היחטפות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היחטפות בבלשנות עברית היא תהליך שבו תנועה מפנה את מקומה לשווא נע או לחטף.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוף שלישי עבר מופיע הפועל לָקַח[1], ואילו צורת הרבים היא לְקַחְתֶּם[2] הקמץ תחת הלמ"ד פינה מקומו לשווא נע. זוהי היחטפות.

גוף שלישי עבר מופיע הפועל עָשָׂה[3], ואילו צורת הרבים היא עֲשִׂיתִם[4] הקמץ תחת העי"ן פינה מקומו לחטף פתח. זוהי היחטפות.

הסבר התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסבר התופעה נעוץ בכלל: תזוזת ההטעמה גוררת היחטפות.

לדוגמה, במילה לָקַח הטעם על ההברה קַח, ואילו בלְקַחְתֶּם הטעם על ההברה תֶּם, יוצא כי במעבר לצורת הרבים זזה ההטעמה.

מכיוון שדובר השפה יודע שעליו "לשמור אוויר" להברה המוטעמת, הוא מעדיף לקצר את זמן ההגיה של ההברות הראשונות והלא-מוטעמות, כלומר להחטיף אותן.

חטף מול שווא נע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה שבו ההיחטפות חלה על אות גרונית, מוחלף השווא הנע בחטף, וזאת בגלל הקושי הקיים בקרב דוברי השפה להגות אות גרונית בשווא נע.

דוגמאות:

גוף שלישי עבר אָכַל[5] ואילו צורת הרבים אֲכַלְתֶּם[6].
גוף שלישי עבר הָלַךְ [7] ואילו צורת הרבים הֲלַכְתֶּם[8]

גוף שלישי עבר חָרַשׁ[9] ואילו צורת הרבים חֲרַשְׁתֶּם[10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית, כ, כ"ב
  2. ^ שופטים,י"ח,כ"ד
  3. ^ בראשית, א, ל"א
  4. ^ בראשית,ו,ז
  5. ^ שמואל א', ל, י"ב
  6. ^ הושע, י, י"ג
  7. ^ בראשית, ל"ב, ב
  8. ^ יחזקאל, ה, ז
  9. ^ ישעיהו, מ"ד, י"ג
  10. ^ הושע, י, י"ב