי (Klaatu)
קארלטון יאנג
פרנק קונרוי
אדית אוונסון
גבריאל היטר
פיי רופ
סנוב פולארד
לוק מרטין
ג'יימס הונג
פטרישה ניל
בילי גריי
יו מרלו
פרנסס באווייר
סם ג'אפה
הארי הארווי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ברנרד הרמן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום לאו טובר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פוקס המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 18 בספטמבר 1951
משך הקרנה 92 דקות[1]
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מדע בדיוני, סרט אימה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 995 אלף דולר[2]
הכנסות 1.85 מיליון דולר[3]
הכנסות באתר מוג'ו daytheearthstoodstill
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מייקל רני, מתוך "היום בו עמדה האדמה"

היום בו עמדה האדמה (באנגלית: The Day the Earth Stood Still) הוא סרט מדע בדיוני אמריקאי בשחור לבן משנת 1951. הסרט הופק עבור פוקס המאה ה-20 על ידי ג'וליאן בלאושטיין. בסרט מככבים מייקל רני, פטרישה ניל, סם ג'אפה ויו מרלו, וביים אותו רוברט וייז. התסריטאי אדמונד ה' נורת' ביסס את התסריט על "Farewell to the Master" - סיפור קצר משנת 1940 מאת הארי בייטס. את המוזיקה של הסרט הלחין ברנרד הרמן,[4] תוך שימוש בשני מכשירי טרמין אלקטרוניים.

עלילת הסרט מתארת חוצן דמוי-אדם בשם קלאאטו המגיע לכדור הארץ, מלווה ברובוט עוצמתי בגובה 8 מ' בשם גורט, על מנת להעביר אזהרה חשובה שתשפיע על המין האנושי כולו.

סרט זה נחשב על ידי היסטוריונים של הקולנוע כסרט הקלאסי ביותר של ז'אנר המדע הבדיוני. בשנת 1995 נבחר הסרט לשימור על ידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית בשל היותו בעל "משמעות תרבותית, היסטורית או אסתטית".[5][6] הסרט מופיע ברשימה של מאה הסרטים האמריקאיים הטובים ביותר במאה שנים... עשרת הגדולים. ב-2008 יצא חידוש של הסרט כשהעולם עמד מלכת בבימויו של סקוט דריקסון.

מאז שיצא הסרט, הביטוי "Klaatu barada nikto" המופיע בו צוטט שוב ושוב בספרות ובתרבות הפופולרית. משמעותו של הביטוי איננה נאמרת בסרט.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר צלחת מעופפת נוחתת בוושינגטון די.סי., הצבא מקיף אותה במהירות. חייזר דמוי-אדם (בגילומו של מייקל רני) יוצא ממנה, ומכריז שהוא בא "בשלום ועם רצון טוב". עם זאת, אחד החיילים פולט כדור שפוגע ופוצע אותו. מתוך החללית יוצא רובוט ענק, שמפורר את כלי הנשק של הצבא. החייזר מצווה על הרובוט, גורט, להתאפק. החייזר, קלאאטו, נלקח לבית החולים וולטר ריד ועובר ניתוח. בינתיים, הצבא מנסה, ללא הועיל, להיכנס אל תוך הצלחת המעופפת. גורט נשאר לעמוד בחוץ, שותק וחסר תנועה.

קלאאטו אומר למזכירו של הנשיא, מר הארלי (פרנק קונרוי), כי יש לו מסר שעליו להעביר לכל מנהיגי העולם בו-זמנית. הארלי אומר לו שמפגש כזה, באקלים הפוליטי הנוכחי, הוא בלתי אפשרי. קלאאטו מבקש ממנו שיאפשר לו לצאת מבית החולים, על מנת להיפגש עם בני אדם שונים ולהכיר טוב יותר אותם ואת "החשדות הגישות הבלתי סבירים שלהם". הארלי דוחה את הבקשה, וקלאטו נשאר בבית החולים תחת שמירה.

קלאאטו בורח מבית החולים ומתאכסן באכסניה בשם "מר קרפנטר" (השם שהופיע על התגית של החליפה שרכש). בין שאר הדיירים במקום: אלמנה צעירה בשם הלן בנסון (פטרישה ניל) ובנה בובי (בילי גריי). למחרת בבוקר, קלאאטו מאזין לשאר הדיירים שמשוחחים ביניהם ומעלים השערות בנוגע למניעיו של החייזר, עליו שמעו בחדשות.

בעוד הלן ובן-זוגה טום סטיבנס (יו מארלו) יוצאים מביתם, קלאאטו נשאר לשמש כבייביסיטר עבור בובי. הילד לוקח את קלאאטו לסיור בעיר, כולל ביקור בקבר אביו בבית הקברות הלאומי ארלינגטון; קלאאטו מגלה שרוב המתים בבית הקברות הם אנשי צבא לשעבר שנהרגו במלחמות. הם מבקרים באנדרטת לינקולן, וכן במתחם בו נמצאת החללית של קלאאטו, שנמצאת תחת שמירה כבדה. קלאאטו שואל את בובי מיהו האדם החי הגדול ביותר ובובי משיב: פרופ' ברנהרדט (סם יפה). בובי לוקח את קלאאטו לביתו של ברנהרט, אך הפרופסור לא בבית. קלאאטו נכנס לחדר העבודה הנעול של הפרופסור ומוסיף בכתב ידו משוואה מתמטית על הלוח כדי לסייע לברנהרט בפתרון בעיית במכניקה; הוא משאיר את פרטי הקשר שלו עם עוזרת הבית.

בערב, סוכן ממשלתי מלווה את קלאאטו לברנהרט. קלאאטו מסביר שתושביהם של כוכבי לכת אחרים מודאגים מכך שהאנושות טילים ונשק גרעיני. קלאאטו מצהיר כי אם יתעלמו מאזהרתו, "כדור הארץ יושמד". ברנהרדט שואל את קלאאטו אם כוח כזה באמת קיים. קלאאטו מבטיח לו שכן. ברנהרד מסכים לכנס מדענים מרחבי העולם בסמוך למקום הנחיתה של הצלחת המעופפת; לאחר מכן הוא מציע לקלאאטו להציג הפגנה לא מזיקה של כוחו. קלאאטו חוזר לחללית שלו באותו לילה, לא מודע לכך שבובי עקב אחריו. בובי רואה את גורט גורם לשני חיילים לאבד את הכרתם ואת קלאטו נכנס אל תוך הצלחת המעופפת.

בובי מספר להלן ותום את מה שראה, אבל הם לא מאמינים לו עד אשר טום מוצא בחדרו של קלאאטו דבר מה שנראה לו כמו יהלום, והוא לוקח אותו לתכשיטן שאומר לו שאבן זו "לא דומה לשום דבר אחר בכדור הארץ". קלאאטו נפגש עם הלן במקום עבודתה, והם נכנסים יחד למעלית. בדיוק בשעה 12:00 המעלית נעצרת, וקלאאטו מסביר כי הוא הפסיק למשך 30 דקות את כל החשמל, על פני כל כדור הארץ (למעט שירותים חיוניים כמו בתי חולים ומטוסים באוויר). קלאאטו חושף בפני הלן את זהותו האמיתית, מבקש את עזרתה ומסביר לה את מטרת הגעתו לכדור הארץ.

לאחר שטום מתריע בפני הרשויות אודות חשדותיו, הלן נפרדת ממנו. היא וקלאטו מחליטים לבקר בביתו של ברנהרדט. בדרך לשם הוא אומר לה שאם יקרה לו משהו, עליה לומר לגורט, "Klaatu barada nikto" (אנ'). המונית שלהם מאותרת על ידי הרשויות, וקלאטטו מנסה לברוח אך הוא נורה ונהרג. הלן ממהרת להגיע אל הצלחת המעופפת. לאחר שהרג שני חיילים, גורט מתקדם לעברה של הלן, והיא משמיע באוזניו את המילים שאמר לה קלאאטו. גורט מכניס אותה אל החללית, ולאחר מכן יוצא על מנת לאסוף את גופתו של קלאאטו. לאחר חזרתו לחללית, גורט מחייה את קלאאטו, שמסביר להלן שתחייתו מן המתים היא זמנית בלבד.

קלאאטו פונה אל המדענים שהתאספו מסביב לצלחת המעופפת, לבקשתו של ברנהרט, ומודיע להם שהוא מייצג ארגון בין-כוכבי שיצר כוח שיטור רובוטים בלתי-מנוצחים כמו גורט. "בענייני תוקפנות, נתנו להם כוח מוחלט". קלאאטו מסכם, "הבחירה שלכם היא פשוטה: הצטרף אלינו ותחיו בשלום, או המשיכו בדרככם הנוכחית שתוביל לסופכם. אנחנו נמתין לתשובתכם". קלאאטו וגורט חוזרים אל החללית, ועוזבים את כדור הארץ.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
מייקל רני קלאאטו חייזר
פטרישה ניל הלן בנסון אמא של בובי
יו מרלו טום סטיבנס
סם ג'אפה פרופ' ג'ייקוב בארנהארדט
בילי גריי בובי בנסון בנה של הלן
פרנסס באווייר גב' הארלי
לוק מרטין גורט רובוט
סטיוארט ויטמן זקיף השומר על ספינת החלל
מילארד מיטשל גנרל בישיבה בפנטגון (קול בלבד)

אנלוגיות בין קלאאטו לבין ישו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון משנת 1995 הסביר המפיק ג'וליאן בלאושטיין כי ג'וזף בריין, צנזור הסרטים שמונה על ידי Motion Picture Association (‏MPAA‏) לאולפני פוקס המאה ה-20, התנגד להצגת תחייתו מן המתים של קלאאטו ולהצגתו כבעל כוחות בלתי מוגבלים.[7] לבקשת MPAA, נוספה שורה לתסריט; כאשר הלן שואלת את קלאאטו האם לגורט יש כוח בלתי מוגבל על חיים ועל מוות, קלאאטו מסביר שגורט רק החיה אותו באופן זמני וכי "הכוח הזה שמור לרוח הכל יכולה".[7][8] בנוגע לאלמנטים שהוסיף לדמותו של קלאאטו, התסריטאי אדמונד נורת' אמר, "זו הייתה הבדיחה הקטנה והפרטית שלי. מעולם לא דיברתי על זווית זו עם בלאושטיין או עם וייז כי לא רציתי שזה יבוא לידי ביטוי. במקור, קיוויתי שההשוואה לתחיית ישו תהיה תת-הכרתית".[9] העובדה כי השאלה הנ"ל צצה בריאיון היא כשלעצמה הוכחה לכך שההשוואה לא נותרה תת-הכרתית, אך בכל זאת הייתה עדינה מספיק על מנת שלא תהיה ברורה לעיני כל, שאלמנטים אלו נועדו לצורך ביסוס אנלוגיה בין קלאאטו לבין ישו.[10] כאשר קלאאטו נמלט מבית החולים, הוא עוטה על עצמו זהות בדוייה - מר קרפנטר - כאשר "קרפנטר" באנגלית הוא נגר, בעוד נגרות היה המקצוע שישו למד מאביו יוסף, על פי הברית החדשה. את שמו הפרטי שאל קלאאטו מיוחנן בן זבדי - אחד משנים-עשר השליחים של ישו. מהלכיו של קלאאטו אינם מובנים לכל, ובסופו של דבר הוא מוצא את מותו בידי דמות צבאית סמכותית. בסוף הסרט, קלאאטו, לאחר תחייתו מן המתים, עולה לשמיים. אנלוגיות אחרות כוללות: הגעתו לכדור הארץ עם מסר לכל המין האנושי; התיידדותו עם ילד; בעל חוכמה והתמחות בידע מדעי מעבר לזה של כל בן אנוש; אנשים מקבלים עדות לכוחותיו העל-טבעיים. כבר בתחילת הסרט נשמע אחד מטכנאי המכ"מים הבריטיים, כשהוא מתבונן במהירות של החללית של קלאאטו, ומגיב בקריאה: "Holy Christmas!".‏[11]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפיק ג'וליאן בלושטיין רצה במקור ליצור סרט, שבין שמותיו הזמניים היו "Farewell to the Master" ו-"Journey to the World", אשר ימחיש את הפחד והחשש שאפיינו את תקופות המלחמה הקרה ומרוץ החימוש הגרעיני. הוא סקר למעלה מ-200 סיפורים קצרים ורומנים מסוגת המדע הבדיוני בחיפוש אחר עלילה שבה יוכל להשתמש, מאחר שסבר שז'אנר זה התאים היטב לעיסוק מטפורי בנושאים רציניים שכאלה. מנהל אולפני פוקס המאה ה-20 דריל פ. זאנוק נתן את אישורו לפרויקט זה, ובלושטיין שכר את אדמונד נורת' כדי לכתוב את התסריט על פי אלמנטים מהסיפור הקצר של הארי בייטס "Farewell to the Master" משנת 1940. התסריט הסופי הושלם ב-21 בפברואר 1951. סופר המדע הבדיוני ריימונד פ. ג'ונס עבד כיועץ לפרויקט.[12]

קדם-הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את סט הצילומים עיצבו תומאס ליטל וקלוד קרפנטר. הם שיתפו פעולה עם האדריכל פרנק לויד רייט לתכנון ספינת החלל. פול לפולי הציע כי הפנים העתידני יעוצב בהשראת בניין מטה ג'ונתן ווקס (אנ'), אשר עוצב על ידי רייט ונבנה בשנת 1936. לפולי מצטט את רייט ואת כוונותיו בעיצוב החיצוני: "... לחקות חומר ניסיוני ששמעתי עליו שמתנהג כמו רקמה חיה ... אם נחתך, נראה כי השבר מתרפא כמו פצע ומשאיר משטח רציף ללא צלקת".[13]

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי החוץ העיקריים של הסרט צולמו באולפני פוקס המאה ה-20 (כיום בסנטורי סיטי, קליפורניה), עם צילומי רקע וסצנות אחרות שצולמו בוושינגטון די. סי. ובפורט ג'ורג' ג'י. מייד שבמרילנד. לוח הזמנים לצילומים היה מ-9 באפריל עד 23 במאי 1951, כאשר השחקנים הראשיים מעולם לא נסעו לוושינגטון כדי ליצור את הסרט. הבמאי רוברט וייז ציין בפרשנות ה-DVD של הסרט כי משרד ההגנה של ארצות הברית סירב להשתתף בסרט על סמך קריאת התסריט. הציוד הצבאי שהוצג, לעומת זאת, הגיע מגדוד הפרשים השלישי המשוריין שהוצב אז בפורט מייד, שסיפק את כלי הרכב, הציוד והחיילים עבור הקטעים המתארים את פעולות הצבא.[14] אחד הטנקים שבסרט נושא את סמל "הרובים האמיצים" של גדוד חיל הפרשים השלישי.[15]

את הרובוט גורט שיחק לוק מרטין, שעבד כסדרן בתיאטרון הסיני (הסמוך לשדרת הכוכבים של הוליווד), והתנשא לגובה של 2.1 מ'. הוא לא היה רגיל להיות בתלבושת כה חמה ומגבילה, שכללה שתי חליפות עשויות ניאופרן מוקצף, שיצרו על המסך את האסלילה שהוא עשוי כולו ממתכת חלקה. וייז החליט שמשך הצילומים של מרטין יוגבל למרווחים של חצי שעה, על מנת שמרטין יכול להתמודד עם אי-הנוחות. מאוחר יותר, קטעים אלו נערכו יחד לגרסה הסופית של הסרט.[16]

בערוץ הפרשנות של מהדורת ה-DVD של הסרט, מוסבר כי וייז שאף לכך שהסרט ייראה מציאותי ואמין ככל האפשר, כדי להעביר לצופים את המסר האנטי-מלחמתי המרכזי של הסרט. בראיון שב-DVD זה מוזכר ששמו המקורי של הסרט היה "The Day the World Stops". המפיק ג'וליאן בלאושטיין אמר כי מטרת הסרט, מבחינתו, הייתה לקדם "אומות מאוחדות חזקות".[17]

לחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הלחן המוזיקלי המלווה את הסרט חיבר המלחין ברנרד הרמן באוגוסט 1951, והיה הלחן הראשון עבור סרט קולנוע שהלחין לאחר שעבר מניו יורק להוליווד. הרמן בחר הרכב יוצא דופן של כלי נגינה לסרט: כינור, צ'לו ובס (שלושתם חשמליים), שני כלי נגינה אלקטרוניים (עליהם ניגנו ד"ר סמואל הופמן ופול שור), שני אורגני האמונד, אורגן מתוצרת וורליצר, שלושה ויברפונים, שני גלוקנשפיל, מרימבה, טם-טם, שני תופי בס, שלושה סטים של טימפני, שני פסנתרים, סלסטה, שני נבלים, קרן אחת, שלוש חצוצרות, שלושה טרומבונים, וארבע טובות.[18] הלחנת סרטי קולנוע התקדמה הודות להרמן, ששילב אורגנים של יוניסון, טובאיות, פסנתר ותוף בס, תנועת טריטון מזועזעת וגליסנדו במערכות, כמו גם ניצול הדיסוננס בין D ו-E-flat והתנסות בטכניקות של חיפוי יתר והיפוך קלטת. בשימוש בטרמין, הרמן התפשט למוזיקה אלקטרונית, שנה לפני שקרלהיינץ שטוקהאוזן עשה זאת, ושלוש שנים לפני אדגר וארז.[19]

מוזיקה ופסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Day the Earth Stood Still
פסקול מאת ברנרד הרמן
יצא לאור 1993
הוקלט אוגוסט 1951
סוגה פסקול
אורך 35:33
חברת תקליטים פוקס המאה ה-20
הפקה ניק רדמן

פוקס המאה ה-20 עשו שימוש בנעימת הנושא שהלחין ברנרד הרמן לסרט, עבור פיילוט המקורי לסדרת טלוויזיה "אבודים בחלל" (אנ') משנת 1965. בלחן נעשה שימוש גם בסדרת הטלוויזיה "מסע אל מעמקי הים" (אנ'), בפרקים שונים. המלחין דני אלפמן הצהיר כי הלחן של הסרט היום בו עמדה האדמה הוא שגרם לו להתעניין בהלחנת סרטים, והפך אותו למעריץ של הרמן.[20]


מס' שם משך
1. Twentieth Century Fox Fanfare 2:14
2. Prelude / Outer Space/Radar 3:45
3. Danger 0:24
4. Klaatu 2:15
5. Gort / The Visor / The Telescope 2:23
6. Escape 0:55
7. Solar Diamonds (not used in film) 1:04
8. Arlington 1:08
9. Lincoln Memorial 1:27
10. Nocturne / The Flashlight / The Robot / Space Control 5:58
11. The Elevator / Magnetic Pull / The Study / The Conference / The Jewelry Store 4:32
12. Panic 0:42
13. The Glowing / Alone / Gort's Rage / Nikto / The Captive / Terror 5:11
14. The Prison 1:42
15. Rebirth 1:38
16. Departure 0:52
17. Farewell 0:32
18. Finale 0:30
משך כולל:
 35:33

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגזין וראייטי שיבח את הסגנון הדוקומנטרי של הסרט, ומבקרו כתב כי "העלילה מתוארת בצורה מעניינת הכוללת פיתוי מדע בדיוני ומתח במידה מספקת, כך שרק לעיתים רחוקות המוסריות המילולית מפריעה ... צוות השחקנים, אף על פי שהוא משני לסיפור, עובד היטב".[17][21] במגזין Harrison's Reports נכתב: "טוב מאוד! זהו ללא ספק סרט המדע בדיוני הטוב ביותר שהופק עד כה. הוא מעניין מתחילתו ועד סופו, ואף על פי שהנושא הוא בהחלט בדיוני, הוא גורם להרגשה של התרחשות בחיים האמיתיים בגלל הטיפול המיומן בנושא, ועבודת האפקטים המיוחדים המשובחת ביותר".[22] לוס אנג'לס טיימס שיבח את רצינות הסרט, אם כי מצא גם "אלמנטים חתרניים מסוימים".[17] עם זאת, בוסלי קראותר מהניו יורק טיימס כתב ביקורת מזלזלת וכינה את הסרט "בידור פושר". את גורט הוא כינה "לא מאיים באופן מוזר".[23]

עם שחרורו, הסרט לא זכה להצלחה רבה בקופות הכרטיסים, ובסך הכל הכניס למפיצים 1.85 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה, והגיע למקום ה-52 ברשימת הסרטים הרווחיים ביותר לאותה שנה.[24]

הסרט זכה לשבחים מצד מבקרים ועיתונאים זרים. איגוד העיתונאים הזרים בהוליווד העניק ליוצרי הסרט פרס גלובוס הזהב מיוחד, על "קידום הבנה בינלאומית". המלחין ברנרד הרמן היה מועמד לקבלת פרס גלובוס הזהב.[25] המגזין הצרפתי מחברות הקולנוע התרשם, ונכתב בו כי הסרט "כמעט מהמם ממש" ושיבח את "יחסיותו המוסרית".[17]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה להוכרה מצד מכון הסרטים האמריקאי (AFI) ונבחר לשימור במרשם הקולנוע הלאומי של ספריית הקונגרס של ארצות הברית. בשנת 2001 הסרט דורג במקום ה-82 ברשימת מאה שנים... מאה מותחנים, רשימת סרטי המתח הטובים ביותר באמריקה.[26] הסרט הוצב במקום ה-62 ברשימת מאה שנים... מאה השראות, רשימת הסרים מעוררי ההשראה הטובים ביותר באמריקה.[27] ביוני 2008 חשף AFI את רשימת מאה שנים... עשרת הגדולים - עשרת הסרטים הטובים ביותר בעשרה ז'אנרים קולנועיים אמריקאיים קלאסיים - שדורגה על ידי יותר מ-1,500 אנשים מתעשיית הקולנוע. הסרט דורג במקום החמישי ברשימת סרטי המדע בדיוני הטובים ביותר.[28] הסרט היה מועמד להיכנס גם לרשימות אחרות של AFI, בהן מאה שנים... מאה סרטים,[29] רשימת מאה שנים... מאה סרטים (מהדורת השנה העשירית),[30]‏ מאה שנים... מאה גיבורים ונבלים (קלאטו היה מועמד בקטגוריית הגיבורים),[31]‏ מאה שנים... מאה ציטוטים (עבור השורה המפורסמת "Gort! Klaatu barada nikto") ‏[32]‏ ומאה שנים... מאה פסקולים.‏[33] בשנת 2004 נבחר הסרט על ידי הניו יורק טיימס לרשימת 1000 הסרטים הטובים ביותר שנוצרו אי פעם.[34]

לו קנון (אנ') וקולין פאוול האמינו שהסרט נתן השראה לנשיא ארצות הברית רונלד רייגן לדון בשיתוף פעולה במאבק נגד פלישת חייזרים בפגישתו עם נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בשנת 1985. שנתיים אחר כך אמר רייגן לאו"ם: "מדי פעם אני חושב כמה מהר ההבדלים שלנו ברחבי העולם ייעלמו אם היינו ניצבים מול איום זר מחוץ לעולם הזה".[17]

הסרט עדיין נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר שיצאו בשנת 1951.‏[35][36] הוא עדיין מדורג במקום השביעי ברשימת סרטי המדע הבדיוני הטובים בכל הזמנים של ארתור סי. קלארק, מקום אחד מעל סרטו של סטנלי קובריק "2001: אודיסיאה בחלל", שקלארק היה שותף בכתיבתו.[37] באתר האינטרנט Rotten Tomatoes לסרט דירוג של 94% המבוסס על 54 ביקורות, עם ציון ממוצע של 8.1 מתוך 10.‏[38] פרופ' טוני מגיסטראל מאוניברסיטת ורמונט מתאר את הסרט כאחת הדוגמאות הטובות ביותר לסרטי הטכנו-אימה המוקדמים.[39]

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עובד לתסכית רדיו ששודר ב-4 בינואר 1954 כחלק מהתוכנית "Lux Radio Theatre"; מייקל רני שב לגלם את התפקיד הראשי, קלאאטו, לצד השחקנית ז'אן פיטרס בתפקיד הלן בנסון.[40] הפקה זו שודרה מאוחר יותר גם ב-"Hollywood Radio Theater", שמה החדש של התוכנית "Lux Radio Theatre", ששודרה ברשת הכוחות המזוינים של ארצות הברית.[41]

ערך מורחב – כשהעולם עמד מלכת (סרט, 2008)

בשנת 2008 שוחרר רימייק לסרט המקורי, "כשהעולם עמד מלכת", בבימויו של סקוט דריקסון ובכיכובו של קיאנו ריבס בתפקיד קלאאטו.


הגירסה הישראלית[[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר הקרנת הסרט בישראל ב-1951 פירסם המגזין "הארץ שלנו " גירסה משלו של הסיפור וגם סיפור המשך שבו תיאר כיצד חיל החלל של ישראל תוקף את הכוכב העויין שממנו נשלחו החייזר והרובוט ומביס אותו ומציל את כדור הארץ. כל העלילה הוצגה כדפים מגליון שבועון "הארץ שלנו משנת 2002" שבו היא מתרחשת. ראו על כך כאן

"היום שבו עמדה האדמה מלכת -הגרסה הישראלית

בלוג "המולטי יקום של אלי אשד" https://www.no-666.com/2020/04/04/%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%95-%d7%a2%d7%9e%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%a1%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99/

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל:
פורטל קולנוע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היום בו עמדה האדמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Day the Earth Stood Still (U)". British Board of Film Classification. 20 בספטמבר 1951. נבדק ב-21 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Solomon 1989, p. 246.
  3. ^ "The Top Box Office Hits of 1951." Variety, January 2, 1952.
  4. ^ Gianos 1998 p. 23.
  5. ^ "Films Selected to The National Film Registry, Library of Congress 1989-2009." loc.gov. Retrieved: June 19, 2010.
  6. ^ "'The Day the Earth Stood Still': Award Wins and Nominations." IMDb.com. Retrieved: February 1, 2015.
  7. ^ 1 2 "Making the Earth Stand Still LaserDisc (Fox Video; 20th Century Fox Home Entertainment): Julian Blaustein, Robert Wise, Patricia Neal, Billy Gray." IMDb, 1995. Retrieved: 1 February 2015.
  8. ^ Shermer 2001, pp. 74–75.
  9. ^ Matthews 2007, p. 54.
  10. ^ Holloway and Beck 2005, p. 135.
  11. ^ Haspel, Paul. "Future Shock on the National Mall". Journal of Popular Film & Television, Vol. 34, Issue 2, Summer 2006, pp. 62–71. ISSN 0195-6051.
  12. ^ "DVD: 'The Day the Earth Stood Still' Shooting Script." Still Galleries, [Fox Video 20th Century Fox Home Entertainment]. Retrieved: February 1, 2015.
  13. ^ Laffoley, Paul. "Disco Volante (the Flying Saucer)". (אורכב 07.08.2011 בארכיון Wayback Machine) laffoleyarchive.com, 1998. Retrieved: February 1, 2015.
  14. ^ "Indoor exhibit. The Cold War: 'The Day the Earth Stood Still'." (אורכב 23.08.2017 בארכיון Wayback Machine) Fort George G. Meade Museum. Retrieved: November 22, 2015.
  15. ^ "Original Print information: 'The Day the Earth Stood Still'". Turner Classic Movies. Retrieved: February 1, 2015.
  16. ^ Warren 1982, p. 621.
  17. ^ 1 2 3 4 5 Hoberman, J. "The Cold War sci-fi parable that fell to earth." The New York Times, September 31, 2008.
  18. ^ Wrobel, Bill. "Score analysis." filmscorerundowns.net. Retrieved: February 1, 2015.
  19. ^ "Howard Goodall's 20th Century Greats." Channel 4, December 17, 2004.
  20. ^ "Oscar Roundtable: The composers." The Hollywood Reporter, December 15, 2008.
  21. ^ Variety's Complete Science Fiction Reviews. Ed. Donald Willis. New York and London: Garland Publishing, 1985. p. 88-89. ISBN 0-8240-6263-9.
  22. ^ "'The Day the Earth Stood Still' with Michael Rennie and Patricia Neal". Harrison's Reports: 142. 8 בספטמבר 1951. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Crowther, Bosley (19 בספטמבר 1951). "Movie Review — The Day the Earth Stood Still". The New York Times. נבדק ב-11 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Gebert 1996, p. 156.
  25. ^ "'The Day the Earth Stood Still'; Award Wins and Nominations". IMDb.com. Retrieved: February 1, 2015.
  26. ^ "AFI's 100 Years ... 100 Thrills." AFI.com. Retrieved: February 1, 2015.
  27. ^ "AFI's 100 Years... 100 Cheers." (אורכב 22.11.2009 בארכיון Wayback Machine) AFI.com. Retrieved: February 1, 2015.
  28. ^ "AFI's 10 Top 10." AFI.com Retrieved: February 1, 2015.
  29. ^ "AFI's 100 Years... 100 Movies: Official Ballot". AFI.com. Retrieved: February 1, 2015.
  30. ^ "AFI's 100 Years... 100 Movies (10th Anniversary): Official Ballot." AFI. Retrieved: February 1, 2015.
  31. ^ "AFI's 100 Years... 100 Heroes and Villains: The 400 Nominated Characters". AFI.com. Retrieved: February 1, 2015.
  32. ^ "AFI's 100 Years ... 100 Movie Quotes: Official Ballot." AFI.com. Retrieved: February 1, 2015.
  33. ^ "AFI's 100 Years of Film Scores: Official Ballot." AFI.com. Retrieved: February 1, 2015.
  34. ^ "The Best 1,000 Movies Ever Made." The New York Times, April 29, 2003.
  35. ^ "The Greatest Films of 1951." AMC Filmsite.org. Retrieved: May 23, 2010.
  36. ^ "The Best Movies of 1951 by rank". Films101.com, May 23, 2010.
  37. ^ Spry, Jeff (11 בדצמבר 2015). "Childhood's End author Arthur C. Clarke's Top 12 sci-fi movies". SYFY. נבדק ב-29 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "'The Day the Earth Stood Still' Movie Reviews, Pictures". Rotten Tomatoes. Retrieved: February 1, 2015.
  39. ^ Tony Magistrale, Abject Terrors: Surveying the Modern and Postmodern Horror Film, 2005 p. 82
  40. ^ "Radio Highlights". The Brooklyn Daily Eagle (New York). 1954-01-04. p. 11. נבדק ב-2018-12-17.
  41. ^ "Notes: 'The Day the Earth Stood Still'." Turner Classic Movies. Retrieved: February 1, 2015.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=היום_בו_עמדה_האדמה_(סרט,_1951)&oldid=38163658"