היו זמנים (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היו זמנים הוא שיר ישראלי מאת חיים חפר בהלחנת משה וילנסקי.

השיר נכתב בעיצומה של מלחמת העצמאות והושר לראשונה על ידי להקת הצ'יזבטרון במסגרת תוכניתה השנייה, בהופעה בחודש יולי 1948.

מילות השיר עוסקות באחד מלוחמי הפלמ"ח, המספר בזקנתו לנכדיו על עלילותיו במלחמת העצמאות. במקור הן ביטאו למעשה כמיהה לבואם של ימים נורמליים לאחר המלחמה, להקמת יישובים אזרחיים על שדות הקרב ולכך שדור הלוחמים יזכה לראות בנים ונכדים ולהזדקן. כיום יש להן נופך נוסטלגי.

מילות השיר חוזות "עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר". לימים הוגשם חזון זה בכ-30 יישובים בישראל היושבים במקום שבו היה משלט, כגון העיר בית שמש, שהוקמה על המשלט המשותף.[1]

השיר זכה לפופולריות רבה והוסיף להיות מושר ומושמע לאורך שנים, במיוחד בביצועיהן של שושנה דמארי[2] ויפה ירקוני. הוא זכה לביצועים רבים נוספים ובהם של שמעון ישראלי, אילנית ושרית חדד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דויד מושיוב, על המשלט יושבת עיר, דבר, 22 באוקטובר 1963
  2. ^ השיר "היו זמנים" בביצוע שושנה דמארי, באתר "אוצר הזמר העברי" של רשות השידור