היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית

היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) היא יחידה במשטרת ישראל המופקדת על מאבק בעבירות פליליות בעלות מאפיינים כלכליים הגורמות לפגיעה בקופה הציבורית.

היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית הוקמה בשנת 2004 על פי החלטת הממשלה לאחר שזוהו תופעות פשיעה ברמות חומרה שונות, אשר גורמות נזק כספי ישיר ועקיף לקופה הציבורית, ונוכח תובנה כי בחברה הישראלית התפתחו נורמות פסולות להוצאת כספים מהקופה הציבורית במרמה. נורמה פסולה זו הצליחה לחדור לרבדים רחבים בחברה, הן בשל אדישותה ולעיתים בעידוד ובשיתוף פעולה מצד גורמים עבריינים שונים.

חזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה תוביל מאבק כלל מערכתי לצמצום תופעות של פשיעה כלכלית במטרה ליצור שינוי ערכי ביחס של החברה בישראל לקופה הציבורית. היחידה תתמחה בטיפול בתופעות פשיעה כלכלית ותנחיל ידע מקצועי לכלל משטרת ישראל.

ייעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הובלה של מאבק כלל מערכתי לצמצום תופעות של פשיעה כלכלית - הוצאת כספים או מניעת כספים מן הקופה הציבורית או אובדן/נזק לנכסים ציבוריים.

תפקידי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביצוע עבודת מודיעין לחשיפת תופעות של פשיעה כלכלית וחשיפת עבריינים העומדים מאחוריהן
  • חקירת עבירות בתחומי האחריות של היחידה, מניעת עבירות וסיכולן.
  • שיתוף פעולה עם גורמי רשויות ועם גורמים נוספים לאיתור כשלים וחולשות בשיטות העבודה של משרדי הממשלה השונים על מנת לצמצם את היקף הפשיעה הכלכלית.
  • חקירת עבירות שהמפכ"ל או ראש אגף החקירות או ראש להב 433 או היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה הורו למשטרה לחקור מפאת רגישותן ואו מורכבותן.

עקרונות תפיסת ההפעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאבק כלל מערכתי, אינטגרטיבי, של הגורמים השלטוניים.
  • יצירת ממשקי עבודה שוטפים וקבועים עם הרשויות השונות לצורך העברת מידע חיוני להבטחת טפול אפקטיבי ומקצועי בתופעות פשיעה.
  • בניית שרשרת טיפול שלמה של מניעה, סיכול, חשיפה, חקירה, אסוף ראיות, העמדה לדין וענישה. הכל לצורך יצירת הרתעה והשגת שינוי נורמטיבי.
  • איתור חולשות בתהליכים השונים וייזום שינויי חקיקה ושינויים רב מערכתיים בתהליכי עבודה.
  • פיתוח ידע והתמחות, מחקר וזיהוי טכנולוגיות כבסיס לעבודת היחידה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זרוע חשיפה - מפלג מודיעין, מפלג בילוש ומפלג הערכה
  • זרוע חקירות - מפלג חקירות כללי, מפלג חקירות מקרקעין מפלג חקירות תשתיות, מחלק הלבנת הון.

עיסוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הונאות ביטוח לאומי - המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח מכלל הציבור ומשלם גמלאות לזכאים, המוגדרים על פי חוק. מעשי מרמה והונאה כלפי המוסד לביטוח לאומי, על ידי תשלום גמלאות למי שאינם זכאים לכך, מסבים נזק רב לקופת המדינה. הונאת המוסד לביטוח לאומי מתבצעת הן על ידי פרטים המקבלים קצבאות או תגמולים במרמה, הן על ידי מתווכים המספקים מסמכים מזויפים המסייעים למעשה המרמה והן על ידי חברות ומעסיקים המדווחים  דיווחי כזב לגבי עובדים המועסקים על ידם. היחידה מטפלת בעיקר במחוללי העבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים שונים ועבירות מס בהקשר של הונאת המוסד לביטוח לאומי.
  • מקרקעין - כרייה, הטמנה ותכנון ובנייה - היחידה מטפלת בכל קשת העבירות שהינן בעלות זיקה לקרקעות מדינה, ובכלל זאת הונאה, שחיתות של בעלי תפקידים ציבוריים, זיוף מסמכים והטיית מכרזים. בנוסף, מטפלת היחידה בעבירות כרייה בלתי חוקית וגניבת מחצבים, עבירות הגורמות נזק כבד לקופה הציבורית לצד נזק (לעיתים אף בלתי הפיך) לטבע.      
  • תשתיות מדינה - דלק, גז מתכות ורדיו פיראטי - משק הגז והדלק הוא תחום עסקי לו מחזור מכירות בהיקפים של מיליארדי שקלים. היחידה מטפלת בעבירות שונות בתחום הדלק, דוגמת תחנות דלק פיראטיות, מהילת דלקים,  הכנסת דלק שלא כדין מישראל לרשות הפלסטינית, ועבירות נוספות הקשורות לתחום הדלק. בעבירות בתחום הגז עוסקת היחידה באחסנה ואספקה בניגוד לחוק, אספקת גז פיראטית ועבירות שונות הנעברות על רקע כך, גרימת מפגעי בטיחות ועוד. כן אמונה היחידה על טיפול בתופעת הרדיו הפיראטי ובמתחמי ברזל.
  • קניין רוחני - מערך הקניין הרוחני מטפל בהפרות זכויות יוצרים בתחומים שונים (מוזיקה, קולנוע, ספרות, תכנות מחשב) ובשימושים אסורים בסימני מסחר בכלל מוצרי הצריכה (ביגוד, מוצרי מזון, קוסמטיקה, תרופות ועוד). יחידת הקניין שביחידה הכלכלית אמונה על  טיפול בתופעות בעלות היבטים כלל ארציים, בשונה מן היחידות המחוזיות המטפלות בתופעות טריטוריאליות- נקודתיות. המטרה היא להילחם בעבריינים בכל שרשרת הסחר- ייצור, ייבוא, הפצה ומכירה, בשיתוף עם רשויות אכיפה נוספות (משרדי הבריאות, המכס, המע"מ, משרד התמ"ס ועוד).
  • עבירות מקרקעין - היחידה מטפלת בכל קשת העבירות שהינן בעלות זיקה לקרקעות מדינה, ובכלל זאת הונאה, שחיתות של בעלי תפקידים ציבוריים, זיוף מסמכים והטיית מכרזים. בנוסף, מטפלת היחידה בעבירות כרייה בלתי חוקית וגניבת מחצבים, עבירות הגורמות נזק כבד לקופה הציבורית לצד נזק (לעיתים אף בלתי הפיך) לטבע.      
  • מחלק "סער" (סחר עבדות ורמייה כנגד עובדים זרים) - אמון על חקירת עבירות בנוגע לסחר בבני אדם, רשתות הסתננות, מרמה זיוף וגביית כספים שלא כדין על ידי חברות כוח אדם העוסקות במהגרי עבודה ופשיעה חוצת גבולות הקשורה בהבאת מהגרי עבודה לארץ.
  • שחיתות בחברות ממשלתיות - הובלה של מערך כלל מערכתי לצמצום תופעת שחיתות בחברות הממשלתיות (קיימות כ-100 חברות ממשלתיות), בשיתוף רשויות ציבוריות וגופים חוץ ממשלתיים כדי למנוע הוצאת כספים שלא כדין מהקופה הציבורית או למנוע נזק לנכסים ציבוריים.
  • זיוף מטבע - הובלה של מאבק בשת"פ בנק ישראל בצמצום התופעה של זיוף הכסף בארץ על ידי התמודדות עם מגוון העבירות של זיוף/חיקוי מטבע, החזקת חומר לזיוף כסף, הנפקה/סחר בכסף מזויף והכנת מכשירים לזיוף מטבע.
  • סחר בבני אדם - מניעת התופעה הגלובלית בסחר בבני אדם במדינה לצורכי זנות וניצול מיני, עבדות ועבודות כפיה וסחר למטרת נטילת איברים. התופעה טומנת בתוכה הפרת זכויות האדם באופן שיטתי ומונעת בעיקר ממניעים כלכליים.
  • עבירות בנמלים - אכיפת מחוללי הפשיעה אשר מבוצעים בכלל הנמלים ומעברי הגבול במדינה לרבות הברחות, עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים של עובדי ציבור אשר אמונים על שערי הכניסה למדינה.
  • הימורים באינטרנט - על פי החוק, אסור בישראל לארגן או לשחק כל משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף או בטובת הנאה כלשהי, לפי תוצאות המשחק, כאשר תוצאות המשחק תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או יכולת. העובר על החוק צפוי לעמוד לדין ולעונש מאסר. הימורים במדינת ישראל אסורים על פי חוק גם אם הם מתרחשים באינטרנט.

בנוסף לאלו מטפלת היחידה בארגוני פשיעה, בעבירות פליליות וכלכליות חמורות המבוצעות על ידי עבריינים הפועלים במסגרת ארגוני פשיעה או מטעמם.

ראשי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]